סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

[מקצה הארץ-:)]

לא, זה בסדר, אני מסתדרת.. אוי ויי! למען ד', מוישה, מה כל הלכלוך של הסלון עושה פה מתחת הספה?"

חשבתי שרק ילדים דוחפים מתחת ואחרי....
מ'רבונה

אויש, אמרת שכולם הסתכלו עליך, נכון? איזה מביך, מאיפה המדבקה 'התנהגתי כמו גדול ועזרתי בבית המון!' של רובי הגיעה לחולצה שלך מאחורה?"

"אוחח עכשיו אני קולט מה הראש כולל הוסיף כשהוא ניגש להחמיא לי 'אתה לא כמו, אתה כבר ממש ממש

אחח גדול
אבל ממש גדול, לא כמו

 

[שועל ספרות.]

אחד הפרקים הגדולים של האירוע הזה

אואה, חלום לשמור על רמה עד פרק ארבעים ואחד. להגיע לאחד הפרקים הגדולים? למעלה מכל חלום!
תודה רבה!!

וואווווווו
שיא השיאים שלכם @שועל ספרות. !!

כנ"ל תודה רבה!!

לגמרי!!

תודה רבה!!

חשבתי שרק ילדים דוחפים מתחת ואחרי....
מ'רבונה

אחח גדול
אבל ממש גדול, לא כמו

חח האימוג'ים של היום...

תודה רבה!!

 

[שועל ספרות.]

פרק 42

"וואו, מוישי, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.

"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישי.

"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"

"כן. כאילו, אני יודע, פיצות, טוסטים, פלאפלים..."

"הררי צ'יפס, גלידות..."

"ג'לים, סוכריות... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."

"חח מוישי, איך כל זה בקטנה?"

"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"

"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"

"מה כל כך חמור בלאכול..."

"קופסת חצי קילו שמנת ארבעים אחוז שומן?"


"וואו, מוישה, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.

"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישה.

"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"

"כן. כאילו, אני יודע, שאריות טשולנט ביום רביעי, קצוות של לחם עבש שהילדים השאירו..."

"הררי סלטים שפג תוקפם, ביצים קשות מתקופת הצנע..."

"ירקות שאין סיכוי לגלות את זהותם, גבינה מחלב שהחמיץ במקרר... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."

"חח מוישה, איך כל זה בקטנה?"

"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"

"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"

"מה כל כך חמור בלאכול יר..."

"אה, אוי וויי, חשבת שזה אחד מהירקות הזוועתיים שאתה רגיל לאכול? זה הסמרטוט ששכחתי אחרי שניקיתי איתו אתמול את המקרר!"

 

[שועל ספרות.]

פרק 42

"וואו, מוישי, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.

"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישי.

"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"

"כן. כאילו, אני יודע, פיצות, טוסטים, פלאפלים..."

"הררי צ'יפס, גלידות..."

"ג'לים, סוכריות... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."

"חח מוישי, איך כל זה בקטנה?"

"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"

"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"

"מה כל כך חמור בלאכול..."

"קופסת חצי קילו שמנת ארבעים אחוז שומן?"


"וואו, מוישה, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.

"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישה.

"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"

"כן. כאילו, אני יודע, שאריות טשולנט ביום רביעי, קצוות של לחם עבש שהילדים השאירו..."

"הררי סלטים שפג תוקפם, ביצים קשות מתקופת הצנע..."

"ירקות שאין סיכוי לגלות את זהותם, גבינה מחלב שהחמיץ במקרר... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."

"חח מוישה, איך כל זה בקטנה?"

"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"

"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"

"מה כל כך חמור בלאכול יר..."

"אה, אוי וויי, חשבת שזה אחד מהירקות הזוועתיים שאתה רגיל לאכול? זה הסמרטוט ששכחתי אחרי שניקיתי איתו אתמול את המקרר!"

הגזמתי?

 

[אייסקפה הפוך]

פרק 42

"וואו, מוישי, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.

"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישי.

"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"

"כן. כאילו, אני יודע, פיצות, טוסטים, פלאפלים..."

"הררי צ'יפס, גלידות..."

"ג'לים, סוכריות... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."

"חח מוישי, איך כל זה בקטנה?"

"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"

"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"

"מה כל כך חמור בלאכול..."

"קופסת חצי קילו שמנת ארבעים אחוז שומן?"


"וואו, מוישה, עצור! אואה, אתה חייב לשנות הרגלי אכילה... איזה חוסר בריאות..." מזדעזעת חני.

"מה אני כבר אוכל, אפשר לחשוב..." לא מבין מוישה.

"מה אתה כבר אוכל? אתה באמת שואל?"

"כן. כאילו, אני יודע, שאריות טשולנט ביום רביעי, קצוות של לחם עבש שהילדים השאירו..."

"הררי סלטים שפג תוקפם, ביצים קשות מתקופת הצנע..."

"ירקות שאין סיכוי לגלות את זהותם, גבינה מחלב שהחמיץ במקרר... טוב, נו, צודקת, בקטנה..."

"חח מוישה, איך כל זה בקטנה?"

"את רוצה שאני אפרט הרגלי אכילה גרועים יותר?"

"לא, זה בסדר, אבל אני מדברת בעיקר על מה שאתה אוכל עכשיו!"

"מה כל כך חמור בלאכול יר..."

"אה, אוי וויי, חשבת שזה אחד מהירקות הזוועתיים שאתה רגיל לאכול? זה הסמרטוט ששכחתי אחרי שניקיתי איתו אתמול את המקרר!"

הגזמתי?

חח האמת לא יודעת
אבל מה שכן נהניתי מכל מילה
בעיקר ממה שהוא אוכל כשהוא צעיר
אבל יפה לראות את ההבדלים בגילאים שמתאימים את עצמם לתפריט..
"אמא הכנתי בבית ספר כדורי שוקולד!!"
"כן? איזה יופי!!"
אבא יבוא ויאכל..

 

[שועל ספרות.]

חח האמת לא יודעת

גם אי ידיעה אומרת הרבה...
סתאם, זה על התפר של בין ה'לא מציאותי' לגבר המבוגר שכבר איבד את חוש הטעם...

אבל מה שכן נהניתי מכל מילה
בעיקר ממה שהוא אוכל כשהוא צעיר
אבל יפה לראות את ההבדלים בגילאים שמתאימים את עצמם לתפריט..
"אמא הכנתי בבית ספר כדורי שוקולד!!"
"כן? איזה יופי!!"
אבא יבוא ויאכל..

חח גדול!!

 

[דודה]

הגזמתי?

האמת, קצת...

 

[שועל ספרות.]

האמת, קצת...

אחזתי שזה יכול להיות קצת מוגזם... (אבל מה לעשות שזה מה שהיה? )

סתם, תודה רבה על הביקורת!!

 

[שועל ספרות.]

פרק 43

"אני גמורה, אין לי כח לארגן מזוודה לנסיעה להורים שלי!" מתאוננת חני.

"הכל טוב, אני אעשה את זה בשמחה!" מתנדב מוישי.

"באמת? אתה בטוח שזה בסדר?"

"בסדר גמור! אני על זה, תנוחי!"

"רק אל תשכח כלום!" מפהקת חני.

"כמובן, הכל טוב!!" מרגיע מוישי.

-----------------------------------

"אוי, מוישי, לא נעים לי..." פונה אליו חני בליל שבת.

"מה, מה קרה?"

"לא, כאילו, עם המזוודה..."

"אוי וויי! שכחתי משהו?"

"לא רציני, פשוט..."

"לא, אני לא מאמין, איך זה יכול להיות? היא הייתה מלאה לגמרי!"

"כן, אבל זה די בסדר, את המטפחת השלישית שלי, זו שאני אוהבת לצהרים..."


"אני גמורה, אין לי כח לארגן מזוודה לנסיעה להורים שלי!" מתאוננת חני.

"נו נו, אני אעשה את זה..." משלים מוישה.

"תודה רבה! אתה בטוח שתצליח?"

"קטן עליי! תנוחי!"

"רק אל תשכח כלום!" מפהקת חני.

"כמובן, הכל טוב!! מרגיע מוישה.

-----------------------------------

"אוי, מוישה, אתה לא רציני.." פונה אליו חני בליל שבת.

"מה, מה קרה?"

"לא, כאילו, עם המזוודה..."

"אוי וויי! שכחתי משהו?"

"לא לא, זה..."

"לא, אני לא מאמין, איך זה יכול להיות? היא הייתה מלאה לגמרי וכבדה נורא!"

"כן, ראיתי שכמעט נפלת איתה כמה פעמים... אבל שהשם ישמור! במקום המזוודה שככל הנראה מילאת בהרבה מהדברים שאנחנו צריכים, סחבת את המפוצצת במפות ואביזרים שלקחנו לשבע ברכות של ריקי!"

 

[שועל ספרות.]

לא עומדים בקצב, אה?
שום ביקורת, הערה, הארה, מחמאה?

 

[אייסקפה הפוך]

לא עומדים בקצב, אה?

האמת שכן.. לו"ז חיים עמוס

שום ביקורת, הערה, הארה, מחמאה?

עוד אמת.. הסוף של הפרק היה פחות...

 

[שועל ספרות.]

האמת שכן.. לו"ז חיים עמוס

עוד אמת.. הסוף של הפרק היה פחות...

הו, ומה הבעיה לכתוב את זה?
אני ממש ממש חפץ שיהיו גם תגובות כאלה, הן מכוונות אותי!
תודה רבה על הביקורת!!

 

[שועל ספרות.]

קצת ריענון עם פרק הפוך, הזוג בהתבגרותו לפני ואחר כך הזו"צ.
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט...

פרק 44

"מה קורה? למה את נראית ככה?" מתעניין מוישה.

"מה זה ככה?" מיתממת חני.

"מחוייכת כאילו קבלת הודעה על ביטול מסיבת אימהות בגן של דבורי..."

"אה, כלום..."

"זה לא נראה כלום, אם זה היה כלום לא היית מחייכת כאילו הרב'ה של מוישי התקשר והודיע שהוא מלמד גם בחופש הגדול..."

"טוב, נו, צודק, קצת מצחיק אותי..."

"מה מצחיק אותך?"

"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"

"אני יודע... שיחקת עם הילדים? קילחת אותם?"

"כן, ומה עוד?"

"אויש, קשה לי המבחן הזה... אולי סדרת את הספה?"

"אוי ואבוי! חח אתה אפילו לא זוכר איך הבית היה נראה כשיצאת! שטפתי את הרצפה, את הכלים, סדרתי את הארונות..." צוחקת חני "חח אוי זה גדול, סידרת את הספה הוא אומר לי..."


"מה קורה? למה את נראית ככה?" מבררר מוישי.

"מה זה ככה?" מנסה חני להיתמם.

"מצוברחת כאילו קבלת הודעה ביטול אסיפת הצוות שאת כל כך מחכה לה..."

"אה, כלום..."

"זה לא נראה כלום, את עצובה כאילו המורה שלך בהשתלמות התקשרה להודיע שיש לימודים גם בחופש..."

"טוב, נו, צודק, ביאס אותי ש..." אמרה חני ועצרה את עצמה.

"נו, ש... מה ביאס אותך?"

"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"

"אני יודע... שטפת את הרצפה? כלים? סדרת את הארונות?"

"לא, לא ולא... הסתכלת על הבית לפני שיצאת?"

"אויש, קשה לי המבחן הזה... נו, לא יודע!"

"נו באמת! די, אני לא מאמינה!" בוכה חני "זה לא יכול להיות! אתה באמת לא רואה שהברקתי את הקומקום?!"

 

[דודה]

אוי, זה טוב!!

 

[צביה ר.]

הסדר ההפוך בהחלט מרענן.
פרק מעולה!!
אוי, המבחנים האלה... בעלים, תתייאשו מראש. אין סיכוי לצאת מזה בשלום : )

"מחוייכת כאילו קבלת הודעה על ביטול מסיבת אימהות בגן של דבורי..."

מחייכת כאילו הרב'ה של מוישי התקשר והודיע שהוא מלמד גם בחופש הגדול..."

גדול!

 

[אייסקפה הפוך]

קצת ריענון עם פרק הפוך, הזוג בהתבגרותו לפני ואחר כך הזו"צ.
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט...

פרק 44

"מה קורה? למה את נראית ככה?" מתעניין מוישה.

"מה זה ככה?" מיתממת חני.

"מחוייכת כאילו קבלת הודעה על ביטול מסיבת אימהות בגן של דבורי..."

"אה, כלום..."

"זה לא נראה כלום, אם זה היה כלום לא היית מחייכת כאילו הרב'ה של מוישי התקשר והודיע שהוא מלמד גם בחופש הגדול..."

"טוב, נו, צודק, קצת מצחיק אותי..."

"מה מצחיק אותך?"

"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"

"אני יודע... שיחקת עם הילדים? קילחת אותם?"

"כן, ומה עוד?"

"אויש, קשה לי המבחן הזה... אולי סדרת את הספה?"

"אוי ואבוי! חח אתה אפילו לא זוכר איך הבית היה נראה כשיצאת! שטפתי את הרצפה, את הכלים, סדרתי את הארונות..." צוחקת חני "חח אוי זה גדול, סידרת את הספה הוא אומר לי..."


"מה קורה? למה את נראית ככה?" מבררר מוישי.

"מה זה ככה?" מנסה חני להיתמם.

"מצוברחת כאילו קבלת הודעה ביטול אסיפת הצוות שאת כל כך מחכה לה..."

"אה, כלום..."

"זה לא נראה כלום, את עצובה כאילו המורה שלך בהשתלמות התקשרה להודיע שיש לימודים גם בחופש..."

"טוב, נו, צודק, ביאס אותי ש..." אמרה חני ועצרה את עצמה.

"נו, ש... מה ביאס אותך?"

"בוא נשאל את זה ככה, מה עשיתי היום בבית?"

"אני יודע... שטפת את הרצפה? כלים? סדרת את הארונות?"

"לא, לא ולא... הסתכלת על הבית לפני שיצאת?"

"אויש, קשה לי המבחן הזה... נו, לא יודע!"

"נו באמת! די, אני לא מאמינה!" בוכה חני "זה לא יכול להיות! אתה באמת לא רואה שהברקתי את הקומקום?!"

יש לציין שהפעם דעתי על הפרק שהוא פשוט חמודדד
לא נחנקתי ולא נשפכתי אבל מאוד נהנתי לקרוא!!
אולי זה בגלל שינוי הפונט

 

[עמשא בן יתר]

הגזמתי?

אחזתי שזה יכול להיות קצת מוגזם... (אבל מה לעשות שזה מה שהיה? )

סתם, תודה רבה על הביקורת!!

ברור שהגזמת...
אבל זה היה מצחיק ובטעם טוב (לא התפריט...)

קצת ריענון עם פרק הפוך, הזוג בהתבגרותו לפני ואחר כך הזו"צ.
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט...

פצצה !!!

 

[שועל ספרות.]

אוי, זה טוב!!

תודה רבה!!

הסדר ההפוך בהחלט מרענן.
פרק מעולה!!
אוי, המבחנים האלה... בעלים, תתייאשו מראש. אין סיכוי לצאת מזה בשלום : )
גדול!

תודה רבה!!

יש לציין שהפעם דעתי על הפרק שהוא פשוט חמודדד
לא נחנקתי ולא נשפכתי אבל מאוד נהנתי לקרוא!!

תודה רבה על הביקורת והמחמאה!!

ברור שהגזמת...
אבל זה היה מצחיק ובטעם טוב (לא התפריט...)

חח מי אמר לך מה הטעם של סמרטוט במילוי כל טוב שאריות המקרר?

פצצה !!!

תודה רבה!!

איך, איך אף אחד לא שם לב (או העיר) שכתבתי

הרב'ה של מוישי

 

[צביה ר.]

איך, איך אף אחד לא שם לב (או העיר) שכתבתי

חשבנו שבשלב הזה של החיים מוישה עצמו כבר לא זוכר איך קוראים לו...

 

[אפרת תהל]

מדהים
כל פרק אתה מגלה את עצמך מחדש.
כיף להיכנס פעם בתקופה לפורום ולגלות מקבץ לא קטן של פרקים.

נ.ב.
אני חושבת שיש כאן בהחלט מקום לדון על הוצאה של הפרקים כספר הומוריסטי (עם חידוד של פאנצ'ים בפרקים בודדים)
נראה לי שכדאי לך לחשוב על זה ברצינות או לכל הפחות להתייעץ עם מביני דבר.