סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

[עמשא בן יתר]

פרק 59

"הנה האוטובוס, סוף סוף!"

"אויש, אני לא סובלת נסיעות..."

"שנשב כאן?"

"כן".

" בנוגע לנסיעות, מבין אותך לגמרי, גם אני ממש לא מחבב..."

"לא מחבב? אז אתה בקטנה עליי, כל הרעש הזה באוטובוס, זה מזעזע!"

"כן... שלא לדבר על הריח של האוכל שאנשים בוחרים לאכול דווקא עכשיו..."

"ועוד יותר החטיפים, אוי זה מבחיל!"

"אבל מה לעשות? נתנחם בזה שזה אוטוטו מסתיים ואנחנו מגיעים לחנות שאת חולמת כבר שנים להגיע אליה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע הילד שם מקיא על הרצפה..."

"אוחח איזה חוסר אחריות של ההורים, לפני זה החטיפים והצעקות של הילדים ועכשיו... שנייה... הרב? אתם יכולים לטפל בילדים שלכם, עכשיו ההוא מקיא על הרצפה?"

"מוישי, לא נעים..."

"מה לא נעים... כן כבודו, הם באחריות שלכם! לא תזיק לכם קצת יותר השקעה בילדים... אוי, חני, תביא שקית, אני מקיא..."


"הנה האוטובוס, אחח למען ד' כמה זמן!!!!"

"תבדוק שכולם עלו, דודי, שימי, דבורי, רובי, גיטי, נוחי על הידיים שלי, טוב, כולם כאן!"

"שנשב כאן אנחנו?"

"כן, אבל מה עם הילדים, הם לא..."

"הכל טוב! שיסתדרו!"

"איזה רעש הם עושים... טוב, לא נורא, ככה זה אוטובוס..."

"רוצה שהם יאכלו כאן משהו?"

"תביא להם חטיפים, שיהנו!"

"זאת נסיעה ארוכה מאוד, מקווה שהם לא יהרסו את האוטובוס עד סוף הנסיעה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע דודי מקיא על הרצפה..."

"אוחח נו, הבאתי לו שקיות לפני זה! למה הוא לא משתמש ב... כן בחור, מה? אה, אתה כבר נשוי? בסדר, כן, מה? להשגיח על הילדים? למה אתה חוש..."

"מוישה, לא נעים... הוא צודק..."

"מה לא נעים... כן צדיק, כשלך יהיו שישה ילדים אתה תבין אותי! מה, אתה צריך שקית? אין לי... היי, אואה, שתהיה בריא, מה זה?! איכס!"

הפרק הכי גדול ברמת ההתאמה לסדרה, הזו"צ והיפוכו...

 

[שועל ספרות.]

לעניות דעתי הפרק הזה קצת קיצ'י
גם לגבי הפאנצ' מישהו שמקיא מרגיש לפני כן כמה דקות טובות את הבחילה
אז עצם זה שהוא מעיר לאברך ושניה אח"כ מקיא פחות נשמע לי הגיוני...

הוויכוח עצמו סחרר והבחיל... הסתדר לי
תודה על הביקורת!

הפרק הכי גדול ברמת ההתאמה לסדרה, הזו"צ והיפוכו...

תודה רבה!!

מה שאפשר היה לעשות - יותר הגיוני שאישה מקיאה בנסיעה.. אולי עם הבעל יעיר לאברך ואז אשתו הייתה זאת שמקיאה היה נשמע לי יותר, רק מה.. זה ממש עצוב ומסכנה האישה אז טוב שלא עשית את זה..
ומחילה אם התאור היה דוחה מדי

כמובן שזה הדבר הראשון שעלה במוחי ולכן כך כתבתי, אך אז שיניתי בעקבות מחשבה על חוסר התאמה... מבינים, נכון?

 

[אייסקפה הפוך]

פרק 59

"הנה האוטובוס, סוף סוף!"

"אויש, אני לא סובלת נסיעות..."

"שנשב כאן?"

"כן".

" בנוגע לנסיעות, מבין אותך לגמרי, גם אני ממש לא מחבב..."

"לא מחבב? אז אתה בקטנה עליי, כל הרעש הזה באוטובוס, זה מזעזע!"

"כן... שלא לדבר על הריח של האוכל שאנשים בוחרים לאכול דווקא עכשיו..."

"ועוד יותר החטיפים, אוי זה מבחיל!"

"אבל מה לעשות? נתנחם בזה שזה אוטוטו מסתיים ואנחנו מגיעים לחנות שאת חולמת כבר שנים להגיע אליה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע הילד שם מקיא על הרצפה..."

"אוחח איזה חוסר אחריות של ההורים, לפני זה החטיפים והצעקות של הילדים ועכשיו... שנייה... הרב? אתם יכולים לטפל בילדים שלכם, עכשיו ההוא מקיא על הרצפה?"

"מוישי, לא נעים..."

"מה לא נעים... כן כבודו, הם באחריות שלכם! לא תזיק לכם קצת יותר השקעה בילדים... אוי, חני, תביא שקית, אני מקיא..."


"הנה האוטובוס, אחח למען ד' כמה זמן!!!!"

"תבדוק שכולם עלו, דודי, שימי, דבורי, רובי, גיטי, נוחי על הידיים שלי, טוב, כולם כאן!"

"שנשב כאן אנחנו?"

"כן, אבל מה עם הילדים, הם לא..."

"הכל טוב! שיסתדרו!"

"איזה רעש הם עושים... טוב, לא נורא, ככה זה אוטובוס..."

"רוצה שהם יאכלו כאן משהו?"

"תביא להם חטיפים, שיהנו!"

"זאת נסיעה ארוכה מאוד, מקווה שהם לא יהרסו את האוטובוס עד סוף הנסיעה..."

"כן, אבל אוי, לא! בלעע דודי מקיא על הרצפה..."

"אוחח נו, הבאתי לו שקיות לפני זה! למה הוא לא משתמש ב... כן בחור, מה? אה, אתה כבר נשוי? בסדר, כן, מה? להשגיח על הילדים? למה אתה חוש..."

"מוישה, לא נעים... הוא צודק..."

"מה לא נעים... כן צדיק, כשלך יהיו שישה ילדים אתה תבין אותי! מה, אתה צריך שקית? אין לי... היי, אואה, שתהיה בריא, מה זה?! איכס!"

אהבתי מאוד!!

 

[ימים טובים יבואו]

הפרק של האוטובוס מהמם בעיניי! אומנם צפוי אבל ממש משעשע

 

[שועל ספרות.]

אהבתי מאוד!!

תודה רבה!!

הפרק של האוטובוס מהמם בעיניי!

תודה רבה!!

אומנם צפוי אבל ממש משעשע

צפוי שכשיתבגר יגיע לדו שיח כזה, או הפליטה בסוף?

 

[שועל ספרות.]

פרק סיום?

= כן!

= מה? ממש לא!

 

[בובה בובה]

פרק סיום?

אולי פרק סיום ותחזור בעונה 2 עם סיטואציות חדשות, אפשר גם השוואה בין זוצ לזומ לזוממ (זוג מבוגר מאד, נכדים)

 

[מקצה הארץ-:)]

הו, ומה הבעיה לכתוב את זה?
אני ממש ממש חפץ שיהיו גם תגובות כאלה, הן מכוונות אותי!
תודה רבה על הביקורת!!

זו תגובה שבהחלט מזמינה תגובה, והיא באה רק בגלל שממש ביקשת.
אני חושב שהשקעת, כתבת, חיפשת רעיון.. לא נאה ולא יאה להגיב בביקורת שלילית.
אם לא היית חושב שזה ראוי לא היית מעלה..
אני לא צודק?!

אוי, המבחנים האלה... בעלים, תתייאשו מראש. אין סיכוי לצאת מזה בשלום : )

אין סיכוי. אין סיכוי. אין סיכוי
אויש, כמה שזה קשה כל פעם מחדש לגלות שעוד לא התבגרת והספקת להכיר את אשתך..
גם אחרי עשוריים

חח מי אמר לך מה הטעם של סמרטוט במילוי כל טוב שאריות המקרר?

תתפלא

איך, איך אף אחד לא שם לב (או העיר) שכתבתי

חשבתי לעצמי, מן הסתם הוא מאותם קהילות שנוהגים לקרוא לבניהם בשם האב.
כן, יש ע"כ נידון גדול בפוסקים וכבר בראשונים נמצאו כאלה.

