לא עוד אחד
משתמש חדש
- הוסף לסימניות
- #181
מה שאני חושב שעברת חוויה מאוד קשה בפורים ולאו דווקא מהוריך זה ממש מסתדר לי אם דברים שאני חווה
לעומת מה שכתבת אתה לא יכול להגדיר את עצמך כליטאיאני כליטאי, זה יום של כאוס.
ברור שזה לא כל!תפס חזק התזה
תפסה חזק התזה של "אנשים רגישים מאוד" האמת מזדהה עם זה ומזוהה עם זה
אף שבוודאות זה לא תופס את הנקודה בשום צורה
מדבק במקום חיצוני
המבין יבין ומי שלא יבין יתעצבן...
ייאוש זה - קליפת המןאני לא רוצה וגם לא יכול להגיב לכל מה שכתבתם.
אבל אני מרגיש חובה להודות לכם על ההתייחסות הרצינית והעמוקה ועל ההשקעה שלכם.
קשה ליצור תמונה מסכמת מהחומר שעלה כאן (אפשר להכניס אשכול שלם לבינה ולבקש תמצות?)
אבל דבר אחד חשוב קבלתי
הרגשתי מחובק.
לא נולדתי חרדי, אבל אני שמח שאני עכשיו כאן. ומאושר להיות מחובק על ידי הציבור היקר הזה.
לעצם העניין, תעשו טובה ואל תצפו ממני שאומר לכם בעוד שבוע שהפורים הזה היה מדהים וכו וכו.
המבנה הזה של: היה נורא, ואז קרה x, ואז נהיה מקסים - זה מתאים אולי לסרטים הוליוודים אבל זה לא קורה במציאות (אילו זה היה קורה, אנשים לא היו רצים לראות סרטים).
יהיה לי מבט שונה, אולי שינוי קטן בהרגשה. אבל לא נראה לי מהפך.
בכל אופן מה שכן למדתי, זה קודם כל שיש אנשים חכמים ממני, והרבה כאלה.
בציבור הכללי החרדים נחשבים לשטחיים. האשכול הזה הוא הכי לא שטחי שיכול להיות.
גיליתי גם שאני כנראה רגיש עם איזה טייטל לועזי מלחיץ. ועלי לחפש עזרה בכיוון.
אתם יודעים מה מתחשק לי?
מתחשק לי סעודת פורים אתכם, כל המגיבים, לשבת בנחת ולהחליף רעיונות עמוקים.
אולי יום אחד...
שוב תודה מקרב לב
ופורים שמח
והקב"ה דורש צעד קטן.אני דורש 'מהפך'!
www.prog.co.il
אני מבין שיצאת לחקור וגילית "מליוני" דבריםברור שזה לא כל!
פשוט זה הנושא...
לHSP יש מליוני מעלות, מליוני דברים יחודיים.
(למי שיש לו, ממליצה לחקור על הנושא, זה מעניין!)
זו דרך אחת להסתכל על זהשמתם לב שהרבה פעמים בתשעה באב נופלת עלינו מוזה של מצב רוח טוב ובפורים ההפך?....
אני שמעתי פעם שאפשר לתלות את זה ביצר הרע, בפורים יש מצווה לשמוח, בתשעה באב צריך להיות עצובים, למה שהיצר הרע לא ינסה להתערב גם כאן ולהפריע?
איינשטיין לא היה גויזה לא אמר איינשטיין או גוי אחר.
מאיפה הבאת את הקשקוש הזה על הליטאיםזו דרך אחת להסתכל על זה
ברובד נוסף, זאת הוכחת זהב כנגד הרבה טענות שעלו פה באשכול:
לאנשים (רגילים!) קשה מאוד לעבור אוטומטית למצב 'שמח' או מצב 'עצוב'.
שמחה ועצב הם רגשות, שנובעים מתוך סיטואציות. יש משהו שמשמח אותך או משהו שמעציב.
להגיד לאדם 'עכשיו תהיה שמח! תהיה עצוב!' זו משימה קשה מאוד.
והיא מעוררת התנגדות טבעית.
תשעה באב זו דוגמא כל כך טובה.
אדם אומר לעצמו עכשיו אני צריך להיות עצוב. מה נעשה שאני לא עצוב?
וגם שם יש הבדל בין ליטאים לחסידים. הליטאים לוקחים רציני, בכיות ויללות, ונכנסים לדמות עד הסוף (ההוא שדיבר על התורה מן הסתם יאמר גם כאן שהוא מתאבל על חסרון התורה איכשהוא). אצל החסידים יש רצינות (לרוב), אבל לא מייצרים בכוח אווירה של 'אביילות'.
היוצא מכל זה לעניינינו הוא שמסתבר שאין לזה קשר לדיכאון.
ולא חינם התחושות הללו צפות לכל כך הרבה אנשים, לפני פורים ולפני ת"ב. וכותבים עליהן כ"כ הרבה.
(הנה רק השנה, יש כאן דיון סוער בנושא. מומלץ לעיין גם בגליון שבועי במייל של הסופר משה גוטמן, ובו תיאור עצוב של מציאות זו. ובאותו גליון גם ברוך לב כותב סיפור כזה. משמע שזו תופעה רחבה ומוכרת ואין שום טעם לנסות להקטין אותה.)
איינשטיין לא היה גוי
טוב מאוחר מלא כלום, טייטל לועזי זה ממש טרנדיאני לא רוצה וגם לא יכול להגיב לכל מה שכתבתם.
אבל אני מרגיש חובה להודות לכם על ההתייחסות הרצינית והעמוקה ועל ההשקעה שלכם.
קשה ליצור תמונה מסכמת מהחומר שעלה כאן (אפשר להכניס אשכול שלם לבינה ולבקש תמצות?)
אבל דבר אחד חשוב קבלתי
הרגשתי מחובק.
לא נולדתי חרדי, אבל אני שמח שאני עכשיו כאן. ומאושר להיות מחובק על ידי הציבור היקר הזה.
לעצם העניין, תעשו טובה ואל תצפו ממני שאומר לכם בעוד שבוע שהפורים הזה היה מדהים וכו וכו.
המבנה הזה של: היה נורא, ואז קרה x, ואז נהיה מקסים - זה מתאים אולי לסרטים הוליוודים אבל זה לא קורה במציאות (אילו זה היה קורה, אנשים לא היו רצים לראות סרטים).
יהיה לי מבט שונה, אולי שינוי קטן בהרגשה. אבל לא נראה לי מהפך.
בכל אופן מה שכן למדתי, זה קודם כל שיש אנשים חכמים ממני, והרבה כאלה.
בציבור הכללי החרדים נחשבים לשטחיים. האשכול הזה הוא הכי לא שטחי שיכול להיות.
גיליתי גם שאני כנראה רגיש עם איזה טייטל לועזי מלחיץ. ועלי לחפש עזרה בכיוון.
אתם יודעים מה מתחשק לי?
מתחשק לי סעודת פורים אתכם, כל המגיבים, לשבת בנחת ולהחליף רעיונות עמוקים.
אולי יום אחד...
שוב תודה מקרב לב
ופורים שמח
גם ל"עד דלא ידע" יש המשך... וכבר אמרו דורשי רשומות שהגבול בין התבסמות לשיכרון והוללות הוא כחוט השערהיש המשך למשפט, 'עד דלא ידע', שזה נראה לי הרבה יותר מסתם לשתות
[כמובן שיש הרבה הסברים וקולות]
לגביי מה שכתבת בהמשך, מסכים עם כל מילה
לא!השאלה מה זו שמחה ומה זה עצב, והאם צריך בכלל להיות בשמחה?
פעם קראתי כמה רעיונות מה זו שמחה.
ממה שאני זוכרת - לא להיות בשמחה של הוללות אלא להבין שהשמחה היא בחיבור לעצמי והקשבה לעצמי (שזה באמת לימוד ותהליך של עבודה של אדם מול מידותיו).
שמחה אמיתית זה אמונה, ביטחון, נתינה, נתינת צדקה, (וגם קבלת צדקה כי בכך מזכים את הנותן), אהבת הזולת, עין טובה, הערכה עצמית מתוך שיוויון, תחושת אחדות אמיתית ויתר הדברים הטובים.
כל התחפושות, היין ושאר הדברים הם כדי לאפשר לאדם לשבור את התחפושת שהוא עוטה כל השנה ולהתחבר לשמחה פנימית שלא תלויה בעולם מסביב.
שמחה 'אחרת', של מוזיקה ואקשן, היא נחמדה אבל גם יש בה ריקנות לפעמים.
אם כן, מה זו שמחה? להרגיש שמח?לא!
שמחה זו פשוט שמחה
רוצים להבין מה זה?
לכו תבררו אבל אין שום צורך לייבא בשביל ערך שלא כל כך מבינים ערכים שחושבים שכן מבינים
לכל מידה יש את הגדרתה וגבולות הגיזרה שלה בדיוק לשם כך היא קרויה "מידה" ואף שברור שיש שייכות בין כל הדברים הטובים הנ"ל לשדמחה ברור שחייבים להבין קודם מהי שמחה מצד עצמה
וואוומאיפה הבאת את הקשקוש הזה על הליטאים
דבר שני בפורים יש סיבה לשמוח ובתשעה באב להיות עצוב
אם תבין את הסיבה תהיה גם תוצאה
בקשר ל"ההוא עם התורה"
"מלכה ושריה בגויים אין תורה" (איכה א)
פשוט מאוד איך הם מרשים לעצמם- הם פשוט שתויים!לענינו גם אני מרגישה שהמון המון המון אנשים מתנהגים ביום הזה בתינוקיות וצומיסטיות מוגזמת...
כן גם ווארטים מוגזמים ומוזרים, וגם בכיות, ושירי "התעוררות"
כל אחד מנסה להחצין את עצמו בצורה אחרת, גם לי זה גורם לסלידה
באמת באמת שאני לא מצליחה להבין איך בחורים צעירים ולא כ"כ צעירים מרשים לעצמם להתנהג ככה, זה לא חברהמני ולא יהודי, זה זול ומזויף
ממליץ מאוד! על הספר של ר' שלמה ברעוודה על המועדים, יש שם כמה מאמרים על פורים מרתקים ומאירים את כל היום הזה באור חדש בצורה מאוד קלילה ונגישה .לבטח יש עוד הרבה ספרים שעכשיו לא עולים לי מהדור הזה שמקפלים בתוכם מדברי רבותינו.
השאלה מה זה עושה לילדים שלהם, האם הם לא מפספסים את כל הפורים.מה שרק רוצה לומר:מוכרים לי כאלו אנשים.
הם פשוט בורחים מהבית ביום הזה ל"יום חופש שנתי" באיזה צימר מרוחק וכד'
שם הם חוגגים, הרחק מכל הבלאגן ,את הפורים ,בחיק המשפחה הגרעינית המצומצמת בצורה שמתאימה ונוחה להם.
אם התפיסה היא כשלך שתורה היא עוד איזה פרט ביהדות לא ברורהוואוו
סיכום צום ת"ב: אין תורה
מדהים איך הכל מתוכנת לפי התפיסה
הדיון חורג מהנושא כאן. לכן לא אאריך.אם התפיסה היא כשלך שתורה היא עוד איזה פרט ביהדות לא ברורה
לו יהי כדברך
אבל אם התפיסה היא שהתורה היא כוללת הכל, מקיפה הכל, יסוד הכל, וממנה הכל,
אזי מבינים שאם יש איזושהי תוספת באיך יש לעם ישראל את התורה זה הכי גבוה ומשמח שיש
ואם יש איזושהי ירידה בשייכות של כלל ישראל לתורה (וכמו שאומר הגר"א שאין תורה הכוונה כפשוטו ממש ומה זה שנשאר לנו זה כביכול רק סוג של רושם ולכן תנא נקרא נקרא כך מלשון שונה שזה מתייחס לעצם הדבר ואמורא פירושו "מפרש" ) אז זה ההפסד הגדול ביותר ששיך ומכאן בכי וצער על משהו הכי גדול שיכול להיות, שנחסר
וברור שגם בפורים וגם בתשעה באב רבו הפרטים מבלי ספור עדיין, כמו שאומר רמח"ל בהקדמתו לדרך השם שרק על ידי שתופסים את הכללים ניתן להגיע אל הפרטים והכלל הגדול הוא שיש "נותן התורה " יש מקלי התורה" ויש " תורה"
ודו"ק
בהצלחה
www.prog.co.il
www.prog.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים

Reactions: איז כף, אין דברים כאלה, יוסי לוינגר ועוד 10 משתמשים13 //