התייעצות איך משפחה חרדית-אברכית במרכז (בית שמש) סוגרת חודש????

[סבתלה]

האם גם שהיום כולם שולחים את ילדיהם למעון או שאצל החילונים כולם שולחים את ילדיהם לתיכון וכו זה לא "התמסדות שיטחית"?
אז התשובה היא כן יש התמסדות היום בכל העולם נהיה יותר מסודר חינוך חובה וכו וכו
משכך זה השפיע גם עלינו לטובה שמלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים והחרדים לקחו את זה לחינוך טוב יותר מה שפעם לא היה ולא היו חסרים יהודים תמימים שלא היו יודעים אפילו לא להתפלל וכו וכו
מה המסר?
המסר הוא שאם אתה יודע על דבר ממה הוא נובע אתה יודע איך להתנהל מולו ואיזה פורפורציות לתת לזה ועוד דברים שהפעם לא אפרט ואידך פרושא זיל גמור

תנסה להבין טוב יותר את ההודעה שהגבת עליה.
התמסדות זה לא דבר שיטחי!!!
המילה התמסדות היא שטחית מידי מכדי לתאר ולהבהיר את דרך החינוך שלנו.

 

[סבתלה]

האם גם שהיום כולם שולחים את ילדיהם למעון או שאצל החילונים כולם שולחים את ילדיהם לתיכון וכו זה לא "התמסדות שיטחית"?
אז התשובה היא כן יש התמסדות היום בכל העולם נהיה יותר מסודר חינוך חובה וכו וכו
משכך זה השפיע גם עלינו לטובה שמלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים והחרדים לקחו את זה לחינוך טוב יותר מה שפעם לא היה ולא היו חסרים יהודים תמימים שלא היו יודעים אפילו לא להתפלל וכו וכו
מה המסר?
המסר הוא שאם אתה יודע על דבר ממה הוא נובע אתה יודע איך להתנהל מולו ואיזה פורפורציות לתת לזה ועוד דברים שהפעם לא אפרט ואידך פרושא זיל גמור

נסה להבין שוב את מה שכתבתי

 

[סבתלה]

דווקא כן, אבל לא מפורסם כ"כ.

כ"כ הרבה דברים שקורים אצל הזולת אנחנו לא יודעים...

 

[שתים שלוש ש גר]

נסה להבין שוב את מה שכתבתי

הבנתי טוב מאוד ובכו"א כתבתי את זה איך תהליכים היסטורים קורים אולי זה נשמע שיטחי אבל "נסי להבין שוב מה שכתבתי"

 

[סבתלה]

הבנתי טוב מאוד ובכו"א כתבתי את זה איך תהליכים היסטורים קורים אולי זה נשמע שיטחי אבל "נסי להבין שוב מה שכתבתי"

צמד המילים 'התמסדות שיטחית' לא רלוונטי לדיון. לא היה שיח על צורת ההתמסדות. תהליכים היסטוריים קורים מסיבה אחת!
רצון ד'.
והוא מעביר זאת או ע"י גדולי הדור או ע"י המציאות הדורשת. כך בכל אופן אצל האורטודוקסים

 

[נאך און נאך גוט]

הגאון ר' יעקב בלוי מבד"ץ העדה החרדית עבד כפקיד בבנק.

עבד בבנק הבריטי ולכאורה המשיך להיות כבנקאי גם לאחר שנתמנה לרב.
בכל מקרה הוא סיים שם את עבודתו בשנת תשל"ב-תשל"ג והבנק פשט רגל בשנת תשל"ד.
הבנק פשוט סיים את תפקידו להיות צינור פרנסה לאיש אלוקים קדוש זה.

 

[שתים שלוש ש גר]

נראה שאתה משכתב את ההיסטוריה קצת,

האמת צודק חשבתי שהכוללים הוקמו ע"י פיצוץ ופתאום כל האברכים התחילו ללמוד בכולל .......
איזה חבל שדיון כזה מרתק במקום שהטיעונים יהיו אינטלקטואלים הם נעשים רדודים מתגובה לתגובה
אני לא מדבר עליך אישית

 

[קריפטו]

האמת צודק חשבתי שהכוללים הוקמו ע"י פיצוץ ופתאום כל האברכים התחילו ללמוד בכולל .......
איזה חבל שדיון כזה מרתק במקום שהטיעונים יהיו אינטלקטואלים הם נעשים רדודים מתגובה לתגובה
אני לא מדבר עליך אישית

ממליץ לך לקרוא פעם נוספת מה אתה כתבת...
גדו"י לא הוזכרו שם
ידעת לפרט על כל מיני תופעות של התנגדות לגיוס ועוד כל מיני המצאות, וכאשר מזכירים לך את החזו"א אתה מגיב תשובה דמוגוגית ולא עניינית
בהצלחה עם המשך שיכתוב ההיסטוריה

 

[זמר]

התורה אומרת שאפשר לשלב ולהיות ת''ח, כל גדולי הדורות עשו זאת וכבוד תורתו חושב אחרת, חבל.

דווקא המושג של שבט לוי שחי על מעשרות קצת תומך ברעיון שלא לשלב
ובהרבה ספרים שיש בהם הקדמה לאורך 400 השנה האחרונות מוקדש שבח לרעיה שנטלה את עול הפרנסה וצרכי הבית
ובפרט שרובם כנראה התפרנסו מרבנות ערים אז לא יודע על אלו ראיות הסתמכת לדעתך
מניח את שלי ואשמח לשמוע מקורות ממך

 

[bmsz]

היום רוב רובם של האברכים יודעים ועושים עבודות מן הצד, בין אם זה בעניין התורני (לימוד עם בחורים וכד')
ובין אם זה להיות מלווה הסעות וכד' בבקרים.
מי שלא מעוניין בזה באמת אינו יכול לגור בערי המרכז
או להסתפק במועט שבמועט ממש

רוב רובם?!
ממש כך?
משום מה במאות האברכים שאני מכיר מיעוט שבמיעוט משלבים עוד דברים מהצד.

 

[bmsz]

אתה מכיר רב אחד או ספר הלכה אחד שמתיר להתנהל כך כלכלית ?

האם אדם שהתחייב בכתובה לזון ולפרנס את אשתו ואת ילדיו יכול להגיד אני מאוכלי המן,

פשוט אצלי שהכוונה של גדולי ישראל שאמרו על אברכי כוללים שהם אוכלי המן, התכוונו להקב"ה מזמן להם פרנסה מן הגורן ומן היקב (שזה אכן קיים אצל רוב אברכי הכוללים), אבל לא התכוונו להתנהגות מופקרת.

לא אחד ולא שניים שמתירים.
כפי שכבר כתבתי שהגרי"ז כ' שמותר לנהוג כרשב"י וחביריו (לא להשתדל לפרנסה כלל)
וכ"ז שאדם נפשו רגועה ונפש בני ביתו רגועה - מנוחת נפש הבוטח
יכול לנהוג כך.
וכן הורונו רבותינו - וכל מי שלמד סוגיית ביטחון והשתדלות יודע שכן עולה מן הסוגיא
וכמובן שאני לא מדבר על כך שיהיה אדם לווה רשע ולא ישלם.

 

[bmsz]

אברך שטרוד בכספים לא יכול לשבת ללמוד

אברך יכול ללמוד גם אם הוא טרוד וכלשון הרמב"ם
"אפי' מי שהוא בעל אשה ובנים מחויב לעסוק בתורה"

 

[ברוך פינחס]

יש כאן ויכוח סמוי בין אברכים חסידיים שמדברים על מציאות אחת
לאברכים ליטאים שמדברים על מציאות אחרת.
במקום להתווכח תוסיפו מילה על איזה ציבור אתם מדברים והויכוח נגמר.

 

[לארג']

אברך יכול ללמוד גם אם הוא טרוד וכלשון הרמב"ם
"אפי' מי שהוא בעל אשה ובנים מחויב לעסוק בתורה"

מה ההשוואה ?

 

[משפחה מאושרת]

אברך יכול ללמוד גם אם הוא טרוד וכלשון הרמב"ם
"אפי' מי שהוא בעל אשה ובנים מחויב לעסוק בתורה"

הרמב"ם לא דיבר כאן רק על אברכים, אלא על כל יהודי, לא?

בכל מקרה כל ערך אישי נובע גם מחינוך וגם מהסביבה שמקדשת את הערך. החברה משפיעה - וזה לא פסול. זה מייצר חממה שמאפשרת ליותר אנשים לחיות על פי ערכים מסוימים שיש להם מחירים משמעותיים. אבל - לפעמים החממה מייצרת מצב שבו אנשים מסויימים משלמים מחיר של חיים שלא מתאימים להם רק כדי לא להפלט מהסביבה הטבעית שלהם.
ולהפלט לא הכוונה דווקא החרמה, אלא מצד תחושת השייכות, מצד תחושת הכבוד הבסיסי שנקרא "נשמה".
מילה לגבי האישה מוותרת, מוכנה, רוצה - ודאי שהיא רוצה, אבל אי אפשר להתעלם מזה שחנכו אותה שזו דרך החיים הלגיטימית והמוערכת בלבד.
אם כבר חסידים וליטאים, בחסידויות מסוימות שהאישה "מוכנה" לסגנון חיים מסוים מאוד קשוח, מישהו פעם הציב לה דרך אחרת? דעה אחרת? מישהו פעם אמר לה שאין בעיה הלכתית בX או בY? ואם היא תגיד שהיא לא רוצה - כמה היא תוכל להשאר חלק מהחברה?
כל השאלה היא בעיני מה קורה כשהחברה פוסלת מי שלא מסוגל לשלם מחיר על ערכים שאינם הלכתיים דיכוטומים, ודוחקת אותו מחוץ לחברה.

 

[זמר]

כל השאלה היא בעיני מה קורה כשהחברה פוסלת מי שלא מסוגל לשלם מחיר על ערכים שאינם הלכתיים דיכוטומים, ודוחקת אותו מחוץ לחברה.

לדעתי חברה שלא מסמנת ברמה מסוימת אאוטסיידרים היא חברה לא בריאה
אולי יש מקום לדון האם יש הגזמה ועודף קודים חברתיים וגם זה לא נראה לי
וגם מי שינסה להתחבר לתרבות חילונית כאן בארץ יגלה שיש המון קודים
ושיש סגנונות לבוש שמאד מסמנים אותך

 

[משפחה מאושרת]

לדעתי חברה שלא מסמנת ברמה מסוימת אאוטסיידרים היא חברה לא בריאה
אולי יש מקום לדון האם יש הגזמה ועודף קודים חברתיים וגם זה לא נראה לי
וגם מי שינסה להתחבר לתרבות חילונית כאן בארץ יגלה שיש המון קודים
ושיש סגנונות לבוש שמאד מסמנים אותך

ברור זה בכל חברה. אבל כחברה חרדית אנחנו אמורים להיות הרבה יותר מחברות אחרות.
והשאלה מה מוגדר כאאוטסיידר, והאם מי שלא מסוגל להיות אברך/אשתו לא מסוגלת לכך הוא אאוטסיידר? מה המחיר שאנחנו משלמים על הדחיקה הז? כמה אנחנו מאפשרים לאדם להיות מחובר לכל הקודים החברתיים בלבוש וכו', גם אם הוא לא בנקודה מסוימת תואם את צורת החיים שלנו? כמה אנחנו מייצרים חממה למי שעובד להמשיך להיות "אברך" במהות? להמשיך להיות מחובר לעולם התורה ולהרגיש שהלימוד שלו שווה ויקר ורצוי ואהוב?
או שברגע שהוא יוצא לעבוד אנחנו דוחפים אותו - אתה לא שייך אלינו? אתה כבר "גמור", נגזר עליך להיות רק חרדי מודרני ולא בבית ספרינו?
אלו שאלות רציניות שאנחנו כחברה צריכים לבחון. מה נועד באמת כדי לשמר את החממה ומה מוסכמה חברתית שכדאי להפרד ממנה, ואין בינה לבין הערכים המקודשים קשר אמיתי.
כיהודים האנך הפנימי שלנו אמור להיות מוכוון בעיקר לרצון ה', והרבה פחות לאפשר למוסכמות חברתיות לנהל אותנו.

 

[Exotic]

ברור זה בכל חברה. אבל כחברה חרדית אנחנו אמורים להיות הרבה יותר מחברות אחרות.
והשאלה מה מוגדר כאאוטסיידר, והאם מי שלא מסוגל להיות אברך/אשתו לא מסוגלת לכך הוא אאוטסיידר? מה המחיר שאנחנו משלמים על הדחיקה הז? כמה אנחנו מאפשרים לאדם להיות מחובר לכל הקודים החברתיים בלבוש וכו', גם אם הוא לא בנקודה מסוימת תואם את צורת החיים שלנו? כמה אנחנו מייצרים חממה למי שעובד להמשיך להיות "אברך" במהות? להמשיך להיות מחובר לעולם התורה ולהרגיש שהלימוד שלו שווה ויקר ורצוי ואהוב?
או שברגע שהוא יוצא לעבוד אנחנו דוחפים אותו - אתה לא שייך אלינו? אתה כבר "גמור", נגזר עליך להיות רק חרדי מודרני ולא בבית ספרינו?
אלו שאלות רציניות שאנחנו כחברה צריכים לבחון. מה נועד באמת כדי לשמר את החממה ומה מוסכמה חברתית שכדאי להפרד ממנה, ואין בינה לבין הערכים המקודשים קשר אמיתי.
כיהודים האנך הפנימי שלנו אמור להיות מוכוון בעיקר לרצון ה', והרבה פחות לאפשר למוסכמות חברתיות לנהל אותנו.

אני לא מצאתי משפחה (ליטאית) שהבעל עובד, אבל שומרים על אותו רמה של שמירה וחרדיות
שנדחפת החוצה, וחקרתי הרבה מאד, הם מתקבלים למוסדות הכי טובים,
כן גיליתי הרבה אנשים לא בטוחים בעצמם ומודדים את עצמם כל הזמן לי איך שהחברה אולי חושבת עליהם

 

[שתים שלוש ש גר]

מיעוט שבמיעוט משלבים עוד דברים מהצד.

לרדוף אחרי גמחים ואחרי הלואות ולגלגל זה גם נקרה עבודה מהצד

 

[זמר]

השאלה מה מוגדר כאאוטסיידר, והאם מי שלא מסוגל להיות אברך/אשתו לא מסוגלת לכך הוא אאוטסיידר? מה המחיר שאנחנו משלמים על הדחיקה הז? כמה אנחנו מאפשרים לאדם להיות מחובר לכל הקודים החברתיים בלבוש וכו', גם אם הוא לא בנקודה מסוימת תואם את צורת החיים שלנו?

זה לא ענין של לאפשר אף אחד לא נגד מישהו זה דבר בריא וטבעי שחברה מתגבשת ונוצרים קודים
ולכן אי אפשר לקרוא לזה דחיקה
אם כי מאחר וזו ההנחה שלי אני חושב שבנושאים שאין בהם מאמץ משמעותי כמו לבוש לפעמים זה באמת שאלה
מה גורם לבן אדם לנסות לשנות ואני חושב שהרבה זה חברה באמת עם אופי יותר עצמאי או אופי שפחות סופר וזה אנשים שלחברה באופן טבעי יש חיכוך סמוי איתם

אלו שאלות רציניות שאנחנו כחברה צריכים לבחון. מה נועד באמת כדי לשמר את החממה ומה מוסכמה חברתית שכדאי להפרד ממנה, ואין בינה לבין הערכים המקודשים קשר אמיתי.

אני מסכים שיכול להיות שצריך ואפשר לשנות
למרות שבפועל זה מאד מורכב והרבה פעמים גורר הקצנה נגד
ואז ההקצנה יוצרת תנועת נגד ופילוג ולכן צריך לחשב גם את מחיר השינוי
ובעיני זה לא שאלה של האם אלא עובדות ידועות

כיהודים האנך הפנימי שלנו אמור להיות מוכוון בעיקר לרצון ה', והרבה פחות לאפשר למוסכמות חברתיות לנהל אותנו.

המוסכמות החברתיות הם חלק ממאפייני המוצר שנקרא אדם ועבודת ד' היא דרך הניהול של כלל הכלים והכוחות
זה לא משהו שאנחנו בוחנים אחד מול השני זה אמור להיות כמו מנוע והגה
אנחנו אמורים להכווין את האנרגיה שיש במוסכמות חברתיות שתועיל לנו בעבודת ד'