"מילה בסלע"
בגמרא במסכת מגילה נאמר:
מִלָּה בסלע, שתיקה בשתים
המסר: הדיבור שווה, אבל השתיקה שווה פי שניים. בדורות האחרונים הפך הפתגם ל"כל מילה בסלע" – כלומר כל מילה יקרה וראויה להיחקק בסלע. במקום שבח השתיקה – קיבלנו שבח הדיבור.
"אדם עץ השדה"
בתורה נאמר:
כי תצור אל עיר ימים רבים… לא תשחית את עצה… כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור?
כאן זו בפשטות שאלה רטורית: האם האדם הוא עץ שתכרות אותו במצור? ודאי שלא; לכן אל תשחית עצי מאכל.
בפי הבריות נהפך הפסוק לסיסמת עומק: "האדם עץ השדה" – עם דרשות על שורשים, ענפים, פירות. הדרש יפה, אבל הפשט – להפך. (אם כי יש לציין שהאבן עזרא כן פי' פירש קרוב לפשוטו)
"אות קין"
במקרא: האות שקיבל קין היא אות הגנה:
"וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו"
בפי העם: "אות קין" הפך לסמל לכתם חרפה נצחי, סטיגמה שאין לה כפרה. גם כאן – המשמעות התהפכה.
"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"
הפסוק בישעיהו נאמר בהקשר של נחמה על ציון. רוב המפרשים מסבירים שהכוונה, בפשט, או לגויים שהרסו את ירושלים, או לרשעים שבישראל שגרמו לחורבן – ובכל מקרה הנבואה מבשרת על תיקון וסילוק החורבן.
בימינו הפך הפסוק לססמה פוליטית: "המהרסים מבפנים", דגש כמעט בלעדי על "ממך", בלי לראות את הקונטקסט של נחמה וגאולה.
"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"
הפסוק בישעיהו נאמר בהקשר של נחמה על ציון. רוב המפרשים מסבירים שהכוונה, בפשט, או לגויים שהרסו את ירושלים, או לרשעים שבישראל שגרמו לחורבן – ובכל מקרה הנבואה מבשרת על תיקון וסילוק החורבן.
בימינו הפך הפסוק לססמה פוליטית: "המהרסים מבפנים", דגש כמעט בלעדי על "ממך", בלי לראות את הקונטקסט של נחמה וגאולה.
"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"
הפסוק בישעיהו נאמר בהקשר של נחמה על ציון. רוב המפרשים מסבירים שהכוונה, בפשט, או לגויים שהרסו את ירושלים, או לרשעים שבישראל שגרמו לחורבן – ובכל מקרה הנבואה מבשרת על תיקון וסילוק החורבן.
בימינו הפך הפסוק לססמה פוליטית: "המהרסים מבפנים", דגש כמעט בלעדי על "ממך", בלי לראות את הקונטקסט של נחמה וגאולה.
פרי עץ הדעת – תפוח?
בחז"ל יש כמה דעות מה היה פרי עץ הדעת: גפן, תאנה, חיטה, אתרוג, ועוד. תפוח איננו אחד מהם.
איך בכל זאת נהיה תפוח?
בשפה הלטינית המילה malum משמשת גם במשמעות "רע" וגם לשם פרי מסוים קרוב לתפוח. באמנות הנוצרית הפכו את התפוח לסמל החטא הקדמון. מכאן התפוח הנגוס בכל הציורים, והביטוי "התפוח האסור". מאוחר יותר חדר גם אלינו, בלי מקור יהודי.
אגב, גם ההזדהות של פרי עץ הדעת עם אגוז מבוססת על טעות בקריאת נוסח ברכה קדומה לחתן, שם כתוב כנראה "זוג" ולא "אגוז"; ובהמשך נוצרו גם "דרושים" על בננה כ"פרי גן עדן".



Reactions: רוצה בחיי, חיהל'ה אומן, רפאל כ ועוד 13 משתמשים16 //