התייעצות ריטלין וכדו' בשידוכים

מצב
הנושא נעול.
כן
ואם אספר לך ממש את כל מה שהיה שם תהיה עוד יותר בהלם, הגיעו לרופאת משפחה ואחי היה מלא בתור ילד ואמרה לו למה אתה לא לוקח ריטלין אמרה לו תנסה וב"ה מבסוט מזה כמובן במינון נורמלי ולא כל יום אבל כן והיום עם בטחון עצמי עד השמיים כי כן הוא היה מלא האחים האחרים ממש לא מלאים אבל רצו להיות דוק אז לקחו בעקבותיו והיום לא צריך נוירולוג כדי שייתן את זה מה שמראה שממזמן זה לא תרופה של אחד שביקר אצל נוירולוג וכדו' אלא כל אחד עם קצת הפרעות קש"ר
זה סתם הערת סוגריים...
ואחריהם כמה בני דודים ועוד ועוד...אבל אני לא מעיזה לקחת מפחדת סתם...
מה שאתה מתאר זה פשוט התמכרות לסמים
ריטלין מיועד למי שיש לו חסר במוח של חומר מסוים
לא למי שבא לו ועושה לו טוב
 
בל אני לא מעיזה לקחת מפחדת סתם...
ואת חכמה שאת לא עושה את זה בתור אחת שלקחה סתם(היה לי עודף מרץ אבל הגיוני) זה הרגיש כאילו משבש לי את המוח הרגשתי ממש שזה עושה לי נזקים בגוף ועוד לקחתי את זה לטסט. נס שזה היה רק לפנימי ולא לחיצוני אחרי שלמדתי לקח כמעט נרדמתי על ההגה ועם זאת נסעתי כמו משוגעת. לקחת סתם זה מחרפן את האדם ממש סמים
 
בפגישות מתקדמות חייב לדבר על זה לשם ההגינות
כמו שמישהו חולה סדר ונקיון, ידבר על זה שמשהו משמעותי בהתנהלות והאופי ויראה שמתאים לבחורה
(לא נכנס לאם זה בעיה או לא, ויכוח עקר)

ובכל מקרה, אם מתאים הבחורה תזרום אם לא - מה עדיף להתמודד עם זה אחרי החתונה??
 
נערך לאחרונה ב:
אני לא מבין למה אי אפשר להציג את הADHD בצורה רגועה יותר,
לדוגמה לומר שהוא מאד אנרגטי גם ביחס לשאר הבחורים,
או אולי אפשר לרמז בעדינות שהוא מאד תוסס ועוד הרבה דוגמאות ,
היום ככה מדברים גם ביחס לשאר הדברים, בדברים טובים מגזימים ב 50% ובדברים פחות טובים מפחיתים ב 50%
 
זה לא ניסיון זה מתנה כל האנשים שהצליחו בחיים בכל המובנים היה להם בעיות קשב וריכוז
ויכול ליהות שהיה להם קשה בהתחלה? ולא כולם הצליחו? זה לא משוואה מתמטית
בכל מקרה - גם מי שנותן מתנה חייב להודיע מראש... ;)
 
זה בהחלט יכול להוות יתרון במשך החיים, אבל הסתרה חמורה יותר בעיני מעצם ההגדרה הרפואית. באופן יחסי היום חלקים גדולים מהציבור לא תופסים הפרעות קש"ר כאסון (אם כי לבנים בציבור החרדי יש אתגר לא פשוט בכלל גם אם ההפרעה לא ברמות גבוהות, כי מראש יש דרישות מאוד אינטנסיביות) וגם אם יעדכנו במהלך פגישות מתקדמות ואפילו מראש לחלק גדול זה לא יהווה הפרעה משמעותית או סיבה לעצור את ההליך. אבל הסתרה מכוונת? תגרום לכעס בחלקים הרבה יותר נרחבים ויכולה להקשות בתחילת החיים כשהכל התחלתי ורגיש.
 
בואו נאמר- מה הדבר הכי גרוע שיכול לקראת בכל אחד מהאופציות?
אם תאמרו לפני הפגישות - הכי גרוע שיקרה זה שיורידו, אוקי, עצוב וחבל על הצעה קורצת אבל חסכתם אנשים שלא מבינים דבר או שנים בדבר שהוא חלק בלתי נפרד מחייכם ולא מוכנים אפילו לבדוק או לתת צ'אנס.
אם תאמרו במהלך הפגישות - הכי גרוע זה שיורידו, וזה אפילו לא עצוב, כי חסכתם נישואין עם אנשים שכפי הנראה לא יהיה לכם נחמד בקרבם, אם הם נותנים משקל רב שכזה על פני מכלול האישיות שכבר נחשפה אליהם...
אם תסתירו לחלוטין - הכי גרוע זה שתמצאו את עצמכם אמנם נשואים עם "הצעה קורצת" אבל מתחילים את החיים עם אישה שמגלה שהסתירו ממנה משהו חשוב. שזה אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות לזוגיות שעוד לא התחילה...

הדבר שהכי משמעותי לאישה זה כנות ויושר. אין דבר חשוב יותר.
אתם רוצים לנצח במערכה ולהפסיד במלחמה? אז תתאמצו להתחתן אבל אל תחשבו על הזוגיות שאח"כ...
 
דבר נוסף, מי שלוקח ריטלין שזה פחות מאטנט ודומיו ועוד ברמה נמוכה חופשי מסתדר בלי זה אחרי הנישואין או שייקח בזמן של הכוילל שבלי אשתו יש את ה8 שעות ואז ככה עם אשתו בשיא המרץ ובזרימה והא קלאסי ורגיל רק תוסס יותר, בד"כ החברים מכירים אותו בלי ואומרים עליו שהוא בחור תוסס ומלכתחילה שומעים ורלוונטי למי שרוצה אחד עם שמחת חיים ותוסס ואנרגטי יותר
שוב לא מדברת על אלו שלוקחים קונצרטה של 12+ שעות...שאולי יש מעבר וגם אז לא יודעת...
מה שבטוח שבמינון שפותחת האשכול כתבה זה אחד שכן גם בלי ריטלין הכל טוב רק רוצה יותר להיות שקוע בלימוד...זה מה שאני רואה ומהיכרות עם זה...
המילה הראשונה ועד המילה האחרונה את כותבת דברים חסרי בסיס שלא לומר שטויות.
 
רבותי הגזמתם!!! כל האשכול הזה נראה לי בנוי על בערך שלושה משפטים שונים בסגנונות שונות!!!!.
זכרו היטב: "כשם שפרצופיהן שונות כך דעותיהן שונות"...
ישנם כאלו שבעיניהם ריטלין זה משהו כמו אלצהיימר רח"ל, ויש כאלו שלדעתם זה מעלה עצומה בחור שלוקח ריטלין, ויש יחידים שהולכים בדרך הממוצע, זה לא מחלה אבל צריך להגיד לפני, זה כל תורת האשכול הזה ואידך זיל גמור...
 
נערך לאחרונה ב:
לענ"ד רוב רובם של הורים שלא נחשפו במשפחתם או חבריהם קרובים לעניין לקיחת ריטלין ודומיו, שילדיהם יחזרו מפגישה רביעית ויגידו להורים שהבחור\ה הפילו להם פצצה בסוף הפגישה שהם נוטלים ריטלין באופן קבוע, השידוך יכנס באותו רגע לסחרור, כנראה יתייעצו ויבררו שוב, וגם אם יתקדמו זה כבר לא חלק, ובלב כבד מאוד, חלק גדול יורידו, [מכיר מקרוב מקרה אחד]
 
לענ"ד רוב רובם של הורים שלא נחשפו במשפחתם או חבריהם קרובים לעניין לקיחת ריטלין ודומיו, שילדיהם יחזרו מפגישה רביעית ויגידו להורים שהבחור\ה הפילו להם פצצה בסוף הפגישה שהם נוטלים ריטלין באופן קבוע, השידוך יכנס באותו רגע לסחרור, כנראה יתייעצו ויבררו שוב, וגם אם יתקדמו זה כבר לא חלק, ובלב כבד מאוד, חלק גדול יורידו, [מכיר מקרוב מקרה אחד]
@צורישדי אין מה לכעוס, זה בהחלט יכול לקרות.
האם אתה מתכחש לתופעות לוואי שהרבה פעמים זה חמורות ??
לרוב אחרי בדיקה והתאמה מוצאים את הנוסחא המתאימה ואין תופעות חמורות.

סיפר לי חבר שאחרי החתונה גילה לאשתו שהוא נוטל ריטלין, אחרי ששמע ממנה דרך אגב שאחד מאחיה נוטל גם כן. היא לא מאוד נרתעה מעצם העניין אבל בעיקר מאוד נפגעה מההסתרה. תכל'ס, גם אם יהיו כאלו שיורידו, סודות ושקרים זה ודאי לא בסיס טוב להתחיל איתו את החיים. אגב, בכל עניין שנוי במחלוקת שיכול להפריע לענ"ד עדיף לספר לפני.
 
פעם שאלתי רב חשוב לגבי ענין זה האם יש בעיה לעשות שידוך אם בחור שלוקח ריטלין
והשיב לי שהוא מבחינתו רוצה לקחת רק בחורים שלוקחים ריטלין
כי תכלס הבחורים האלו הם בחורים מאד מוצלחים
 
קראתי צדדים לפה ולפה. אבקש לסדר את הדברים כיועץ...

לבעלי קשה וריכוז ישנן תכונות נפלאות שאין להם תחליף... ומאידך יש להן אתגרים שבן הזוג חווה אותם יחד איתו - כמצופה!

יש מעלות נפלאות שבן הזוג יהנה מהם. ויש אתגרים מורכבים שלא כתובים בשם ספר.

כמו כל זוג - הבעל והאשה הם הפכים שמשלימים אחד את השני. ולכן מי שבן זוגו (בעל/אשה) הוא בעל קשב, סימן הוא שזה מה שמשלים אותו (על המעלות בבן הזוג ועל האתגרים). וזה מצויין!!! וככה צריך להיות!

כשיודעים לפני החתונה, שיש לצד השני קשב וריכוז, אין טענות לאחר מכן - 'לו ידעתי' - כי ידעת! והסכמת!!!
ומימלא אין כעס סמוי בלב על הצד השני!!!

ולכן, כדאי לספר לשידוך על הריטלין, אבל לעשות בחכמה... אחרי שכבר התחיל להיווצר כיוון חיובי. כך ש'הקושי' יהיה מזערי לעומת המעלות הרבות.

ואם צלח צלח. ואם לא - אז לא.

ומה באשר לשאלה: איך ההורים של השידוך יראו את זה?
אין מה לעשות... צריך להתחתן. וככה גדולי ישראל הורו לגבי מומים. וכל שכן במקרה שלא נחשב למום, אלא לאתגר.
 
בלת"ק
מכירה כמה זוגות שנישאו בלי לספר, לא קרה כלום,
וחושבת שאם זה בחור שבבין הזמנים לא לוקח וזה לא מפריע לתפקוד, ובכולל כן ע"מ להצליח יותר - כל הכבוד לו שיודע לעזור לעצמו להצליח...

אם אני הייתי במצב הזה כנראה שהייתי שואלת רב ולא מתייעצת בפרוג,
לא חושבת שזה משהו כל כך היסטרי שחשוב לדבר עליו, אם הסתדר תספרו ואם לא אז לא.....
 
כי תכלס הבחורים האלו הם בחורים מאד מוצלחים
מה שמהווה חסרון כתלמיד שכפוף למשמעת וסדר קפדני
יכול להיות יתרון אדיר כנשוי, אבל זה לא באופן גורף לכולם. יש בעלי הפרעות קש"ר שמתקשים מאוד גם כנשואים. אין כללים אחידים.
וככה גדולי ישראל הורו לגבי מומים. וכל שכן במקרה שלא נחשב למום, אלא לאתגר.
גדולי ישראל זה מילה מאוד כללית. יש הרבה דעות וגוונים כמו בכל נושא. ובכ"מ זה לא עניין הלכתי בלבד אלא גם בינאישי. העלמת מידע מבן הזוג פוגעת גם בזה שמסתיר את המידע. הורים שמורים לבן/לבת שלהם להסתיר מידע מבן או בת הזוג גורמים עוול גם לילד שלהם. כ"כ לא בריא להתחיל כך חיי שותפות.
כל שכן במקרה שלא נחשב למום, אלא לאתגר
בעיניך כך, גם בעיני. אבל זה לא אסון שיש כאלו שלא חושבים כך. זכותם. סה"כ הפרעות קש"ר, במיוחד בילדים חרדים בגילאים שהם עדין תלמידים, זה לא כזה כוס של תה להורים...
גם ג'ינג'י זה לא מום ויהיו כאלו שזה ממש יציק להם. לא לגיטימי? במיוחד שיש בדורינו אנו מספיק אנשים שזה לא מום בעיניהם ולא נגדע בצורה כזו שוק השידוכים.
 
מכירה כמה זוגות שנישאו בלי לספר, לא קרה כלום,
לא קרה כלום - זה אומר שאתם רק יודעים שהם לא התגרשו או משהו, או שגם ביררתם אצלם אם זה עשה להם טוב?
יש דברים שאולי לא נראים לאנשים מבחוץ, וזה נראה ש"לא קרה כלום"...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מספיק להתקשר ולהתווכח עם נציגי חברות התחבורה

פשוט פותחים תיק בת"ק תכף אסביר איך,

ופתאום הם מתקשרים איליך, ומסבירים לך למה התביעה לא צודקת

ובדרך כלל בסמוך למועד ה'משפט' (נשמע מלחיץ קחו את זה כביקור ברופא משפחה...) הם מציעים לך פשרה על כחצי מהתביעה

ולאמיצים שבינינו ברוב המקרים אל תוותרו תלכו לביהמ"ש ותקבלו את כל הסכום!!!

הלוואי שכל עם ישראל יעשה כך, פתאום חברות התחבורה ידפקו אוטובוסים בשעון שוויצרי!!!!

א'. האטובוס לא יצא וכולי וכולי, תשמרו או קבלה של מונית שלקחתם (בד"כ עדיף לקחת מונית ככה יש נזק יותר רציני אך לא חייבים) או נסיעה הבאה שלקחתם וכל הוכחה אחרת
ב. שולחיים תביעה במקביל לחברת התחבורה המפעילה וכמו"כ למשרד התחבורה.
ג. מחכים לתשובות, אם התשובות לא מספקות (לא נתנו פיצוי מספק וכולי) פותחים תביעה ב15 דקות!!!
ד. מחכים למועד הדיון, בד"כ תקבלו כבר מיד אחרי ההגשה טלפונים מתפתלים מחברת התחבורה המפעילה למה זה תביעה שטותית, ויש להם אפי' הוכחות להפך, אל תבהלו, חכו בסבלנות ואז או ששתתפשרו או שתלכו עד הסוף, בהצלחה תעבירו הלאה שכולם יתבעו אותם, ונקבל ככה שירות נורמלי!!!

כל מי שהגיש והצליח או שלא שיעלה את המקרה כאן שנצליח ביחד לחולל שינוי!!!!
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה