תח"צ תחבורה ציבורית בחינם

תעשה עליו גוגל יש עליו ויקיפדיה. הוא היה היועץ של נשיא peek trafic העולמית . הוא אלוף בתכנון וניהול תחבורה ציבורית. הבן אדם מהנדס ברמח איבריו. חבל דאתה מבטל אדם ככ מהר
עדיין לא אומר כלום על הבנתו בכלכלה.
 
בישראל אין צורך בתחבורה ציבורית בחינם.
יש צורך בתחבורה ציבורית פעילה נוחה יעילה וזולה.
לכאורה הדרך הטובה ביותר זה הפרטה לפחות חלקית.
 
מה הכוונה פירוט? אתה רוצה לשמוע איך הופכים חברות לפרטיות או איך מייעלים תח"צ?
תסביר מה אתה רוצה.
כן, איך מפריטים את התחבורה הציבורית
מה מוכרים, ומה מקבל הקונה
 
איך מפריטים את התחבורה הציבורית
יש הרבה דרכים.
לדעתי, בשלב ראשון, בנוסף לתחבורה הקיימת מאפשרים לכל מי שחפץ בכך להקים עסק - חברת תחבורה פרטית - ומסירים את החסמים החוקיים מכך, כך שלפחות בקווים רווחיים או עם עומס קיצוני וכדו' יצוצו חברות פרטיות של תח"צ.
בשלב שני חברות פרטיות של תח"צ יוכלו לגשת לשורת הטבות כחברות תח"צ (יתכן גם לפי כל מיני פרמטרים ודרגות וכו') כמו הוזלה והפחתה (אפי' עד ל0%, אבל לפחות חלקי) של מיסי בלו וכדו', גישה למשאבים שיפחיתו להם עלויות (כחניונים או נתיבים מועדפים וכו') קבלת סבסוד על נוער או מבוגרים, גישה לרשת תשלום ארצית, או כל רעיון אחר שיעודד ויתחזק אותם.
בשלב שלישי כלל חברות התחבורה בארץ או לפחות רובם יעברו לעצמאיים, והמכרזים (שלא יקנו בלעדיות מלאה בעיר הזוכה, אבל כן הטבות מסויימות) יהיו בין חברות פרטיות, הממשלה תתמקד בתחבורה (ממשלתית או פרטית ממוממנת) רק למקומות ללא ביקוש מספק או לא רווחיים וביצירת תשתיות לתחבורה.
בשלב הרביעי משרד התחבורה ידאג לייצר רשתות תשלום או מועדונים ודרכי מידע וכו' שלא יפספסו אף חברה פרטית.
 
יש הרבה דרכים.
לדעתי, בשלב ראשון, בנוסף לתחבורה הקיימת מאפשרים לכל מי שחפץ בכך להקים עסק - חברת תחבורה פרטית - ומסירים את החסמים החוקיים מכך, כך שלפחות בקווים רווחיים או עם עומס קיצוני וכדו' יצוצו חברות פרטיות של תח"צ.
בשלב שני חברות פרטיות של תח"צ יוכלו לגשת לשורת הטבות כחברות תח"צ (יתכן גם לפי כל מיני פרמטרים ודרגות וכו') כמו הוזלה והפחתה (אפי' עד ל0%, אבל לפחות חלקי) של מיסי בלו וכדו', גישה למשאבים שיפחיתו להם עלויות (כחניונים או נתיבים מועדפים וכו') קבלת סבסוד על נוער או מבוגרים, גישה לרשת תשלום ארצית, או כל רעיון אחר שיעודד ויתחזק אותם.
בשלב שלישי כלל חברות התחבורה בארץ או לפחות רובם יעברו לעצמאיים, והמכרזים (שלא יקנו בלעדיות מלאה בעיר הזוכה, אבל כן הטבות מסויימות) יהיו בין חברות פרטיות, הממשלה תתמקד בתחבורה (ממשלתית או פרטית ממוממנת) רק למקומות ללא ביקוש מספק או לא רווחיים וביצירת תשתיות לתחבורה.
בשלב הרביעי משרד התחבורה ידאג לייצר רשתות תשלום או מועדונים ודרכי מידע וכו' שלא יפספסו אף חברה פרטית.

