התייעצות עצב בפורים - מישהו מזדהה?

אני כליטאי, זה יום של כאוס.
לעומת מה שכתבת אתה לא יכול להגדיר את עצמך כליטאי
אצל ליטאי ה'עצב' הוא ממש לא 'רגיש'...

הסיפור שלך הוא אחר עד כמה שהעברת אותו כראוי

יהודים צריכים לחגוג באופן כללי ובוודאי בחגים
להפוך את החג הכי שמח בשנה ליום עצוב ומדוכא שרק מחפשים לעבור אותו חוטא לאמת היהודית
זה יפה שאתה מנסה לעזור לסביבה שלך אבל כולם יכולים ליטול חלק בשמחה הזאת
הכל תלוי למה מתחברים.

יש עוד זמן עד פורים להתחבר לכל מי שלא הצליח עד היום.
 
תפס חזק התזה

תפסה חזק התזה של "אנשים רגישים מאוד" האמת מזדהה עם זה ומזוהה עם זה
אף שבוודאות זה לא תופס את הנקודה בשום צורה
מדבק במקום חיצוני
המבין יבין ומי שלא יבין יתעצבן...
ברור שזה לא כל!
פשוט זה הנושא...
לHSP יש מליוני מעלות, מליוני דברים יחודיים.
(למי שיש לו, ממליצה לחקור על הנושא, זה מעניין!)
 
אני לא רוצה וגם לא יכול להגיב לכל מה שכתבתם.
אבל אני מרגיש חובה להודות לכם על ההתייחסות הרצינית והעמוקה ועל ההשקעה שלכם.
קשה ליצור תמונה מסכמת מהחומר שעלה כאן (אפשר להכניס אשכול שלם לבינה ולבקש תמצות?)
אבל דבר אחד חשוב קבלתי
הרגשתי מחובק.
לא נולדתי חרדי, אבל אני שמח שאני עכשיו כאן. ומאושר להיות מחובק על ידי הציבור היקר הזה.

לעצם העניין, תעשו טובה ואל תצפו ממני שאומר לכם בעוד שבוע שהפורים הזה היה מדהים וכו וכו.
המבנה הזה של: היה נורא, ואז קרה x, ואז נהיה מקסים - זה מתאים אולי לסרטים הוליוודים אבל זה לא קורה במציאות (אילו זה היה קורה, אנשים לא היו רצים לראות סרטים).
יהיה לי מבט שונה, אולי שינוי קטן בהרגשה. אבל לא נראה לי מהפך.
בכל אופן מה שכן למדתי, זה קודם כל שיש אנשים חכמים ממני, והרבה כאלה.
בציבור הכללי החרדים נחשבים לשטחיים. האשכול הזה הוא הכי לא שטחי שיכול להיות.
גיליתי גם שאני כנראה רגיש עם איזה טייטל לועזי מלחיץ. ועלי לחפש עזרה בכיוון.
אתם יודעים מה מתחשק לי?
מתחשק לי סעודת פורים אתכם, כל המגיבים, לשבת בנחת ולהחליף רעיונות עמוקים.
אולי יום אחד...
שוב תודה מקרב לב
ופורים שמח
ייאוש זה - קליפת המן
והניצוץ הקטן של התקווה שלך לא מספיק כדי לשבור את העצבות העמלקית

זה לגמרי אפשרי לקבל תמונה חדשה ועמוקה לעניין הפורים.

הנקודה שהעלית הרימה פה מקהלה שלמה ששלחו אותך לייעוץ פסיכולוגי או טיפול רגשי וכל מיני דיונים על מהותו של יום פורים הליטאי או החסידי
הם אולי צודקים ואולי לא
ואולי הצלחת בניסיון שלך להעלות נושא רגיש בפורום רחב, אבל מי שרוצה לחוות יהדות כמו שצריך אמור לקחת את העניינים ברצינות ולא לחכות שניפגש באיזה בית אבות יום אחד...


הכי עצבן אותי הקביעה שלך שהשנה אולי יהיה 'שינוי קטן' ב'הרגשה', אבל לא 'מהפך'

אני דורש 'מהפך'!
'ונהפוך הוא' זה כל העניין של פורים.
 
מענין מעניין לענין מעניין באותו ענין מעניין.
 
אני מ
ברור שזה לא כל!
פשוט זה הנושא...
לHSP יש מליוני מעלות, מליוני דברים יחודיים.
(למי שיש לו, ממליצה לחקור על הנושא, זה מעניין!)
אני מבין שיצאת לחקור וגילית "מליוני" דברים
אופי הוא אופי המעלה או החיסרון גלומות במה עושים עם אותו אופי
(מגניב לגלות שגם לזה המציאו שיטה באנגלית)
 
שמתם לב שהרבה פעמים בתשעה באב נופלת עלינו מוזה של מצב רוח טוב ובפורים ההפך?....
אני שמעתי פעם שאפשר לתלות את זה ביצר הרע, בפורים יש מצווה לשמוח, בתשעה באב צריך להיות עצובים, למה שהיצר הרע לא ינסה להתערב גם כאן ולהפריע?
זו דרך אחת להסתכל על זה
ברובד נוסף, זאת הוכחת זהב כנגד הרבה טענות שעלו פה באשכול:
לאנשים (רגילים!) קשה מאוד לעבור אוטומטית למצב 'שמח' או מצב 'עצוב'.
שמחה ועצב הם רגשות, שנובעים מתוך סיטואציות. יש משהו שמשמח אותך או משהו שמעציב.
להגיד לאדם 'עכשיו תהיה שמח! תהיה עצוב!' זו משימה קשה מאוד.
והיא מעוררת התנגדות טבעית.
תשעה באב זו דוגמא כל כך טובה.
אדם אומר לעצמו עכשיו אני צריך להיות עצוב. מה נעשה שאני לא עצוב?
וגם שם יש הבדל בין ליטאים לחסידים. הליטאים לוקחים רציני, בכיות ויללות, ונכנסים לדמות עד הסוף (ההוא שדיבר על התורה מן הסתם יאמר גם כאן שהוא מתאבל על חסרון התורה איכשהוא). אצל החסידים יש רצינות (לרוב), אבל לא מייצרים בכוח אווירה של 'אביילות'.
היוצא מכל זה לעניינינו הוא שמסתבר שאין לזה קשר לדיכאון.
ולא חינם התחושות הללו צפות לכל כך הרבה אנשים, לפני פורים ולפני ת"ב. וכותבים עליהן כ"כ הרבה.
(הנה רק השנה, יש כאן דיון סוער בנושא. מומלץ לעיין גם בגליון שבועי במייל של הסופר משה גוטמן, ובו תיאור עצוב של מציאות זו. ובאותו גליון גם ברוך לב כותב סיפור כזה. משמע שזו תופעה רחבה ומוכרת ואין שום טעם לנסות להקטין אותה.)
זה לא אמר איינשטיין או גוי אחר.
איינשטיין לא היה גוי
 
זו דרך אחת להסתכל על זה
ברובד נוסף, זאת הוכחת זהב כנגד הרבה טענות שעלו פה באשכול:
לאנשים (רגילים!) קשה מאוד לעבור אוטומטית למצב 'שמח' או מצב 'עצוב'.
שמחה ועצב הם רגשות, שנובעים מתוך סיטואציות. יש משהו שמשמח אותך או משהו שמעציב.
להגיד לאדם 'עכשיו תהיה שמח! תהיה עצוב!' זו משימה קשה מאוד.
והיא מעוררת התנגדות טבעית.
תשעה באב זו דוגמא כל כך טובה.
אדם אומר לעצמו עכשיו אני צריך להיות עצוב. מה נעשה שאני לא עצוב?
וגם שם יש הבדל בין ליטאים לחסידים. הליטאים לוקחים רציני, בכיות ויללות, ונכנסים לדמות עד הסוף (ההוא שדיבר על התורה מן הסתם יאמר גם כאן שהוא מתאבל על חסרון התורה איכשהוא). אצל החסידים יש רצינות (לרוב), אבל לא מייצרים בכוח אווירה של 'אביילות'.
היוצא מכל זה לעניינינו הוא שמסתבר שאין לזה קשר לדיכאון.
ולא חינם התחושות הללו צפות לכל כך הרבה אנשים, לפני פורים ולפני ת"ב. וכותבים עליהן כ"כ הרבה.
(הנה רק השנה, יש כאן דיון סוער בנושא. מומלץ לעיין גם בגליון שבועי במייל של הסופר משה גוטמן, ובו תיאור עצוב של מציאות זו. ובאותו גליון גם ברוך לב כותב סיפור כזה. משמע שזו תופעה רחבה ומוכרת ואין שום טעם לנסות להקטין אותה.)

איינשטיין לא היה גוי
מאיפה הבאת את הקשקוש הזה על הליטאים
דבר שני בפורים יש סיבה לשמוח ובתשעה באב להיות עצוב
אם תבין את הסיבה תהיה גם תוצאה
בקשר ל"ההוא עם התורה"
"מלכה ושריה בגויים אין תורה" (איכה א)
 
1.jpeg

2.jpeg
 
אני לא רוצה וגם לא יכול להגיב לכל מה שכתבתם.
אבל אני מרגיש חובה להודות לכם על ההתייחסות הרצינית והעמוקה ועל ההשקעה שלכם.
קשה ליצור תמונה מסכמת מהחומר שעלה כאן (אפשר להכניס אשכול שלם לבינה ולבקש תמצות?)
אבל דבר אחד חשוב קבלתי
הרגשתי מחובק.
לא נולדתי חרדי, אבל אני שמח שאני עכשיו כאן. ומאושר להיות מחובק על ידי הציבור היקר הזה.

לעצם העניין, תעשו טובה ואל תצפו ממני שאומר לכם בעוד שבוע שהפורים הזה היה מדהים וכו וכו.
המבנה הזה של: היה נורא, ואז קרה x, ואז נהיה מקסים - זה מתאים אולי לסרטים הוליוודים אבל זה לא קורה במציאות (אילו זה היה קורה, אנשים לא היו רצים לראות סרטים).
יהיה לי מבט שונה, אולי שינוי קטן בהרגשה. אבל לא נראה לי מהפך.
בכל אופן מה שכן למדתי, זה קודם כל שיש אנשים חכמים ממני, והרבה כאלה.
בציבור הכללי החרדים נחשבים לשטחיים. האשכול הזה הוא הכי לא שטחי שיכול להיות.
גיליתי גם שאני כנראה רגיש עם איזה טייטל לועזי מלחיץ. ועלי לחפש עזרה בכיוון.
אתם יודעים מה מתחשק לי?
מתחשק לי סעודת פורים אתכם, כל המגיבים, לשבת בנחת ולהחליף רעיונות עמוקים.
אולי יום אחד...
שוב תודה מקרב לב
ופורים שמח
טוב מאוחר מלא כלום, טייטל לועזי זה ממש טרנדי

כתבת מעולה ומדויק, לא רק פה.
תודה
 
השאלה מה זו שמחה ומה זה עצב, והאם צריך בכלל להיות בשמחה?
פעם קראתי כמה רעיונות מה זו שמחה.
ממה שאני זוכרת - לא להיות בשמחה של הוללות אלא להבין שהשמחה היא בחיבור לעצמי והקשבה לעצמי (שזה באמת לימוד ותהליך של עבודה של אדם מול מידותיו).
שמחה אמיתית זה אמונה, ביטחון, נתינה, נתינת צדקה, (וגם קבלת צדקה כי בכך מזכים את הנותן), אהבת הזולת, עין טובה, הערכה עצמית מתוך שיוויון, תחושת אחדות אמיתית ויתר הדברים הטובים.
כל התחפושות, היין ושאר הדברים הם כדי לאפשר לאדם לשבור את התחפושת שהוא עוטה כל השנה ולהתחבר לשמחה פנימית שלא תלויה בעולם מסביב.
שמחה 'אחרת', של מוזיקה ואקשן, היא נחמדה אבל גם יש בה ריקנות לפעמים.
 
יש המשך למשפט, 'עד דלא ידע', שזה נראה לי הרבה יותר מסתם לשתות
[כמובן שיש הרבה הסברים וקולות]

לגביי מה שכתבת בהמשך, מסכים עם כל מילה
גם ל"עד דלא ידע" יש המשך... וכבר אמרו דורשי רשומות שהגבול בין התבסמות לשיכרון והוללות הוא כחוט השערה ;)
 
השאלה מה זו שמחה ומה זה עצב, והאם צריך בכלל להיות בשמחה?
פעם קראתי כמה רעיונות מה זו שמחה.
ממה שאני זוכרת - לא להיות בשמחה של הוללות אלא להבין שהשמחה היא בחיבור לעצמי והקשבה לעצמי (שזה באמת לימוד ותהליך של עבודה של אדם מול מידותיו).
שמחה אמיתית זה אמונה, ביטחון, נתינה, נתינת צדקה, (וגם קבלת צדקה כי בכך מזכים את הנותן), אהבת הזולת, עין טובה, הערכה עצמית מתוך שיוויון, תחושת אחדות אמיתית ויתר הדברים הטובים.
כל התחפושות, היין ושאר הדברים הם כדי לאפשר לאדם לשבור את התחפושת שהוא עוטה כל השנה ולהתחבר לשמחה פנימית שלא תלויה בעולם מסביב.
שמחה 'אחרת', של מוזיקה ואקשן, היא נחמדה אבל גם יש בה ריקנות לפעמים.
לא!
שמחה זו פשוט שמחה
רוצים להבין מה זה?
לכו תבררו אבל אין שום צורך לייבא בשביל ערך שלא כל כך מבינים ערכים שחושבים שכן מבינים
לכל מידה יש את הגדרתה וגבולות הגיזרה שלה בדיוק לשם כך היא קרויה "מידה" ואף שברור שיש שייכות בין כל הדברים הטובים הנ"ל לשדמחה ברור שחייבים להבין קודם מהי שמחה מצד עצמה
 
לא!
שמחה זו פשוט שמחה
רוצים להבין מה זה?
לכו תבררו אבל אין שום צורך לייבא בשביל ערך שלא כל כך מבינים ערכים שחושבים שכן מבינים
לכל מידה יש את הגדרתה וגבולות הגיזרה שלה בדיוק לשם כך היא קרויה "מידה" ואף שברור שיש שייכות בין כל הדברים הטובים הנ"ל לשדמחה ברור שחייבים להבין קודם מהי שמחה מצד עצמה
אם כן, מה זו שמחה? להרגיש שמח?
קשה להגדיר רגש. אולי זה תחושת שלימות (שמגיעה בגלל אמונה וביטחון, הכרת תודה ועוד...)
 
מאיפה הבאת את הקשקוש הזה על הליטאים
דבר שני בפורים יש סיבה לשמוח ובתשעה באב להיות עצוב
אם תבין את הסיבה תהיה גם תוצאה
בקשר ל"ההוא עם התורה"
"מלכה ושריה בגויים אין תורה" (איכה א)
וואוו
סיכום צום ת"ב: אין תורה
מדהים איך הכל מתוכנת לפי התפיסה
 
לענינו גם אני מרגישה שהמון המון המון אנשים מתנהגים ביום הזה בתינוקיות וצומיסטיות מוגזמת...
כן גם ווארטים מוגזמים ומוזרים, וגם בכיות, ושירי "התעוררות"
כל אחד מנסה להחצין את עצמו בצורה אחרת, גם לי זה גורם לסלידה
באמת באמת שאני לא מצליחה להבין איך בחורים צעירים ולא כ"כ צעירים מרשים לעצמם להתנהג ככה, זה לא חברהמני ולא יהודי, זה זול ומזויף
פשוט מאוד איך הם מרשים לעצמם- הם פשוט שתויים!
יש בעיה שאדם שהוא לא שיכור רואה שיכור ולא מצליח להבין מה עבר עליו. זה נראה לו שטותי, תינוקי ומזוייף אבל הוא פשוט במוד אחר, זה לא נסיון החצנה זה פשוט המגבלות הטבעיות שהוסרו והבן אדם מתגלה כפי שהוא.
לבטח יש עוד הרבה ספרים שעכשיו לא עולים לי מהדור הזה שמקפלים בתוכם מדברי רבותינו.
ממליץ מאוד! על הספר של ר' שלמה ברעוודה על המועדים, יש שם כמה מאמרים על פורים מרתקים ומאירים את כל היום הזה באור חדש בצורה מאוד קלילה ונגישה .
מה שרק רוצה לומר:מוכרים לי כאלו אנשים.
הם פשוט בורחים מהבית ביום הזה ל"יום חופש שנתי" באיזה צימר מרוחק וכד'
שם הם חוגגים, הרחק מכל הבלאגן ,את הפורים ,בחיק המשפחה הגרעינית המצומצמת בצורה שמתאימה ונוחה להם.
השאלה מה זה עושה לילדים שלהם, האם הם לא מפספסים את כל הפורים.
 
וואוו
סיכום צום ת"ב: אין תורה
מדהים איך הכל מתוכנת לפי התפיסה
אם התפיסה היא כשלך שתורה היא עוד איזה פרט ביהדות לא ברורה
לו יהי כדברך
אבל אם התפיסה היא שהתורה היא כוללת הכל, מקיפה הכל, יסוד הכל, וממנה הכל,
אזי מבינים שאם יש איזושהי תוספת באיך יש לעם ישראל את התורה זה הכי גבוה ומשמח שיש
ואם יש איזושהי ירידה בשייכות של כלל ישראל לתורה (וכמו שאומר הגר"א שאין תורה הכוונה כפשוטו ממש ומה זה שנשאר לנו זה כביכול רק סוג של רושם ולכן תנא נקרא נקרא כך מלשון שונה שזה מתייחס לעצם הדבר ואמורא פירושו "מפרש" ) אז זה ההפסד הגדול ביותר ששיך ומכאן בכי וצער על משהו הכי גדול שיכול להיות, שנחסר
וברור שגם בפורים וגם בתשעה באב רבו הפרטים מבלי ספור עדיין, כמו שאומר רמח"ל בהקדמתו לדרך השם שרק על ידי שתופסים את הכללים ניתן להגיע אל הפרטים והכלל הגדול הוא שיש "נותן התורה " יש מקלי התורה" ויש " תורה"
ודו"ק
בהצלחה
 
אם התפיסה היא כשלך שתורה היא עוד איזה פרט ביהדות לא ברורה
לו יהי כדברך
אבל אם התפיסה היא שהתורה היא כוללת הכל, מקיפה הכל, יסוד הכל, וממנה הכל,
אזי מבינים שאם יש איזושהי תוספת באיך יש לעם ישראל את התורה זה הכי גבוה ומשמח שיש
ואם יש איזושהי ירידה בשייכות של כלל ישראל לתורה (וכמו שאומר הגר"א שאין תורה הכוונה כפשוטו ממש ומה זה שנשאר לנו זה כביכול רק סוג של רושם ולכן תנא נקרא נקרא כך מלשון שונה שזה מתייחס לעצם הדבר ואמורא פירושו "מפרש" ) אז זה ההפסד הגדול ביותר ששיך ומכאן בכי וצער על משהו הכי גדול שיכול להיות, שנחסר
וברור שגם בפורים וגם בתשעה באב רבו הפרטים מבלי ספור עדיין, כמו שאומר רמח"ל בהקדמתו לדרך השם שרק על ידי שתופסים את הכללים ניתן להגיע אל הפרטים והכלל הגדול הוא שיש "נותן התורה " יש מקלי התורה" ויש " תורה"
ודו"ק
בהצלחה
הדיון חורג מהנושא כאן. לכן לא אאריך.
רק חושב לי להדגיש כי ח"ו לומר שהתורה היא רק עוד פרט. ברור שהיא מקיפה הכל והיא יסוד הכל.
ויש כאן שאלה האם כל פרט ביהדות אתה מתרגם מיידית לתורה, כולל הכל- שבת, פורים, ת"ב וכו'- או לא.
הציפייה שלך מאדם שהשמחה שלו בפורים תגיע רק ממשקפיים של קבלת התורה היא קצת חד ממדית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה