סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

[אייסקפה הפוך]

ואני השנייה...

הראשונה

 

[אייסקפה הפוך]

הראשונה

סליחה שאני מעט סוטה מהנושא
אבל אני אשמח להבהיר, ויתרתי על כתר הראשונה ל @אולטרא סגול
לא התנשאתי או משהו
פשוט משום מה מגיבים להודעה זו ב

 

[שועל ספרות.]

פרק 24

"ועכשיו השאלה איך אנחנו מסדרים את זה, כי אימא שלי ממש נפגעה מזה שלא באנו אליהם לשבת..." חני הייתה אובדת עצות.

"מה אנחנו היינו אמורים לעשות, מאיפה היינו אמורים לדעת שיענקי יבוא אל ההורים שלי, אחרי שחצי שנה הוא לא היה אצלם?" טען מוישי.

"כן, אבל היא מרגישה כאילו אנחנו לא מספיק זורמים איתם כזו"צ..."

"אוי, נו באמת! אנחנו לא זורמים איתם? היינו הרבה יותר אצלם מאשר אצל ההורים שלי!"

"לא חושבת... כאילו, לא יודעת"

"טוב, לא נתווכח... אבל לדעתי זה ממש בסדר, והיא גם תבין בסוף"

"נקווה... כי איך שהיא נשמעה הבוקר יכול להיות שזה ייקח קצת יותר זמן"

"אוף, מעצבן שאנחנו צריכים לעשות את השבת כאן שבת כאן..." אמר מוישי תוך שהוא מנגב את פניו במגבת "היי, המגבת קצת לחה. זה מה זה נעים!"

"חח תהנה!"


"ועכשיו השאלה איך אנחנו מסדרים את זה, כי אימא שלי ממש התעצבנה שפתאום נחתנו עליהם שבת..." אמרה חני אובדת עצות.

"מה אנחנו היינו אמורים לעשות, מאיפה היינו אמורים לדעת שיענקי יבוא אל ההורים שלי אחרי שחצי שנה שהוא לא הגיע, ולנו לא יישאר מקום אצלם? והרי לא היה שום סיכוי שאנחנו היינו מספיקים להכין שבת!" טען מוישי.

"כן, אבל היא מרגישה שאנחנו מדי מרגישים חופשי לצנוח אצלם כמו איזה זו"צ..."

"אוי, נו באמת! אנחנו מדי מרגישים חופשי איתם? כמעט ולא היינו אצלם בשנה האחרונה! היינו הרבה יותר אצל ההורים שלי!"

"לא חושבת... האמת, אני די בטוחה שהיינו יותר אצל ההורים שלי...."

"טוב, לא נתווכח... אבל לדעתי זה ממש בסדר, והיא גם יכולה להבין את זה".

"נקווה... כי איך שהיא נשמעה הבוקר זה ייקח הרבהה זמן..."

"אוף, מעצבן שאנחנו לא יכולים להתארח חופשי כמו פעם!" אמר מוישי תוך שהוא מנגב את פניו במגבת "היי, המגבת רטובה. זה מה זה נעים!"

"אואה, בלעעע... תוריד אותה! פשוט גיליתי שרובי עדיין לא נגמל מאה אחוז כמו שחשבנו והרצפה נרטבה..."

 

[אולטרא סגול]

פרק מנצח !!!
אחד הטובים ביי פאר
ווואוו
איך לא כתבת את זה כפרק פתיחה?....
הוא מוצלח בטירוף,
אין ביקורת. לא לצפות לה גם, ולא לבקש...
רק חיוך אחד ענק.
ענק ממש.
התלבטתי מה יעיר אותי צחוק או עוד קפה...
תודה...

 

[ניק 3810]

"אואה, בלעעע... תוריד אותה! פשוט גיליתי שרובי עדיין לא נגמל מאה אחוז כמו שחשבנו והרצפה נרטבה..."

המשפט הזה לדעתי מדי מסורבל,
ראה מה סימנתי עם אפשרות מחיקה

 

[שועל ספרות.]

פרק מנצח !!!
אחד הטובים ביי פאר
ווואוו
איך לא כתבת את זה כפרק פתיחה?....
הוא מוצלח בטירוף,
אין ביקורת. לא לצפות לה גם, ולא לבקש...
רק חיוך אחד ענק.
ענק ממש.
התלבטתי מה יעיר אותי צחוק או עוד קפה...
תודה...

תודה רבה!!

המשפט הזה לדעתי מדי מסורבל,
ראה מה סימנתי עם אפשרות מחיקה

נכון מאוד!

תודה רבה על הביקורת!!

 

[אייסקפה הפוך]

פרק 24

"ועכשיו השאלה איך אנחנו מסדרים את זה, כי אימא שלי ממש נפגעה מזה שלא באנו אליהם לשבת..." חני הייתה אובדת עצות.

"מה אנחנו היינו אמורים לעשות, מאיפה היינו אמורים לדעת שיענקי יבוא אל ההורים שלי, אחרי שחצי שנה הוא לא היה אצלם?" טען מוישי.

"כן, אבל היא מרגישה כאילו אנחנו לא מספיק זורמים איתם כזו"צ..."

"אוי, נו באמת! אנחנו לא זורמים איתם? היינו הרבה יותר אצלם מאשר אצל ההורים שלי!"

"לא חושבת... כאילו, לא יודעת"

"טוב, לא נתווכח... אבל לדעתי זה ממש בסדר, והיא גם תבין בסוף"

"נקווה... כי איך שהיא נשמעה הבוקר יכול להיות שזה ייקח קצת יותר זמן"

"אוף, מעצבן שאנחנו צריכים לעשות את השבת כאן שבת כאן..." אמר מוישי תוך שהוא מנגב את פניו במגבת "היי, המגבת קצת לחה. זה מה זה נעים!"

"חח תהנה!"


"ועכשיו השאלה איך אנחנו מסדרים את זה, כי אימא שלי ממש התעצבנה שפתאום נחתנו עליהם שבת..." אמרה חני אובדת עצות.

"מה אנחנו היינו אמורים לעשות, מאיפה היינו אמורים לדעת שיענקי יבוא אל ההורים שלי אחרי שחצי שנה שהוא לא הגיע, ולנו לא יישאר מקום אצלם? והרי לא היה שום סיכוי שאנחנו היינו מספיקים להכין שבת!" טען מוישי.

"כן, אבל היא מרגישה שאנחנו מדי מרגישים חופשי לצנוח אצלם כמו איזה זו"צ..."

"אוי, נו באמת! אנחנו מדי מרגישים חופשי איתם? כמעט ולא היינו אצלם בשנה האחרונה! היינו הרבה יותר אצל ההורים שלי!"

"לא חושבת... האמת, אני די בטוחה שהיינו יותר אצל ההורים שלי...."

"טוב, לא נתווכח... אבל לדעתי זה ממש בסדר, והיא גם יכולה להבין את זה".

"נקווה... כי איך שהיא נשמעה הבוקר זה ייקח הרבהה זמן..."

"אוף, מעצבן שאנחנו לא יכולים להתארח חופשי כמו פעם!" אמר מוישי תוך שהוא מנגב את פניו במגבת "היי, המגבת רטובה. זה מה זה נעים!"

"אואה, בלעעע... תוריד אותה! פשוט גיליתי שרובי עדיין לא נגמל מאה אחוז כמו שחשבנו והרצפה נרטבה..."

אמאלהה
וואי פרק מושלםם

 

[שועל ספרות.]

אמאלהה
וואי פרק מושלםם

תודה רבה!!

מה קורה עם השאר? עדיין שנים שלושה ניקים בלבד מגיבים...

 

[שועל ספרות.]

פרק 25

"איזו חתונה יפה הייתה, אה? גם לך היה כיף?" ביררה חני.

"ממש! פגשתי שם את כל הבני דודים שלך, הם אנשים מעניינים שחבל על הזמן!" ענה מוישי והרהר 'מעניינים בקטע הרע... מה הסיפור של ההוא שבא לחתונה עם נוצת תרנגול תקועה בכובע, ועשה את עצמו מנגן בחליל חצי חתונה...'

"איזה כיף לי לשמוע שאתה מתחבר למשפחה שלי!"

"כן, דברתי איתם המון".

"מצוין. יואו, אתה לא מאמין איזו פדיחה הייתה לי עם בת דודה שלי!!!"

"פדיחה? אוי ויי, מה?"

"אני מגיעה אליה בשיא הזרימה ושואלת אותה מאיפה היא קנתה את השמלה, כי הייתה לי אחת כזו והיא מהממת, אגב, עלתה יקר רצח... מה היא אומרת לי?"

"מה?"

"שזו השמלה שהייתה שלי, ואימא שלי נתנה לה אותה! הסמיקה כמו שכתוב!"

"יואו, אני לא מאמין!" אמר מוישי תוך שהוא פותח את דלת הבית.

"זו באמת פדיחה נוראה!"

"אה, לא, התכוונתי שאני לא מאמין, שכחתי את הכובע שלי באולם!"

"אופס... אני לא מאמינה, גם את התיק שלי!"


"איזו חתונה סיוט זו הייתה, אה? גם לך היה מעצבן לבוא לחתונה של בת דודה כי היינו חייבים?" ביררה חני.

"ממש! פגשתי שם את כל הבני דודים שלך, הם אנשים מוזרים שחבל לך על הזמן!" ענה מוישי והרהר 'מוזרים זה לא מילה, מה הסיפור של ההוא שעמד ליד התופפן ותופף על הכרס שלו לפי הקצב?'

"חח אתה ממש 'מתחבר' למשפחה שלי..."

"מה אני אעשה? לא הצלחתי לדבר איתם מילה!"

"נונו... יואו, אתה לא מאמין איזו פדיחה הייתה לי עם בת דודה שלי!!!"

"פדיחה? מה?"

"אני מגיעה אליה בשיא הזרימה ושואלת אותה מאיפה היא קנתה את השמלה, כי הייתה לי אחת כזו שחרשתי אותה אירוע אירוע. מה היא אומרת לי?"

"מה?"

"שפשוט התלכלכה לה השמלה אז היא לבשה סתם בגד יום חול שהיה לה... הסמקתי נוראות!"

"יואו, אני לא מאמין!" אמר מוישה תוך שהוא פותח את דלת הבית.

"זו באמת פדיחה נוראה!"

"אה, לא, התכוונתי שאני לא מאמין, שכחנו את דודי באולם!"

"אופס... אני לא מאמינה, גם את דבורי!"

 

[אייסקפה הפוך]

פרק 25

"איזו חתונה יפה הייתה, אה? גם לך היה כיף?" ביררה חני.

"ממש! פגשתי שם את כל הבני דודים שלך, הם אנשים מעניינים שחבל על הזמן!" ענה מוישי והרהר 'מעניינים בקטע הרע... מה הסיפור של ההוא שבא לחתונה עם נוצת תרנגול תקועה בכובע, ועשה את עצמו מנגן בחליל חצי חתונה...'

"איזה כיף לי לשמוע שאתה מתחבר למשפחה שלי!"

"כן, דברתי איתם המון".

"מצוין. יואו, אתה לא מאמין איזו פדיחה הייתה לי עם בת דודה שלי!!!"

"פדיחה? אוי ויי, מה?"

"אני מגיעה אליה בשיא הזרימה ושואלת אותה מאיפה היא קנתה את השמלה, כי הייתה לי אחת כזו והיא מהממת, אגב, עלתה יקר רצח... מה היא אומרת לי?"

"מה?"

"שזו השמלה שהייתה שלי, ואימא שלי נתנה לה אותה! הסמיקה כמו שכתוב!"

"יואו, אני לא מאמין!" אמר מוישי תוך שהוא פותח את דלת הבית.

"זו באמת פדיחה נוראה!"

"אה, לא, התכוונתי שאני לא מאמין, שכחתי את הכובע שלי באולם!"

"אופס... אני לא מאמינה, גם את התיק שלי!"


"איזו חתונה סיוט זו הייתה, אה? גם לך היה מעצבן לבוא לחתונה של בת דודה כי היינו חייבים?" ביררה חני.

"ממש! פגשתי שם את כל הבני דודים שלך, הם אנשים מוזרים שחבל לך על הזמן!" ענה מוישי והרהר 'מוזרים זה לא מילה, מה הסיפור של ההוא שעמד ליד התופפן ותופף על הכרס שלו לפי הקצב?'

"חח אתה ממש 'מתחבר' למשפחה שלי..."

"מה אני אעשה? לא הצלחתי לדבר איתם מילה!"

"נונו... יואו, אתה לא מאמין איזו פדיחה הייתה לי עם בת דודה שלי!!!"

"פדיחה? מה?"

"אני מגיעה אליה בשיא הזרימה ושואלת אותה מאיפה היא קנתה את השמלה, כי הייתה לי אחת כזו שחרשתי אותה אירוע אירוע. מה היא אומרת לי?"

"מה?"

"שפשוט התלכלכה לה השמלה אז היא לבשה סתם בגד יום חול שהיה לה... הסמקתי נוראות!"

"יואו, אני לא מאמין!" אמר מוישה תוך שהוא פותח את דלת הבית.

"זו באמת פדיחה נוראה!"

"אה, לא, התכוונתי שאני לא מאמין, שכחנו את דודי באולם!"

"אופס... אני לא מאמינה, גם את דבורי!"

אין אוויר בקהלל
ההשוואה של ה'שיכחות' חנקה אותי כהוגן

 

[אבואלה]

אין אוויר בקהלל
ההשוואה של ה'שיכחות' חנקה אותי כהוגן

אותי פחות. לא הייתי רוצה לצחוק על זה...סליחה על הכבדות.

 

[שועל ספרות.]

אותי פחות. לא הייתי רוצה לצחוק על זה...סליחה על הכבדות.

על משקל, 'אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק'? יש בזה...

אין אוויר בקהלל
ההשוואה של ה'שיכחות' חנקה אותי כהוגן

תודה רבה!!

 

[אולטרא סגול]

פרק יפה ומעניין. הקטע של הילדים שנשכחו- מוגזם...
אבל בהומור ובמבי חיים תמיד כיף ההקצנה הכי רחוקה [כמו אצל נדב נווה]

 

[אייסקפה הפוך]

אותי פחות. לא הייתי רוצה לצחוק על זה...סליחה על הכבדות.

לא צריך להתנצל.
ברור שבמציאות זה - לא נפרט.
אבל המטרה של הסיפור הזה זה הומור, ולצחוק, אז גם כשאתה קורא, אתה מתייחס לזה בהתאם.
מקווה שהובנתי.

 

[שועל ספרות.]

הכי מדהים שאת/ה [עוד לא אחזתי מה] כותב/ת את חני יפה כל כך בסלנגים של הזו"צית ...

אתה

פרק יפה ומעניין. הקטע של הילדים שנשכחו- מוגזם...

לצערי דווקא שמעתי לאחרונה דבר כזה...

אבל בהומור ובמבי חיים תמיד כיף ההקצנה הכי רחוקה [כמו אצל נדב נווה]

 

[שועל ספרות.]

פרק 26

"שומעת חני? איפה את נמצאת, הקליטה שם לא משהו..."

"אני שומעת אותך ברור דווקא..."

"אה, אולי זה בגלל האוזניות שלי... הנה עכשיו אני שומע יותר טוב, מה קורה?"

"בסדר, ברוך ד', בעבודה, איפה אתה, יצאת?"

"כן, אני לא מרגיש מי יודע מה..."

"אוי ויי! תיקח אקמול!"

"אני אראה כבר... תודה על הדאגה!"

"בקיצור, סורי ממש, אבל אני חייבת לחזור לעבודה פה, תרגיש טוב!"

"תודה חני!"

"היי היי!"

"מה?"

"אל תשכח לקחת את האקמול!"

"חח בסדר" אמר מוישי, מדליק את המוזיקה באוזניות חזרה ונכנס לבית.

הוריד את הכובע והחליפה, ופצח בשירה קולנית של השיר ששמע באוזניותיו.

רק כשהוריד לרגע אוזניה שמע את דפיקותיו של שכנו על הדלת, מאחוריה ככל הנראה זכה להאזין בצמרמורת לקולו הזייפני...


"שומעת חני? איפה את נמצאת, הקליטה שם זוועה!"

"אני שומעת אותך ברור דווקא..."

"אה, זה בגלל האוזניות הדפקטיות שלי, את יודעת בנות כמה הן? אולי תקני לי מתנה חדשות... הנה עכשיו אני שומע סביר, מה קורה?"

"מה יכול להיות? בעבודה, איפה אתה, יצאת?"

"כן, אני לא מרגיש מי יודע מה..."

"אוי! תשתה הרבה מים! ג.. צ... דו..."

"אני לא שומע אותך, שוב האוזניות! אבל אני אשתה מים בעזרת ד', תודה על הדאגה!"

"טוב, אני חוזרת לעבודה פה, תרגיש טוב!"

"תודה חני!"

"היי היי!"

"מה?"

"אם אתה מרגיש קצת יותר טוב, תקפל כביסה, תכניס מכונה צבעונית ושניצל תירס לתנור!"

"חח בסדר" אמר מוישה, מדליק את המוזיקה באוזניות בחזרה ונכנס לבית.

הוריד את הכובע והחליפה, ופצח בשירה צווחנית של השיר ששמע באוזניותיו.

עד שאחז לבהלתו את דודי, שעמד מולו אחוז אימה מהקול הצורמני והמחריד שלא הכיר, שבקע ממי שנראה אבא שלו...

 

[צביה ר.]

סדרה משעשעת במיוחד.
תודה על רגעים של הנאה..
איך לא נגמרים הרעיונות??

הארה קטנה:
הדיאלוגים חיים ואותנטיים כאילו הם מתרחשים ממש מול אוזנינו,
לכן נראה לי שכתיבה בזמן הווה תתאים יותר לסגנון.

 

[אולטרא סגול]

"אם אתה מרגיש קצת יותר טוב, תקפל כביסה, תכניס מכונה צבעונית ושניצל תירס לתנור

מסכן.
עדיף להיות חולה על אמת.


פרק משעשע במיוחד... [אוף נמאס לומר את זה על כל פרק, אבל זו האמת]

לגבי הזמן הווה ומה שאמרו כאן,
כשאני קוראת טורים של הנאה וצחוק
אני לא מחפשת טעויות או חוסר היגיון בדרך כלל,
אם כבר לצחוק, אז שיהיה.

איך לא נגמרים הרעיונות??

גם שואלת...

 

[צביה ר.]

אני לא מחפשת טעויות או חוסר היגיון בדרך כלל

זו לא טעות, זו רק הצעת ייעול. וגם אני לא חיפשתי, מקווה שזה לא היה נשמע כך.
זה פשוט בלט לי, הדיסוננס בין האותנטיות והעכשוויות של הדיאלוגים לבין הכתיבה בזמן עבר.
אבל ברור שלא חייבים לקבל את דעתי, וזה מצויין ומצחיק גם כך.

 

[שועל ספרות.]

סדרה משעשעת במיוחד.
תודה על רגעים של הנאה..

תודה רבה!!

הארה קטנה:
הדיאלוגים חיים ואותנטיים כאילו הם מתרחשים ממש מול אוזנינו,
לכן נראה לי שכתיבה בזמן הווה תתאים יותר לסגנון.

הארה נכונה!
כשאני כותב הידיים שלי רצות על המקלדת לבדן כך שיש מצב שזה יותר נח להן כך, אך אבדוק איתן בעתיד אם אפשר לשנות.

פרק משעשע במיוחד... [אוף נמאס לומר את זה על כל פרק, אבל זו האמת]

לגבי הזמן הווה ומה שאמרו כאן,
כשאני קוראת טורים של הנאה וצחוק
אני לא מחפשת טעויות או חוסר היגיון בדרך כלל,
אם כבר לצחוק, אז שיהיה.

זה חשוב לי שיהיו הערות והארות על הכתיבה, גם אם הסגנון הספציפי יותר סלחני...

זו לא טעות, זו רק הצעת ייעול. וגם אני לא חיפשתי, מקווה שזה לא היה נשמע כך.
זה פשוט בלט לי, הדיסוננס בין האותנטיות והעכשוויות של הדיאלוגים לבין הכתיבה בזמן עבר.
אבל ברור שלא חייבים לקבל את דעתי, וזה מצויין ומצחיק גם כך.

תודה רבה על הביקורת/הארה!!