מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[חד דמן חבריא]

זה שאין לו מקור בכתבי האר"י ותלמידיו לא שולל את הסיפור.
הסיפור לא מספר שהוא היה עם הארץ, אלא שהסתיר את גדלותו והיה שמש. אבל כולי עלמא מודים שהיה ענק בתורה
ומגדולי ישראל

ושמא החיבור על הירושלמי נדפס מאוחר יותר...

 

[מאן דאו]

מיותר לציין, שכדי לקיים את העניין של מרבין בשמחה, קראתי את מעט הדיונים והתגובות האחרונות שנכתבו כאן, זה אומר בכה וזה אומר בכה - אומרים דברים שהם חידושים של ממש, ועד היכן מגיע כוחו של חידוש אתם שואלים? אז ככה חז"ל אמרו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני, והחידושים שנכתבים בחלק מסויים מהתגובות אפילו משה רבינו לא קיבל אותם בסיני, שהם חידושים שהם ממש מחודשים... וד"ל

 

[משתמש47]

השורש הוא מחלו' בין הרמב"ם לבעל המאור האם כשלא מבינים גמ' האם צריך לקבל אותו הבעל המאור כתב שצריך להאמין בכל דבר כפשוטו ואין לנו לערער אחרי זה, הרמב"ם לא סבר כן וממילא לשיטתו לגבי כשפים וכו' לא מפרש את הגמ' של 'ארבעים וכו' כפשוטו ומקורו בסוף שו"ת הרמב"ם, ועל זה התמיהה (והמיתוס)... (וגם הרמב"ם (שם) מבאר שעל התורה שבכתב אין שום אפשרות לחלוק ומחויבים לדברי התורה כפשוטן)

 

[יאנקאלע]

זה הפשט בגמרא או שזה רק דעת המהרש"א בחידושי אגדות?

חברותא - הערות ברכות דף נז עמוד ב הערה (81

המהרש"א ביאר שעל ידיהם נעשית נפשו רחבה לחזר אחר תענוגי העולם הזה. ונקט שאינם סיבות למעלה אלא לפחיתות, כמו ששנינו באבות [ה יט] "מי שיש בידו עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע", וא"כ ראוי למעט בהם. אך הרמב"ם [שמנה פרקים, ה] כתב שדברים אלו הם מעלות למי שמשתמש בהם כדי להרחיב דעתו "שתהיה בהירה וזכה לקבל החכמות, וכמו שאמרו [שבת כה ב] "דירה נאה ואשה נאה ומטה מוצעת לתלמידי חכמים", ובכתובות [סז ב] אמרו ששלשת דברים אלו הם בכלל "די מחסורו" של אדם, וראה ביאור הגר"א [משלי יט יא]. אכן יש שביארו שאין הכוונה לתענוגי העוה"ז, אלא משל הם: במטה משה [ריש שער ד] ביאר: דירה נאה - הם מידות טובות, שידור באחווה עם הבריות. אשה נאה - שישתעשע ב"אילת אהבים" היא התורה. כלים נאים - שיהיו מלבושיו ראויים, פשוטים ונקיים, לא כעני ולא כעשיר, עי"ש שהאריך. והגר"א נקט שהם משל להכנת האדם, דירה נאה - שיהא גופו במזג מאוזן. אשה נאה - שתתנאה נשמתו במעשיו. כלים נאים - שיהיו חושיו נאים. וגם בראשית חכמה [קדושה ז] כתב שדירה נאה היא הלב שצריך להבין, כלים נאים הם כלי המעשה, אשה נאה היא הנשמה. והשל"ה [בהעלותך תו"א ח, עקב תו"א ה] הביא מהאר"י ש"תשב אנוש עד דכ"א", ר"ת דירה כלים אשה.

 

[יאנקאלע]

???????????????????????

הגניזה החרסונית – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[חד דמן חבריא]

אישה שכיהנה באדמו"רות מתוך המכלול:

הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז) הייתה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשת רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני אוסטראה. היא מילאה את מקום בעלה באדמו"רות.

נולדה לרבי זאב וולף בעיר צ'רני-אוסטראה. אביה שימש כאדמו"ר ורב העיר. נישאה לרבי ישראל אברהם מזל, בן רבי משולם זושא מאניפולי. לאחר נסיעת אביה לארץ ישראל בשנת תק"נ, מילא בעלה את מקום חמיו באדמו"רות וברבנות העיר.

לאחר פטירת בעלה בכ"א בטבת תקע"ד מילאה את מקומו באדמו"רות[1]. בהקדמת הספר מנורת זהב, שיצא בוורשה תרס"ב, מסופר כי כאשר ביקר בעיר רבי מרדכי מטשרנוביל הוא השתתף בסעודה שלישית שערכה[2].

בשנת תקצ"א עלתה לארץ ישראל והתיישבה בעיר טבריה. בכ"ד בטבת תקצ"ז נהרגה ברעידת אדמה שפקדה את העיר. נטמנה במקום קבורת האדמו"רים בחלקת תלמידי המגיד ממזריטש שבבית הקברות היהודי העתיק בטבריה, בסמוך לקבר אביה.

 

[חד דמן חבריא]

מיותר לציין, שכדי לקיים את העניין של מרבין בשמחה, קראתי את מעט הדיונים והתגובות האחרונות שנכתבו כאן, זה אומר בכה וזה אומר בכה - אומרים דברים שהם חידושים של ממש, ועד היכן מגיע כוחו של חידוש אתם שואלים? אז ככה חז"ל אמרו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני, והחידושים שנכתבים בחלק מסויים מהתגובות אפילו משה רבינו לא קיבל אותם בסיני, שהם חידושים שהם ממש מחודשים... וד"ל

מה מי מו?? מה די למבין?? על מי יצא הקצף פתאום?

 

[חד דמן חבריא]

הגניזה החרסונית – המכלול

www.hamichlol.org.il

חסר שם הרבה חומר על הגניזה החרסונית לא מוזכר שם למשל איך בויאן היו מעורבים שם חוץ מחב"ד...

 

[חד דמן חבריא]

השורש הוא מחלו' בין הרמב"ם לבעל המאור האם כשלא מבינים גמ' האם צריך לקבל אותו הבעל המאור כתב שצריך להאמין בכל דבר כפשוטו ואין לנו לערער אחרי זה, הרמב"ם לא סבר כן וממילא לשיטתו לגבי כשפים וכו' לא מפרש את הגמ' של 'ארבעים וכו' כפשוטו ומקורו בסוף שו"ת הרמב"ם, ועל זה התמיהה (והמיתוס)... (וגם הרמב"ם (שם) מבאר שעל התורה שבכתב אין שום אפשרות לחלוק ומחויבים לדברי התורה כפשוטן)

בדומה לזה אומרים על החזו"א והבריסקער רב, שנחלקו באופן שיש גמ' לא מובנת, האם עדיף לתת סברא טובה והידחק איך זה נכנס למילים או שצריך להידחק בסברא העיקר ליישב את מה שכתוב...

 

[חד דמן חבריא]

ידוע הקבלה בשם הבעש"ט שאם יש תשעה אנשים שמחכים להתפלל ודאי יבוא העשירי, גם לזה אין שום מקור [כתוב], לא שזה אומר שזה לא נכון אבל מקור אין...

 

[חד דמן חבריא]

"באלול אפי' דגים שבים רועדים" לא ברור מה המקור.

 

[רב הנסתר]

השורש הוא מחלו' בין הרמב"ם לבעל המאור האם כשלא מבינים גמ' האם צריך לקבל אותו הבעל המאור כתב שצריך להאמין בכל דבר כפשוטו ואין לנו לערער אחרי זה, הרמב"ם לא סבר כן וממילא לשיטתו לגבי כשפים וכו' לא מפרש את הגמ' של 'ארבעים וכו' כפשוטו ומקורו בסוף שו"ת הרמב"ם, ועל זה התמיהה (והמיתוס)... (וגם הרמב"ם (שם) מבאר שעל התורה שבכתב אין שום אפשרות לחלוק ומחויבים לדברי התורה כפשוטן)

לא כשלא מבינים את הגמרא, לא הבנת תבקש שיסבירו לך,
אלא דבר מוגזם כמו שביצה של עוף בגודל 60 עיירות, שמובן לכאורה שלא התכוונו דברים
כפשוטם, ויש את המהרש"א שאומר שהכל כפשוטם.אגב במקרה של בת פלוני לפלוני הרמב"ם מסביר 'כפשוטו' רק מסתייג שזה השגחה לעושי מצווה, או להעניש בעלי עבירה, ויש את שאר הציבור.
אבל לא יעלה על הדעת שכל בר בי רב דחד יומא יחליט לדחות גמרות מפורשות בטענות מצוצות מן האצבע.
קודם צריך לדעת מה שהרמב"ם ידע כדי להבחין מה בדיוק התכוונו חז"ל.

 

[חד דמן חבריא]

"כל האוכל דג ביו דג ניצול מדג" לא ידוע מה המקור

 

[האקטיבי]

"באלול אפי' דגים שבים רועדים" לא ברור מה המקור.

ברור מאוד
ספר תורת אבות בשם אחותו של הר"מ מקוברין

 

[חד דמן חבריא]

"גזל שינה אין להשיבו" אין לזה מקור

 

[צל של עצמו]

"כל האוכל דג ביו דג ניצול מדג" לא ידוע מה המקור

אני שמעתי שניצול מדג ביום ראשון

 

[חד דמן חבריא]

ברור מאוד
ספר תורת אבות בשם אחותו של הר"מ מקוברין

לא אמרתי שזה לא נכון אבל איך שהוא נכנס ככה לכלל ישראל כלומר המקור הראשון לא ידוע ואם זה מגיע מקאברין אז מאד מעניין שזה ככה נכנס...

 

[חד דמן חבריא]

לשון הספרים "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" אין מקורו בלשון הזה מחז"ל אבל את הרעיון ניתן למצוא בברכות כל מי שיש בו יראת שמים וכו'

 

[חד דמן חבריא]

"ישועת ה' כהרף עין" מקורו בדברי הראשונים ואינו פסוק

 

[חד דמן חבריא]

'אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה' אין לזה מקור...