התייעצות עצב בפורים - מישהו מזדהה?

[מצטרפת]

אני אדם שמח פחות או יותר. יש ירידות מצב רוח פה ושם כמובן, בגדר הנורמה. אני חושב שניתן להגדיר אותי כעליז מעל הממוצע.

עד שבא פורים.

כבר מהשבוע שלפני, כשקולות פיצוץ עולים בלילות מניסויים בלתי מבוקרים בחומרי נפץ. וצמדי בחורים נבוכים ומצחקקים מתחילים לנקוש על הדלת - העצב מתחיל להזדחל בתוכי.

וככל שעולה השמחה בחוצות, כך הדכדוך מתגבר בי.

התמונות של הליצנים במודעות הרחוב ובפרסומות בעתונים, נראות לי חסרות טעם, ואפילו קצת מאיימות.

וכשמגיע פורים עצמו, בכלל. המוסיקה הרעשנית מכל עבר נשמעת לי כרעמי מלחמה והחיוכים המלאכותיים על פני הכול עושים לי בחילה.

אני מסתגר בבית, וכשקבוצות עליזות של בחורים נשמעות בחדר המדרגות, אני רועד מפחד שיכנסו אלי ויכריחו אותי לרקוד איתם.

אני לא אוהב שיכורים, ועוד יותר לא אוהב שיכורים מתחזים.

אני מנסה להתרכז בתוכן של פורים, ולא מצליח לחבר אותו להמולה המטורפת מסביב.

אני רק מחכה שתרד כבר השקיעה, ושכל השתויים יפלו ארצה ללא הכרה. ושקט שפוי ישתרר.

ועד אז, אני אומר לעצמי, עברנו את המן - נעבור גם את זה.

אני לא אומר פה מוסר או השקפה. רק תחושה פנימית, רק תחושה פנימית.

אם מישהו מרגיש דכדוך דומה וירצה לשתף. זה ישמח אותי מאד שלא ארגיש שאני פסיכי לגמרי.

יש שיאמרו שאני צריך ללכת לפסיכולוג, שיגלה שבילדות אבא שלי הרביץ לי עם רעשן או משהו.

יתכן.

אבל אין לי את זה בשום סיטואציה אחרת. רק בפורים, מרגיש לי כמו הצגה אחת גדולה וריקה.

ויש כל כך הרבה תוכן. יש מה לחשוב ומה לקרוא ועל מה לשוחח ביישוב הדעת ליד שולחן הסעודה מלבד הצעקות הריקניות, הבדיחות חסרות הכלח, והפגנת אנרגייה מוגזמת בכל ערוץ אפשרי.

אל תנסו לזהות אותי בפורים. לא תצליחו, אני מחייך כמו כולם, אני מקפצץ ושותה אלכוהול ומפזר וורטים מטופשים על המגילה.

הכל בפנים.

עמוק.

כואב.

משהו לא מסתדר לי, זה אני או הם, או מה.

רק מחפש נפש אחת שתתקרב ותלחש באזני

- גם אני

עיין ערך HSP
חפש אשכולות בנושא
במילות החיפוש אפשר גם 'אדם רגיש מאד'
וזה לא רגישות שנפגעים..
יכולים להיות מלאי שמחה
חווים הרבה ובעוצמה...
ויש לזה קשר לצורך לחוות דברים
עם עומק, תוכן, רוחניות, מצפוניות
אין לי ראש עכשיו להגדיר מדויק, אבל זה הרעיון...

 

[חיה בד]

למתבונן יש מלא מרבותינו לאורך כל הדורות שתיקנו לעשות פורים בזמנים שנעשה להם נס
לקבלת התורה זה קשור וקורים לזה פורים אולי יש ללמוד מזה משהו
עכ"פ איני מכחיש את ענין קבלת התורה מאהבה ביום הזה וודאי שביום הזה יש השפעות בכל שנה ושנה גם בענין זה
אני גם מכיר בזה שיש מרבותינו שקיבלו את מהות היום כיום של קבלת התורה מאהבה אבל ודאי הכל משולב בהתגלות החסד העצום שנעשה לעם ישראל בהצלת הגופים

 

[עצב רגיש]

בלת"ק [בעצם עם לקרוא חלק מהן ולהבין את הכיוון].

נקראתי מעזרת הנשים לשלוח ידי בעט, אמרה שכתבו כאן במקומי. [כתיבה מעולה. מעולה!].

ובכן,
קראתי, התחברתי, הזדהיתי, ואני חושב שלא הרבה כאן אכן הבינו את העומק.

חמלתי עליך שכערער בערבה, מוציא את העומק שלפנים מעומק מול נערים/ת שאין ידם מגעת ומשגת

זה רגש אמיתי צודק ועמוק.

אמיתי, כי אתה כאדם רציני מסתכל על החויה הנבובה של הכביכול שמחה, הבאה 'מבחוץ' [גם שלך בעצמך], וגרונך מעלה קבס.

צודק, כי מגיעים לפורים דרך כלל בלי 'ערב יו"ט' או אוירת שבוע לפני המועד, מגיעים ישר מתוך הנעכס של כתיבת הברכות, הכנת המשלוחים, התחפושות, וכל זה בתוך ה'זמן' והשגרה הלחוצה, בלי אוירת קדושה, בלי אוירת רוממות, ואז מתיישבים ליד השולחן והבפנים שלנו שואל - נו מה, וגם הבפנים של המשפחה [יש להם אותם גנים] עושה לך בלב חור שחור.
מה עושים? מציגים, שותים, מתבוססים - אוי זה נורא.

ועמוק - זר לא יבין. הנפש כמהה, ההיות משתוקק.

השנקל: לא לחינם אמר פה מישהו להיכנס לחצר חסידית, זה לא הקנטה, [אינני חסיד, אני ב"ה אב למשפחה ליטאית בניברקית].
פשוט, אצל החסידים יודעים יותר טוב לקחת את צד הרוממות במועדים, הענין הזה שייך לעולם הרגש, והם מומחים לזה.

הכלל, אם תבוא לפורים על צד הקדושה, תעשה קצת הכונעס, שב עם דוד המלך והתהלימ'ל בתענית אסתר 'יום התפילה' היחיד בשנה שיש לו את השם הזה רשמי.
בפורים העיניים שלך יזרחו כמו שתי פנסים, אתה תבכה מרוב אושר, ואם קצת תתבסם, אתה תתנהג כמו ברסלבער שגילה את האור.
מבטיח.


נ.ב. אולי בסוף יתברר שהפרשנויות המצויות כאן באשכול נכונות יותר, והערער הוא אני....

הנקודה החסידית שהעלית מאוד מעניינת.
האם זה הסדר שהם מייצרים בתוך היום הזה?

אני כליטאי, זה יום של כאוס.

היום הזה הוא מאוד דינמי, ולא צפוי, אתה לא יודע באיזה מצב אתה תהיה בשעה הבאה. וזה לא רק אתה, אלו גם האנשים שסביבך.
כשכולם סביבך מתחילים להמריא, אתה שואל את עצמך, רגע, איפה ההגאים? איפה המנועים? איך עושים את זה? מה הם עוברים אלו שסביבי. אני לא יודע לעשות את זה. כי אני לא כזה.
ואם אתה מתחיל להתרומם, כנראה לא שיחקת נכון עם הכנפיים, כי אתה מרוסק אחרי דאייה קלה.

במירון וחתונות (שאלה שעלתה) אני מוצף בטירוף.
טוב, זה גם מה שגרם לכך שהייתי ה'רקדן'. הייתה לי זרימה מטורפת של הגוף עם המוזיקה.
החברים רצו לרקוד לצידי, לחזור אחרי התנועות.
אבל... לא הייתי מסוגל לישון אחרי חתונה, הייתי מוצף הייתי חייב לחזור/לברוח לשקט שלי, (פעילות לבד, ספורט, טיול לבד בטבע) ואם לא הצלחתי, הייתי נהיה עצבני ותוקפני.
ואז הייתי נכנס למיטה ולא יוצא משם הרבה זמן.
אחרי אירוע המוני כמו במירון, טיולים שנתיים, קמפים, הייתי מוצף כל כך.
כאוב, מיוסר, השתוקקתי לנחמה, לנפש תאומה (עוד לא הייתי נשוי), והיה לי קשה בטירוף לחזור לאיזון.

אז לא הבנתי את כל זה.

היום אני מבין ויודע מי אני. HSP + טראומות. (ההופעה והתסמינים של HSP תלויים גם בנסיבות חיים, הרגישות הגבוהה גבוהה, גרמה לי להיפצע מאוד. המודעות העצמית הגבוהה והאינטלגנציה הרגשית עזרו ועוזרים לי לשרוד)

אני בהימנעות. לא מתקרב לאירועים המוניים.
מתפלל במניינים קטנים ואינטימיים.
לא מתקרב לקבוצת השווים. כי אין לי מה לדבר איתם, הם לא מבינים את השפה שלי. אני מוצף וחרד מהם.
בפורים, לא בטוח שתראו אותי, אני מתפלל ותיקין, ונעלם בבית עד סוף היום.
ובשביל הילדות שלי, אנחנו עושים שמחה בבית, בעיקר ברוגע שלי כלפיהם, זה היום שאני איתם על מלא, שרים, רוקדים, משלוחי מנות לכל החברות, שולח אותם שוב ושוב. נותן להן לצאת לרחוב לשבת ולהסתכל.
עושים סעודה מהאוכל שהם אוהבות, 'כל הפושט יד נותנים לו'.
שותה כוס יין אחת, והולך לישוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן, עד שיעבור הכאב.

 

[אמא של :-)]

לא נעים לי להרוס לך,
מכיון שלמדתי דרך ה' וכן אור חדש למהר"ל ולא זכרתי שיש שם כאלו ציטוטים,
הלכתי ובדקתי בפנים, ובכן - צדקתי. במקורות שציינת אין ולו מילה אחת בנושא!!
(רמח"ל בדרך ה' ח"ד פ"ד מדבר על קריאת שמע, ובמהר"ל באור חדש פרק ט, יז, מדבר בכלל על דברים אחרים לגמרי)
מוזמן לבדוק.
אמנם כן, בדרך ה' ח"ד פ"ח - במצות הזמנים - הוא מזכיר בעניין פורים את 'חזרת קבלת התורה שחזרו וקיבלו עליהם לעולם'. וזה אכן דברי הגמרא בשבת (דף פד כמדומני).
נא לא לכתוב מקורות לפני שבודקים בפנים. ובודאי לא להטעות ע"י זה אחרים. תודה.

יכול להיות שאנשים מצטטים מבינה מלאכותית את המקורות, ולא בכוונה...

 

[כוכב103]

לא קראתי את כל האשכול
אני חושבת שאדם יכול לעזור לעצמו להיות שמח
להתמקד ביום הזה במה ששמח לו במה שטוב לו
להזכר בכל הניסים והנפלאות שה' עשה עם עם ישראל לאורך הדורות ועד היום
ובכל החסדים והטובות שעשה איתו
ולמלא את עצמו בהודיה
שמחה היא לא ריצה ברחובות בריקודים
שמחה היא רגש פנימי של שלימות של הודיה
ומי שמנסה לכפות על עצמו או שהוא מרגיש חייב לשמוח ודאי לא יגיע לזה...

וכמובן- אין שמחה אלא תורה...
הכי פשוט לגברים...

 

[א פאשעטע יוד]

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

youtu.be

 

[הרוב טוב. השאר לטובה]

וואו. אשכול מדהים!!
@אבינועם גולדברג תודה רבה על האומץ לעלות את הנושא. יש המון שמרגישים כמוך רק אף פעם לא העזו אפילו לחשוב על זה (כי למי מותר בכלל להיות עצוב בפורים..? )
וזה- -

איך המאמר עבורכם

אתה שוב עם סיפורי הקיצון שלך!
מדבר על סיפור שקורה אחד לאלף.

נוגה ונוגע. לצערנו ממש לא מקרה קיצון ולא מופרך.

נגע בי מאוד.

בתפילה לפורים עם שמחה פנימית ואמיתית לכולם )

 

[yyff]

בעיקרון כל אדם הוא נולד שמח [כמו תינוק]
הבעיות והמורכבויות מסביב גורמים לנו לא לשמוח ולהתמקד בקשיים ובמורכבויות.
יין ושיכרות מסיר את החסמים ומציף את התוכן הפנימי הקיים. יין הוא לא ממציא שמחה, הוא מציף את השמחה הקיימת.
אדם שאין לו ממה לשמוח - יין לא ישמח אותו לעולם! להיפך, זה רק יציף את הבעיות והמורכבויות!
אדם צריך לנסות לדאוג להיות שמח בלב, ואז ביום כזה לנסות להסיר את החסמים הסביבתיים [הבושה, הטירדות וכו'], להמתקד בהודאה להשי"ת על הניסים, בשמחה על היותינו יהודים מושגחים בהשגחה מיוחדת מהשי"ת - ופשוט לשמוח!
אני מבטיח לך שאם תפריד את כל הסביבה, תתעלם מכל הקודים החברתיים של פורים, פשוט תחשוב הרבה על השמחה שאתה יהודי! אל תתמקד בכלום, רק בלשמוח באמת! לא משנה איפה אתה בארץ או בעולם, בכל מקום אתה יהודי שמח!
[כשאדם מתחתן הוא שוכח מכל הצרות והבעיות, הוא חושב אך ורק על השמחה, והוא פשוט בעננים!!]
זה קבלת התורה מאהבה! לרצות לקיים את המצוות כי זה כיף! לא מפחד מגיהנום, אלא כי ה' אוהב אותנו, ואנחנו אוהבים אותו!
זה עבודה! אבל שווה!

 

[קולמוס בודד]

לא נעים לי להרוס לך,
מכיון שלמדתי דרך ה' וכן אור חדש למהר"ל ולא זכרתי שיש שם כאלו ציטוטים,
הלכתי ובדקתי בפנים, ובכן - צדקתי. במקורות שציינת אין ולו מילה אחת בנושא!!
(רמח"ל בדרך ה' ח"ד פ"ד מדבר על קריאת שמע, ובמהר"ל באור חדש פרק ט, יז, מדבר בכלל על דברים אחרים לגמרי)
מוזמן לבדוק.
אמנם כן, בדרך ה' ח"ד פ"ח - במצות הזמנים - הוא מזכיר בעניין פורים את 'חזרת קבלת התורה שחזרו וקיבלו עליהם לעולם'. וזה אכן דברי הגמרא בשבת (דף פד כמדומני).
נא לא לכתוב מקורות לפני שבודקים בפנים. ובודאי לא להטעות ע"י זה אחרים. תודה.

בדרך השם החלק הרביעי פרק ח' טוב שהבאת אותו שם באות ג' הוא כותב "עניין חנוכה ופורים הוא להאיר האור המאיר בימים ההם וכו ופורים וכו וחזרת קבלת התורה שחזרו וקבלו עליהם לעולם כמו שאז"ל הדור וכו ופרטי העניינים כפי פרטי התיקון וכו" עד כאן
ומשמעות הדברים בצורה ברורה שהכלל של הפורים זה עניין ההצלה ועניין קבלת התורה שבזכותה הייתה הצלה
המהר"ל באור חדש פרק ט פסוק כז על הפסוק קיימו וקבלו עליהם היהודים
מהרל בגור אריה פרק י"ט אות כ"ב (תלוי באיזו הוצאה)
כמו כן עיין בספר מחיר יין לרמ"א בהקדמתו לפירוש המגילה כותב שמכיוון שכלל ישראל קבלו עליהם את התורה מכח זה שקבלו עליהם את תוכן דברי המגילה זה לשונו "ואומר אף כי סיפור דברי המגילה הוא יתד שכל התורה תלויה בו כאמור במסכת שבת וכו"
אז ברור שבפורין יש הרבה פרטים לכל מצווה ועניין אבל הכלל של היום הזה ועיקר המדרגה שלו זה במה שיש בו אפשרות להצטרף לקבלת התורה בצורה מחודשת ממה שהיה עד אז
עיין היטב במקורות אם תרצה יש עוד הרבה
עוד אומר שאף מסברא ברגע שח"זל הכניסו את עניין קבלת התורה למשוואה אין ספק שזה חייב להיות העיקר של העיקר

 

[קולמוס בודד]

יכול להיות שאנשים מצטטים מבינה מלאכותית את המקורות, ולא בכוונה...

אם זה ישמח אותך אני יעלה קבצים של המקורות
אם מישהו מעוניין בכך שיכתוב ואני יעלה בשמחה
לוקח אחריות לכל המלמד ביתו וכו כאילו לימדה וכו

 

[אמא של :-)]

אם זה ישמח אותך אני יעלה קבצים של המקורות
אם מישהו מעוניין בכך שיכתוב ואני יעלה בשמחה
לוקח אחריות לכל המלמד ביתו וכו כאילו לימדה וכו

כתבת מקור,
בא משהו אחר וטען שפתח את הספרים במקורות שכתבת וכתוב שם משהו אחר לגמרי (!)
למדתי עליכם זכות שזו בינה מלאכותית שטעתה בעמוד/במקור.
מי מכם צודק? ובכן, משאירה את הוויכוחים לאלו שלומדים לא לי.

בגאווה אומר שמעולם לא פתחתי את הספרים הנ"ל, ואם ישלחו מקורות - לא אקרא.
מלבד תנ"ך ומפרשיו, וספרי הלכה המיועדים לנשים (בכללם ספרים "לגברים" שמלמדים בבית יעקב או בסמינר, כגון, קיצור שולחן ערוך) אינני נוהגת באופן  עקרוני לקרוא ספרים אחרים (הלכה, גמרא, מוסר).

 

[אבינועם גולדברג]

אני לא רוצה וגם לא יכול להגיב לכל מה שכתבתם.
אבל אני מרגיש חובה להודות לכם על ההתייחסות הרצינית והעמוקה ועל ההשקעה שלכם.
קשה ליצור תמונה מסכמת מהחומר שעלה כאן (אפשר להכניס אשכול שלם לבינה ולבקש תמצות?)
אבל דבר אחד חשוב קבלתי
הרגשתי מחובק.
לא נולדתי חרדי, אבל אני שמח שאני עכשיו כאן. ומאושר להיות מחובק על ידי הציבור היקר הזה.

לעצם העניין, תעשו טובה ואל תצפו ממני שאומר לכם בעוד שבוע שהפורים הזה היה מדהים וכו וכו.
המבנה הזה של: היה נורא, ואז קרה x, ואז נהיה מקסים - זה מתאים אולי לסרטים הוליוודים אבל זה לא קורה במציאות (אילו זה היה קורה, אנשים לא היו רצים לראות סרטים).
יהיה לי מבט שונה, אולי שינוי קטן בהרגשה. אבל לא נראה לי מהפך.
בכל אופן מה שכן למדתי, זה קודם כל שיש אנשים חכמים ממני, והרבה כאלה.
בציבור הכללי החרדים נחשבים לשטחיים. האשכול הזה הוא הכי לא שטחי שיכול להיות.
גיליתי גם שאני כנראה רגיש עם איזה טייטל לועזי מלחיץ. ועלי לחפש עזרה בכיוון.
אתם יודעים מה מתחשק לי?
מתחשק לי סעודת פורים אתכם, כל המגיבים, לשבת בנחת ולהחליף רעיונות עמוקים.
אולי יום אחד...
שוב תודה מקרב לב
ופורים שמח

 

[BIZZARC- עשירה]

סליחה אם אני סוטה מהנושא, אבל כל אלו שמוצאים דרך להימלט מההמולה בפורים, מה אתם עושים בחתונות הרועשות?
פורים יום אחד בשנה, ואפשר למצוא פתרונות, כמו שכתבו כאן.
חתונות, יש הרבה במשך השנה, ולא תמיד אפשר להיעדר.
מה יהיה הסוף עם הווליום הגבוה וכו'?

מוצאים פינה שקטה באולם או מחוץ לאולם ועושים רוטציה בין הרעש לשקט.

 

[זיק ניצוץ]

עכשיו אני מבין מה מפריע לך, שאתה מרגיש קצת מצפון שאתה לא משתכר, נו, אז תגיד את זה ככה ובא נפתח דיון על זה,
כמובן שגם ענין זה של אם חייבים או אסור וכו' צרי להיות עם מקורות מההלכה.

אם אתה מדבר כבר לגופו של אדם... כלומר אליי... אני הייתי מרגיש גם קצת כבוי לפני 5 שנים עד... שהתחלתי להשתכר... מה שכתבתי לא קשור אליי באופן אישי אלא אני מדבר רעיונית אני משתדל שדעותיי לא יהיו מנגיעות אישיות שלי.
ואגב ענין השכרות לא ברור בכלל עיין רמ"א ....(כ"כ רצית מקורות)
כמה אנשים כבר שותים לשם "המצווה" ראה בישיבות כמה משתכרים בליל פורים ותגיד לי אתה איפה מובא ענין השכרות בליל פורים(האמת שיש מקור אחד...מה שבטוח שאלה שמשתכרים לא באמת יודעים את המקור הזה)

 

[זיק ניצוץ]

בציבור הכללי החרדים נחשבים לשטחיים.

הלם!!!

 

[יוצאת לחקור]

לכל מי חושב שאם יודעים עד כמה גדולה השימחה אז הופכים לשמחים-
אין קשר!
בן אדם רגיש יכול להיות הכי שמח בעולם, מאושר, אבל מרוב שהוא קולט פי כמה
משאר בני האדם שאין להם רגישות חזקה זה פשוט מעייף אותו ריגשית!
זהו, אז הוא צריך לנוח לכמה שניות? אסור?
ויש לריגשות יתר עוד מלא מעלות, שלא תרחמו!
מי שיש לו- מבין, ומי שאין לו- בחיים לא יבין...
(בינינו, יש HSP שירצה להיות בלי?)

 

[כוללניק]

תראו מה נכתב בחז"ל: "לבסומי"... יש הבדל בין התבסמות לשיכרות!
אה, וגם נכתב "מיחייב" ואין כ"כ הרבה דברים שחז"ל מחייבים אותנו בלשון הזה...

יש המשך למשפט, 'עד דלא ידע', שזה נראה לי הרבה יותר מסתם לשתות
[כמובן שיש הרבה הסברים וקולות]

לגביי מה שכתבת בהמשך, מסכים עם כל מילה

 

[קולמוס בודד]

תפס חזק התזה

לכל מי חושב שאם יודעים עד כמה גדולה השימחה אז הופכים לשמחים-
אין קשר!
בן אדם רגיש יכול להיות הכי שמח בעולם, מאושר, אבל מרוב שהוא קולט פי כמה
משאר בני האדם שאין להם רגישות חזקה זה פשוט מעייף אותו ריגשית!
זהו, אז הוא צריך לנוח לכמה שניות? אסור?
ויש לריגשות יתר עוד מלא מעלות, שלא תרחמו!
מי שיש לו- מבין, ומי שאין לו- בחיים לא יבין...
(בינינו, יש HSP שירצה להיות בלי?)

תפסה חזק התזה של "אנשים רגישים מאוד" האמת מזדהה עם זה ומזוהה עם זה
אף שבוודאות זה לא תופס את הנקודה בשום צורה
מדבק במקום חיצוני
המבין יבין ומי שלא יבין יתעצבן...

 

[כוללניק]

דווקא בגלל שלאנשים אין מושג מה זה פורים מה המהות של היום הזה ואיך עושים את זה הכי טוב
גורם להם לברוח לשירי נשמה וכל מיני תחושות "רוממות" שלא כל כך קשורות כאן

אולי הם לא בורחים, אולי הם באמת מגיעים למצב מרומם, ומרגישים ש

פורים זה יום של קבלת תורה נקודה. ודווקא מתוך משתה ושמחה

אין סתירה בין דבקות, רוממות, קרבת אלוקים, לקבלת התורה,
פורים זה קבלת התורה מאהבה, וזה אומר לשמוח להתרומם, אשרנו מה טוב...

וכמובן- אין שמחה אלא תורה...
הכי פשוט לגברים...

זה מתאים לכל השנה, בפורים דורשים לעלות קומה, שיהיה קבלת התורה מאהבה, ולכן השתמשו במילה 'אורה' ולא פשוט תורה, [אורה זו תורה]

 

[כהן קטן]

כל מי שאמר שהשיכורים כולם בתחפושת ומנסים להראות מגניבים וכו'
מה זו ההכללה הזו? אני מכירה שיכורים כל כך מתוקים בחורי ישיבות ואברכים אמתיים שאומרים דברי תורה ובוכים ודווקא אז הם מורידים את המחיצות והתחפושות ונהיים "הם" האמתיים בלי המחיצות
ואז הם מחבקים אותך ובוכים כמה הם אוהבים אותך ואת כל החלומות שלהם וכו' וכו'
ואז הם שרים בבכי ורגע אחרי רוקדים באושר- זה שיכורים שהתכוונו שאמרו ש"חייב אדם לבישומי" שיכורים שמתחברים לעומק של התורה והחיים ואז הם באמת "עד דלא ידע"
ומי שלא יודע להשתכר טוב שלא ישתכר וימצא את האושר במקומות אחרים
כי אין עניין להשתכר ואז לצרוח ואז להקיא ולהירדם בתוך הקיא
אגב אני גם שונאת את המערכת זמנים של היום הזה עד שהוא מתחיל הוא נגמר ולא ברור ההתחלה והסוף שלו והכל לחו ועייף אבל אני מנסה להתחבר ליום דרך דברים אחרים כמו תפילה וגם להנות לראות את הבכי והשמחה של השיכורים