מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[עמליה 098]

האם יש מקור לסיפור של החייט שקנה דג בערב יום כיפור,ושלם מחיר מפולפל כי עבדו של השר רצה גם הוא לרכוש את הדג?
ואם יש מקור מעניין לבדוק לגבי ספרוני הילדים, ששמו יהלום בתוך בטן הדג של ערב יום כיפור
ערבבו עם הסיפור של יוסף מוקיר שבת?

 

[מרנא]

האם יש מקור לסיפור של החייט שקנה דג בערב יום כיפור,ושלם מחיר מפולפל כי עבדו של השר רצה גם הוא לרכוש את הדג?
ואם יש מקור מעניין לבדוק לגבי ספרוני הילדים, ששמו יהלום בתוך בטן הדג של ערב יום כיפור
ערבבו עם הסיפור של יוסף מוקיר שבת?

הראשון בטור, השני במס' שבת.

 

[אברהם]

ציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:

• א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
• ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
• ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
• ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).

נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)

אין לי מושג מה היתה הצורה האמיתית של לוחות הברית.
לא ראיתי אותן ואינני יודע האם הכתב שעליהן הוא הכתב האשורי שלנו (כדעת הגמרא במגילה) או הכתב העברי הקדום (כדעה המובאת בירושלמי)
אינני יודע גם האם הכתב היה נקרא מצד אחד מימין לשמאל ומהצד השני משמאל לימין, או שבדרך נס היה ניתן לקרוא את הכל כרגיל משני הכיוונים
אני גם לא יודע האם על כל לוח היו כתובים 5 דיברות, או כל 10 הדיברות, ואם כל 10 הדיברות - האם רק משני צדדים, או מארבעת הצדדים של כל לוח (יש בזה כמה דעות)
ובוודאי שאין לי מושג האם היו מרובעות כדעת הרבי מחב"ד או עגולות מלמעלה וישרות מלמטה כדעת רבי אברהם אזולאי וכדעת הרמ"ק על פי הזוהר הקדוש.
לגבי הטענה שהלוחות היו מרובעים בגלל שבתורה כתוב שהיו 6×6 תמהני תמיהה רבתי, וכי אם הלוחות עגולים בצידם האחד אין להם מידת גובה? מה הבעיה לומר 6×6 אם הלוח עגול מלמעלה?
(אמנם יש טיעונים אחרים שמהם משמע שאכן היה רבוע, כמו הדיון בגמרא מסכת שבת על הארון והלוחות. אבל הטענה על 6×6 לא מובנת לי כלל)

 

[כוללניק]

אין לי מושג מה ...
לא ראיתי אותן ואינני יודע ...
אינני יודע גם האם ...
אני גם לא יודע ...
ובוודאי שאין לי מושג ...

אם אין לך מה לומר, אז אל תאמר את זה כאן

 

[אדמו"ר ליטאי]

ציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:

• א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
• ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
• ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
• ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).

נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)

נמצא באוצר החכמה. לא מובאות שם הסכמות.

ספוילר

מהספר נראה שהמחבר משתייך לחבד...

 

[אוזן שומעת]

מאיפה המנהג להגיד בשבת מברכין ברכת החודש?

מהראשונים, עיקרו במחז"ו ושבה"ל, אלא ששם הוא רק כמנהג הספרדים שהחזן מכריז החודש, אומר מי שעשה ניסים ויחדשהו (הקצר)
המנהג שהשתרש שכל הקהל אומר את הכל באמת יש עליו עוריין
האחד עצם מה שאומרים את היה"ר שהוא תפילת רב ואינו קשור לברכת החודש, הגר"א והחת"ס לא אמרוהו מחמת בקשות בשבת,
והשני, מה שכל הקהל חוזר אחר החזן בדביקות עצומה ר"ח פלוני יהיה ביום פלוני, דומה לכך שכל הקהל יחזור אחר הגבאי על "המולד יהיה...", שניהם זה רק ענין של להודיע לציבור מתי ר"ח וממילא גם מתי זמן המולד

 

[אברהם]

יש עוד הרבה נושאים, בלי נדר אכתוב עליהם, (וכפי דרישת הציבור)
2. צורת המנורה במקדש - הקנים היו ישרים ולא עגולים, (מקור העיגול מציורים של אומות העולם)

בלת"ק.
מקור הקנים העגולים הוא מציורים של אנשים שראו את המנורה. הן אנשים מאומות העולם (כמו בשער טיטוס) והן אנשים מעם ישראל - כפי שעולה מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ כמעט ללא יוצא מן הכלל, ממטבעות מתקופת החשמונאים ומבתי כנסת עתיקים.

כדאי לשמוע את השיעור הזה

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

www.youtube.com

 

[בציניות]

מכירים את מאמר חז"ל
"אשר אנכי מצוך היום - בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"
אז וודאי שמקורו כבר בדברי חז"ל, וזו כוונת דבריהם, אבל לא בנוסח הזה.
נראה לי שלראשונה מובא לשון זה בשו"ע.

 

[מאירוב]

בלת"ק.
מקור הקנים העגולים הוא מציורים של אנשים שראו את המנורה. הן אנשים מאומות העולם (כמו בשער טיטוס) והן אנשים מעם ישראל - כפי שעולה מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ כמעט ללא יוצא מן הכלל, ממטבעות מתקופת החשמונאים ומבתי כנסת עתיקים.

כדאי לשמוע את השיעור הזה

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

www.youtube.com

זה מחלוקת בראשונים.
ואגב, יש ציורים עתיקים גם בקוים ישרים.

 

[מאירוב]

ציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:

• א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
• ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
• ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
• ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).

נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)

יש חשבון פשוט שהם היו עגולות.
כתוב בפרקי אבות שהלוחות נבראו בששת ימי בראשית, וכתוב בגמרא של נבראו דברים מרובעים בששת ימי בראשית.

 

[צל של עצמו]

וכתוב בגמרא של נבראו דברים מרובעים בששת ימי בראשית.

איפה הגמרא?
יש ירושלמי שכמדומני מובא בר"ן בנדרים שאין מרובע בבריות, אבל יל"ע אם זה שייך גם על הלוחות או רק על בע"ח וכיו"ב

 

[אברהם]

הסיפור על שני האחים שחלקו שדה חיטים ובמקום בו נפגשו נבנה בית המקדש
כידוע זה סיפור שהגננות מאד אוהבות לספר אבל אין לסיפור הזה זכר במדרשים.
המקור הראשון המתועד לסיפור הזה הוא משנת 1832 אצל משורר צרפתי בשם אלפונס דה למרטין (שהיה גם שר החוץ של צרפת), אשר ביקר בארץ ורשם ביומנו את האגדה שאותה שמע מערביי הארץ.

 

[אברהם]

זה מחלוקת בראשונים.
ואגב, יש ציורים עתיקים גם בקוים ישרים.

אשמח לראות ציור כזה. לא ראיתי שום ציור כזה למרות שחיפשתי.
(ראיתי ציור אחד שנטען שזה קוים ישרים אבל אני לא הצלחתי לראות שזה אכן ישר)

מלבד זאת, אפילו אם יש ציור כזה, זה לא מעיד בהכרח על צורת המנורה כי יכול להיות שעשו את זה כי הרבה יותר קל לצייר קוים ישרים מאשר קוים עגולים.

 

[מרנא]

בלת"ק.
מקור הקנים העגולים הוא מציורים של אנשים שראו את המנורה. הן אנשים מאומות העולם (כמו בשער טיטוס) והן אנשים מעם ישראל - כפי שעולה מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ כמעט ללא יוצא מן הכלל, ממטבעות מתקופת החשמונאים ומבתי כנסת עתיקים.

כדאי לשמוע את השיעור הזה

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

www.youtube.com

שמעתי את השיעור! ממש מחכים ומיוחד! ישר כח!

 

[כוללניק]

הסיפור על שני האחים שחלקו שדה חיטים ובמקום בו נפגשו נבנה בית המקדש

ספוילר: [B]הסיפור המדובר[/B]

שני אחים שעיבדו חלקת שדה שקבלו בירושה מאביהם. אחד היה רווק והשני נשוי ואב לילדים. האחים היו מחלקים את החיטה שקצרו לשתי ערימות שוות של אלומות. יום אחד חשב הרווק - לי אין משפחה ואין לי צורך בכל החיטה הזאת אחי לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הרווק, לקח אלומת שיבולים והניח אותה בערימה של אחיו.
באתו לילה חשב האח הנשוי - לי יש משפחה ואם אזדקן יהיה מי שיתמוך בי. אחי לעומת זאת הוא רווק ויהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה של אחיו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא פחת וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל ונפלו איש על צוואר אחיו. במקום שהם נפגשו נבנה בית המקדש - סמל לאחווה

אני שמעתי סיפור הפוך, שהיה שתי אחים... והאח הראשון חשב לקחת יותר לעצמו כיון שיש לו ילדים, והאח השני חשב שלא מגיע יותר כיון שהוא רווק ומסכן, ובמקום בו נפגשו
שני אחים... יום אחד חשב הנשוי - לאחי אין משפחה ואין לו צורך בכל החיטה הזאת אני לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הנשוי, לקח אלומת שיבולים מאחיו והניח אותה בערימה שלו.
באתו לילה חשב האח הרווק - לאחי יש משפחה ואם יזדקן יהיה מי שיתמוך בו. אני לעומת זאת נשוי ואהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה שלו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא גדל וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל וקמו איש על אחיו. ובמקום שהם נפגשו נבנתה הכנסת

 

[מרנא]

מכירים את מאמר חז"ל
"אשר אנכי מצוך היום - בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"
אז וודאי שמקורו כבר בדברי חז"ל, וזו כוונת דבריהם, אבל לא בנוסח הזה.
נראה לי שלראשונה מובא לשון זה בשו"ע.

הדרשה של "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" היא על הפסוק: "היום הזה ה' אלוקיך מצווך..." מפרשת הביכורים.

 

[מאירוב]

אשמח לראות ציור כזה. לא ראיתי שום ציור כזה למרות שחיפשתי.
(ראיתי ציור אחד שנטען שזה קוים ישרים אבל אני לא הצלחתי לראות שזה אכן ישר)

קרדיט: מקור

יש ירושלמי שכמדומני מובא בר"ן בנדרים שאין מרובע בבריות, אבל יל"ע אם זה שייך גם על הלוחות או רק על בע"ח וכיו"ב

תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין מְרוּבַּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. (נדרים ירושלמי, ג, ב)

 

[בציניות]

הדרשה של "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" היא על הפסוק: "היום הזה ה' אלוקיך מצווך..." מפרשת הביכורים.

אשמח למקור.
בשו"ע או"ח סי' סא. זה כתוב על "אשר אנכי מצוך היום"

 

[יעקב הרמתי]

ספוילר: [B]הסיפור המדובר[/B]

שני אחים שעיבדו חלקת שדה שקבלו בירושה מאביהם. אחד היה רווק והשני נשוי ואב לילדים. האחים היו מחלקים את החיטה שקצרו לשתי ערימות שוות של אלומות. יום אחד חשב הרווק - לי אין משפחה ואין לי צורך בכל החיטה הזאת אחי לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הרווק, לקח אלומת שיבולים והניח אותה בערימה של אחיו.
באתו לילה חשב האח הנשוי - לי יש משפחה ואם אזדקן יהיה מי שיתמוך בי. אחי לעומת זאת הוא רווק ויהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה של אחיו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא פחת וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל ונפלו איש על צוואר אחיו. במקום שהם נפגשו נבנה בית המקדש - סמל לאחווה

אני שמעתי סיפור הפוך, שהיה שתי אחים... והאח הראשון חשב לקחת יותר לעצמו כיון שיש לו ילדים, והאח השני חשב שלא מגיע יותר כיון שהוא רווק ומסכן, ובמקום בו נפגשו
שני אחים... יום אחד חשב הנשוי - לאחי אין משפחה ואין לו צורך בכל החיטה הזאת אני לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הנשוי, לקח אלומת שיבולים מאחיו והניח אותה בערימה שלו.
באתו לילה חשב האח הרווק - לאחי יש משפחה ואם יזדקן יהיה מי שיתמוך בו. אני לעומת זאת נשוי ואהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה שלו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא גדל וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל וקמו איש על אחיו. ובמקום שהם נפגשו נבנתה הכנסת

הראשון איני יודע מה מקורו כנראה סיפור ערבי
השני הוא דווקא הסיפור המוסמך,

 

[יאנקאלע]

הראשון איני יודע מה מקורו כנראה סיפור ערבי
השני הוא דווקא הסיפור המוסמך,

השני הומצא ונסמך ע"י ישראל גולדווסר