- הוסף לסימניות
- #201
הראשונהואני השנייה...
הראשונהואני השנייה...
סליחה שאני מעט סוטה מהנושאהראשונה![]()
המשפט הזה לדעתי מדי מסורבל,"אואה, בלעעע... תוריד אותה!פשוט גיליתי שרובי עדיין לא נגמל מאה אחוז כמו שחשבנו והרצפה נרטבה..."
תודה רבה!!פרק מנצח !!!
אחד הטובים ביי פאר
ווואוו
איך לא כתבת את זה כפרק פתיחה?....
הוא מוצלח בטירוף,
אין ביקורת. לא לצפות לה גם, ולא לבקש...
רק חיוך אחד ענק.
ענק ממש.
התלבטתי מה יעיר אותי צחוק או עוד קפה...
תודה...
נכון מאוד!המשפט הזה לדעתי מדי מסורבל,
ראה מה סימנתי עם אפשרות מחיקה
אמאלההפרק 24
"ועכשיו השאלה איך אנחנו מסדרים את זה, כי אימא שלי ממש נפגעה מזה שלא באנו אליהם לשבת..." חני הייתה אובדת עצות.
"מה אנחנו היינו אמורים לעשות, מאיפה היינו אמורים לדעת שיענקי יבוא אל ההורים שלי, אחרי שחצי שנה הוא לא היה אצלם?" טען מוישי.
"כן, אבל היא מרגישה כאילו אנחנו לא מספיק זורמים איתם כזו"צ..."
"אוי, נו באמת! אנחנו לא זורמים איתם? היינו הרבה יותר אצלם מאשר אצל ההורים שלי!"
"לא חושבת... כאילו, לא יודעת"
"טוב, לא נתווכח... אבל לדעתי זה ממש בסדר, והיא גם תבין בסוף"
"נקווה... כי איך שהיא נשמעה הבוקר יכול להיות שזה ייקח קצת יותר זמן"
"אוף, מעצבן שאנחנו צריכים לעשות את השבת כאן שבת כאן..." אמר מוישי תוך שהוא מנגב את פניו במגבת "היי, המגבת קצת לחה. זה מה זה נעים!"
"חח תהנה!"
"ועכשיו השאלה איך אנחנו מסדרים את זה, כי אימא שלי ממש התעצבנה שפתאום נחתנו עליהם שבת..." אמרה חני אובדת עצות.
"מה אנחנו היינו אמורים לעשות, מאיפה היינו אמורים לדעת שיענקי יבוא אל ההורים שלי אחרי שחצי שנה שהוא לא הגיע, ולנו לא יישאר מקום אצלם? והרי לא היה שום סיכוי שאנחנו היינו מספיקים להכין שבת!" טען מוישי.
"כן, אבל היא מרגישה שאנחנו מדי מרגישים חופשי לצנוח אצלם כמו איזה זו"צ..."
"אוי, נו באמת! אנחנו מדי מרגישים חופשי איתם? כמעט ולא היינו אצלם בשנה האחרונה! היינו הרבה יותר אצל ההורים שלי!"
"לא חושבת... האמת, אני די בטוחה שהיינו יותר אצל ההורים שלי...."
"טוב, לא נתווכח... אבל לדעתי זה ממש בסדר, והיא גם יכולה להבין את זה".
"נקווה... כי איך שהיא נשמעה הבוקר זה ייקח הרבהה זמן..."
"אוף, מעצבן שאנחנו לא יכולים להתארח חופשי כמו פעם!" אמר מוישי תוך שהוא מנגב את פניו במגבת "היי, המגבת רטובה. זה מה זה נעים!"
"אואה, בלעעע... תוריד אותה! פשוט גיליתי שרובי עדיין לא נגמל מאה אחוז כמו שחשבנו והרצפה נרטבה..."
תודה רבה!!אמאלהה
וואי פרק מושלםם![]()
אין אוויר בקהללפרק 25
"איזו חתונה יפה הייתה, אה? גם לך היה כיף?" ביררה חני.
"ממש! פגשתי שם את כל הבני דודים שלך, הם אנשים מעניינים שחבל על הזמן!" ענה מוישי והרהר 'מעניינים בקטע הרע... מה הסיפור של ההוא שבא לחתונה עם נוצת תרנגול תקועה בכובע, ועשה את עצמו מנגן בחליל חצי חתונה...'
"איזה כיף לי לשמוע שאתה מתחבר למשפחה שלי!"
"כן, דברתי איתם המון".
"מצוין. יואו, אתה לא מאמין איזו פדיחה הייתה לי עם בת דודה שלי!!!"
"פדיחה? אוי ויי, מה?"
"אני מגיעה אליה בשיא הזרימה ושואלת אותה מאיפה היא קנתה את השמלה, כי הייתה לי אחת כזו והיא מהממת, אגב, עלתה יקר רצח... מה היא אומרת לי?"
"מה?"
"שזו השמלה שהייתה שלי, ואימא שלי נתנה לה אותה! הסמיקה כמו שכתוב!"
"יואו, אני לא מאמין!" אמר מוישי תוך שהוא פותח את דלת הבית.
"זו באמת פדיחה נוראה!"
"אה, לא, התכוונתי שאני לא מאמין, שכחתי את הכובע שלי באולם!"
"אופס... אני לא מאמינה, גם את התיק שלי!"
"איזו חתונה סיוט זו הייתה, אה? גם לך היה מעצבן לבוא לחתונה של בת דודה כי היינו חייבים?" ביררה חני.
"ממש! פגשתי שם את כל הבני דודים שלך, הם אנשים מוזרים שחבל לך על הזמן!" ענה מוישי והרהר 'מוזרים זה לא מילה, מה הסיפור של ההוא שעמד ליד התופפן ותופף על הכרס שלו לפי הקצב?'
"חח אתה ממש 'מתחבר' למשפחה שלי..."
"מה אני אעשה? לא הצלחתי לדבר איתם מילה!"
"נונו... יואו, אתה לא מאמין איזו פדיחה הייתה לי עם בת דודה שלי!!!"
"פדיחה? מה?"
"אני מגיעה אליה בשיא הזרימה ושואלת אותה מאיפה היא קנתה את השמלה, כי הייתה לי אחת כזו שחרשתי אותה אירוע אירוע. מה היא אומרת לי?"
"מה?"
"שפשוט התלכלכה לה השמלה אז היא לבשה סתם בגד יום חול שהיה לה... הסמקתי נוראות!"
"יואו, אני לא מאמין!" אמר מוישה תוך שהוא פותח את דלת הבית.
"זו באמת פדיחה נוראה!"
"אה, לא, התכוונתי שאני לא מאמין, שכחנו את דודי באולם!"
"אופס... אני לא מאמינה, גם את דבורי!"
אותי פחות. לא הייתי רוצה לצחוק על זה...סליחה על הכבדות.אין אוויר בקהלל
ההשוואה של ה'שיכחות' חנקה אותי כהוגן![]()
על משקל, 'אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק'? יש בזה...אותי פחות. לא הייתי רוצה לצחוק על זה...סליחה על הכבדות.
תודה רבה!!אין אוויר בקהלל
ההשוואה של ה'שיכחות' חנקה אותי כהוגן![]()
לא צריך להתנצל.אותי פחות. לא הייתי רוצה לצחוק על זה...סליחה על הכבדות.
אתההכי מדהים שאת/ה [עוד לא אחזתי מה] כותב/ת את חני יפה כל כך בסלנגים של הזו"צית ...
לצערי דווקא שמעתי לאחרונה דבר כזה...פרק יפה ומעניין. הקטע של הילדים שנשכחו- מוגזם...
אבל בהומור ובמבי חיים תמיד כיף ההקצנה הכי רחוקה [כמו אצל נדב נווה]
מסכן."אם אתה מרגיש קצת יותר טוב, תקפל כביסה, תכניס מכונה צבעונית ושניצל תירס לתנור
גם שואלת...איך לא נגמרים הרעיונות??
זו לא טעות, זו רק הצעת ייעול. וגם אני לא חיפשתי, מקווה שזה לא היה נשמע כך.אני לא מחפשת טעויות או חוסר היגיון בדרך כלל
תודה רבה!!סדרה משעשעת במיוחד.
תודה על רגעים של הנאה..
הארה נכונה!הארה קטנה:
הדיאלוגים חיים ואותנטיים כאילו הם מתרחשים ממש מול אוזנינו,
לכן נראה לי שכתיבה בזמן הווה תתאים יותר לסגנון.
זה חשוב לי שיהיו הערות והארות על הכתיבה, גם אם הסגנון הספציפי יותר סלחני...פרק משעשע במיוחד... [אוף נמאס לומר את זה על כל פרק, אבל זו האמת]
לגבי הזמן הווה ומה שאמרו כאן,
כשאני קוראת טורים של הנאה וצחוק
אני לא מחפשת טעויות או חוסר היגיון בדרך כלל,
אם כבר לצחוק, אז שיהיה.
תודה רבה על הביקורת/הארה!!זו לא טעות, זו רק הצעת ייעול. וגם אני לא חיפשתי, מקווה שזה לא היה נשמע כך.
זה פשוט בלט לי, הדיסוננס בין האותנטיות והעכשוויות של הדיאלוגים לבין הכתיבה בזמן עבר.
אבל ברור שלא חייבים לקבל את דעתי, וזה מצויין ומצחיק גם כך.
rhon.co.il
docs.google.com
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים

Reactions: איז כף, אין דברים כאלה, יוסי לוינגר ועוד 10 משתמשים13 //