מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

האם יש מקור לסיפור של החייט שקנה דג בערב יום כיפור,ושלם מחיר מפולפל כי עבדו של השר רצה גם הוא לרכוש את הדג?
ואם יש מקור מעניין לבדוק לגבי ספרוני הילדים, ששמו יהלום בתוך בטן הדג של ערב יום כיפור
ערבבו עם הסיפור של יוסף מוקיר שבת?
 
האם יש מקור לסיפור של החייט שקנה דג בערב יום כיפור,ושלם מחיר מפולפל כי עבדו של השר רצה גם הוא לרכוש את הדג?
ואם יש מקור מעניין לבדוק לגבי ספרוני הילדים, ששמו יהלום בתוך בטן הדג של ערב יום כיפור
ערבבו עם הסיפור של יוסף מוקיר שבת?
הראשון בטור, השני במס' שבת.
 
ציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:
  • א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
  • ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
  • ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
  • ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).

נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)

אין לי מושג מה היתה הצורה האמיתית של לוחות הברית.
לא ראיתי אותן ואינני יודע האם הכתב שעליהן הוא הכתב האשורי שלנו (כדעת הגמרא במגילה) או הכתב העברי הקדום (כדעה המובאת בירושלמי)
אינני יודע גם האם הכתב היה נקרא מצד אחד מימין לשמאל ומהצד השני משמאל לימין, או שבדרך נס היה ניתן לקרוא את הכל כרגיל משני הכיוונים
אני גם לא יודע האם על כל לוח היו כתובים 5 דיברות, או כל 10 הדיברות, ואם כל 10 הדיברות - האם רק משני צדדים, או מארבעת הצדדים של כל לוח (יש בזה כמה דעות)
ובוודאי שאין לי מושג האם היו מרובעות כדעת הרבי מחב"ד או עגולות מלמעלה וישרות מלמטה כדעת רבי אברהם אזולאי וכדעת הרמ"ק על פי הזוהר הקדוש.
לגבי הטענה שהלוחות היו מרובעים בגלל שבתורה כתוב שהיו 6×6 תמהני תמיהה רבתי, וכי אם הלוחות עגולים בצידם האחד אין להם מידת גובה? מה הבעיה לומר 6×6 אם הלוח עגול מלמעלה?
(אמנם יש טיעונים אחרים שמהם משמע שאכן היה רבוע, כמו הדיון בגמרא מסכת שבת על הארון והלוחות. אבל הטענה על 6×6 לא מובנת לי כלל)
 
ציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:
  • א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
  • ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
  • ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
  • ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).

נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)
נמצא באוצר החכמה. לא מובאות שם הסכמות.
מהספר נראה שהמחבר משתייך לחבד...
 
מאיפה המנהג להגיד בשבת מברכין ברכת החודש?
מהראשונים, עיקרו במחז"ו ושבה"ל, אלא ששם הוא רק כמנהג הספרדים שהחזן מכריז החודש, אומר מי שעשה ניסים ויחדשהו (הקצר)
המנהג שהשתרש שכל הקהל אומר את הכל באמת יש עליו עוריין
האחד עצם מה שאומרים את היה"ר שהוא תפילת רב ואינו קשור לברכת החודש, הגר"א והחת"ס לא אמרוהו מחמת בקשות בשבת,
והשני, מה שכל הקהל חוזר אחר החזן בדביקות עצומה ר"ח פלוני יהיה ביום פלוני, דומה לכך שכל הקהל יחזור אחר הגבאי על "המולד יהיה...", שניהם זה רק ענין של להודיע לציבור מתי ר"ח וממילא גם מתי זמן המולד
 
יש עוד הרבה נושאים, בלי נדר אכתוב עליהם, (וכפי דרישת הציבור)
2. צורת המנורה במקדש - הקנים היו ישרים ולא עגולים, (מקור העיגול מציורים של אומות העולם)

בלת"ק.
מקור הקנים העגולים הוא מציורים של אנשים שראו את המנורה. הן אנשים מאומות העולם (כמו בשער טיטוס) והן אנשים מעם ישראל - כפי שעולה מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ כמעט ללא יוצא מן הכלל, ממטבעות מתקופת החשמונאים ומבתי כנסת עתיקים.

כדאי לשמוע את השיעור הזה
 
מכירים את מאמר חז"ל
"אשר אנכי מצוך היום - בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"
אז וודאי שמקורו כבר בדברי חז"ל, וזו כוונת דבריהם, אבל לא בנוסח הזה.
נראה לי שלראשונה מובא לשון זה בשו"ע.
 
בלת"ק.
מקור הקנים העגולים הוא מציורים של אנשים שראו את המנורה. הן אנשים מאומות העולם (כמו בשער טיטוס) והן אנשים מעם ישראל - כפי שעולה מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ כמעט ללא יוצא מן הכלל, ממטבעות מתקופת החשמונאים ומבתי כנסת עתיקים.

כדאי לשמוע את השיעור הזה
זה מחלוקת בראשונים.
ואגב, יש ציורים עתיקים גם בקוים ישרים.
 
ציור לוחות הברית בצורת עיגול - מקורו מהנוצרים!
בתודעה הציבורית השתרשה התמונה של לוחות הברית עם קצוות מעוגלים, אך האמת המחקרית וההלכתית שונה בתכלית. גדולי ישראל רבים (כפי שציין רבי אליהו כץ בספרו 'ביכורי אליהו' עמ' קי"ג, ורבי ישראל יעקב פישר בספרו 'אבן ישראל' סימן נ"ז), ובראשם הרבי מלובביץ' (שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב; כתב יד קודש בתשורה למשפחת מוצקין עמ' 10), הדגישו כי הלוחות היו מרובעים לחלוטין.
המקור לכך הוא שבתורה לא מוזכרת צורה מעוגלת, אלא מידות מדויקות: שישה טפחים על שישה טפחים, ובעובי שלושה טפחים (כך מופיע בש"ס ובברייתות: נדרים לח, א; וירושלמי שקלים פרק ו' הלכה א' לפי גרסתנו). ההוכחה החותכת מגיעה מהדיון בגמרא (בבא בתרא דף יד, א), שם נחלקו אמוראים כיצד סודרו הלוחות בתוך ארון הברית כך שיימלא כל חללו לאורכו ("פירנסת ארון לאורכו" – רש"י שם). לו היו הלוחות מעוגלים, היה נוצר חלל פנוי בפינות הארון, מה שסותר את חישוב המידות המדויק בגמרא.
המקור לצורה המעוגלת הוא למעשה באמנות הנוצרית, ובשל העובדה שבעבר נמסרו ספרי קודש לדפוס אצל גויים, השתרשה הטעות גם ביהדות.
כנגד קביעה זו, היו שניסו לערער בהסתמך על הכלל בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פ"ו ומסכת נדרים פ"ה) ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", בעוד הלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות (פרקי אבות פ"ה מ"ו). באגרות קודש (כרך ב', אגרת שס), מונה הרבי כמה תירוצים ליישוב הקושיא הנה כמה מהם:
  • א. הכלל "אין מרובע" נאמר רק על בריות (בעלי חיים וצמחים) ולא על דומם (סעיף א' באגרת).
  • ב. ייתכן שהתלמוד הבבלי, הקובע שהלוחות היו מרובעים, פשוט חולק על הירושלמי בנקודה זו.
  • ג. הכלל חל רק על מרובע שכל שטחיו חלקים לגמרי. מכיוון שאותיות הלוחות היו חקוקות (חור במשטח), אין זה נחשב למרובע "חלק" (סעיף ד' באגרת).
  • ד. הביטוי "מששת ימי בראשית" עשוי להוציא את מה שנברא ב"בין השמשות", או שכלל זה חל רק על בריאה בידי שמיים בתוך ששת הימים עצמם, ולא על בריאה מאוחרת יותר או כזו שנוצרה בערב שבת (סעיף ג' באגרת).

נ.ב. בשעתו יצאה חוברת בנושא זה מאת הרב יחזקל סופר "על חטא העיגול" וכמדוני שקיבל הסכמה מאת מרן הרב שך. ואשמח שיאירו עיני בנושא. (החבדניקים, והליטאים מעתיקי השמועה)
יש חשבון פשוט שהם היו עגולות.
כתוב בפרקי אבות שהלוחות נבראו בששת ימי בראשית, וכתוב בגמרא של נבראו דברים מרובעים בששת ימי בראשית.
 
וכתוב בגמרא של נבראו דברים מרובעים בששת ימי בראשית.
איפה הגמרא?
יש ירושלמי שכמדומני מובא בר"ן בנדרים שאין מרובע בבריות, אבל יל"ע אם זה שייך גם על הלוחות או רק על בע"ח וכיו"ב
 
הסיפור על שני האחים שחלקו שדה חיטים ובמקום בו נפגשו נבנה בית המקדש
כידוע זה סיפור שהגננות מאד אוהבות לספר אבל אין לסיפור הזה זכר במדרשים.
המקור הראשון המתועד לסיפור הזה הוא משנת 1832 אצל משורר צרפתי בשם אלפונס דה למרטין (שהיה גם שר החוץ של צרפת), אשר ביקר בארץ ורשם ביומנו את האגדה שאותה שמע מערביי הארץ.
 
זה מחלוקת בראשונים.
ואגב, יש ציורים עתיקים גם בקוים ישרים.


אשמח לראות ציור כזה. לא ראיתי שום ציור כזה למרות שחיפשתי.
(ראיתי ציור אחד שנטען שזה קוים ישרים אבל אני לא הצלחתי לראות שזה אכן ישר)

מלבד זאת, אפילו אם יש ציור כזה, זה לא מעיד בהכרח על צורת המנורה כי יכול להיות שעשו את זה כי הרבה יותר קל לצייר קוים ישרים מאשר קוים עגולים.
 
בלת"ק.
מקור הקנים העגולים הוא מציורים של אנשים שראו את המנורה. הן אנשים מאומות העולם (כמו בשער טיטוס) והן אנשים מעם ישראל - כפי שעולה מכל הממצאים הארכיאולוגים בארץ כמעט ללא יוצא מן הכלל, ממטבעות מתקופת החשמונאים ומבתי כנסת עתיקים.

כדאי לשמוע את השיעור הזה
שמעתי את השיעור! ממש מחכים ומיוחד! ישר כח!
 
הסיפור על שני האחים שחלקו שדה חיטים ובמקום בו נפגשו נבנה בית המקדש
שני אחים שעיבדו חלקת שדה שקבלו בירושה מאביהם. אחד היה רווק והשני נשוי ואב לילדים. האחים היו מחלקים את החיטה שקצרו לשתי ערימות שוות של אלומות. יום אחד חשב הרווק - לי אין משפחה ואין לי צורך בכל החיטה הזאת אחי לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הרווק, לקח אלומת שיבולים והניח אותה בערימה של אחיו.
באתו לילה חשב האח הנשוי - לי יש משפחה ואם אזדקן יהיה מי שיתמוך בי. אחי לעומת זאת הוא רווק ויהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה של אחיו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא פחת וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל ונפלו איש על צוואר אחיו. במקום שהם נפגשו נבנה בית המקדש - סמל לאחווה

אני שמעתי סיפור הפוך, שהיה שתי אחים... והאח הראשון חשב לקחת יותר לעצמו כיון שיש לו ילדים, והאח השני חשב שלא מגיע יותר כיון שהוא רווק ומסכן, ובמקום בו נפגשו
שני אחים... יום אחד חשב הנשוי - לאחי אין משפחה ואין לו צורך בכל החיטה הזאת אני לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הנשוי, לקח אלומת שיבולים מאחיו והניח אותה בערימה שלו.
באתו לילה חשב האח הרווק - לאחי יש משפחה ואם יזדקן יהיה מי שיתמוך בו. אני לעומת זאת נשוי ואהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה שלו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא גדל וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל וקמו איש על אחיו. ובמקום שהם נפגשו נבנתה הכנסת
 
מכירים את מאמר חז"ל
"אשר אנכי מצוך היום - בכל יום יהיו בעיניך כחדשים"
אז וודאי שמקורו כבר בדברי חז"ל, וזו כוונת דבריהם, אבל לא בנוסח הזה.
נראה לי שלראשונה מובא לשון זה בשו"ע.
הדרשה של "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" היא על הפסוק: "היום הזה ה' אלוקיך מצווך..." מפרשת הביכורים.
 
אשמח לראות ציור כזה. לא ראיתי שום ציור כזה למרות שחיפשתי.
(ראיתי ציור אחד שנטען שזה קוים ישרים אבל אני לא הצלחתי לראות שזה אכן ישר)
1771450889655.png

קרדיט: מקור
יש ירושלמי שכמדומני מובא בר"ן בנדרים שאין מרובע בבריות, אבל יל"ע אם זה שייך גם על הלוחות או רק על בע"ח וכיו"ב
תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין מְרוּבַּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. (נדרים ירושלמי, ג, ב)
 
שני אחים שעיבדו חלקת שדה שקבלו בירושה מאביהם. אחד היה רווק והשני נשוי ואב לילדים. האחים היו מחלקים את החיטה שקצרו לשתי ערימות שוות של אלומות. יום אחד חשב הרווק - לי אין משפחה ואין לי צורך בכל החיטה הזאת אחי לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הרווק, לקח אלומת שיבולים והניח אותה בערימה של אחיו.
באתו לילה חשב האח הנשוי - לי יש משפחה ואם אזדקן יהיה מי שיתמוך בי. אחי לעומת זאת הוא רווק ויהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה של אחיו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא פחת וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל ונפלו איש על צוואר אחיו. במקום שהם נפגשו נבנה בית המקדש - סמל לאחווה

אני שמעתי סיפור הפוך, שהיה שתי אחים... והאח הראשון חשב לקחת יותר לעצמו כיון שיש לו ילדים, והאח השני חשב שלא מגיע יותר כיון שהוא רווק ומסכן, ובמקום בו נפגשו
שני אחים... יום אחד חשב הנשוי - לאחי אין משפחה ואין לו צורך בכל החיטה הזאת אני לעומת זאת מטופל במשפחה וזקוק ליותר. באמצע הלילה קם הנשוי, לקח אלומת שיבולים מאחיו והניח אותה בערימה שלו.
באתו לילה חשב האח הרווק - לאחי יש משפחה ואם יזדקן יהיה מי שיתמוך בו. אני לעומת זאת נשוי ואהיה זקוק ליותר. הוא קם בלילה והעביר אלומת חיטה לערימה שלו.
בבוקר הופתעו האחים לראות שמספר האלומות שלהם לא גדל וכן בלילה השני והשלישי. בלילה הרביעי נפגשו שניהם באמצע השדה כשהאלומות בידיהם ואז הבינו הכל וקמו איש על אחיו. ובמקום שהם נפגשו נבנתה הכנסת
הראשון איני יודע מה מקורו כנראה סיפור ערבי
השני הוא דווקא הסיפור המוסמך,
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

@ה. בקר

דבר ראשון המון תודה על כל החוברות עם המתכונים המדהימים שלך !!!
ממש כיף לקבל שפע של רעיונות לבישול אפיה וסלטים
האם נזכה שתיהיה חוברת מתכונים גם לפסח ??
לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  9  פעמים
למעלה