א. מי יתאם בין החברות ובינם לאזרחים? אני צריך נסיעה מאשדוד לאופקים מי מבטיח שתהיה לי כזאת ומתי היא תהיה ומה המחיר שלה?
ב. מי יקבע את המחיר בחברות הפרטיות? ואם המחיר יהיה אותו דבר כמו הרשמיות לא יודע אם יהיה להם שווה בלי השיתוף עם המדינה.
ג. מי מבטיח לי שכלי הרכב יהיו תקינים והנהגים יהיו מתאימים? גם מבחינת הנהגים שהיום נחשבים עובדי ציבור מה יהיה עם החברות הפרטיות?

זה ועוד

אם השלבים באים בבת אחת אז חלק מהבעיות הם פותרים (וחלק לא)
 
יש הרבה דרכים.
לדעתי, בשלב ראשון, בנוסף לתחבורה הקיימת מאפשרים לכל מי שחפץ בכך להקים עסק - חברת תחבורה פרטית - ומסירים את החסמים החוקיים מכך, כך שלפחות בקווים רווחיים או עם עומס קיצוני וכדו' יצוצו חברות פרטיות של תח"צ.
בשלב שני חברות פרטיות של תח"צ יוכלו לגשת לשורת הטבות כחברות תח"צ (יתכן גם לפי כל מיני פרמטרים ודרגות וכו') כמו הוזלה והפחתה (אפי' עד ל0%, אבל לפחות חלקי) של מיסי בלו וכדו', גישה למשאבים שיפחיתו להם עלויות (כחניונים או נתיבים מועדפים וכו') קבלת סבסוד על נוער או מבוגרים, גישה לרשת תשלום ארצית, או כל רעיון אחר שיעודד ויתחזק אותם.
בשלב שלישי כלל חברות התחבורה בארץ או לפחות רובם יעברו לעצמאיים, והמכרזים (שלא יקנו בלעדיות מלאה בעיר הזוכה, אבל כן הטבות מסויימות) יהיו בין חברות פרטיות, הממשלה תתמקד בתחבורה (ממשלתית או פרטית ממוממנת) רק למקומות ללא ביקוש מספק או לא רווחיים וביצירת תשתיות לתחבורה.
בשלב הרביעי משרד התחבורה ידאג לייצר רשתות תשלום או מועדונים ודרכי מידע וכו' שלא יפספסו אף חברה פרטית.
להבנתי אתה מתכוון בעיקר לקווי תחבורה ציבורית בינעירונית, שמהווה חלק קטן יחסית מהשימוש בתח"צ.
באנגליה זה לא הצליח, ואני חושב שגם יש זמנים שבהם צריך להכריח את החברות להפעיל נסיעות, וזה לא דבר נכון לתת את הזכות הזאת לחברות פרטיות.

ממש כמו שבזמן המלחמה, היו חברות תעופה שבחרו מרצונם (או מרצון חברות הביטוח שלהם) שלא לטוס לארץ, כך גם חברות פרטיות, יכולות להחליט שלא מתחשק להם לפעול בבני ברק במוצאי שבתות של הקיץ, כי גם התעריף שהן משלמות לנהג הוא כפול, וגם הפקקים מרגיזים, וגם אין להם כח לריב עם נוסעים.

זה פתרון שיכול להיות נקודתי לאירועים גדולים כמו ל"ג בעומר וכדו'.

אחרי שיאשרו את ההפעלה של אובר, נראה לי שיהיה אפשר להפעיל קווים פרטיים ברמה מסויימת.
 
להבנתי אתה מתכוון בעיקר לקווי תחבורה ציבורית בינעירונית, שמהווה חלק קטן יחסית מהשימוש בתח"צ.
באנגליה זה לא הצליח, ואני חושב שגם יש זמנים שבהם צריך להכריח את החברות להפעיל נסיעות, וזה לא דבר נכון לתת את הזכות הזאת לחברות פרטיות.

ממש כמו שבזמן המלחמה, היו חברות תעופה שבחרו מרצונם (או מרצון חברות הביטוח שלהם) שלא לטוס לארץ, כך גם חברות פרטיות, יכולות להחליט שלא מתחשק להם לפעול בבני ברק במוצאי שבתות של הקיץ, כי גם התעריף שהן משלמות לנהג הוא כפול, וגם הפקקים מרגיזים, וגם אין להם כח לריב עם נוסעים.

זה פתרון שיכול להיות נקודתי לאירועים גדולים כמו ל"ג בעומר וכדו'.