 

[שועל ספרות.]

זו תגובה שבהחלט מזמינה תגובה, והיא באה רק בגלל שממש ביקשת.
אני חושב שהשקעת, כתבת, חיפשת רעיון.. לא נאה ולא יאה להגיב בביקורת שלילית.
אם לא היית חושב שזה ראוי לא היית מעלה..
אני לא צודק?!

זה בדיוק מה שאני שואל, אם צדקתי בדעתי שזה ראוי. ועד כמה...

פרק סיום?

= כן!

= מה? ממש לא!

ראיתי שיש כאלה ששמו סמיילי עצוב.
כנראה שחשבו שזו הצהרה.
אז לא, זה סקר.

רוצו להצביע!

 

[מקצה הארץ-:)]

זה בדיוק מה שאני שואל, אם צדקתי בדעתי שזה ראוי. ועד כמה...

עם כל כך הרבה לייקים על כל סיפור אז כנראה שזה ראוי.
וגם זה מאוד אינדיבידואלי. כי על טעם וריח...

 

[עמשא בן יתר]

מה נקבל בתמורה ?

 

[שועל ספרות.]

מה נקבל בתמורה ?

שאלה מצוינת ברעיון.
האמת שהסתפקתי על חלק נוסף, על הילד הראשון מול ילד שביעי...
לא יודע. נראה בעתיד.

בכל מקרה, התוצאות היו די ברורות (למעלה מ-90% בעד המשך) אז...

 

[שועל ספרות.]

פרק 61

"חני? איפה את? שומעת?" צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע וחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, וממשיך "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

הוא צעק עליי היום, שחבל לך על הזמן...

כאילו, האמת שהבנתי אותו, אני הייתי ה'לא בסדר'

הגעתי מאוחר, אז הוא בא ואמר לי

'תקשיב זה לא יכול להימשך כך'

אמרתי לו, מה אתה רוצה ממני, אני זו"צ...

הוא אמר לי 'זה לא תירוץ, אתה צריך להקפיד יותר על סדרים...'

מה אני אגיד לך, לא נעים, אבל הוא די צודק...

מה קורה? את יוצאת מהחדר?"

"כן" יוצאת חני ואומרת "התארגנתי, אני יוצאת רגע למכולת, הוא לא ממש צודק, אתה מקפיד מאוד על סדרים!"


"מה קורה? איפה את? שומעת?" צועק מוישה לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע וחליפה ומעיין בעלון מבצעים מקומט שמצא ברחוב, וממשיך "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

הוא חקר אותי, משהו לא רגיל...

האמת שהבנתי אותו, הוא לא הבין למה אני התחלתי ללכת כל רביעי, ולמה אני לא שומר סדרים

הסברתי לו את הקטע של הריפוי בעיסוק של דודי ברביעי

הוא אמר לי 'תקשיב זה לא יכול להימשך כך, מילא רביעי, אבל אתה לא שומר סדרים כל השבוע...'

אמרתי לו, מה אתה רוצה ממני, אני כבר לא זו"צ, יש לי ילדים לגדל...

הוא אמר לי 'זה לא תירוץ, אתה צריך להקפיד יותר על סדרים!'

מה אני אגיד לך, הוא לא ממש צודק... אני די מקפיד על סדרים לדעתי...

מה קורה? את יוצאת מהחדר?"

"כן" יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת "אם תוכלו להפסיק לקרוא עלונים ולהתרכז בהם כך שלא תרחפו ותיכנסו לבתים של אחרים. ואגב, הראש כוילל שלכם באמת צודק, אני רואה אתכם כל יום יוצאים בחמש!"

 

[עמשא בן יתר]

"כן" יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת "אם תוכלו להפסיק לקרוא עלונים ולהתרכז בהם כך שלא תרחפו ותיכנסו לבתים של אחרים. ואגב, הראש כוילל שלכם באמת צודק, אני רואה אתכם כל יום יוצאים בחמש!"

ממש מצחיק
שכוייח

 

[שועל ספרות.]

ממש מצחיק

אותך, אותו ממש לא...
סתם, תודה רבה!!

 

[צביה ר.]

"כן" יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת "אם תוכלו להפסיק לקרוא עלונים ולהתרכז בהם כך שלא תרחפו ותיכנסו לבתים של אחרים. ואגב, הראש כוילל שלכם באמת צודק, אני רואה אתכם כל יום יוצאים בחמש!"

יואו!
הפרק הבא יספר על מעבר דירה, כנראה, כי אין סיכוי שהוא מראה יותר את הפרצוף שלו בבניין...
אחד הטובים והמקוריים!

הערה קטנה בנוגע לניסוח:

צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע וחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, וממשיך

יוצאת חני ואומרת

ומעיין בעלון מבצעים מקומט שמצא ברחוב, וממשיך

יוצאת השכנה רינה מהחדר ואומרת

'וממשיך' 'ואומרת' - מיותרים ומכבידים על המשפט. זה ברור שהוא ממשיך, וזה ברור שהיא אומרת.
מספיק לכתוב למשל כך:
"חני? איפה את? שומעת?" צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע והחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

 

[שועל ספרות.]

יואו!
הפרק הבא יספר על מעבר דירה, כנראה, כי אין סיכוי שהוא מראה יותר את הפרצוף שלו בבניין...
אחד הטובים והמקוריים!

תודה רבה!!

הערה קטנה בנוגע לניסוח:




'וממשיך' 'ואומרת' - מיותרים ומכבידים על המשפט. זה ברור שהוא ממשיך, וזה ברור שהיא אומרת.
מספיק לכתוב למשל כך:
"חני? איפה את? שומעת?" צועק מוישי לחלל הבית, תוך כדי שהוא מסדר את הכובע והחליפה ומעיין בעלון לצרכן כלשהו שמצא, "איזה קטע היה לי עם הראש כוילל...

ביקורת נכונה וברורה לגמרי!

תודה גדולה עליה!!

 

[שועל ספרות.]

פרק 62

"נו מוישי, אתה יוצא?" מאיצה חני.

"בטח יוצא... אני שנייה מחפש איפה שמתי את ה..." עונה מוישי תוך שהוא נובר בארון.

"רב קו?"

"בדיוק, איך ידעת?!"

"מכירה אותך..."

"הופה, ואיפה הוא?"

"האמת, לא יודעת... הוא לא בכיס שלך?"

"הו, אה, כן, חח מטורף איך שאת אוחזת!"

"בשביל זה אני כאן..."

"חח לא רק בשביל זה, טוב, הצלחות!"

כעבור שתי דקות:

"מה קורה מוישי, למה חזרת?"

"אוף דייי, איזה בושות! כל הדרך נגררה איתי חתיכת טישיו בנעל... אני מתבייש לצאת עכשיו!"


"נו מוישה, אתה יוצא?" מזרזת חני.

"יוצא יוצא... אני שנייה מחפש איפה ה..." עונה מוישה, מרוקן מדף נוסף תוך כדי חיפושיו.

"נעליים שלך?"

"בדיוק, איך ידעת?!"

"הם פה, זרוקות ליד הדלת, איפה הם יכולים עוד להיות?"

"מה זאת אומרת?"

"כבר מזמן היה נראה לי שצריך ליצור איזה שהוא כלי שיתפוס את הנעליים כשאתה זורק אותם מיד בכניסה..."

"אואה, זה רעיון ענק!"

"תודה תודה, בשביל זה אני כאן..."

"אולי שווה באמת להוציא את זה כסטרטאפ... טוב, אני יוצא!"

כעבור שתי דקות:

"מה קורה מוישה, למה חזרת?"

"אוחח, לא יכולת לומר לי על הדרך שנדבק לנעל שלי טיטול שנגרר איתי כל הדרך? לא חבל עליו? הוא נקי!"

 

[צביה ר.]

לא חבל עליו? הוא נקי!"

ענק!!
פרק פשוט מעולה.

זרוקים ליד הדלת

זרוקות.

 

[שועל ספרות.]

ענק!!
פרק פשוט מעולה.

תודה רבה!!

זרוקות.

זה מה שקורה כשכותבים ומעלים במהירות
כמובן שתוקן מיד.
תודה רבה!!