מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[יעקב הרמתי]

בהגהת מרדכי תפילת השחר, בשם הירושלמי, שצריך לעמוד בכל דבר שבקדושה כמו איש"ר, וכן כתב בדרכי משה וכך הוא ברמ"א. הירושלמי הזה אינו מצוי לפנינו, האר"י סובר שהוא טעות הדפוס ורק עם תפסו מעומד אין להתיישב בשעת הקדיש וכן סובר המהרי"ל וכך נוגים הספרדים וחלק מהחסידים, וחידש הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל להחמיר גם עם הולך לקום אחר קדיש לעמוד כבר מתחילת הקדיש [אני לא מו"ץ],

עדיין

לא הופך את זה למיתוס

זה עדיין לא מיתוס!

 

[חיה לידר]

למה להצביע זה סותר את הכריעה? הרבה ת"ח מצביעים ואומרים זאת התורה ומיד אח"כ כורעים.

 

[מאור התורה]

אחד המיתוסים האבסורדים:

יש כאלו שבשביל להרבות בזכויות
מדליקים נרות בערב שבת לפני הזמן שזה לא מצווה אף לא מדרבנן
ומאידך מוצאים את השבת לפני 72 דקות מהשקיעה שלפי השו"ע זה עדיין שבת מדאורייתא
לא עדיף לקבל שבת בזמן ואם רוצים להוסיף זכויות להתמקד במוצ"ש ולחכות לר"ת? אפילו למי שאצלם לא פסקו כר"ת אבל בטח שזה שיש בזה מעלה לחוש לספק דאורייתא

 

[יואלי קליין]

או"ח סימן נו סעיף א

 

[אתקינו סעודתא]

אחד המיתוסים האבסורדים:

יש כאלו שבשביל להרבות בזכויות
מדליקים נרות בערב שבת לפני הזמן שזה לא מצווה אף לא מדרבנן
ומאידך מוצאים את השבת לפני 72 דקות מהשקיעה שלפי השו"ע זה עדיין שבת מדאורייתא
לא עדיף לקבל שבת בזמן ואם רוצים להוסיף זכויות להתמקד במוצ"ש ולחכות לר"ת? אפילו למי שאצלם לא פסקו כר"ת אבל בטח שזה שיש בזה מעלה לחוש לספק דאורייתא

בזמן אחת ביקוריו של הרה"ק מסאטמאר זי"ע בארצינו הקדושה קיבל מנות של גידופים כשהלך לטבול במקוה אחרי זמן הדלה"נ המקובל (40 דק' לפני השקיעה), במוצ"ש אחרי זמן הגאונים כשראה שהם עושים מלאכות וכו', הוא התבטא בסגנון הזה שבער"ש זה רק מנהג וחומרא, וכעת מדובר בספק דאורייתא, עכשיו צריכים לצעוק עליהם...

 

[אתקינו סעודתא]

לא אמרתי שזה לא נכון אבל איך שהוא נכנס ככה לכלל ישראל כלומר המקור הראשון לא ידוע ואם זה מגיע מקאברין אז מאד מעניין שזה ככה נכנס...

יש לזה מקורות קודמים, יש אומרים בשם הבעש"ט

 

[זיני]

אחד המיתוסים האבסורדים:

יש כאלו שבשביל להרבות בזכויות
מדליקים נרות בערב שבת לפני הזמן שזה לא מצווה אף לא מדרבנן
ומאידך מוצאים את השבת לפני 72 דקות מהשקיעה שלפי השו"ע זה עדיין שבת מדאורייתא
לא עדיף לקבל שבת בזמן ואם רוצים להוסיף זכויות להתמקד במוצ"ש ולחכות לר"ת? אפילו למי שאצלם לא פסקו כר"ת אבל בטח שזה שיש בזה מעלה לחוש לספק דאורייתא

תיקון קטן
עד 25 דק' לפני השקיעה זה כן שיטות ראשונים שנראה שהמ"ב סבר שראוי להחמיר משום ספק דאורייתא,

כמו"כ בדעת השו"ע יש קצת סתירות בדבריו, אבל יש מספיק ראשונים שסברו כן, שעבורם לחוד כבר ראוי לנהוג כן,

 

[אתקינו סעודתא]

"גזל שינה אין להשיבו" אין לזה מקור

מיתאמרא בשם החפץ חיים, לא בנוסח הזה, העיקר הרעיון

 

[אתקינו סעודתא]

לשון הספרים "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" אין מקורו בלשון הזה מחז"ל אבל את הרעיון ניתן למצוא בברכות כל מי שיש בו יראת שמים וכו'

נועם אלימלך פרשת תולדות ד"ה וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם וכו'

 

[מרים ליפשיץ]

לכבוד פורים
מקור מנהג התחפושות- מקרנבלים של חצרי המלוכה.
ליהודים היה מנהג קדום של יצירת בובה על מקל ואדם אחד התחפש למלך והי מורה על שריפת "המן"
בימי הביניים הכנסייה אסרה מנהג זה..
ורק ב1600 באיטליה ואח"כ בגרמניה החל מנהג התחפושות בהשראה מקרנבלים. (2 קהילות יחסית פתוחות עם הרבה ההשראה סביבתית)
שימו לב שלארצות המזרח מנהג זה כמעט ולא הגיע.
רובם ככולם רק כשהגיעו לא"י.
ומעטות הקהילות שהיתה להן השפעה מאירופה כן התחפשו..
יש הרבה מקורות.

מצרפת כאן רק אחד-

"לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אשמח שהרב יאמר בקצרה מה סיבת מנהג התחפושות בפורים ?
תשובה
כל בני התורה לא התחפשו, כי חיפשו מקור ולא מצאו לתחפושת. ואולי זה התחיל מארצות אירופה שם נהגו בחגי הגויים להתחפש.

לכבוד הרב שלום רב אם אפשר בבקשה לכתוב לנו איך ההנהגה בפורים לגבי התחפושות והסעודה מתי זמנה והילדים ובכלל על הסור מרע ועשה טוב בפורים כדי שלא נכשל ח"ו עקב הרחוב הפרוץ
תשובה
מעולם לא נהגנו להתחפש, מנהג זה הועתק מאירופה. סעודה קודם חצות היום כדי שהאור העצום המתגלה בקריאת המגילה יישאר כל היום כולו."

 

[אריה בן צבי]

"כל האוכל דג ביו דג ניצול מדג" לא ידוע מה המקור

ר' יעקב רוקח מחכמי טריפולי

 

[אריה בן צבי]

לכאורה המנהג להסתובב ב"בואי ושלום" עם הגב לארון הקודש דווקא זה טעות, כי צריך להיות עם פניו למערב בעת אמירת בואי ושלום והארון קודש אינו תמיד בצד מזרח אלא נגד קדשי הקדשים...

עין בפסקי תשובות סימן רס"ז בנידון זה

 

[מאן דאו]

מה המקור הקדום ביותר להדליק נר לנפטרים?
לעשות כפרות בערב כיפור?
להניח אבן על גבי הקבר?

 

[סוויטות במעלה עמוס]

לכבוד פורים
מקור מנהג התחפושות- מקרנבלים של חצרי המלוכה.
ליהודים היה מנהג קדום של יצירת בובה על מקל ואדם אחד התחפש למלך והי מורה על שריפת "המן"
בימי הביניים הכנסייה אסרה מנהג זה..
ורק ב1600 באיטליה ואח"כ בגרמניה החל מנהג התחפושות בהשראה מקרנבלים. (2 קהילות יחסית פתוחות עם הרבה ההשראה סביבתית)
שימו לב שלארצות המזרח מנהג זה כמעט ולא הגיע.
רובם ככולם רק כשהגיעו לא"י.
ומעטות הקהילות שהיתה להן השפעה מאירופה כן התחפשו..
יש הרבה מקורות.

מצרפת כאן רק אחד-

"לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אשמח שהרב יאמר בקצרה מה סיבת מנהג התחפושות בפורים ?
תשובה
כל בני התורה לא התחפשו, כי חיפשו מקור ולא מצאו לתחפושת. ואולי זה התחיל מארצות אירופה שם נהגו בחגי הגויים להתחפש.

לכבוד הרב שלום רב אם אפשר בבקשה לכתוב לנו איך ההנהגה בפורים לגבי התחפושות והסעודה מתי זמנה והילדים ובכלל על הסור מרע ועשה טוב בפורים כדי שלא נכשל ח"ו עקב הרחוב הפרוץ
תשובה
מעולם לא נהגנו להתחפש, מנהג זה הועתק מאירופה. סעודה קודם חצות היום כדי שהאור העצום המתגלה בקריאת המגילה יישאר כל היום כולו."

כתוספת למחקר העמוק
המנהג להתחפש מובא בשולחן ערוך...

שולחן ערוך, אורח חיים תרצו - שיתופתא

shitufta.org.il

לא מובן מה העניין להתכחש למנהג קדום בישראל.

 

[חד דמן חבריא]

יש לזה מקורות קודמים, יש אומרים בשם הבעש"ט

תביא מקור, אני מדגיש שזה דבר אמיתי לגמר והרבה הרבה צדיקים מביאים את זה רק ציינתי שזה לא חז"ל ולא ידוע מאיפה זה מגיע

 

[דוציל]

@מרים ליפשיץ מבינה שהעתקת מgpt

אז הנה מקור תורני מוסמך

ה"כנסת הגדולה" (וה"אליה רבה" מצטט את דבריו) מסביר טעם למנהג התחפושות כזכר למרדכי היהודי שיצא בלבוש מלכות. ה"כנסת הגדולה" מסביר שזהו הטעם למנהגנו, שאנו משנים את מלבושינו ולובשים בגדים חשובים, ולפי טעם זה יתכן שישנו ענין להתחפש בבגדי מלכים הדורים ויפים ולא בבלויי סחבות ובגדים עלובים, שהרי העניין הוא לזכור את מרדכי היהודי שיצא בבגדי מלכות. טעם נוסף הביא ה"כנסת הגדולה", שאנו מתחפשים כמו המלכה ושתי, שהמדרש אומר שהיא לא רצתה לבוא למלך אחשוורוש בגלל שצמח לה זנב. אם נתחפש לבעלי חיים עטויי זנב, נוכל להזכר טוב יותר בטעם זה.

בספר "אוצר כל מנהגי ישורון", כתב שהטעם למנהג התחפושות הוא כדי להראות שכל מה שישראל חוטאים ונדמים לאומות העולם, אינו אלא לפנים, כדבר חיצוני ולא פנימי כלל וכלל. וכשם שאלה מחופשים לנכרים, אינם אלא יראים ושלמים עם ד', כך ישראל שבאותו הדור היו שלמים עם ד' בלבם, ולא השתחוו לצלם של נבוכדנאצר אלא כלפי חוץ, כתחפושת בלבד. המקור לרעיון נפלא זה נמצא כבר בגמרא. וכך אמרו חכמים (מגילה יב, א): "שאלו תלמידיו את רשב"י: מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלייה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמר להם: אם כן שבשושן ייהרגו; שבכל העולם כולו אל ייהרגו; אמרו לו: אמור אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר? אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפני". יתכן שמסיבה זו מביא הרמ"א שהמנהג היה ללבוש בפורים "פרצופים". כי דוקא במסכות אנו מסתירים את פנינו ומוכיחים שאנחנו בעצם טובים מבפנים.
ה"מחצית השקל" כתב שאנו מתחפשים לזכר פחד היהודים שנפל על הגויים בזמן מרדכי, ובגללו היו "עמי הארץ מתייהדים". האם זהו מקור הטעם לאלו שהתחפשו במרוצת הדורות לדמויות של גויים? אולי.

בשו"ת "כנסת יחזקאל" מסביר את מנהג התחפושות בכך שעל חלק מהאישים הנזכרים במגילה היתה פרושה מעין מסכה המכסה את פרצופם האמיתי. אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה בכתר מלכות להראות בפני העמים והשרים את יופיה, ואז בא המלאך גבריאל ועשה לה זנב (מגילה יב, ב), הסווה וכיסה את המראה שלה כדי שלא תוכל לבוא ולהיראות בפני אורחי המלך. גם אסתר המלכה אינה מגדת עמה ומולדתה, וכאילו שמה מסווה על פניה, שלא יכירנה איש ולא יידע מהו מוצאה. הסתר זה גרם שכולם לא ידעו שהיא יהודיה, ולכל אחד ואחד נדמתה לו כאילו היא מאומתו (מגילה ז,א). והנה עוד תחפושות במגילה, שהביא ה"כנסת יחזקאל": כשאחשורוש קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן נאמר בגמרא שבאו מלאכי השרת, התחפשו לאנשים והחלו לקצוץ את האילנות, והסבירו לאחשורוש שהדבר נעשה בפקודת המן. גם אליהו הנביא הזכור לטוב התחפש לחרבונא – מסריסי המלך, ואמר לאחשורוש בשעת כעסו על המן: "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך", כמובא בפרקי דרבי אליעזר (פרק נ'). גם מרדכי החליף את תלבושותיו במגילה, בתחילה: "ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר", ובהמשך לבש מרדכי הצדיק בגדי מלכות מפוארים.

ה"בני יששכר" מביא טעם נוסף למנהג, בשם מהר"ם חאגיז, על שם שדרשו חז"ל (חולין קלט, ב): אסתר מן התורה, מניין? שנאמר "ואנכי הסתר אסתיר". מכאן רמז להסתרת הפנים בתחפושת ביום אסתר.

טעם נוסף ומעניין מובא ב"ספר התודעה". לדבריו, שנאת עמלק לישראל באה לו מאבי אביו – עשיו, ששנא את יעקב על אשר לבש את בגדיו ונכנס לקבל את הברכות. עכשיו, שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא, אלא ראויים אנו לרשת את נחלתו של עשיו, ואפילו אם יהיה יעקב לבוש בבגדי עשיו, אמר יצחק אבינו ש"גם ברוך יהיה". הוא מביא שבתולדות העמים והלשונות, ישראל ועמלק הם שני קצוות רחוקים זה מזה, ולפיכך הם מתדמים זה לזה, זה – ברשעתו, וזה – בצדקתו. מידתו של עשו (ושל עמלק בן בנו) שהוא מתחפש בבגדים לא לו, לובש בגדי חמודות, מראה את עצמו צדיק ומדבר חלקלקות – ואינו אלא רשע גמור ומרמות ותוך תחת לשונו. וכן נאמר בעשו הרשע "כי ציד בפיו", שפיו ולבו לא היו שוין. אותה מידה, בהיפוכה הגמור, אנחנו מוצאים בצדיקי ישראל, שאין פיהם וליבם שווה; שכן דוד המלך נראה כאילו חוטא – ובאמת היה חסיד גדול. זו היתה גם מידתו של יעקב אבינו, שהיתה צדקותו מכוסה מעין כל חי, ואפילו יצחק אביו לא הכירו, עד שגילתה רבקה מטמוניותיו של יעקב, והסבה את הברכות לבעליהן, ליעקב, שהוא ראוי להן.

ועוד טעמים נוספים, שכתב הגרב"צ פלמן זצ"ל, לפי שהנס היה מלובש בדרך הטבע, על כן מכסים את הפנים שלא ייראו בגלוי. המאורעות הרבים המסופרים במגילה, שנמשכו כשתים עשרה שנה, היו טבעיים לכאורה, אך רק בסיומם התברר שהיתה בהם יד מכוונת, ידו הנטויה של אבא שבשמים, שהביאה לעמנו את הנס הגדול. ועוד פנינה: מצינו בדברי הימים, שבני עמלק שינו את מלבושיהם ובאו להילחם בישראל במדבר, וכן עשו העמלקים בימי יהושפט.
הפוסקים מסבירים שמתחפשים בפורים בגלל העניים המתביישים לבקש צדקה בגלוי, וכשיתחפשו ולא יכירום, יוכלו לבקש ולקבל צדקה. ולסיום, הטעם הפשוט ביותר, המובא בספרים לא מעטים: מדוע מתחפשים? מפני שהתחפושות מוסיפות דיצה וחדוה, והרבה שמחת פורים מתוקה…

 

[חד דמן חבריא]

נועם אלימלך פרשת תולדות ד"ה וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם וכו'

שוב, לא התכוונתי שאין מקור, רק שזה לא נמצא בחז"ל לפנינו
נועם אלימלך שהבאת: "ועל דרך הזה פרשתי דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב פי' לאותו לב עצמו שיצאו ממנו באמת אותן הדברים", רואים שהוא כל כך מחשיב את המאמר הזה עד זהוא נותן בו פירושים ע"פ דרך האמת.
וראה בשפת אמת שופטים שהביא מאמר זה בשם חז"ל.
המקור הראשון הוא כנראה בשירת ישראל להאבן עזרא (עמ' קנו) "וכבר נאמר דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ודברים שאינם יוצאים מן הלב לא יעברו דרך האזן" וראה בערות שם "מגאני אלאדב, כרך א', סי' ל"ג (בשינויים), שם מובא פתגם זה בשם עמאר בן עבד אלקים"

 

[חד דמן חבריא]

ר' יעקב רוקח מחכמי טריפולי

מצאתי גם בשלחן לחם הפנים (ח"ד עמ' ג')

 

[חד דמן חבריא]

אחד המיתוסים האבסורדים:

יש כאלו שבשביל להרבות בזכויות
מדליקים נרות בערב שבת לפני הזמן שזה לא מצווה אף לא מדרבנן
ומאידך מוצאים את השבת לפני 72 דקות מהשקיעה שלפי השו"ע זה עדיין שבת מדאורייתא
לא עדיף לקבל שבת בזמן ואם רוצים להוסיף זכויות להתמקד במוצ"ש ולחכות לר"ת? אפילו למי שאצלם לא פסקו כר"ת אבל בטח שזה שיש בזה מעלה לחוש לספק דאורייתא

מסופר שהרה"ק מקלוזנבורג שאל את האמרי חיים מדוע הוא מחמיר בכל הלכות שבת כדעת המחמירים ודווקא בענין של ר"ת הוא מיקל, והשיב לו האמרי חיים שבשבת עצמה הוא מחמיר לפי כל השיטות אבל כאן הרי כבר יצא שבת וכבר אין מה לחשוש כי זה כבר לא קשור לשבת....

 

[חד דמן חבריא]

כשהלך לטבול במקוה אחרי זמן הדלה"נ

מה הבעיה לטבול במקוה???
ישנם שני גרסאות בסיפור:
הקלאסי - נסע ברכב לאחר השקיעה ורגמוהו באבנים את הרכב....
של החוגים הקנאים - שנסע לאחר הדלקת נרות וצעקו שבת......