אחרי שיאשרו את ההפעלה של אובר, נראה לי שיהיה אפשר להפעיל קווים פרטיים ברמה מסויימת.
אובר זה הזמנה מראש לא שאתה מעביר אוטובוס בתחנות ולפעמים נתקע עם נוסע אחד (ומה תעשה תזרוק אותו?) ולא מתאם עם החברות השניות (אם יהיה צריך הרשמה להוצאת קווים זה אולי פתרון לזה)
 
ממש כמו שבזמן המלחמה, היו חברות תעופה שבחרו מרצונם (או מרצון חברות הביטוח שלהם) שלא לטוס לארץ
לך תברר מה היה המצב אם אלעל עדיין היתה חברה ממשלתית, ותחשוב שלא היו מתחרות לאלעל...
 
להבנתי אתה מתכוון בעיקר לקווי תחבורה ציבורית בינעירונית, שמהווה חלק קטן יחסית מהשימוש בתח"צ.
בעיקר, ולא רק.
הכוונה באופן כללי לעבוד על מודל כמו כל תחום במשק שיש שוק יותר פתוח ויותר חופשי.
 
בעיקר, ולא רק.
הכוונה באופן כללי לעבוד על מודל כמו כל תחום במשק שיש שוק יותר פתוח ויותר חופשי.
אי אפשר להפעיל משק פתוח במקום שבו המשאבים מוגבלים.
במקרה הזה, יש משאב מוגבל של כבישים, משאב מוגבל של תחנות ועוד
 
אי אפשר להפעיל משק פתוח במקום שבו המשאבים מוגבלים.
במקרה הזה, יש משאב מוגבל של כבישים, משאב מוגבל של תחנות ועוד
הממשלה אמורה להתמקד בתשתיות כמובן, אבל עדיין רק שוק פתוח לפחות חלקי ישפר את המצב.
מהנסיון שלי בכמה מדינות שהתחבורה הציבורית פרטית, השירות מצויין.
 
בתור בעל רכב שמשתדל להשתמש בתחצ כשזה הגיוני לי.
מחיר זה לא הפקטור, גם לא שירות זמינות ותדירות.
הבעיה במדינה שחינם לא תפתור אותה היא התשתיות, הקישוריות ונוחות הנסיעה וההגעה מיעד ליעד.
כך שכמו שכתבו, תחצ חינם יגרום נזק ולא תועלת. שום בעל רכב לא יעזוב אותו בגלל שהתחצ בחינם.
רכב עולה ממוצע 2000 בחודש. חופשי עולה באזור 200/300. ההפרש הזה לא יצדיק מכירת רכב ושימוש בתחצ במצב במדינה היום.
אם תהיה פה תחצ כמו בוינה או מדריד אני אמכור את הרכב וישלם גם 700 בחודש על חופשי.
חתימה טובה לכולם
700 ש"ח בחודש לך, עוד 700 לאשתך. עוד 300*3 ילדים, עדיין תמשיך עם תחב"צ?

רפורמה בתחב"צ הינה חובה. ולא, תחב"צ בחינם אינו רעיון כה מופרך כפי שהוא נשמע, רק שבמדינתינו הוא איננו ישים כלל.
הרעיון אינו מופרך משום שרבים הם בעלי הרכבים שרכבם יותר זול (!) מתחב"צ, ואילו נתח נכבד עוד יותר משלם מעט יותר על רכב מאשר תחב"צ, אך עדיין מעדיף להוסיף עוד 300-400 שקל בחודש בשביל הנוחות.
ברגע ש;
תחב"צ יהפך לנוח יותר.
תחב"צ יהפך לזול יותר (לא חייבים להגיע עד לחינם בשביל להפיק את התוצאה, וממילא נחסוך את מס ה400 ש"ח למשפחה).
עשרות אחוזים יטשו את רכביהם.
התועלת הרבה תהיה שהכבישים יתרוקנו ויפתחו לתחב"צ, רכבי חירום, (ורכבי טייקונים...)
ייתכן שהתכוונת להתבדח, אבל מרוב חלחלה מהרעיון הייתי חייבת לשאול-
היית מעיזה לנסוע באוטובוס שהנהג בו בחור בן 17-20?
כי ה' ישמור כמה תאונות, לא הייתי מעיזה לצאת לרחוב o_O
היית מעיזה ליסוע עם נהג ערבי שחותך רכבים על 70 קמ"ש במרכז ירושלים וכל 5 שניות דופק ברקס חרום שמעיף אנשים באויר?
 
הבעיה היא שכיום פה בארץ גם משלמים יקר וגם מקבלים תח"צ חינם!
(כן, התח"צ פה בארץ עובד שמשלמים יקר מאד, אבל אין תשלום לפי נסיעות ככה שבפועל זה עם כל החסרונות של תח"צ חינם, ועם שירות ואיכות גרועים עוד יותר!)
 
היית מעיזה ליסוע עם נהג ערבי שחותך רכבים על 70 קמ"ש במרכז ירושלים וכל 5 שניות דופק ברקס חרום שמעיף אנשים באויר?
יש לי חרדת נסיעה באוטובוסים. אז כן, חד משמעית זה מפחיד. והייתי גם במוניות עם נהגים יהודיים שנסעו עוד יותר גרוע ממה שאת מתארת (זה לא רק ערבים ככה).
אבל זה לא אומר שזה הגיוני לתת לנערים לנהוג באוטובוס, כמעט ללא ניסיון. שתי האפשרויות לא מוצלחות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

(כמעט) שבת שלום לכולם!


נעים מאוד — שמי נעם, ואני אחד המתנדבים
במיזם "דאטאבוס" וב־סדנה לידע ציבורי.
אולי חלקכם מכירים אותי מהרצאות שהעברתי (לפני 6-7 שנים) במסלולי בניית האתרים במכללת פרוג, או מפוסט קודם שהעלתי בפורום :)

“אור השמש הוא הטוב שבחומרי החיטוי” — לואי ברנדייס,
היהודי הראשון שכיהן כשופט עליון בארצות הברית.

למי שלא מכיר — "דאטאבוס" הוא מיזם קוד פתוח לאיסוף וניתוח נתונים על תחבורה ציבורית, במטרה למדוד, להבין ולשפר את המערכת.


אנחנו נפגשים בכל יום שני בערב לשעתיים של סיעור מוחות ופיתוח, וכך הפרויקט מתקדם לאיטו —
מתכנתים, אנשי תחבורה ציבורית וגיקים חביבים — כולם עובדים יחד כדי לחשוף תובנות ולעזור לשפר את התחבורה הציבורית בישראל.

אם אתם רוצים לפגוש עוד אנשים טובים, שמנסים לשנות לטובה את המציאות — אשמח להזמין אתכם להצטרף 🙌


ההשתתפות פתוחה לאנשים בעלי רקע בתכנות או בתחבורה ציבורית (מתנצל מראש שלא לכולם זה יתאים).
המפגשים מתקיימים בבית העמותות בתל אביב, בסמוך לתחנת קרליבך של הרכבת הקלה.
אני ועוד מתכנת מגיעים מגבול ר"ג \ בני ברק, כך שמי שמעוניין יכול להצטרף אלינו בדרך חזרה.


למען הסר ספק — המרחב בסדנה אינו מופרד, ויש גם מתנדבות ונשים בצוות (כולל מנכ"לית העמותה).
מי שהנושא משמעותי עבורו מוזמן בהחלט להצטרף דרך זום ולהיות חלק מהעשייה מבלי לפגוע באורח החיים.


ניתן גם להתנדב מרחוק בלבדאנחנו מנהלים את המשימות באתר GitHub (בצורה פתוחה ושקופה לגמרי),
ומתקשרים ב־Slack (דומה לוואטסאפ, אבל לעבודה מקצועית). כך ניתן להשתלב בפרויקט בזמן שנוח לכם — לצד הלימודים או העבודה.


אם זה נשמע לכם מעניין —
אשמח לשמוע מכם ב־דוא"ל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
או בוואטטסאפ 053-6218158
ההסכם, שגובש עוד בממשלה הקודמת, כולל בין היתר בניית נתיבי תחבורה ציבורית ורכישת אוטובוסים ארוכים בהיקף של 250 מיליון שקל • לפי גורמים בענף, החתימה עליו והקצאת התקציבים נבלמת על ידי השר בצלאל סמוטריץ' מסיבות פוליטיות
אסף זגריזק16:03


במשרד האוצר תוקעים הסכם תחבורה לבית שמש במאות מיליוני שקלים. לדברי מקורות בענף, הסיבה הרשמית לכך היא עיכובים משפטיים, אבל מאחורי הקלעים מרוץ העברת הכספים בעיצומו - משום שככל שמתקרבים לבחירות 2026 הסיכוי שהפרויקטים יאושרו נמוך יותר.

ואולם, אותם מקורות טענו בשיחות עם גלובס כי בדיונים משותפים למשרדי התחבורה והאוצר התגלה שהשר בצלאל סמוטריץ' בעצמו עצר את החתימה על ההסכם ואת הקצאת התקציבים; זאת, לדבריהם, על רקע העובדה שנציג מפלגתו במועצת העיר לא הוכנס לקואליציה והוא חבר באופוזיציה העירונית.

ההסכם מול עיריית בית שמש נדחה מספר פעמים. עוד בתקופת הממשלה הקודמת הוצע לעירייה לחתום על ההסכם, אך היא גררה רגליים בנושא.

ההערכות במשרד התחבורה בהנהלתו הקודמת היו שהעירייה העדיפה לחכות לממשלה הנוכחית בתקווה שזו תהיה רגישה יותר לצרכיה ותתקצבה בסכומים גדולים יותר. לאחר מכן, בתחקיר "המקור" נטען שרגב היא שעצרה את החתימה. בכל אופן, ההסכם עדיין לא נחתם מאז, למרות שמשרד התחבורה הגיש אותו לאישור משרד האוצר.

ההסכם כולל בניית נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים כמו נהר הירדן, נחל הקישון, נחל צאלים וישעיהו הנביא. התקציב כולל כ־250 מיליון שקל לתכנון ולביצוע של הנתיבים הללו וכן לרכישת אוטובוסים מפרקיים וארוכים יותר לשירות. זאת משום שהאוכלוסייה בבית שמש נסמכת בחלקה הגדול על תחבורה ציבורית.

ההחלטה על חיזוק העיר בית שמש
בינואר 2022 קיבלה הממשלה הקודמת החלטה על חיזוק העיר בית שמש. בין הדרכים לחיזוקה הכלכלי־חברתי של העיר נמנו פעולות שעל משרד התחבורה לבצע. כך הוטל על המשרד לקדם תכנון ובנייה של נתיבי תחבורה ציבורית, תכנון מסופים, הסדרת רחובות והתאמתם לנסיעת אוטובוסים מפרקיים, פיתוח רשת אופניים וכן הגדלת היצע האוטובוסים.

לפני שנה פרסם המרכז להעצמת האזרח דוח על התקדמות ההחלטה ומצא שבכל הנוגע לתחבורה היא לא מתקדמת כמתוכנן. בעיקר בשל תקציב חלקי שהועבר, היעדר שיתוף פעולה של הנהלת העיר הקודמת באשר לסלילת נתיבי אופניים, ובנוסף נמצא כי תוכנית המאי"ץ שמכוחה נבנה ההסכם שמתעכב - עדיין בדיונים.

בחודש יוני בשנה שעברה ביקרה צמרת משרד התחבורה בעיר, ואז ציינו שם כי "במהלך הישיבה, הנחתה השרה רגב לקדם פגישות של צוות המאי"ץ עם הנהלת העיר החדשה, על מנת לגבש הסכם לטובת העיר שייחתם בקרוב. במסגרת ההסכם, ייסללו 31 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, מסלולי אופניים, יחודשו תשתיות התחבורה העירוניות, תשופר הבטיחות בדרכים ויורחבו הכבישים בעיר לטובת אוטובוסים רבי קיבולת. זאת במקביל להאצת העבודות ברחוב נהר הירדן, הרחוב הראשי של העיר, שכבר יצאו למכרז. ההסכם יביא להגדלת השימוש בתחב"צ, קיצור זמני נסיעה והורדת כמות האוטובוסים בצירים המרכזיים". ואולם חרף החלטות ממשלה ותוכניות שצוברות אבק - ההסכם ותיקצובו, כאמור, נתקעו.


הסכמי התחבורה הכלליים אושרו על ידי משרדי התחבורה והאוצר לקראת תקציב 2022, אז הוקצו 6 מיליארד שקל לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית במשך 5 שנים וכן 2 מיליארד שקל לסלילת שבילי אופניים. גורמי המקצוע במשרד התחבורה והאוצר גיבשו בשעתו תבחינים מקובלים לבחינת ההקצאות. ואולם בפועל, רבות מהתוכניות מתעכבות, חלקן בשל מחלוקות פוליטיות.

מלשכת השר סמוטריץ' לא התקבלה תגובה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה