התייעצות איך משפחה חרדית-אברכית במרכז (בית שמש) סוגרת חודש????

מצב
הנושא נעול.
וזה גם לא אומר שמי שאשתו מרויחה 20K אסור שיהיה לו אוטו ואוכל מוכן,
זה אומר שהקב''ה מבטיח למי שנכלל בשבט לוי שיהיה לו לפחות את המספיק לו,
ברור!!!!
מדובר פה על מי שמקדיש את חייו ללימוד תורה. זה כתוב פה בפרוש.
אף אחד לא דיבר כאן על אדם שיש לו.
 
אם הבעל אברך
הוא יכול לאסוף את הילדים ב-13:30
מחיר למטפלת/גנון פרטי הוא יותר באזור 1000
והנה 2000 ש"ח במתנה....

להרבה זוגות יש נכס איפשהו שמכניס שכירות קטנה שמאזנת עוד טיפה את המצב
לא נראה שאת מכירה את העיר בית שמש
מספיק שהבעל האברך לומד ברמה ג' או א' או כדי שיקח לו לפחות חצי שעה להגיע לאיזור מגוריו ולהתחיל באיסוף הילדים
כך ש 13.30 לא רלוונטי בכלל
 
לא קראתי תגובות קודמות
אבל זה לא קשור רק לבית שמש השאלה על ירושלים ועוד
ואכן ברוב המשפחות מנסים למצוא הכנסה נוספת או יש שיש להם ממילא הכנסות יותר גדולות
מכיר משפחה שהיה דחוק לה ולא מצאה רעיון להכנסה נוספת
נתתי להם רעיון על מחסן גדול לא שימושי הפכו את זה ליחידה
יש כאלה יש להם דברים עונתיים שנוספים לכל השנה מכירת 4 מינים
עיצוב משלוחי מנות וכו היה מישהו נוסף שחיפש הכנסה נוספת
הוא חתם יששכר וזבולון עם מישהו אחר
הכרתי מישהו שהיה חסר להם כסף באקראי הוא סיפר לי שהילד הקטן מקבל מטרנה צימחית
בגלל אלרגיה סוף דבר זה הוסיף בערך 1800-1900 לתקציב החסר
ברור שיש סיעתא דשמיא אבל אני לא חושב שהקדוש ברוך הוא מבקש מאדם לחיות בלי חשבון באופן מופקר
ובסוף להגיע להלוואות מאנשים ואז להפיל משפחות אחרות ולהכריז פשיטת רגל/אין לי או במילה המכובסת
סידור חובות
 
לא נראה שאת מכירה את העיר בית שמש
מספיק שהבעל האברך לומד ברמה ג' או א' או כדי שיקח לו לפחות חצי שעה להגיע לאיזור מגוריו ולהתחיל באיסוף הילדים
כך ש 13.30 לא רלוונטי בכלל
יש כוללים שלכן גומרים ב1 בדיוק,
והרבה אברכים שיוצאים ב1 אפילו שרוב הכולל נשאר עד 1 ו20
 
התשובה היא פשוטה
לך למיר בן 2 ל 4 תפגוש אלפי אברכים מחייכים שמחים ובטוחים וגם קצת לחוצים
נכון יש קושי אבל זה בדיוק מי שאנחנו אוכלי המן שמי שמאמין בלב שלם זוכה שירד לו עד פתח הבית
זר לא יבין זאת
ולא חס וחלילה לרדת על מישו אבל זה באמת משו שאי אפשר להבין עד שחיים את זה
כעם ישראל אנחנו לא חלק מהטבע ומי שעובד רואה את זה יותר בחוש את השתלשלות הצינורת
ועובד כוונתי לא רק לעובד כמשמעותו אלא כעובד השם שמסתכל ושואל בדיוק את אותו השאלה שלך ומסתובב אחורה לראות 7 שנים שעברו עם השאלה הזאת ועדיין אין לו תשובה אבל ברוך השם הבנק לא שואל לא את השאלה הזאת ולא שאלות אחרות
הגיוני. מדובר על בחורים שמקבלים טוב טוב על דירות. בציבור החסידי בכל אופן זה פחות מקובל ובוא לא נפתח את זה. אבל אברך כולל חסידי שחי בשכירות ואשתו והוא מוסרים נפשם על מנת שילמד תורה ראוי להערכה גדולה הרבה יותר מבחור שגר בדירה משלו ומשלם מחיר משכנתא שלא מגיע לפעמים למחצית ממה שמשפחה חסידית ממצועת מוציאה על שכירות עלובה במרכז. וזה שאצל החסידים יותר נפוץ היציאה לעבודה זה לא תירוץ לזלזל חס וחלילה . פשוט להעריך את היכולת שלהם להיות אברכים בזכות עצמם ולא כי שילמו להם דירה.
 
הגיוני. מדובר על בחורים שמקבלים טוב טוב על דירות. בציבור החסידי בכל אופן זה פחות מקובל ובוא לא נפתח את זה. אבל אברך כולל חסידי שחי בשכירות ואשתו והוא מוסרים נפשם על מנת שילמד תורה ראוי להערכה גדולה הרבה יותר מבחור שגר בשכירות ומשלם מחיר משכנתא שלא מגיע לפעמים למחצית ממה שמשפחה חסידית ממצועת מוציאה על שכירות עלובה במרכז. וזה שאצל החסידים יותר נפוץ היציאה לעבודה זה לא תירוץ לזלזל חס וחלילה . פשוט להעריך את היכולת שלהם להיות אברכים בזכות עצמם ולא כי שילמו להם דירה.

הוא קיבל דירההההההההה
בתוך עמי אנוכי יושב כמה נראה לכם שמקבל בחור שמתחתן היום?????? כמה נראה לכם אחוז המחותנים שמממשים את התחייבותם????

ומסכים עם כל מילה! כל אברך באשר הוא ראוי להערצה ותמיד תמיד זה בזכות עצמו ולא בזכות אף אחד אחר
 
יש אברכים שגם לומדים מתחת לבית
ו?
וברוך ה' מתרבים לומדי התורה, יש הרבה שלומדים מתוך הדחק אפילו שהם היו יכולים לכאורה להרויח הרבה,
וכן זה לא קשור דוקא לליטאים, אם הזכירו את בית שמש אפשר לבוא ולראות איך יש עשרות אברכים חסידים וספרדים [שלא מקבלים דירה] עוסקים בתורה,
 
וברוך ה' מתרבים לומדי התורה, יש הרבה שלומדים מתוך הדחק אפילו שהם היו יכולים לכאורה להרויח הרבה,
וכן זה לא קשור דוקא לליטאים, אם הזכירו את בית שמש אפשר לבוא ולראות איך יש עשרות אברכים חסידים וספרדים [שלא מקבלים דירה] עוסקים בתורה,
איך זה קשור למה שכתבתי?
התגובה שלי היתה על אברך שלא יכול עד 13.30 לאסוף את שיירת ילדיו
 
איך זה קשור למה שכתבתי?
התגובה שלי היתה על אברך שלא יכול עד 13.30 לאסוף את שיירת ילדיו
גם לזוג עובד יכול להיות את הבעיה הזו שהם לא יכולים לאסוף עד 4 כי הם עובדים מחוץ לעיר,
מה עושים? איכשהו מסתדרים,
גם אברכים יכולים להסתדר באותה מידה,
 
דבר ראשון, במשפחה עם 4 ילדים - האבא כבר לא חייב גיוס בד"כ.
כמו שכתבו פה זה לא נכון בכלל
בעלי מחויב גיוס ויש לי בלע"ר 4 ילדים כן ירבו
ואני לא חריגה לא בכיתה ולא בשיעור של בעלי
ולא אני לא חסידיה ובעלי לא התחתן בן 18

להרבה זוגות יש נכס איפשהו שמכניס שכירות קטנה שמאזנת עוד טיפה את המצב
ויש משכנתא שלא מכסה את השכירות ואולי נוגסת עוד חתיכה מהעוגה

לפעמים הנס מתבטא בכך שהם מצליחים לגלגל מאות אלפים חודש אחר חודש.
כן זה חלק מהנס ולזכור להודות גם על זה

וכל המוסיף עליו עול תורה מורידים ממנו עול דרך ארץ

"קוה אל ה' חזק ואמץ לבך וקוה אל ה'"
תמיד אחרי ולפני כל ההשתדלויות לחזור ולבטוח בה'

ושנזכה להיות מבין אוכלי המן
 
כמו שכתבו פה זה לא נכון בכלל
בעלי מחויב גיוס ויש לי בלע"ר 4 ילדים כן ירבו
ואני לא חריגה לא בכיתה ולא בשיעור של בעלי
ולא אני לא חסידיה ובעלי לא התחתן בן 18


ויש משכנתא שלא מכסה את השכירות ואולי נוגסת עוד חתיכה מהעוגה


כן זה חלק מהנס ולזכור להודות גם על זה

וכל המוסיף עליו עול תורה מורידים ממנו עול דרך ארץ

"קוה אל ה' חזק ואמץ לבך וקוה אל ה'"
תמיד אחרי ולפני כל ההשתדלויות לחזור ולבטוח בה'

ושנזכה להיות מבין אוכלי המן
אני לא חושב שזה נס שהם מצליחים לגלגל ככל שהם יצליחו יותר המכה שלהם או של הסובבים
תהיה גדולה יותר כשזה יתפוצץ וגם אם לא בדרך יכול להיות עגמת נפש לאנשים שלוו מהם וכו
 
בא נלמדך את מקצוע השתיקה.
זכינו ובדורינו אלפים זוכים לאורה של תורה לשבת כל ימיהם על התורה ועל העבודה (שבלב) מי שמדבר כך לרוב זה מאלו שלא זכו לכך ועיניהם יוצאות מקנאה לראות אברכים שכל חייהם תורה ויראה. נברכך שיזכך ה' לשכון בהכלי התורה ולהינות מזיו תפארתה.
לרוב אנשים כאלו במקום לדרבן ולחזק את אלו שמצליחים להשאר אברכים נקיים וטהורים משכנעים את עצמם על חשבון חבריהם ילדיהם ומשפחתם כי דרכה של תורה היא לצאת לעבוד.
חבל חבל חבל.
רמב''ן - (שמות כ ח): "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - ענין עבודה היא מלאכה שאינה להנאת הגוף כאוכל נפש וכיוצא בה, כענין שנאמר (שמות א יד): "ובכל עבודה בשדה", (בראשית ד יב): "כי תעבוד את האדמה", (יחזקאל לו ט): "ונעבדתם ונזרעתם", וכאשר אפרש עוד בע"ה (רמב"ן על ויקרא כג ז). ולכך אמר "ששת ימים תעבוד" את האדמה, "ועשית כל מלאכתך", אשר היא לצורך גופך ולהנאתך, כענין (שמות טז כג): "את אשר תאפו אפו", ובשבת לא תעשה שום מלאכה.
 
רמב''ן - (שמות כ ח): "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - ענין עבודה היא מלאכה שאינה להנאת הגוף כאוכל נפש וכיוצא בה, כענין שנאמר (שמות א יד): "ובכל עבודה בשדה", (בראשית ד יב): "כי תעבוד את האדמה", (יחזקאל לו ט): "ונעבדתם ונזרעתם", וכאשר אפרש עוד בע"ה (רמב"ן על ויקרא כג ז). ולכך אמר "ששת ימים תעבוד" את האדמה, "ועשית כל מלאכתך", אשר היא לצורך גופך ולהנאתך, כענין (שמות טז כג): "את אשר תאפו אפו", ובשבת לא תעשה שום מלאכה.
זו סוגיה, ואי אפשר לבוא ולצטט ראשון אחד, יש שפוסקים כב''י,
הבית יוסף יו''ד רמ''ו ז''ל:מימרא דרבי חנינא בר אידי בפ"ק דתענית [ז.] כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכו' הרמב"ם אזדא לטעמיה בפ"ד ממסכת אבות שקרא שם תגר על ההספקות שנותנים לתלמידים ולרבנים ואף על פי שנראה מדבריו שם שרוב חכמי התורה הגדולים שבזמנו היו עושים לא נמנע מלהשיב עליהם כמה תשובות ובאמת לא נהגו חכמי הדורות כמותו והראיות שהביא לדבריו יש לדחותם ואדרבה יש להביא ראיות להחזיק ביד הנותנים והמקבלים וכן ראוי לעשות דאם לא כן כבר היתה התורה בטילה חס ושלום ועל ידי ההספקות יכולים לעסוק בתורה ויגדיל תורה ויאדיר. וכבר כתב והאריך הה"ר שמעון בר צמח בתשובותיו לחלוק על הרמב"ם ולסתור כל דבריו ולהחזיק ביד החכמים והתלמידים הנוטלים פרס מהצבור והביא כמה ראיות מהתלמוד והמדרשות. ומכל מקום מי שאפשר לו להתפרנס ממעשה ידיו ולעסוק בתורה ודאי מדת חסידות הוא ומתת אלהים הוא אבל אין זו מדת כל אדם שא"א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס ממעשה ידיו:

ואיך ענה אחד למזרוחניק שטען לו שהרמב''ם היה רופא, הוא ענה לו אז תביא רופא [או עובד] שהוא כמו הרמב''ם [או ברמה של ת''ח] מהציבור שלך,
תכלס' כיום לא ידוע [לי לפחות] על ת''ח אחד!!! ידוע שגם עבד, כולם היו אברכים,
 
לא נראה שאת מכירה את העיר בית שמש
מספיק שהבעל האברך לומד ברמה ג' או א' או כדי שיקח לו לפחות חצי שעה להגיע לאיזור מגוריו ולהתחיל באיסוף הילדים
כך ש 13.30 לא רלוונטי בכלל
אם זה המצב אצלם שחסר 2000 ש"ח בחודש שייחסכו אם הילדים לא ילמדו במעון - הוא ילך לכולל קרוב לגנים\לבית או שהם ירשמו את הילדים לגנים שממוקמים ליד הכולל.
 
זו סוגיה, ואי אפשר לבוא ולצטט ראשון אחד, יש שפוסקים כב''י,
הבית יוסף יו''ד רמ''ו ז''ל:מימרא דרבי חנינא בר אידי בפ"ק דתענית [ז.] כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכו' הרמב"ם אזדא לטעמיה בפ"ד ממסכת אבות שקרא שם תגר על ההספקות שנותנים לתלמידים ולרבנים ואף על פי שנראה מדבריו שם שרוב חכמי התורה הגדולים שבזמנו היו עושים לא נמנע מלהשיב עליהם כמה תשובות ובאמת לא נהגו חכמי הדורות כמותו והראיות שהביא לדבריו יש לדחותם ואדרבה יש להביא ראיות להחזיק ביד הנותנים והמקבלים וכן ראוי לעשות דאם לא כן כבר היתה התורה בטילה חס ושלום ועל ידי ההספקות יכולים לעסוק בתורה ויגדיל תורה ויאדיר. וכבר כתב והאריך הה"ר שמעון בר צמח בתשובותיו לחלוק על הרמב"ם ולסתור כל דבריו ולהחזיק ביד החכמים והתלמידים הנוטלים פרס מהצבור והביא כמה ראיות מהתלמוד והמדרשות. ומכל מקום מי שאפשר לו להתפרנס ממעשה ידיו ולעסוק בתורה ודאי מדת חסידות הוא ומתת אלהים הוא אבל אין זו מדת כל אדם שא"א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס ממעשה ידיו:

ואיך ענה אחד למזרוחניק שטען לו שהרמב''ם היה רופא, הוא ענה לו אז תביא רופא [או עובד] שהוא כמו הרמב''ם [או ברמה של ת''ח] מהציבור שלך,
תכלס' כיום לא ידוע [לי לפחות] על ת''ח אחד!!! ידוע שגם עבד, כולם היו אברכים,
הייתי חייב להשתמש רגע ברב ג'מיני לקצר תהליכים בשביל התזכורת שביקשת...

השילוב בין תורה לעבודה הוא מושג שורשי ביהדות, המבוסס על הכלל במשנה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון" (מסכת אבות). לאורך ההיסטוריה, גדולי ישראל רבים לא ראו במלאכה ביטול תורה, אלא חלק בלתי נפרד מעבודת השם ומהשמירה על יושרה אישית.

