יש לי ניסיון רב בנסיעה בערפל, אני גרה באחד המקומות המעורפלים בארץ.
חד משמעית, מסנוור.
הלוואי שבערפל חמור אף אחד לא היה חושב לעקוף או לעבור נתיב... אבל גם מי שלא נוהג כמו משוגע צריך לפנות.
כשהערפל סמיך קשה לראות מתי מישהו לפניך או גרוע מזה, ממול, מחליט לפנות. מתי מישהו יורד לשוליים, ועוד.
בשביל זה יש איתות. כשרכב מאותת באיתות מצוקה קבוע, והערפל מספיק סמיך כדי לראות רק אורות של רכב בלי מרחב ייחוס, אי אפשר לדעת שרכב לא ממשיך לנסוע ישר אלא עומד לפנות.
אין דבר כזה לא רואים כלום. בדיוק כמו שרואים את הוינקרים רואים גם את האורות הקדמיים והאחוריים, רק שהם לא מהבהבים.
יצא לי לנהוג מספיק פעמים בגשם שוטף ולראות את המכוניות לפני לפי אורות אדומים.
יצא לי גם לנהוג בגשם שוטף וערפל סמיך מאחורי אנשים עם וינקרים ולהתקשות להסתכל על הכביש כשכל שניה מופיעים לרגע שני עננים של אור כתום ואז נעלמים ולא מאפשרים למקד מבט בכלום.
בסופו של דבר, מי שקבע את הכללים איזה אורות מדליקים מתי לא עשה את זה על בסיס שרירותי. יש סיבה שהחוק לא אומר להדליק אורות מצוקה בזמן גשם או ערפל, ולמעשה אוסר את זה. קצת קרדיט לאנשי מקצוע.