התייעצות איך משפחה חרדית-אברכית במרכז (בית שמש) סוגרת חודש????

מצב
הנושא נעול.
איזה אשכול עצוב

או שיש סיבה יותר מהותית ובשבילה אנו מקריבים את האופציה לחיות ברמה כלכלית גבוהה יותר...
אתה חרדי? "מקריבים את האופציה לחיות ברמת חיים גבוהה יותר?"
כי אני חשבתי שמי שמשקיע בלימוד התורה קונה לו נצח נצחים, והעולם הזה דומה לפרוזדור

כן?
אתה מכיר משפחה שיש לה חסר של אלפיים שקל וחור הזה נעלם לאנשהו כאילו לא היה?
או שהם מגלגלים חובות ואתם לא מודעים לזה..
מכירה!!!!! המון!! כמה וכמה!! והנה דוגמאות מהכרות קרובה:
מישהי מהמשפחה שלי מחתנת ילד חמישי + עובדת חצי משרה + בעלה אברך- והיא לא יודעת איך שוב ושוב ושוב ה' שולח!!
עוד מישהי בעלה אברך (ללא מלגה! רק דתות), היו תקופות שלמות שלא עבדה!! וסיפרה לי על ניסים אמיתיים! שהיא ראתה בעיניים. מעולם לא היתה במינוס (ולא אין לה שום דירה, וההוצאות כמים).
עוד שתיים בעלים אברכים, עובדות בחנ"מ, בלי מינוס!!
חברה קרובה מאוד שלי אמא למשפחה ברוכת ילדים, החודש אצלם מתחיל ב25 אלף, והיא ובעלה (שעוברים תקופות קשות ולפעמים טובלים קצת במינוס) בכל פעם ה' שולח להם מפה ומשם, וכל פעם הם יוצאים מהמינוס מחדש! גם אחרי החתונות! (והם עצמם עדיין גרים בשכירות, שעולה הון).
כן יש המון המון ניסים!!!
לא תמיד ולא לכולם ולא תמיד קל. מכירה המון שגדלו בעוני, פת במלח, אבל לא היו חובות. והיום יש יותר (גם כשאין כסף) וה' עוזר!
אז לעצום עיניים ולא להאמין אפשר בשמחה, אבל זה לא ישנה כלום.

אני אגיד לך מה קורה?
הם עומדים בשורה כל חודש מיחוץ לדלת של קרוב משפחתי שמנהל גמח לכספים קטנים
או מחפשים איך להגדיל הכנסה מהצד
לא ולא!! אני חוזרת על מה שכתבתי קודם
אגב הרבה אברכים אחרי שמתחילים לעבוד מספרים בעצמם שהברכה שהיתה להם פסקה.
חבר טוב של בעלי היה אברך והתחיל לעבוד (למד מחשבים נכנס להייטק) ואמר שעם תחילת העבודה מיד התרבו ההוצאות שלו בצורה שלא תיאמן ונשאר לו הרבה הרבה פחות.

ומי שלא יודע, ואין לו מושג איך
שיחכה עד ששערות ילדיו ילבינו?
(לא מדברת על התחייבות של מיליון, אלא מינימום מקובל)
זה נושא בפני עצמו, אבל אני מכירה כאלו (בינהם ההורים שלי) שלא הבטיחו דבר!! וזכו לחתנים נפלאים ותלמידי חכמים. כן זה היה לא מקובל וכן השדכנים צחקו על אבא שלי שהוא מדומין, אבל בסוף הוא צחק עליהם בחזרה. יש עדיין בעולם אנשים שמחפשים את הבחורה הטובה ולא רק את הכסף שלה.
נדיר אבל עובדה.
להבטיח משהו שאין אני שומעת שהרבה עושים את זה אבל אני לא רואה איך זה מותר.
ובמיוחד שעל גזל עלולים לחזור לעולם, אז אם דין פרוטה- מה יהיה הדין על הבטחת מאות אלפים?
ולכל הפחות חייבים לשאול רב לפני שעוברים על איסור כזה.

ויעידו עשרות אלפי האברכים שלומדים בכוללים ומתנהלים כלכלית נכון,
ולא חיים באשליות ובסיסמאות על אוכלי המן וכו'.
אתה מכיר רב אחד או ספר הלכה אחד שמתיר להתנהל כך כלכלית ?

האם אדם שהתחייב בכתובה לזון ולפרנס את אשתו ואת ילדיו יכול להגיד אני מאוכלי המן,

פשוט אצלי שהכוונה של גדולי ישראל שאמרו על אברכי כוללים שהם אוכלי המן, התכוונו להקב"ה מזמן להם פרנסה מן הגורן ומן היקב (שזה אכן קיים אצל רוב אברכי הכוללים), אבל לא התכוונו להתנהגות מופקרת.
סליחה שאני מכניסה נושא לא קשור.
אבל זה שהנושא "התנהלות כלכלית" נכנס כל כך חזק למודה, לא אומר שמי שלא יושב ומנהל את חשבונותיו בקבצי אקסל הוא לא בסדר!!
האם תלך להורים שלנו ותשאל אותם באיזו רשות הם התנהגו בצורה 'מופקרת'??

ואגב תסתכל שוב על חייהם של האברכים- צנועים בהרבה, פשוטים יותר, בלי רכבי יוקרה, שיפוץ כל שנתיים ונופשים לחו"ל... אז למה אתה קורה התנהגות מופקרת? למי שקונה מה שהוא צריך בנחת, כי יש לו אמונה והוא רואה שה' שולח לו פעם אחרי פעם??
אשריהם שיש להם את מידת הביטחון

מידת הביטחון:

ב’מכתב לאליהו’ של הרב דסלר, כתוב שיש ארבע מדרגות בהכרת הנס שבטבע: “יש כאלו שקוראים לעצמם מאמינים, ובוטחים בו יתברך, מכל מקום יראו בכל מהלך העולם דרך הטבע…”, אז אלה, שכל דברים מסבירים על פי הטבע, ומשתדלים לנהל את הכל על פי סיבות, וכו’, אלו רחוקים לגמרי, כי מה הם עושים? הם גם מאמינים בה’, וגם מלאים ב’כוחי ועוצם ידי’, כמו שיתוף כזה, שיתוף של ה’ עם הכח של עצמו.

המדרגה היותר גבוהה: “שיראו בכל עניין טבעי כי מעשה ה’ הוא”, שיודעים שכל הטבע הוא ביד ה’, זו הדרגה שלהם. זו גם דרגה אבל יש דרגה יותר גבוהה.

אלו שמבינים שבכלל לא קיים טבע! לא שהטבע ביד ה’, אלה בכלל לא קיים טבע! כי אפס בלעדו יתברך! אין עוד מלבדו יתברך! “וכל עניין הטבע הוא הסתר ה’ וניסיון עבורנו”. כל העניין של הטבע הוא רק שה’ מסתיר את עצמו בתוך הטבע, בשביל שמי שירצה להגיד שיש משהו חוץ מה’, או שכאילו יש טבע, יהיה לו את הפתח הזה לפול בטעות שלו, אבל מי שיש לו אמונה הוא יודע שאין כלום, והוא רק רואה את ה’. זו מדרגה שלישית.

המדרגה הרביעית והעליונה: “המבין כי כל הבריאה כולה קודש, ולא לבש שהסיבות לא תועלנה, אלא גם חורבן בא על ידן”, זאת אומרת שהמדרגה הרביעית היא שאדם מבין שכל השתדלות היא לא רק שלא מועילה, אלא עוד להפך עוד מביאה חורבן, כי הן מסתירות מבני אדם שלטונו יתברך, כי בלי הסיבות אנשים יכולים להבין שאדרבא יש רק ה’ בעולם ואין עוד מלבדו יתברך, ישתבח שמו! אין עוד מלבדו יתברך!

כי זה אחד הדברים שכבר אמרתי לכם באחד השיעורים, שה’ יתברך מנהיג את הבנאדם מידה כנגד מידה. וגם בעניין האמונה והביטחון זה אותו דבר, לא רק בשאר עניינים, גם בביטחון.

במידת הביטחון יש מידה כנגד מידה, ככל שאתה משליך בטחונך בה’ יתברך, ככה ה’ יתברך שומר עליך יותר. אם אתה בוטח בו בשלמות הוא שומר עליך בשלמות. אם אתה בוטח בו ‘פיפטי פיפטי’, הקב”ה גם שומר עליך ‘פיפטי פיפטי’, הכל איך שאתה.

ולסיכום:
כן, אין הסבר
אין תשובה
אפשר להמשיך לחטט בספרי החשבונות
הקב"ה עושה דברים מעל דרך הטבע
והלוואי שכולנו נזכה להיות מאלו המקבלים אותם.
 
די לנפנף בירידה מהדרך כאילו זה איזה תופעה כ כ גדולה שנגרמת אך ורק בגלל שיושבים והוגים בתורה
לא ממש לא בכל סוגי הציבור בדור הזה אחוזים גבוהים אצל הילדים בוחרים ללכת בדרך אחרת מהוריהם והסיבה היא כיון שהדור רחוק מאוד מנטלית וטכנולוגית מההורים
הלוואי והייתי זוכה להסתכלות כזאת של אדם שסומך על הנס ובואי הוא לא הדיוט הוא חי ככה כבר כמה שנים אז כנראה שזה עובד לו אם זה היה לטמון את הראש בחול אז הוא היה אמור להתעורר אחרי שנה
1. לא נופפתי בזה, ציינתי עובדה ששמעתי מפי ראש הכולל של בעלי🤨

2. לא אמרתי שזה בגלל שיושבים והוגים בתורה רשמתי במפורש:
(במיוחד בדור שלנו שעניות היא אחת מהטריגרים הכי גדולים לירידה מהדרך...(

3.לא אמרתי שזאת הסיבה היחידה, אמרתי שאחת מהן, ואת זה אף אחד לא יכול להכחיש,

4. אמרתי את דעתי האישית, וכתבתי בפרוש לשאול דעת תורה, אני לא אעודד אף אחד לצאת לעבוד ולא לשבת וללמוד...
יחד עם זאת זה נראה לי, בעיינים שלי, בהבנה והחינוך שאני קיבלתי לפי דעת התורה שאנחנו שומעים לה- הפקרות.
מפה לשם שכל אחד יעשה מה שבא לו...
 
נכתב בצורה בהירה ביותר - הבאתי כאן הן מקורות והן הלכות והן היסטוריה פשוטה לעומת 50 שנה ותוצאותיהן.
לא טוען שאין דעות חדשות אחרות.
הבאתי גם מכלול מחשבות בנושא.
הנקודה ברורה - מה שהיה כל השנים ועשו זאת רוב מוחלט של חכמי וקדושי עמנו - שילוב יחד עם תפילה וביטחון.
לא מבין למה להידחק לפינה...
אנחנו משתדלים לפרנסתנו
ולת"ח מותר להשתדל פחות המנדרש משאר בנ"א
וכמובן כנסת ישראל נמשלה לגפן
ת"ח נמשלו לאשכולות וזו מטרת הגפן...
ישנם גם זמורות ועלים וקנוקנות אך הם מצטרפים לאשכולות ופועלים עבורה.
וכפי שציינת את כלל גדו"י שהשתדלו.
ראוי שתציין שהגר"א לא התשתדל כלל לפרנסתו
ומה בכלל צריך להוכיח הרי - הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם וכמבו' בגרי"ז שמותר לעשות כרשב"י.
 
חברים קצט היסטוריה לא תזיק לנו
עד לפני לא הרבה שנים כולם עמלו לפרנסתם (למעט בודדים) ואני לא מדבר על כל התנאים ואמוראים שכולם עמלו לפרנסתם
אממה מה שקרה היום ונוצר בתהליך לציבור החרדי ובפרט אצל הלטאים הסיסמה "חרדי לא עובד" מה פתאום קרה?
זה נוצר מכמה מרכיבים שונים
א. "ההתמסדות" מה שפעם בודדים הלכו לישיבה היום זה חלק מהתהליך מעון גן חיידר ישיבה ובשביל לשמר את הסטטוס הגבוה שהתרגלנו זה נוצר לזה המשך כולל וכו
ב. המאבק לגיוס חרדים חידד יותר את ההתנגדות אצל החרדים ונעשה מצב ש"חרדי" =לומד תורה וזה בדוק בימים שהיה הלאום נגד החרדים היה ירידה גם במספר המתגייסים החרדים ולכן גם בחו"ל הרבה יותר מצוי חרדים שומרי תומ"צ שעובדים
ג. זה שנוצר מצב חדש שלא היה אלפי שנים שרוב היהודים אינם שומרי תומ"צ אלו שכן נשארו חרדים הרגישו צורך להסתגר יותר ממה שהיה בעבר בשביל לשמור על הקיים

ולמה זה קרה בעיקר אצל הלטאים שמעוד החסדים גם אם הם יוצאים לעבוד יש להם קהילה וכללים של החסידות
אצל הספרדים זה יותר אנדבדואלי מכמה סיבות בכו"T הלטאים בשביל לשמור על עזהות שלהם נשארים בישיבה
ואחרי כל זאת כיוון שכך נוצר המצב

ש"חרדי לא עובד"
זה ההיסטוריה ממבטי
 
החישוב שלהלן לא מדוייק בכלל
אבל הוא משקף בערך את המצב

חישוב חודשי
המשפחה גרה בבית שמש

שכר דירה - מינימום 5000 ש"ח - דירה של 4 חדרים (לאחר הורדת 1,200 ש"ח של סיוע בשכר דירה)
מחייה - מינימום 4000 ש"ח
מים חשמל גז - מינימום 400 ש"ח
ארנונה - מינימום 300 ש"ח (אחרי הנחה)
שכר לימוד:
נניח משפחה עם 4 ילדים
2 בחיידר - מינימום 500 ש"ח (במידה ובית ספר לבת - מחיר נמוך יותר)
1 במעון - אין סבסוד - מינימום 2000 ש"ח
1 בגן - אין סבסוד - מינימום 2000 ש"ח

סה"כ - 14,200 ש"ח - מינימום חודשית!

וזה לפני בלת"מים - ויש! והמון!

והכנסות???

הבעל אברך - 2,200 ש"ח - (אין דתות)
האשה מורה - כ-8,000 ש"ח בחודש - וגם זה לפעמים ברוטו
סה"כ כ- 10,200 ש"ח בחודש

יש כאן בור של לפחות 2,000 ש"ח בחודש!

מי שיוכל לעזור לי בתיקון הטעויות בחישוב - אודה לו מאוד

ולא - אני לא מנסה לשכנע לגור בפריפריה (ובפריפריה המון פעמים זה על חשבון קהילה!)
אבל באמת מנסה להבין - איך...
איך אנשים חיים?

אני מסכם במילה אחת
נס.
היום רוב רובם של האברכים יודעים ועושים עבודות מן הצד, בין אם זה בעניין התורני (לימוד עם בחורים וכד')
ובין אם זה להיות מלווה הסעות וכד' בבקרים.
מי שלא מעוניין בזה באמת אינו יכול לגור בערי המרכז
או להסתפק במועט שבמועט ממש
 
חברים קצט היסטוריה לא תזיק לנו
עד לפני לא הרבה שנים כולם עמלו לפרנסתם (למעט בודדים) ואני לא מדבר על כל התנאים ואמוראים שכולם עמלו לפרנסתם
אממה מה שקרה היום ונוצר בתהליך לציבור החרדי ובפרט אצל הלטאים הסיסמה "חרדי לא עובד" מה פתאום קרה?
זה נוצר מכמה מרכיבים שונים
א. "ההתמסדות" מה שפעם בודדים הלכו לישיבה היום זה חלק מהתהליך מעון גן חיידר ישיבה ובשביל לשמר את הסטטוס הגבוה שהתרגלנו זה נוצר לזה המשך כולל וכו
ב. המאבק לגיוס חרדים חידד יותר את ההתנגדות אצל החרדים ונעשה מצב ש"חרדי" =לומד תורה וזה בדוק בימים שהיה הלאום נגד החרדים היה ירידה גם במספר המתגייסים החרדים ולכן גם בחו"ל הרבה יותר מצוי חרדים שומרי תומ"צ שעובדים
ג. זה שנוצר מצב חדש שלא היה אלפי שנים שרוב היהודים אינם שומרי תומ"צ אלו שכן נשארו חרדים הרגישו צורך להסתגר יותר ממה שהיה בעבר בשביל לשמור על הקיים

ולמה זה קרה בעיקר אצל הלטאים שמעוד החסדים גם אם הם יוצאים לעבוד יש להם קהילה וכללים של החסידות
אצל הספרדים זה יותר אנדבדואלי מכמה סיבות בכו"T הלטאים בשביל לשמור על עזהות שלהם נשארים בישיבה
ואחרי כל זאת כיוון שכך נוצר המצב

ש"חרדי לא עובד"
זה ההיסטוריה ממבטי
היסטוריה נחמדה...
אתה יודע כמה אחוז למדו וכמה לא? כמה אחוז היום לומדים וכמה לא? וכמה אחוז "מכל" כלל ישראל אז ישב ולמד תורה? האם זה יותר או פחות מהאחוזים של כל כלל ישראל היום שיושבים ולומדים
משו שאנשים שמספרים "היסטוריה ממבטם" שוכחים לציין שלפני 300 שנה לא היה דבר כזה חילוני ואם נגיד ש10 אחוז מהעם ישב ולמד תורה כל היום אז אנחנו היום במינוס וחייבים להוסיף עוד

אבל דבר אחד הרבה יותר חשוב אתה מפספס שההבנה שלי ושלך בהיסטוריה לא שווה כלום כי מי שכיון את העם ללימוד תורה זה לא "הסטטוס" להישאר חרדי אלא גדולי ישראל אז את מי מעניין בדיוק מה היה פעם???

ונראה לי כבודו הגזים אתה באמת חושב שכל האברכי כולל הם מטומטמים??? שנראה לך שהם יעדיפו חיי לחץ ודחק לוותר על כמעט כל תענוגי העולם הזה נטו בשביל לשמור על הזהות ועל הסטטוס?????

תפסיקו לזלזל באינטלגנציה של אנשים אף אחד לא ימכור את החיים שלו רק בשביל סטטוס האברכים יושבים ולומדים נטו מכיון שהם רוצים חיי עולם!!!
 
לא מבינה מה יש להתווכח כאן, בסה"כ שאלה טכנית שהתשובה שלה משתנה מאדם לאדם
אין שום בעיה שבעל יצא לעבוד, ושכל אחד יחיה איך שנכון ומתאים בשבילו.
אבל,
בעל שיושב ולומד, אישה נשואה לתלמיד חכם זו בחירה מלאה! של אנשים שכנראה יש דברים שחשובים להם יותר מבית יפה, וכל עוד הם נשארים במקום הזה וממשיכים בדרך הזאת כנראה שההפסד שנראה מבחוץ קטן בהרבה מאשר הרווח שהם חיים ומרגישים.
אני לא נשואה לאברך, ובכל אופן מתרגשת ומעריכה מאד אנשים שזכו לחיות במקום הגבוה הזה.
לזלזל בזה ולומר שילד נושר בגלל עניות, שזה מצב שנכנסנו אליו הציבור הליטאי ולא יוצאים מזה וכו וכו זה מגוחך בעיני.
כל אחד שיחשוב מה נכון בשבילו ויהיה שלם עם עצמו בלי להתערב ולרדת על דרכי חיים שונות.

ולגבי הטענות שזה משהו שלא ישרוד, לפני שנים אמרו את זה והניסים ממשיכים לחיות עם לומדי התורה.
שאלתי פעם מישהי שנשואה לאברך מה יקרה אם זה כבר לא יהיה אפשרי?, והיא אמרה לי "כל עוד אפשר אני לא רוצה להפסיד את זה".
אשרי מי שזכה.
 

אתה יודע כמה אחוז למדו וכמה לא? כמה אחוז היום לומדים וכמה לא? וכמה אחוז "מכל" כלל ישראל אז ישב ולמד תורה? האם
כל מי שיש שכל בקודקודו הבין מה שנכתב
"קשר רשעים אינו מן המניין" אתה מחשב לי את החילונים???????????.
מדובר על חינוך בתוך הבית פנימה ועל דרך חיים
אדרבה אם יש לך הסבר אחר פחות מתלהם כולם ישמחו לשמוע
זה שפעם אנשים בקושי ידעו לאמר שמע ישראל ולקרוא
והיום כל אחד שולח את הבנים שלו ללמוד בישיבה
מה רע שזה הנורמה וכן אנשים מתנהלים לפי נורמות וסטטוסים גם אם זה לא נעים לשמוע
זאת המציאות!!!!!!!!!!!
 
מתזכר, העיסוק שלנו הוא באנשים שישבו ולמדו כל היום, ולא אותם שהתיישבו ללמוד כמה שעות בבית המדרש מאחר הצהריים ואילך, כמקובל בשטטלע'ך באירופה. לימוד כזה סביר שנעשה במסגרת קבוצתית ולא בבית לבד לאור הנר [יש כאלה שמסוגלים גם לזה במשך שנים אבל זה יחידי סגולה כמובן]. ומשכך אתה צריך למצוא מסגרות ישיבתיות או כוללים שמתאימים להגדרה הזו.
משו שאנשים שמספרים "היסטוריה ממבטם" שוכחים
תחזור 300 שנה לאחור, תחפש כמה ישיבות היו, וכמה היו באותם ישיבות מפורסמות, אשתדל לעזור לך, תקופת הגר"א חיד"א רמח"ל ועוד ועוד. כמה ישיבות אתה מכיר מאותה תקופה כמה היו בישיבות הללו. השפיץ שבשפיץ בתקופה מעט יותר מאוחרת ישיבת וולוז'ין הידועה מנתה בימי ר' חיים מוולוז'ין כ300 תלמידים. פחות מישיבה קלאסית אחת! בימינו אנו.
עיקר הלומדים באותם תקופות היה שבהרבה עיירות התרכזו קבוצת תלמידים צעירים לא נשואים סביב לרב העיירה, בכמה נראה לך מדובר, בסה"כ וודאי שלא מתקרב למספרים של ימינו. אותם שעשו כן לאחר החתונה לא היו רבים, ומי שכן התפרסמו לאחר מכן לרבנים ידועים.
ונראה לי כבודו הגזים אתה באמת חושב שכל האברכי כולל הם מטומטמים??? שנראה לך שהם יעדיפו חיי לחץ ודחק לוותר על כמעט כל תענוגי העולם הזה נטו בשביל לשמור על הזהות ועל הסטטוס?????
תרשה לי לחלוק עליך. ח"ו מטומטמים, סטטוס וזהות הם דברים עמוקים מאוד בתשתית הנפשית של האדם, והם בהחלט יכולים להוביל אדם אפילו בוגר ואפילו מאוד, למקום כזה, כמובן לא במודעות, וכמובן עם הרבה מלל והסברים מסביב. ומותר לי לכפור ולומר שיש לא אחד ולא שניים שנמצאים במקום כזה.
וכל זה לא סותר, לאמת הברורה, שתלמיד חכם עצמו עין לא ראתה גודל אושרו ושכרו בזה ובבא.
אבל זה וודאי שמן הראוי ש...
תפסיקו לזלזל באינטלגנציה של אנשים
 
אתה מכיר רב אחד או ספר הלכה אחד שמתיר להתנהל כך כלכלית ?
כמובן שזה לא בשביל פסק הלכה, מכיר אחד ת"ח שיושב מהבוקר עד הלילה ולומד שהיה לו 13,000 שקל חובות שמאי רכוש מפיוד העורף הוסיף לו 'בטעות' את הזכום הזה, מעל סכום הנזק האמיתי וכיזה לו את כל החוב, האם מותר לו ע"פ הלכה לסמוך על זה? התשובה היא לא!

אגב ללא קשר להודעה הנ"ל, יש לכם מושג מה ממוצע החובות של האברכים כיום??? הסכום הנ"ל זה המינוס המצטבר בחודשי אצל הרבה מאוד אברכים צעירים!
 
חברים קצט היסטוריה לא תזיק לנו
עד לפני לא הרבה שנים כולם עמלו לפרנסתם (למעט בודדים) ואני לא מדבר על כל התנאים ואמוראים שכולם עמלו לפרנסתם
אממה מה שקרה היום ונוצר בתהליך לציבור החרדי ובפרט אצל הלטאים הסיסמה "חרדי לא עובד" מה פתאום קרה?
זה נוצר מכמה מרכיבים שונים
א. "ההתמסדות" מה שפעם בודדים הלכו לישיבה היום זה חלק מהתהליך מעון גן חיידר ישיבה ובשביל לשמר את הסטטוס הגבוה שהתרגלנו זה נוצר לזה המשך כולל וכו
ב. המאבק לגיוס חרדים חידד יותר את ההתנגדות אצל החרדים ונעשה מצב ש"חרדי" =לומד תורה וזה בדוק בימים שהיה הלאום נגד החרדים היה ירידה גם במספר המתגייסים החרדים ולכן גם בחו"ל הרבה יותר מצוי חרדים שומרי תומ"צ שעובדים
ג. זה שנוצר מצב חדש שלא היה אלפי שנים שרוב היהודים אינם שומרי תומ"צ אלו שכן נשארו חרדים הרגישו צורך להסתגר יותר ממה שהיה בעבר בשביל לשמור על הקיים

ולמה זה קרה בעיקר אצל הלטאים שמעוד החסדים גם אם הם יוצאים לעבוד יש להם קהילה וכללים של החסידות
אצל הספרדים זה יותר אנדבדואלי מכמה סיבות בכו"T הלטאים בשביל לשמור על עזהות שלהם נשארים בישיבה
ואחרי כל זאת כיוון שכך נוצר המצב

ש"חרדי לא עובד"
זה ההיסטוריה ממבטי
מה המסר?
כי למיטב הבנתי ההסבר שלך אכן נכון וצודק שהסיבה לשינוי הגיע בעקבות החשש מהקלקול כשלצערנו רוב עמ"י אינם שומ"ת, אך באותה נשימה אתה אמור להבין שזה גם מצדיק את התפיסה הזו.
וא"כ אני שואל היכן המסר שלך?
 
מתזכר, העיסוק שלנו הוא באנשים שישבו ולמדו כל היום, ולא אותם שהתיישבו ללמוד כמה שעות בבית המדרש מאחר הצהריים ואילך, כמקובל בשטטלע'ך באירופה. לימוד כזה סביר שנעשה במסגרת קבוצתית ולא בבית לבד לאור הנר [יש כאלה שמסוגלים גם לזה במשך שנים אבל זה יחידי סגולה כמובן]. ומשכך אתה צריך למצוא מסגרות ישיבתיות או כוללים שמתאימים להגדרה הזו.

תחזור 300 שנה לאחור, תחפש כמה ישיבות היו, וכמה היו באותם ישיבות מפורסמות, אשתדל לעזור לך, תקופת הגר"א חיד"א רמח"ל ועוד ועוד. כמה ישיבות אתה מכיר מאותה תקופה כמה היו בישיבות הללו. השפיץ שבשפיץ בתקופה מעט יותר מאוחרת ישיבת וולוז'ין הידועה מנתה בימי ר' חיים מוולוז'ין כ300 תלמידים. פחות מישיבה קלאסית אחת! בימינו אנו.
עיקר הלומדים באותם תקופות היה שבהרבה עיירות התרכזו קבוצת תלמידים צעירים לא נשואים סביב לרב העיירה, בכמה נראה לך מדובר, בסה"כ וודאי שלא מתקרב למספרים של ימינו. אותם שעשו כן לאחר החתונה לא היו רבים, ומי שכן התפרסמו לאחר מכן לרבנים ידועים.

תרשה לי לחלוק עליך. ח"ו מטומטמים, סטטוס וזהות הם דברים עמוקים מאוד בתשתית הנפשית של האדם, והם בהחלט יכולים להוביל אדם אפילו בוגר ואפילו מאוד, למקום כזה, כמובן לא במודעות, וכמובן עם הרבה מלל והסברים מסביב. ומותר לי לכפור ולומר שיש לא אחד ולא שניים שנמצאים במקום כזה.
וכל זה לא סותר, לאמת הברורה, שתלמיד חכם עצמו עין לא ראתה גודל אושרו ושכרו בזה ובבא.
אבל זה וודאי שמן הראוי ש...
כן ידעתי ידעתי שהיה עדיף לא לכתוב את החלק הראשון של ההודעה כי בזה יתפסו ובוא נדון היה ככה או היה אחרת וזה יצדד ראיה מפה והשני לשם אז עזוב אני לא יתווכח על זה

אבל והאבל החשוב הוא המצב הקיים כיום לא נוצר סתם לכך כיוונו גודלי ישראל ומשך אין בכלל מקום לדון מה היה פעם ולמה היום אחרת ולהסיק מזה מסקנות שגויות
לתפוס אברך אחד או שנים כלשונך שנתפסים למקומם בשל סטיגמה וזהות ולהשליך מזה על הכלל כמו שכתב...
א. "ההתמסדות" מה שפעם בודדים הלכו לישיבה היום זה חלק מהתהליך מעון גן חיידר ישיבה ובשביל לשמר את הסטטוס הגבוה שהתרגלנו זה נוצר לזה המשך כולל וכו
על זה אני אומר שזה זילזול באינטלגנציה של אנשים
 
חברים קצט היסטוריה לא תזיק לנו
עד לפני לא הרבה שנים כולם עמלו לפרנסתם (למעט בודדים) ואני לא מדבר על כל התנאים ואמוראים שכולם עמלו לפרנסתם
אממה מה שקרה היום ונוצר בתהליך לציבור החרדי ובפרט אצל הלטאים הסיסמה "חרדי לא עובד" מה פתאום קרה?
זה נוצר מכמה מרכיבים שונים
א. "ההתמסדות" מה שפעם בודדים הלכו לישיבה היום זה חלק מהתהליך מעון גן חיידר ישיבה ובשביל לשמר את הסטטוס הגבוה שהתרגלנו זה נוצר לזה המשך כולל וכו
ב. המאבק לגיוס חרדים חידד יותר את ההתנגדות אצל החרדים ונעשה מצב ש"חרדי" =לומד תורה וזה בדוק בימים שהיה הלאום נגד החרדים היה ירידה גם במספר המתגייסים החרדים ולכן גם בחו"ל הרבה יותר מצוי חרדים שומרי תומ"צ שעובדים
ג. זה שנוצר מצב חדש שלא היה אלפי שנים שרוב היהודים אינם שומרי תומ"צ אלו שכן נשארו חרדים הרגישו צורך להסתגר יותר ממה שהיה בעבר בשביל לשמור על הקיים

ולמה זה קרה בעיקר אצל הלטאים שמעוד החסדים גם אם הם יוצאים לעבוד יש להם קהילה וכללים של החסידות
אצל הספרדים זה יותר אנדבדואלי מכמה סיבות בכו"T הלטאים בשביל לשמור על עזהות שלהם נשארים בישיבה
ואחרי כל זאת כיוון שכך נוצר המצב

ש"חרדי לא עובד"
זה ההיסטוריה ממבטי
המילה התמסדות מאוד שיטחית. כדאי לשאול : מי ביצע את ההתמסדות? למה? מתי זה קרה? ובכן זה קרה אחרי השואה כאשר כמעט לא נותרו לומדי תורה והייתה סכנה ממשית לעתיד העם היהודי. גדולי הדור דאז, הורו למנהלי הסמינרים לחנך לזה את הבנות. ללמד אותן את ערכו של בן תורה, ואת הכדאיות של אשה להנשא לו. ובנוסף גם ראשי הישיבות חינכו את הבחורים לשבת בבית ד'. זה לא היה סתם התמסדות זה היה תהליך שמקורו בגדולים [חזון איש ועוד]
 
אתה מכיר רב אחד או ספר הלכה אחד שמתיר להתנהל כך כלכלית ?

האם אדם שהתחייב בכתובה לזון ולפרנס את אשתו ואת ילדיו יכול להגיד אני מאוכלי המן,

פשוט אצלי שהכוונה של גדולי ישראל שאמרו על אברכי כוללים שהם אוכלי המן, התכוונו להקב"ה מזמן להם פרנסה מן הגורן ומן היקב (שזה אכן קיים אצל רוב אברכי הכוללים), אבל לא התכוונו להתנהגות מופקרת.
אדם אכן מתחייב לפרנס את אשתו אבל היא מצידה יכולה לוותר על זה ע"מ שילמד תורה!
 
חברים קצט היסטוריה לא תזיק לנו
עד לפני לא הרבה שנים כולם עמלו לפרנסתם (למעט בודדים) ואני לא מדבר על כל התנאים ואמוראים שכולם עמלו לפרנסתם
אממה מה שקרה היום ונוצר בתהליך לציבור החרדי ובפרט אצל הלטאים הסיסמה "חרדי לא עובד" מה פתאום קרה?
זה נוצר מכמה מרכיבים שונים
א. "ההתמסדות" מה שפעם בודדים הלכו לישיבה היום זה חלק מהתהליך מעון גן חיידר ישיבה ובשביל לשמר את הסטטוס הגבוה שהתרגלנו זה נוצר לזה המשך כולל וכו
ב. המאבק לגיוס חרדים חידד יותר את ההתנגדות אצל החרדים ונעשה מצב ש"חרדי" =לומד תורה וזה בדוק בימים שהיה הלאום נגד החרדים היה ירידה גם במספר המתגייסים החרדים ולכן גם בחו"ל הרבה יותר מצוי חרדים שומרי תומ"צ שעובדים
ג. זה שנוצר מצב חדש שלא היה אלפי שנים שרוב היהודים אינם שומרי תומ"צ אלו שכן נשארו חרדים הרגישו צורך להסתגר יותר ממה שהיה בעבר בשביל לשמור על הקיים

ולמה זה קרה בעיקר אצל הלטאים שמעוד החסדים גם אם הם יוצאים לעבוד יש להם קהילה וכללים של החסידות
אצל הספרדים זה יותר אנדבדואלי מכמה סיבות בכו"T הלטאים בשביל לשמור על עזהות שלהם נשארים בישיבה
ואחרי כל זאת כיוון שכך נוצר המצב

ש"חרדי לא עובד"
זה ההיסטוריה ממבטי
נראה שאתה משכתב את ההיסטוריה קצת, ואולי זה פשוט תחושות בטן שלך..
בפועל מרן החזו"א הוא זה שהתחיל להכניס את המושג של עולם האברכים כפי שהוא כיום.
 
המילה התמסדות מאוד שיטחית. כדאי לשאול : מי ביצע את ההתמסדות? למה? מתי זה קרה?
האם גם שהיום כולם שולחים את ילדיהם למעון או שאצל החילונים כולם שולחים את ילדיהם לתיכון וכו זה לא "התמסדות שיטחית"?
אז התשובה היא כן יש התמסדות היום בכל העולם נהיה יותר מסודר חינוך חובה וכו וכו
משכך זה השפיע גם עלינו לטובה שמלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים והחרדים לקחו את זה לחינוך טוב יותר מה שפעם לא היה ולא היו חסרים יהודים תמימים שלא היו יודעים אפילו לא להתפלל וכו וכו
מה המסר?
המסר הוא שאם אתה יודע על דבר ממה הוא נובע אתה יודע איך להתנהל מולו ואיזה פורפורציות לתת לזה ועוד דברים שהפעם לא אפרט ואידך פרושא זיל גמור
 
הוא במהלך הפיצוץ...
רק שזה עדיין בשקט.
אנשי קורסים לאט לאט אבל זה עדיין לא אמירה ציבורית

בכל מקרה טכנית, החיים שהיינו חיים בדור שעבר לא יכולים להחזיק מעמד בעוד דור או שניים
מה משנה לנו אם המצב יכול להשאר עוד דורותיים או לא?
יש מנהל לעולם וזה לא אנחנו! כל התכניות העולמיות בידיו... ולנו יש תפקיד לעשות את הטוב והנכון ולא לחשבן חשבונות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה