מצב
הנושא נעול.
לדוג' - אני יזם גדול שבונה פרויקטים מטורפים (נעים להכיר...) ובין היתר אני נצרך לשירותיה של חברת מטבחים שתוכל לספק לי את המטבחים לדירות שאני בונה. אני מוציא מכרז לחברות מטבחים שונות ובסוף אני בוחר את העסקה שהכי משתלמת לי כלכלית.
ואל תבואו אלי ותגידו לי "צאו והתפרנסו זה מזה". לך תסגור עסקה עם חברת מטבחים מהקהילה שלך.
כי אם הוא יותר משתלם מבחינה כלכלית - אז אני יבחר בו בגלל שיקולים כלכליים ולא בגלל שהוא מהקהילה שלי.
ואם זה לא משתלם מבחינה כלכלית - אז מה הרווחנו?! חמלת על פרנסתו ועל הדרך גרמת לי לבזבז מאות אלפי ש"ח מיותרים.
תנסה לתרגם את המונח כלכלה = אינטרס
במקום כלכלה = כסף
לא בהכרח שתמיד זה ישנה את תוצאת החשיבה
אבל לא תאמין כמה פעמים אתה עושה עסקאות שהם זולות ולא כלכליות.
בתור יזם אתה יודע שקנייה במחיר הנמוך ביותר במכרז
היא לא תמיד ההחלטה הכלכלית הנכונה.
אם חברת מטבחים זולה יותר ב-10%
אבל גורמת לעיכוב של חודשיים במסירת הדירות,
ה"חיסכון" הזה הופך להפסד כבד (ריביות, פיצויים לדיירים, פגיעה במוניטין).
הטיעון שלך נגד "חמלה על פרנסתו" של האחר
הוא ריאליסטי מאוד.
יזמות דורשת קשיחות.
עם זאת, אם תסתכל על זה דרך האינטרס
החשיבה שלך יכולה להשתנות
סביבה עסקית שבה אנשים תומכים זה בזה
מייצרת חוסן שחוזר אליך בעקיפין.
אם אתה תומך במטבחים של החרדי
גם הוא יתמוך בך
לפעמים אין לו דרך לתמוך בך ישירות
אבל אם הוא ימליץ ל2 לקוחות לרכוש אצלך
זה יכול להיות דיל ענק בשבילך

תנסה לחשוב על 2 עולמות מקבילים
בעולם האחד כל אחד מסתכל דרך החור של הגרוש
ובעולם המקביל כל אחד מסתכל דרך האינטרס הרחב (כמו אמון, הדדיות, הוגנות, זמינות, קדימות)
איפה לדעתך הכלכלה נוסעת ואיפה היא תקועה?

הצעה הכלכלית שלי עבורך
כשאתה עושה עסקה
תראה אותה כמשהו רחב יותר מאשר עסקה בודדת.
במקום לבנות בניין תבנה אימפריה
אם תתחיל לחשוב כך, העסקים שלך יפרחו.
יש הרבה מה להאריך בדוגמאות
כיזם, אתה מכיר אותם...

במציאות האמיתית
זה הרבה יותר קיצוני
קשר בין בני אדם חייב להיות מושתת על חסד
(קישרי גומלין של נותן ומקבל)
הניסיון לצייר כלכלה כמערכת יחסים קרה בני אדם
ודאגה לכיס שלך כעולם אוטופי
לא מתכתבת עם המציאות
וכבר אמר דוד כי אמרתי עולם חסד יבנה

נכון להיום גם באקדמיה מקובלת דעתו של דניאל כהנמן
שהכלכלה מיוסדת על התנהגות רגשית
ולא קרה ואינטרסנטית כפי שהציג אדם סמית (היד הנעלמה)
 
מה הקשקושים האלה רוב בעלי העסק החרדים מקבלים מוצר בחזרה לפי החוק, אני השבתי להערת @גימפל שיש כאלה שלא מקבלים, אז אכן לפי ההלכה בעל עסק לא אמור לקבל בחזרה,

ועכשיו כבעל עסק - יש אכן לקוחות שיכולים להגיע 5 פעמים בשבועיים לבקש שירות אישי על חשבון לקוחות אחרים הרבה מאד זמן ממושך ולהחזיר בסוף את כל המוצרים מכל ה 5 פעמים שהוא קנה באותו זמן הפסדתי לקוחות אחרים שרצו לקנות דברים הרבה יותר יקרים מהדברים הקטנים האלה שהלקוח הטרדן הזה קנה ולמרות זאת התייחסתי אליו במלא הסבלנות עדיין אני אמור לקבל בחזרה את המוצר שהוא קנה ?
או לדוגמא עוד לקוח חרדי שהחזיר מוצר ואחרי שבוע גיליתי שהוא נפגם ע"י הלקוח במקום שלא רואים בסקירה כללית, יש עוד הרבה דוגמאות, אני מניח ש @גימפעל נמנה על סוג הלקוחות האלה ולכן הוא זועק פה את כאבו...
אני חושב ש @גימפעל הוא לקוח נורמלי שמחפש שירות אנושי
לבוא ולהביא מקרי קיצון ולחגוג על זה זה בדיוק הפנים של חלק לא מבוטל של נותני השירות החרדי
 
תשאל רב, אין חיוב הלכתי
מבלי לסמוך עלי
אני אישית שאלתי דיין גדול מאוד בבני ברק שנקרא מחמיר
אמר לי שאם מדובר בעסק רציני עם כמה סניפים וכו' [ולא חנות בוטיקית] שהוא גם פונה לקהל חילוני חד משמעית זה על דעת חוקי המדינה
דוגמא לדבר קידי שיק וכיו"ב
 
הבעיה היא שהלקוח החרדי הרבה מאוד פעמים לא מתנהג לפי החוק, ואז הוא מצפה שהמוכר יתנהג לפי החוק שלו, למשל שייקח ממנו מוצר עם אריזה קרועה כי הרי לפי החוק מותר להחזיר ?
יש עובדה אחת וזה שתמיד המוכר ידו על העליונה
הוא מחליט אם לקבל או או לא
ולכן להקביל לקוחות שמנצלים למוכרים שמנצלים זה מגוחך
לקוח לא יכול לנצל כמעט ,זה מקרי קיצון (ומתי שכן המוכר פשוט יכול שלא להסכים)
אבל מוכר הרבה יותר קל לו ורואים שחרדים מנצלים הרבה יותר
 
עם איזה חוק ?
הכל מע"מ מהלקוח
עם איזה חוק ?
לא משנה לגופו של דבר האם זה עסק שלוקח מהלקוח את המע"מ ובימים שלא צריך לכתוב מחירים לא יכתוב ויוציא את עובדיו לחל"ת בימים אלו ויקח הלוואות בערבות המדינה או ייעוץ עיסקי בסובסד וכו או שזה נותן שרות שרות שלמד בסבסוד לא משנה אני לא באתי להיגרר שידקדקו בדברים שלי העיקרון בוודאי מובן חשוב לקנות דווקא אצל חרדים וחשוב לכבד את הלקוחות החרדים
 
וזה בדיוק העיקרון שהחוק בא לתת:

מערכת כללים אחידה וצפויה. כל אחד יודע מה הסיכונים שלו ומה היתרונות שלו. ברור שיש מקרים שהחוק רק מסרבל, אבל זה העיקרון המנחה.

ואני לא מדבר על החוק הישראלי בדווקא - אלא על כל מערכת חוקית באשר היא.

וברגע שמתנהלים לפי 2 מערכות חוקיות (ההלכה והחוק הישראלי, ואני לא משווה אז אין צורך לכעוס. באותה מידה זה היה יכול להיות החוק הגרוזיני והחוק הצ'רקסי), מעבר לכך שצריך עיון גדול האם זה נכון (בגדול, בממון הולכים אחרי מנהג המדינה. אבל אני לא פוסק ולא בא להכנס לסוגיה) אז אף אחד לא יכול לצפות מה יתרונותיו ומה סיכוניו, המערכת נשברת וכולם נפגעים.
העיקרון המנחה כיהודים חרדים זה ההלכה, ולכן איפה שההלכה אומרת שצריך ללכת לפי החוק אז יש ללכת לפי החוק ואיפה שלא אז לא , פשוט מאוד,
מה שהגבתי לפי החוק זה לפי אלה שמנפנפים עם החוק ובעצמם מכבדים את החוק רק מתי שהחוק בצד שלו
 
בדיוק על כגון דא נאמר "חייך קודמין", ופרנסתך קודמת לפרנסת חברך, ובטח שהיא קודמת לצדקה וחסד שהוא יעשה.
בכל מקרה כדאי לשקלל גם את עניין השירות, חוץ מהמחיר.
חייך קודמין נאמר על כסף??? זה נאמר על חיי נפש.
בהלכה עד סכום מסויים יותר יקר צריך לקנות מהיהודי (ולכאורה הוא הדין לחרדי) ויותר מזה לא.

והוא בא לאמר שחוץ מהשיקול הזה שיהיו גם שיקולים כלכליים - שגם אם זה יותר מהסכום שההלכה מחייבת בסוף זה ישתלם לך כי גם הוא יקנה אצלך, כי המוצר שלו יותר מותאם לחרדי ושווה יותר, כי הכסף של הרווחים שלו יחזור אליך (כי לדוגמא יתכן והוא יתרום את זה לבית הכנסת בו אתה מתפלל... ובגלל זה יבקשו ממך פחות בהו"ק...), כי יכול להיות שסתם נקבע לך בראש שהחרדי יותר יקר ופחות טוב וכשתתחיל להשוות תגלה שלהיפך, וכו'.
 
בנוגע להחזרים.
אני רוכש הרבה אצל בעלי עסקים חילוניים (מתחום שאין חרדים בתחום כיום) והכאב ראש שהיה לי כשהייתי צריך להחזיר, כולל שלא קבלו בסוף, הוא נוראי.
ומדובר בחברות גדולות, אחת מהם שמכבדת את עצמה.
הדרך היחידה לוודא אצל חברה מסויימת שיקבלו את ההחזר זה תיעוד כתוב שאתה רוצה להחזיר על פי חוק מכר וכו' שיידעו שזה יכול לשמש ראי' לתביעה...

סליחה, רק חרדים לא מקבלים חזרה מוצרים, האמת לא ניסיתי אבל ככה נראה לי.

אז באופן אישי, בעלי עסקים חרדיים קבלו ממני חזרה גם כשהחוק לא חייב והיה לי גמישות גדולה לפעמים שהייתי צריך.
 
למוצר הזה קוראים מוסר עבודה העבודה היא חייו של האדם הכללי ואצל החרדי היא פרנסה ולכן זה ככה
אשרינו.
 
לדעתי בסופו של יום זה לא קשור לחילוני או חרדי
אלא לתודעת שירות שחסרה בעיקר לבעלי עסקים קטנים,
שאם קיבלת שירות טוב ולא ניסו לעבוד עליך או להיות לא הוגנים אתך אתה תחזור לשם וגם תמליץ לחברים שזה הפרסומת הטובה ביותר ואם לא כמובן שלהפך,
ופשוט הרשתות הגדולות במגזר החילוני שוכרים בעלי מקצוע ופסיכולוגים מה יגרום לך לחזור לחנות,
והם יעשו הכל בשביל זה כולל גמישות בהחזרה מעבר למתחייב בחוק,
והחנויות הקטנות שלא יודעות את זה או שאין להם משאבים בשביל זה שלא עושות את זה,
אבל פשוט אתה לא תתקל בהם בד"כ כי אין סיבה שתיכנס לחנות מוצרי חשמל קטנה בעיר חילונית אם יש לך מתחת הבית עשר כאלו...
 
בסוף אני כחרדי מעבר לעבודה יש לי משפחה לגדל 3 תפילות ביום וערכים חגים ושבתות ושמחות כ"י
ולחילוני לא
לא כוחות....
אבל העיקר שהעולם הוא גשר צר ואני אכן צריך פחות ממנו כדי לעבור אותו כי אני פחות מיחס לגשר הזה חשיבות (הלוואי)
לפחות שואף
 
מה שהגבתי לפי החוק זה לפי אלה שמנפנפים עם החוק ובעצמם מכבדים את החוק רק מתי שהחוק בצד שלו
אבל אתה בעצמך לא נאמן לחוק במאה אחוז.

אולי יש לך סיבות טובות בעיניך, אבל כנראה שגם לאחרים יש סיבות טובות.

אז אין לך זכות להתלונן. כי המערכת שבורה.

(אגב, אם הבנתי נכון, גם לפי מה שהרב ששאלת אמר לך, ההלכה לא אוסרת עליך לקבל מוצרים בחזרה - אלא לא מחייבת אותך. כלומר החוק לא מכריח אותך לעבור על ההלכה. זה רק עוד יותר פוגע בטיעון שלך)
 
אבל לא תאמין כמה פעמים אתה עושה עסקאות שהם זולות ולא כלכליות.
בדברי לא התמקדתי ב"זול" ו"יקר" - אלא בשיקולים כלכליים גרידא. וכמו שכתבת - לא תמיד זול בדמים הוא אכן זול...
אבל כן רק במשקפיים כלכליים.
סביבה עסקית שבה אנשים תומכים זה בזה
מייצרת חוסן שחוזר אליך בעקיפין.
ברור. אבל לפני שניגשים ליישם את העיקרון הזה צריך קודם כל להגדיר מהי "קהילה".

אני כן מבין את הצורך בלתמוך ולצרוך מעסקים מקומיים - לא במובן הקהילתי אלא במובן הסביבתי, ולא במובן "רחוב" או "שכונה" אלא בעסקים שפועלים במדינת ישראל או לפחות בעיר מגורי. ככה זה באמת יצור תשתית שבסוף תהיה משתלמת לי והיא גם תניע את כל שרשרת הכלכלה בסביבה שבה בסופו של דבר אני חי או פועל...
אבל אני חושב שהרווח הזה לא קיים בתמיכה עסקית שמה שמאחד אותה היא ההגדרה האמונית או הדתית או הקהילתית.
אם אתה תומך במטבחים של החרדי
גם הוא יתמוך בך
על זה בדיוק אני מדבר...
נגיד שהחרדי הזה ימליץ לגיסתו לקנות אצלי דירה על בסיס ההיכרות שלנו בעסקי המטבחים.
אם גיסתו תשתכנע לקנות את הדירה ללא בדיקת שיקולים ריווחיים וכלכליים שלה עצמה - זה חמור מאד (וזה קיים הרבה לצערי...)
ואם היא לא תשתכנע בגלל ההיכרות אלא בגלל שזה באמת ריווחי לה - אז גם אם אני יצרוך את המטבחים מאדם חילוני - הוא גם ימליץ עלי...

לסיום...
אני ממש לא יזם שבונה פרויקטים גרנדיוזיים.
אני בקושי מצליח לרכוש דירה אצל יזם כזה...
השתמשתי כדוגמא...
 
אבל אתה בעצמך לא נאמן לחוק במאה אחוז.

אולי יש לך סיבות טובות בעיניך, אבל כנראה שגם לאחרים יש סיבות טובות.

אז אין לך זכות להתלונן. כי המערכת שבורה.

(אגב, אם הבנתי נכון, גם לפי מה שהרב ששאלת אמר לך, ההלכה לא אוסרת עליך לקבל מוצרים בחזרה - אלא לא מחייבת אותך. כלומר החוק לא מכריח אותך לעבור על ההלכה. זה רק עוד יותר פוגע בטיעון שלך)
שים לב כתבתי שרוב בעלי העסקים החרדים מחזירים כולל אני, ומה שכתבתי שלפי ההלכה אין צורך להחזיר זה היה בהערת אגב למישהו שהתלונן (אולי זה אתה ?),

מי מתלונן ?

בעיני ההלכה קובעת - יש אנשים ששמים את החוק מעל הכל אבל רק מתי שהחוק בצד שלהם וכשהחוק עובר לצד שני פתאום אין חוק - ע"ז נאמר טול קורה מבין עינך....
 
שים לב כתבתי שרוב בעלי העסקים החרדים מחזירים כולל אני, ומה שכתבתי שלפי ההלכה אין צורך להחזיר זה היה בהערת אגב למישהו שהתלונן (אולי זה אתה ?),

מי מתלונן ?

בעיני ההלכה קובעת - יש אנשים ששמים את החוק מעל הכל אבל רק מתי שהחוק בצד שלהם וכשהחוק עובר לצד שני פתאום אין חוק - ע"ז נאמר טול קורה מבין עינך....
צורת המסחר היום שונה לגמרי מהמסחר לפני 2000 שנה
ואני דברתי כמה פעמים עם דיינים על כל מיני סוגיות בעניין
וברוב מוחלט של המקרים חוק המדינה הוא הקובע
והוא גם הכי הגיוני בצורת החיים היום

למשל להחזיר מוצר
היום כשהכל זמין ואנשים קונים ברגע ואנשים בלי סבלנות וריכוז
ועם ערך לכסף נמוך
שונה לגמרי
מחיים רגועים מיושבים עם ערך לכסף ולבזבוז זמן
וצורת החיים שלנו מחייבת שיוכלו להחזיר תוך שבועיים את המוצר
זה טוב גם למוכר וגם לקונה
 
בעיני ההלכה קובעת - יש אנשים ששמים את החוק מעל הכל אבל רק מתי שהחוק בצד שלהם וכשהחוק עובר לצד שני פתאום אין חוק - ע"ז נאמר טול קורה מבין עינך....
האם אתה מוכר את המוצרים בפחות משתות (1:6) מהמחיר שעלו לך?
 
צורת המסחר היום שונה לגמרי מהמסחר לפני 2000 שנה
ואני דברתי כמה פעמים עם דיינים על כל מיני סוגיות בעניין
וברוב מוחלט של המקרים חוק המדינה הוא הקובע
והוא גם הכי הגיוני בצורת החיים היום

למשל להחזיר מוצר
היום כשהכל זמין ואנשים קונים ברגע ואנשים בלי סבלנות וריכוז
ועם ערך לכסף נמוך
שונה לגמרי
מחיים רגועים מיושבים עם ערך לכסף ולבזבוז זמן
וצורת החיים שלנו מחייבת שיוכלו להחזיר תוך שבועיים את המוצר
זה טוב גם למוכר וגם לקונה
אז אני שאלתי רבנים תבדוק בתגובות הקודמות איזה רבנים, וזה מה שפסקו לי,
האמת מתי נודע לי שזה ההלכה ? כשבאמת לקוח הגזים לגמרי והחזיר מוצר שנפגם אצלו והתעקש
מכיוון שרציתי לסיים איתו ברוח טובה סיכמנו שנתקשר לרב ואז הרב בעצם אמר את ההלכה הזאת שאין חיוב מלכתחילה, והלכנו לשאול עוד רב וזה מה שפסק.....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לראשונה:🥇
הפּוּבְּליציסט ומוביל מיזמי אֶקְסְפּוֹ ו ״זֶה מִזֶּה״ רפאל וואהל מדבר על הכל

כלכלה חרדית ועצמאית:
בין ברוקלין 🇺🇸 - לבני ברק 🇮🇱
עם חזרתו לארץ אחרי שש שנות רילוקיישן בהם ניהל את הסניף הניו יורקי של חברת גיוס ההמונים היהודית צ'רידי וואהל מפורר יחד עם מינצברג מיתוסים רבים:
איך נראית כלכלה חרדית עצמאית כשכל נותני השירותים – מנהג האוטובוס ועד הכבאי – הם חרדים?
למה בארה"ב רוב העשירים החרדים צומחים ממקצועות צווארון כחול, בעד שבארץ רגולציה חונקת, לימודים אינסופיים וחסמים מקצועיים משאירים מאות אלפים תחת תקרת זכוכית של 6–8 אלף ₪ לחודש?

למה אין גמחי״ם ! לנישואי ילדים בארה״ב 👀
איפה נכנס שוק ההון כתשתית אמיתית לבניית עתיד כלכלי, ומה אפשר ללמוד מהמודלים האמריקאיים בלי לוותר על עולם התורה?
וואהל חושף מבפנים את סיפור קמפייני המצ'ינג, את מהפכת האקספו במגזר החרדי, את הכוח של עסקים חרדיים, ואת הקריאה להעברת מרכז הכובד: פחות תלות, יותר אחריות, יותר מקצועיות – מבפנים ולמען עצמנו.
החזון קדימה – יצירת מסלולים מקצועיים קצרים ומכובדים, שחרור חסמים, ונתינת כלים לאברכים ועובדים חרדים להתפרנס בכבוד בתוך המסגרת הערכית.
יוטיוב:
לכבוד

מכתבים למערכת "השקפה היומית",

שלום וברכה, אחדשה"ט;

ואני באתי בדבריכם; בדבר עניין חשוב מאד לאנ"ש ולפרנסתו ולקיום חומותינו הק'. ותקוותי שמכתבי זה יקבל את הבמה הראויה ויעורר את הדיון הנחוץ בדבר "קיום סוחרי הטינקו" בקרב אנ"ש. או אם נכון הדבר לקרוא לזה ה"ביטחון הרוחני" של עולם הטינקו.

כידוע לכולם, הטינקו הוא כלי חשוב בסיוע לאנ"ש. באמצעותו משפחות בני תורה מתאפשר להם ללמוד תורה וב"ב לצאת להתפרנס כשהבית נשאר נקי ללא רבב, והרי אמרו "כל תלמיד חכם שנמצא רבב וכו" (שבת קיד א).

חשיבות קיום הטינקו אף מתחדדת בצורך העצום שלו לכבוד שבת קודש ויו"ט, במיוחד בעיתות לחץ, תקופות של מעצרים, מזג אוויר קשה - בימים שאינם יומא דאסתנא אלא רוח מזרחית מסרחת (יעויין שבת קטז ב) שמביאה איתה חול ואובך קשים ביותר,

ודו"ק, סוחרי הטינקו גם ניחונים באהבת המלאכה וחדוות היצירה, ואהבת בתי ישראל רבות ראינו אותם איך הם מחבבים כל טינקו וטינקו ברוך, ומגדלים אותם באהבה אנשי כפיים ממש, בחום ובקור, בגשם ובשלג

יש לזכור גם כי סוחרי הטינקו שומרים על גבולות היידישקייט - בלעדיהם, אנשים מאנ"ש יתפתו וירכשו את הטינקו באון ליין וכו', ורק שמירה על ענף הטינקו החרדי השלם תיתן את המענה לכל הפיתויים הללו וכו',

וכחשיבות נחוצה יש לעורר על הצורך שלא להיות תלויים באחרים, אם חס וחלילה תבוא מלחמה כמו גיוס בני הישיבות או מגיפה כמו קורונה, שאז לא נוכל לקנות את הטינקו, וכפי שאמרו שלוחי דרבנן כדוגמא שד"ר ר' משה דפני על החלב - שנחוץ גם לעניינינו, וגם פה, "אם נבנה על יבוא טינקו מחוץ לאנ"ש, נהיה תלויים בעשירים התורמים של יאיר לפיד. אם יום אחד יחליטו לסגור ברז – לא יהיה כאן טינקו". או כמו שאמר מקים עולה של תורה ר' אריה קרעי שליט"א ש"פתיחה של הטינקו ליבוא מחוץ למגזר תגדע את פרנסתם של כל סוחרי הטינקו באנ"ש, המשמשים ככיפת ברזל רוחנית לשימוש באינטרנט חלילה".

חשיבות הדברים כמובן מצטרפת להלוך-ילך שבימים אלו שבאנשי שלומינו, עם הקריאה ל"צאו והתפרנסו זה מזה" של ר' יחיאל וואהל,

אי לכך, הצעתי היא כזאת, ואני מעמיד אולתה על שלחן של מלכים מאן מלכי רבנן;

א. לייסד את מועצת הטינקו. יהיו בה חברים 5 סוחרי טינקו, ביניהם של המותגים טינקו, דרימי, שארק, שיאומי, ורובורוק + 2 נציגי ציבור, חברי עיריית בני ברק ומודיעין עילית + חבר מקופה חשובה כמו קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה.
ב. חלוקת מכסות לטינקו. המועצה תקבע לכל סוחר את מכסת הטינקו שיוכל למכור לאנ"ש. המיכסה תיגזר לפי היסטוריית המכירות שלו בעבר של מוצרי טינקו.
ג. המועצה תקבע מחיר מינימום לטינקו, לבל יבוא כל סוחר ויוריד מחירים כפי תאוות הממון שלו.
ד. השמדת מכשירי טינקו שמעבר למיכסה: בכל ראשית שנה המועצה תקבע כמה מכשירי טינקו יימכרו השנה, עם צפי של כלכלנים לגודל השוק החרדי. בכל שבוע, המועצה לבחון כמה מכשירי טינקו יש במלאי לכל המוכרים, ותשמיד את המלאי העודף.
ה. ייאסר כליל להזמין מכשירי טינקו מחנויות שמחוץ לערים החרדיות. אינטרנט כמובן מאן דכר שמיה.
ו. סבסוד מוכרי טינקו הפסדיים. באם יימצאו מוכרי טיקנו הפסדיים, קרן עולם התורה תפריש מעט כדי לסבסד אותם, במטרה לשמור על הענף כחי נושא את עצמו.

צאו והתפרנסו זה מזה, כלכלה שחור לבן!

תקוותי שדברים היוצאים מן הלב, שייכנסו ללב, ואי"ה, הבטחון הרוחני שייותר לנו עם קיום עולם הטינקו, יתן לכולנו שפע רוחניות וגשמיות, לשכון לבטח בערינו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו.

זעירא מן חבריא (בנדוד של אחד מחברי הכנסת)
בהמשך לאשכול ממי שהיה שם באקספו הבניה, והתאכזב. הן מרמת הצניעות והן מלהכניס דברים לפה זהו הזמן לשים דברים על דיוקם.

תחילה, עם יד הלב. הציבור החסידי, בחושיו המחודדים, יודע להכיר טובה! ומוקיר טובה לעושים והמעשים להתפתחות הכיס החסידי.
כשאנו רואים אנשים המשקיעים את מרצם וכספם כדי לפתוח פתחי פרנסה, הלב מתמלא הערכה.
אי אפשר להתעלם מהכוונה הנקיה של יבואני ה"אקספו" , הרצון לעזור ליהודים להתפרנס בכבוד הוא קודש קודשים.
אנו מצדיעים להם על עצם היוזמה והרצון הטוב.

אבל כאן נגמרת הדיפלומטיה ומתחילה האמת הכואבת. אמת הנכתבת בדמעות על כך שצריכים להעלות נושא זה על האתר.
מילים שיכתבו לאחר שפירגנו בכל הכבוד הראוי את מובילי הרצון למודעות אדירה על תחילת תהליך תפיחת כיס המשפחה החרדית.

ישנו כשל לוגי עמוק כאשר אדם שכל ליבו פועם למען רווחת הכלל, מתוך אהבת ישראל טהורה בעל חזון המאיר לרבים את הדרך לפרנסה בכבוד, ובכל פרויקט שלו מרגישים את הנשמה, את הדאגה הכנה ואת המחשבה העמוקה. שעומד מאחורי מנגנוני גיוס כספים פועל להנדס את שוק התעסוקה החרדי ללא חקר ה"שפה" המקומית לעומק.
שימו לב שגיוס כספים עובד על רגש רגעי ותצוגת תכלית, אך לעומת זאת בניית קריירה בציבור החרדי דורשת הבנה של הנפש, של הקהילה ושל הצרכים הייחודיים של הבית החסידי.

אי אפשר להביט על ציבור חסידי אמריקאי ענק עם המנטליות שלו שיצרו בעצמם שוק עבודה מוצלח עבורם, עם תערוכות רלוונטיים עבורם. ולזעוק לעבר יושבי הארץ "תביא לי גם" כמו ילד מתוק וחמוד בחיידר שרואה ממתק שחבירו קיבל על הצטיינות בעבודת המידות. וכן, עם כל הכבוד, הציבור שלנו אינו מחפש גימיקים של "נהגים ואינסטלטורים" כפתרון קסם, אלא מקצועות עם כבוד, עם יצירה ועם עתיד!

אכן, בגדול בתחילה נראה שרעיון האקספו בארץ די עבד בחצרות הקודש בעלזא, קרלין וגור עם גימיקים מטורפים: "כמעט כמו באמריקה", אבל הנה הכשלון בהתגלמותו כאשר מנסים ללכת רחוק עם העסקים המצליחים ללא התחשבות בצרכים המינימליים של פוקדי האקספו, דבר שלא קרה בשוק האקספו החסידי באמריקה.
רגע לפני שחושבים על אקספו יותר מטורף עם סיכוי לכישלון יותר גדול, תנו לי להצדיע למקום האחד שכבר שנים עושה היסטוריה בשקט, במקצועיות ובמסירות נפש: בעלי הבית-הקהילה העסקית-חרדית הגדולה בעולם.

כאן המקום לעצור ולהצדיע הצדעה מטורפת ל"פרוג". הם לא היו צריכים אקספו נוצץ כדי לשנות את פני המגזר. מזה שנים הם מכשירים דורות של גרפיקאים, מעצבים, ואנשי קריאייטיב מהשורה הראשונה. הקרדיט על אינספור עסקים שנפתחו, על משפחות שמתפרנסות בכבוד ועל הקמפיינים הכי יפים שאתם רואים ברחובות – שייך אך ורק לבוגרים שלהם ולמערכת המופלאה הזו.

בפרוג לא "מכניסים עובדים לשוק" כלאחר יד; הם מעניקים כלים, בונים מקצוענות ומטפחים השראה. הם מבינים את השפה הישראלית, את הראש החסידי ואת הצורך בפרנסה שמשלבת בין אומנות לבין שמירה על ערכים. כל קמפיין מרהיב שיוצא תחת ידי בוגר פרוג הוא הוכחה שפרנסה לא קונים בירידים נוצצים, אלא בלימוד מעמיק ובבניית זהות מקצועית.

הסיכום: די לחיקויים, כן למקצוענות
אי אפשר לבוא לארץ ולחשוב שאם זה עבד באמריקה, זה יעבוד כאן בשיטת ה"העתק-הדבק".

יבואני האקספו החרדית היה כדאי שתלמדו מהטובים ביותר. תנו את הכבוד למי שבאמת בנה כאן את עולם התעסוקה החרדי. הציבור לא מחפש מוטיבציה מלאכותית; הוא מחפש כלים אמיתיים, כאלו שכבר מזמן הפכו לסמל ולדוגמה בבית פרוג.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה