זכר ונקבה בדומם

[לו יהי]

מישהו יודע מה הסיבה שבשפה העברית הדוממים מתחלקים לזכר ונקבה?
חפץ הוא חפץ. הוא לא זכר ולא נקבה, לא כך?
זה לא האנשה מיותרת?

 

[שון שון]

חפץ הוא חפץ. הוא לא זכר ולא נקבה, לא כך?

ברור שכן

כרטיס אשראי זה זכר
וקניה זה נקבה

 

[ניק 147254]

מישהו יודע מה הסיבה שבשפה העברית הדוממים מתחלקים לזכר ונקבה?
חפץ הוא חפץ. הוא לא זכר ולא נקבה, לא כך?
זה לא האנשה מיותרת?

הייתי מעדיף את השאלה על לשון הקודש, ולא על עברית שבס"ה הולכת לפי המקור בלה"ק....

 

[לו יהי]

הייתי מעדיף את השאלה על לשון הקודש, ולא על עברית שבס"ה הולכת לפי המקור בלה"ק....

צודק. רק שעל לשון הקודש אני מפחדת לשאול שאלות...

 

[ישראל 4444]

ברור שכן

כרטיס אשראי זה זכר
וקניה זה נקבה

אתה מוזמן לחתונה שלהם

 

[פרפר]

צודק. רק שעל לשון הקודש אני מפחדת לשאול שאלות...

דווקא על לשון הקודש הכי אפשר לשאול. כי היא שפה אלוקית ולכל צורה ומילה יש משמעות.

מישהו יודע מה הסיבה שבשפה העברית הדוממים מתחלקים לזכר ונקבה?
חפץ הוא חפץ. הוא לא זכר ולא נקבה, לא כך?

המדקדקים ראו במין הדקדוקי השתקפות של מהות החפץ ותפקודו במציאות. לדוגמא הקטגוריה של "כלי קיבול", אליה משתייכים שמות עצם חסרי סימן נקבי מובהק (כגון סיומת הָ או ת'), דוגמת המילים "כוס", "נעל". לפי ראב"ע, חפץ המשמש ככלי המכיל בתוכו דבר אחר מקבל אופי נקבי בשל תכונת הקיבול שבו, לעומת האקטיביות וההשפעה המיוחסת לזכר. "וכל כלי שהוא מקבל - מנהג הלשון להזכירו בלשון נקבה" (ראב"ע תהלים ע"ה,ט). בהתאם לכך, המילה "נעל" נתפסת כנקבה לא רק בשל זיקתה לאיבר הרגל הזוגי – בהתאם לכלל הידוע של הרד"ק ב"ספר המכלול" הקובע כי איברים כפולים הם בלשון נקבה – אלא מעצם היותה כסות המקבלת אל תוכה את הרגל. בעוד שהזכר מהווה את היסוד והשורש האקטיבי, הנקבה מייצגת את הכוח המכיל והמשמר, המוגדר מכוח היותו "מקבל".

 

[פרפר]

ואגב, זכר ונקבה בשמות יש גם בשפות אחרות. לא רק בלשון הקודש.

 

[לו יהי]

המדקדקים ראו במין הדקדוקי השתקפות של מהות החפץ ותפקודו במציאות. לדוגמא הקטגוריה של "כלי קיבול", אליה משתייכים שמות עצם חסרי סימן נקבי מובהק (כגון סיומת הָ או ת'), דוגמת המילים "כוס", "נעל". לפי ראב"ע, חפץ המשמש ככלי המכיל בתוכו דבר אחר מקבל אופי נקבי בשל תכונת הקיבול שבו, לעומת האקטיביות וההשפעה המיוחסת לזכר. "וכל כלי שהוא מקבל - מנהג הלשון להזכירו בלשון נקבה" (ראב"ע תהלים ע"ה,ט). בהתאם לכך, המילה "נעל" נתפסת כנקבה לא רק בשל זיקתה לאיבר הרגל הזוגי – בהתאם לכלל הידוע של הרד"ק ב"ספר המכלול" הקובע כי איברים כפולים הם בלשון נקבה – אלא מעצם היותה כסות המקבלת אל תוכה את הרגל. בעוד שהזכר מהווה את היסוד והשורש האקטיבי, הנקבה מייצגת את הכוח המכיל והמשמר, המוגדר מכוח היותו "מקבל".

התשובה הזו עשתה לי קצת סדר, תודה!
בכל זאת, פח לדוגמה זה זכר... (בלי לרמוז כלום, כמובן) ויש עוד מלא חפצים שהם לא כלי קיבול ולהיפך.

 

[לו יהי]

ואגב, זכר ונקבה בשמות יש גם בשפות אחרות. לא רק בלשון הקודש.

באמת? איזה שפות למשל? חשבתי שרק בעברית זה כך

 

[אין דברים כאלה]

פח לדוגמה זה זכר...

פח זה החומר ממנו עשוי פח אשפה

פח מפלסטיק וחיוג בהקשה - האקדמיה ללשון העברית

שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת.

hebrew-academy.org.il

 

[פרפר]

התשובה הזו עשתה לי קצת סדר, תודה!
בכל זאת, פח לדוגמה זה זכר... (בלי לרמוז כלום, כמובן) ויש עוד מלא חפצים שהם לא כלי קיבול ולהיפך.

המילה "פח" בתנ"ך היא במשמעות של "מוקש", ולא כמו בימינו. אבל כמובן שיש הרבה מילים יוצאות דופן, וכנראה שיש הסבר לכך, הרי זו לשון הקודש.
הכלל הזה שהבאתי הוא רק אחד מני רבים, חשוב לדעת שהמדקדקים דיברו על הנושא הזה הרבה והתעכבו על כל מילה יוצאת דופן, יש גם מילים שהן גם זכר וגם נקבה (כמו רוח, דרך), הרד"ק למשל מסביר שיש מילים שהם כמו אם ומקור לאחרים ולכן הן בנקבה, כמו המילה "ארץ" "כי הארץ היא כמו אם לכל הנבראים עליה, שהיא מוציאה אותם ומגדלת אותם." (ספר המכלול, דף פ"ו).

 

[לו יהי]

@פרפר תודה על תשובותיך המחכימות והמפורטות! הן הבהירו לי כמה תהיות בנושא הזה.

 

[דיונון]

מסכת תמיד פרק המשנה ד:
מִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת,
הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף.
וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב,
מַחֲזִיק שְׁלֹשֶׁת קַבִּים;
וְהַבָּזָךְ הָיָה בְּתוֹכוֹ,
מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת.

תוספות יום טוב:
בתוכו - ובמקרא כף אחת לשון נקבה. אבל אמרו בשם הראב"ע כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו:

 

[ניק 147254]

א

 

[א. אדם]

באמת? איזה שפות למשל? חשבתי שרק בעברית זה כך

ספרדית נניח

 

[חגי פאהן]

בנוסף לכלי קיבול, יש שמות שמתחלקים לגדול וקטנה, כגון מוט ומוטה ועוד, והכלי הגדול הוא זכר והקטנה נקבה.

בתחילת מסכת קידושין ישנה סוגיה לשונית מתי דרך הוא זכר ומתי נקבה. והמסקנה שכאשר מדובר על דרך למלחמה הוא מכונה בלשון זכר, וכאשר מדובר בדרך התורה - הדרך היא נקבה.