הנה כמה דוגמאות בולטות ומקורות מרכזיים:




1. תקופת התנאים והאמוראים​

בתקופת המשנה והגמרא, כמעט כל החכמים עסקו במלאכה לפרנסתם. הם האמינו שעל האדם להתפרנס מיגיע כפיו ולא להפוך את התורה ל"קרדום לחפור בה".

  • הלל הזקן: עבד כחוטב עצים. מסופר עליו שהיה משתכר חצי דינר ביום – מחציתו לצורכי ביתו ומחציתו לשומר בית המדרש כדי שיוכל להיכנס וללמוד.
  • רבי יהושע בן חנניה: היה פחמי (או עושה מחטים). הגמרא מספרת שכשביקר בביתו רבן גמליאל, ראה שקירות הבית שחורים ואמר לו: "מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה".
  • רבי יוחנן הסנדלר: כשמו כן הוא, עסק בסנדלרות.
  • רב הונא: היה חקלאי ומשקה שדות. מסופר שכשהיה הולך לבית הדין, היה נושא את מעדרו על כתפו בגאווה.



2. תקופת הראשונים​

בתקופה זו בולטים במיוחד חכמים ששילבו מקצועות חופשיים ומדעיים עם הנהגה רוחנית.

  • הרמב"ם (רבי משה בן מימון): מגדולי הפוסקים והפילוסופים בכל הזמנים. לפרנסתו שימש כרופא בכיר (ואף רופאו של הסולטן במצרים). במכתבו המפורסם לרבי שמואל אבן תיבון, הוא מתאר סדר יום מפרך שבו הוא מקדיש את רוב שעות היום לרפואה, ואת הלילות לכתיבה תורנית.
    "אני שוכן במצרים והמלך שוכן בקהיר... ואיני רואה אדם מישראל אלא בשבת, אז יבואו כולם אחרי התפילה ואנהיגם בצורכי הקהילה..."
  • הרמב"ן (רבי משה בן נחמן): גם הוא עסק ברפואה לפרנסתו בספרד.
  • רש"י (רבי שלמה יצחקי): קיימת מסורת (אם כי יש המערערים עליה היסטורית) שהיה בעל כרמים וסוחר ביין בצרפת.



3. תקופת האחרונים והעת החדשה​

גם בדורות מאוחרים יותר מצאנו גדולי דור ששמרו על עצמאות כלכלית.

  • המהר"ל מפראג: עסק במסחר.
  • בעל "ערוך השולחן" (רבי יחיאל מיכל אפשטיין): עסק במסחר לפני שהתמנה לרבנות, וגם לאחר מכן הטיף לחשיבות המלאכה.
  • רבי שמשון רפאל הירש: מייסד שיטת "תורה עם דרך ארץ" בגרמניה, שדגל בשילוב מלא של השכלה ומקצוע עם שמירת מצוות קפדנית.
  • ה"חפץ חיים" (רבי ישראל מאיר הכהן): סירב להתפרנס מרבנות. הוא ואשתו ניהלו חנות מכולת קטנה בראדין, והוא הקפיד על יושרה מוחלטת במשקולות ובמחירים.



מקורות מרכזיים להעמקה​

אם ברצונך לעיין במקורות הטקסטואליים:

  1. מסכת אבות, פרק ב' משנה ב': "כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון".
  2. רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ג' הלכה י': שם הוא יוצא בחריפות נגד מי שמחליט לעסוק בתורה ולא לעבוד, וטוען שזהו חילול השם (גישה זו עוררה פולמוס רב לאורך הדורות).
  3. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קנ"ו: "אחר כך ילך לעסקו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה... ויעשה מלאכתו עראי ותורתו קבע".
 
יפה שכבודו יודע מה דעת תורה האמיתית.
(רק אל תשכח לעדכן כמה מגדולי הדור שחושבים אחרת)
נכתב בצורה בהירה ביותר - הבאתי כאן הן מקורות והן הלכות והן היסטוריה פשוטה לעומת 50 שנה ותוצאותיהן.
לא טוען שאין דעות חדשות אחרות.
הבאתי גם מכלול מחשבות בנושא.
הנקודה ברורה - מה שהיה כל השנים ועשו זאת רוב מוחלט של חכמי וקדושי עמנו - שילוב יחד עם תפילה וביטחון.
לא מבין למה להידחק לפינה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה