- הוסף לסימניות
- #161
נכון ,גם אם התחבורה הציבורית תהיה בחינם, המון אנשים עדיין יעדיפו לנסוע ברכב הפרטי,
אז צריך גם לשלם כסף למי שנוסע בתחבורה ציבורית .
נכון ,גם אם התחבורה הציבורית תהיה בחינם, המון אנשים עדיין יעדיפו לנסוע ברכב הפרטי,
גם אם התחבורה הציבורית תהיה בחינם, המון אנשים עדיין יעדיפו לנסוע ברכב הפרטי,
נכון, אז לכן צריך לשלול תשתיות מהרכב הפרטי, ולהסב אותם לתח"צ אפילו במקום שאי הנוחות שיגרם לנהגי הרכב הפרטי יהיה גדול מאוד, ואדרבה יש יתרון בכך שנהגים רואים איך האוטובוס חותך פקק של חצי שעה בחצי דקה.נכון ,
אז צריך גם לשלם כסף למי שנוסע בתחבורה ציבורית .
זו אחת הסיבות העיקריותבלת"ק
יש גם חיסכון בפקחים
מה זה מחאת אי תיקופים???????[מאמין שלא הבנתי נכון]ודרך אגב אם שמעת על מחאת האי תיקופים ברחבי המדינה אל תתפלא לגלות שאולי אני אחד מאלה שמושך בחוטים. אני עובד על זה כבר הרבה מאוד זמן
יש מספיק פקידים בממשלה שמרוויחים המון כסף. שישתמשו בהם כדי ליישם את התכנית בצורה מועילה... אפשר לעשות הכל אם רוצים. אפשר לייעל את התכנית עם השקעה גדולה שבטוןח הרחוק תחזיר את עצמה. זה יקאה בסוף אין למדינה מנוס מליישם את זה. העולם מתקדםמה זה מחאת אי תיקופים???????[מאמין שלא הבנתי נכון]
יש הבדל גדול,בין לנסות לשנות דברים ע"י שכנוע הציבור,לבין לכפות את הרפורמה בכח ע"י אי תשלום......
אני יכול לומר על עצמי,בהתחלה הוקסמתי מהרעיון תחבורה ציבורית חינם,ועוד חוסך כסף........
אבל מהודעה להודעה שלך,הבנתי כמה זה מורכב,לא ישים,רעיון חובבני במקרה הטוב,ואולי רשלני במקרה הרע......
רפורמה שתלויה בכל כך הרבה משוואות,כגון התייעלות התחבורה[שעולה כסף]וגביית כסף[מס] לפי משפחה כדבריך,יכולה להתפקשש בדרך כ"כ ארוכה,אם הכל היה תלוי בך,ניחא,אבל זה תלוי בכ"כ הרבה גופים,שהכל יסתדר יחד,זה כרחוק מזרח ממערב....ואז נגיע למצב שידוע במדינת ישראל,גם אכל גם לקה גם שילם......
בכל זאת לנסות להוביל את המהלך,זה מבורך,אבל איבדת אותי ע"י הנסיון להכריח,ע"י קביעת עובדות בשטח....
מבחינתי האזרח הקטן שבאמת לא יכול לצפות למרחוק,מה באמת נכון לעשות,במסגרת המגבלות שאנחנו חיים.......
מבחינתי זה נבילה,וזה טריפה.......
וזה מה שיגרום לנו להתקדם גם..., כן בטח!!!העולם מתקדם
יש פיתרונות להכל. לכל החסרונות של תחב"צ בחינם אםשר למצוא פיתרון אם רק ירצו. זה ידרוש השקעה כספית שתצזיר את עצמה עם השנים. אני עברתי לנתיבות מירושלים לפני כ6 שנים ועד לפני כ3 שנים מחירי הנסיעה בנתיבות היו 2.90 ש"ח כולל מעבר שזה כמעט ליסוע בחינם. אף אחד לא ניצל את האוטובוסים בשביל לחסוך הליכה קצרה מה גם שלא היו פכ כמעט פקחים. מאז המחירים עלו לעמיים אולי שלוש והמצב נהיה רק יותר גרוע גם בכיס וגם כמות הפקחים שהתגברה. את האוטובוסים אפשר למשל לתגבר עם שירות כמו של אובר. היה לפני הקורונה שירות כזה דרך אפליקציות כמו waze- carpool ובאפליקציית moovit שנהגים היו מפרסמים נסיעה ונוסע היה יוצר איתם קשר ומזמין נסיעה. אגב הנסיעה הראשונה הייתה בחינם. נהגי מוניות התלוננו כמו שהם מצתלוננים עכשיו כשרוציםמלהכניס את uber. יש פיתרון להכל ואם ירצו זה יעדה על הצד הטוב ביותר. חוץ מזה מה שמעניין אותי ואני נסמך עליו זה המחקר שהבאתי שעשה המדען הראשי של משרד התחבורה. אני רואה פה מלא תגובות אנטי של אנשים שהם לא מומחים ולא הביאו מחקר מקיף ולא גזה שפורסם באיזה מקום שהוא. בבית משפט למשל יעדיפו חוות דעת מומחה על פני חוות דעת של אנשים שהם לא מומחים ולא משנה כמה ידע יש לו בתחום. בית משפט ממנה מומחים מטעמו וזה מה שהוא מעדיף ולכן גם אני מעדיף את חוות דעתו של המומחה הנ"ל ולא את כל שפה שמגיבים בצורה שלילית פצ חוות דעתםמלא נחשבת בעיניי ולא משנה כמה בקיאות הם יפגינו בנושא. זה הכל מקווה שתיישרו קודווקא מרכז המידע של הכנסת התייחס לנושא המחיר כמעודד נסיעה מספר פעמים.
הפעם האחרונה לא הייתה בשנת 2015 אלא בשנת 2025
מרכז המידע הביא את הנתון שתשלומי הנוסעים עומדים על 1.6 מיליארד, לעומת 2.4 מיליארד לפני הרפורמה (וגם לפני ההתאוששות מהקרונה)
כאשר מפחיתים 2.5% עמלת סליקה שהמשרד משלם לחברות שנותנות את שירות הטעינה.
300,000 ש"ח לשנה עלות אחזקה של כל אחת מ133 עמדות על הקו
עלות התפעול של גדודי הפקחים
אחזקת המסלקה
רכישה ותפעול של מכשירי התיקוף
העיכוב שיוצר תהליך התיקוף
ועל כולם, החזר הנסיעות שמשלם המעסיק הגדול במשק, הלא הוא ממשלת ישראל לעובדיו הלא מעטים
ועל פניו נראה שמדובר בעסקה ממש משלמת, יפסיקו לגבות כסף על הנסיעות, לא יריבו עם הנוסעים, וכמעט הכל יבוא על מקומו בשלום.
דא עקא, שמסתבר שרפורמת דרך שווה גרמה לעליה במספרי הנוסעים, אבל לא לירידה בהיקף הנסועה של הרכבים הפרטיים.
מרכז המידע בעמוד 6 מעריך שהגידול במספר התיקופים מגיע מעליה בהיקף הנסיעות של האכלוסיה שבין כה וכה הייתה נוסעים בתחבורה הציבורית.
אבל מההיכרות שלי, הגידול דווקא הגיע על חשבון הסעות מאורגנות, הן של מוסדות החינוך שהפסיקו את מערך הנסיעות, בשל לחץ מההורים שגם נאלצים לרכוש ביותר מנוי חופשי חודשי ולא מעוניינים לשלם כפל מס בדמות הסעות לילדים.
ויותר בעייתי מכך, עובדים שהתארגנו בהסעות, מקשים לעשות זאת מכיון שעובדים אחרים שרגישים למחיר או כאלה שבין כה נאלצים לרכוש מנוי חופשי, גורמים לכך שאין היתכנות לארגון הסעות, ויוצרים ביקושים על חשבון התחבורה הציבורית הפרטית שהייתה להם עד כה.
ולכן בטווח המיידי רואים עליה בביקושים, אבל אז נוצרים העומסים, והתחבורה הציבורית לא מצליחה לענות על הביקושים, ויש צורך בתגבורים.
אלא שאין כסף בקופה (כי כולם משלמים את אותו המחיר על הנסיעות אחד המרבה ואחד הממעיט) וצריך להגדיל את התקציב, שזה תהליך שלוקח זמן. כמה זמן? קצת פחות ממה שלקח להתכונן לקראת הפגישה עם אחשוורוש, 3 חודשים להחליט שאכן יש צורך להקצות תקציב, ועוד 6 חודשים כדי להצטייד באוטובוס ולהכשיר נהגים.
וכך בורחים להם הנוסעים בחזרה מהתחבורה הציבורית.
ואכן, ללחוץ ולשלוח מכתבים ולדווח על עומסים זה יכול לעזור, אבל רק אחרי 9 חודשים אפשר יהיה לראות את התוצאות, 9 חודשים זה זמן לא סביר להמתין בתחנה.
בנוסף, האפשרות לנסוע ללא עלות גורמת לאנשים לנסוע מרחקים קצרים שהם יכולים בעיקרון ללכת ברגל, מה שמעכב עוד יותר את האוטובוסים וגורם לזמן הנסיעה להפוך ליותר ארוך ומתיש.
רואים את זה היום בקווי בינעירוניים מאספים, שבעבר תעריף הנסיעה המינימלי מנע מנוסעים לבצע בקווים הללו נסיעה פנימית, ואילו כעת שרבים הם המחזיקים חופשי חודשי אזורי או ארצי, הרי שהם עולים לאוטובוסים לנסיעה פנימית, ממלאים אותו על חשבון הנוסעים המבקשים לנסוע נסיעה בינעירונית, וגם גורמים למסלול הנסיעה בתוך העיר להתארך משמעותית.
אז איך אמורים לקבוע מחיר נסיעה?
הכלל הבסיסי הוא, שמחיר הנסיעה אמור לאפשר לקו להיות עצמאי פיננסית, כך שברגע שאוטובוס נוסע מלא, יש כבר תקציב להפעלה של נסיעה נוספת, המפעיל אמור לדעת שהוא יזכה לתקצוב עבו נסיעה נוספת, וכך הוא יכול להערך מראש עוד לפני שהנסיעה כבר עלתה על גדותיה, כי יש לו וודאות שהוא יזכה לתקצוב של נסיעה נוספת
וזה גם אומר שלא אמורים לתת הנחות לכל מיני פרופילים כמו נוער או סטודנטים, ואם יש אי מי שחושב שמדובר בצעד לא סוציאלי, מוזמן לפעול להעלות את קצבת הילדים בהתאם, כך שלמשפחות גודלות ישתלם לפעמים להתארגן להסעה פרטית, וזה גם לא יעלה להם יותר כסף, וגם לא יקריס את מערך התחבורה הציבורית בכל שישי ומוצ"ש.
המחשבה הזאת שתחבורה ציבורית צריכה לעלות בזול עולה לכולנו יקר, ולא מאפשר לפתח מענים נקודתיים שיכולים לעזור לזרימה נכונה של התנועה.
כך שניתן לסכם בשורה אחת
נוסעי התח"צ לא מספיק עשירים כדי לנסוע יותר מידי בזול.
רק שכחת להסביר למה החלטת שהמדען הראשי (שאפילו את המאמר המקורי שלו לא הבאת) נחשב למומחה לענייני תחבורה ציבורית.יש פיתרונות להכל. לכל החסרונות של תחב"צ בחינם אםשר למצוא פיתרון אם רק ירצו. זה ידרוש השקעה כספית שתצזיר את עצמה עם השנים. אני עברתי לנתיבות מירושלים לפני כ6 שנים ועד לפני כ3 שנים מחירי הנסיעה בנתיבות היו 2.90 ש"ח כולל מעבר שזה כמעט ליסוע בחינם. אף אחד לא ניצל את האוטובוסים בשביל לחסוך הליכה קצרה מה גם שלא היו פכ כמעט פקחים. מאז המחירים עלו לעמיים אולי שלוש והמצב נהיה רק יותר גרוע גם בכיס וגם כמות הפקחים שהתגברה. את האוטובוסים אפשר למשל לתגבר עם שירות כמו של אובר. היה לפני הקורונה שירות כזה דרך אפליקציות כמו waze- carpool ובאפליקציית moovit שנהגים היו מפרסמים נסיעה ונוסע היה יוצר איתם קשר ומזמין נסיעה. אגב הנסיעה הראשונה הייתה בחינם. נהגי מוניות התלוננו כמו שהם מצתלוננים עכשיו כשרוציםמלהכניס את uber. יש פיתרון להכל ואם ירצו זה יעדה על הצד הטוב ביותר. חוץ מזה מה שמעניין אותי ואני נסמך עליו זה המחקר שהבאתי שעשה המדען הראשי של משרד התחבורה. אני רואה פה מלא תגובות אנטי של אנשים שהם לא מומחים ולא הביאו מחקר מקיף ולא גזה שפורסם באיזה מקום שהוא. בבית משפט למשל יעדיפו חוות דעת מומחה על פני חוות דעת של אנשים שהם לא מומחים ולא משנה כמה ידע יש לו בתחום. בית משפט ממנה מומחים מטעמו וזה מה שהוא מעדיף ולכן גם אני מעדיף את חוות דעתו של המומחה הנ"ל ולא את כל שפה שמגיבים בצורה שלילית פצ חוות דעתםמלא נחשבת בעיניי ולא משנה כמה בקיאות הם יפגינו בנושא. זה הכל מקווה שתיישרו קו
מנין לך שזה נזק?לא ראיתי התייחסות לפרט מאד משמעותי-
צמצום הגודש בכבישים מתורגם לפחות רכבים ופחות דלק שנמכרים,
וזה נזק עצום לקופת המדינה (המיסים על דלק ורכבים מהוים כ-70% ממיסי הקנייה במדינה).

לא אמרתי שזה בהכרח לא משתלם אבל זה ודאי נקודה שצריך להזכיר-מנין לך שזה נזק?
אולי ההכנסות לא מכסות את ההוצאות שכוללות צורך בהרחבת תשתיות הכבישים, זמן עבודה, נזקי תאונות דרכים ועוד
פוסט של הרוכב לאוטובוסים בנושאלא אמרתי שזה בהכרח לא משתלם אבל זה ודאי נקודה שצריך להזכיר-
הכנסות ממיסי קניה על רכבים כ-14 מיליארד בשנה
דלק כ-20 מיליארד (סביר להניח שחלק גדול הולך לתדלוק כלי רכב) ואגרות רישוי עוד כ-5 מיליארד.
![]() |
| מתוך: גלובס |
ההשפעה החיצונית שהכי קשה למדידה, אבל הכי מדברת אל ליבי, היא דווקא ההשפעה על משאב הקרקע. כבישים מעודדים בנייה פרברית זוללת קרקע, ומחלפים תופסים שטחים בגודל של ערים שלמות. לשם הדגמה אבדוק את השטח של מחלף קסם. יצא לי 900 דונם. העיר החדשה שבונים בראש העין שעתידה לאכלס כ-40,000 תושבים גדולה מזה רק פי 2. כלומר, מחלף קסם יכול היה לאכלס בשטחו 20,000 תושבים (4500 דירות). נכפיל את זה ב-2 מליון ש"ח לדירה ונקבל עלות בזבוז קרקע של בהיקף של תשעה מליארד ש"ח. עכשיו תכפילו את זה במחלפים נוספים ברחבי הארץ... ואני לא יודע כמה מחירי הדיור היו צונחים. רוצים עוד? מחלף גלילות מערב (מפגש כביש 2 וכביש 5) משתרע על שני דונם בלבד, מאד חסכוני במקום. כמובן שבגלל זה הוא מאד יקר והוא עלה כ-7 מליארד ש"ח., (זו החלופה לבזבזנות הקרקע של קסם שהיתה זולה יותר לבניה). עכשיו לידו החלו להקים מרכז קניות פתוח (ביג כמדומני). למה לא בנייני מגורים? הנימוק של היזמים ושל עיריית רמת השרון, כי אף אחד לא רוצה לגור ליד מחלף... אבל כולם רוצים לבוא לקנות במגרש חניה חינמי מתחת למחלף. מאיפה מתחילים בכלל להבין כמה זה עולה לנו?![]() |
| מתוך: גלובס |
כי הוא היה המדען הראשי של משרד התחבורה?!?! המחקר עצמו לא מצאתי שפורסם אלא רק תוצאת המחקר שפורסם בויקיפדיה. מבחינתי זה הבר סמכא וכמו שאמרתי בית משפט היה נותן לו משקל רב יותר מאשר לאחרים. אם יבוא מדען אחר מטעם משרד התחבורה או גוף חיצוני אחר שמומחייותו קבילה בבית משפט ויסתור את דבריו ע"י הוכחות מוצקות אז אחזור בי. עד אז דעות המתנגדים לא מעניינות אותי ולא צריכות לעניין אף אחד אחר חוץ מלתמוך ברעיון.רק שכחת להסביר למה החלטת שהמדען הראשי (שאפילו את המאמר המקורי שלו לא הבאת) נחשב למומחה לענייני תחבורה ציבורית.
עם כל הכבוד אני לא רואה שום זיקה בין תחומי התמחותו לבין כלכלה.כי הוא היה המדען הראשי של משרד התחבורה?!?! המחקר עצמו לא מצאתי שפורסם אלא רק תוצאת המחקר שפורסם בויקיפדיה. מבחינתי זה הבר סמכא וכמו שאמרתי בית משפט היה נותן לו משקל רב יותר מאשר לאחרים. אם יבוא מדען אחר מטעם משרד התחבורה או גוף חיצוני אחר שמומחייותו קבילה בבית משפט ויסתור את דבריו ע"י הוכחות מוצקות אז אחזור בי. עד אז דעות המתנגדים לא מעניינות אותי ולא צריכות לעניין אף אחד אחר חוץ מלתמוך ברעיון.
ואגב זה המומחה שהבאתי-
אמיר זיו אב- הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב להנדסה בתחום האופטימיזציה. בנושא גיבוש קונספטים טכנולוגים אופטימליים ואסטרטגיה טכנולוגית. הממציא של 19 פטנטים בתחומי המכניקה, תעשיית הפלסטיק, הרכב, התעופה והמכשור הרפואי, והאחרון שבהם, פטנט שנועד לשפר את הבטיחות בשדות תעופה
תעשה עליו גוגל יש עליו ויקיפדיה. הוא היה היועץ של נשיא peek trafic העולמית . הוא אלוף בתכנון וניהול תחבורה ציבורית. הבן אדם מהנדס ברמח איבריו. חבל דאתה מבטל אדם ככ מהרעם כל הכבוד אני לא רואה שום זיקה בין תחומי התמחותו לבין כלכלה.
שימציא מטרו שלא עולה כסף לבנות אותו ואז נדבר
“אור השמש הוא הטוב שבחומרי החיטוי” — לואי ברנדייס,
היהודי הראשון שכיהן כשופט עליון בארצות הברית.
| משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מפרסם את טיוטת צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית (תיקון), התשפ"ה - 2025 |
| תקציר: סעיף 1 כיום עדכון התעריפים הנעשים מידי שנה בהתאם למדד הלמ"ס, נעשה במועדים שונים, כך שעדכון התעריפים ברב קו נעשה ב-1 ביולי של כל שנה, ואילו עדכון התעריפים באמצעי תשלום מתקדם ("יישומונים") נעשה ב-25 ביוני באותה השנה. מצב זה מייצר בלבול ואי סדרים. אי לכך, מוצע לקבוע העדכון יתבצע ב-25 ליוני בכל שנה – בכלל הפלטפורמות הרלוונטיות. סעיפים 3-2 מחירי הנסיעה שמפורסמים בצו הפיקוח כוללים מע"מ. מוצע כי, בדומה לעדכון המחירים בעקבות שינוי עלויות התשומות, עדכון המחירים עם שינוי שיעור המע"מ יפורסם על ידי המפקח על המחירים במשרד התחבורה בעיגול לפי סעיף 4 לצו. סעיף 4 הורדת גיל הזכאות ל"זהב קו" בהמשך למתן הנחה בשיעור של 100% לנוסעים מגילאי 75 ומעלה, ועל מנת לעודד את האוכלוסייה הבוגרת להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית ולבחור בחלופה זו על פני נהיגה ברכב פרטי, מוצע להוריד את גיל הזכאות לזכות האמורה ל-67 שנים. מדובר באוכלוסייה שראוי לאפשר לה נסיעות חינם בתחבורה הציבורית משיקולים חברתיים. הטבה זו תצמצם את הצורך בהיערכות לנסיעות בגילאים אלו, שהולכת ונהיית מורכבת טכנולוגית על רקע השינויים בשנים האחרונות ועל רקע הרפורמות שעוד צפויות להתרחש במערכות הכרטוס. סבסוד מלא של הנסיעה בתחבורה ציבורית לאוכלוסייה מעל גיל 67, תסייע לציבור הנוסעים המשתייכים לאוכלוסייה זו בהתמודדות עם יוקר המחייה, בעיקר בתקופה בה הכנסותיהם מצומצמות נוכח פרישה לגמלאות. זכאות לפרופיל "צעיר" ומתן הנחה למשוחררי סדיר, שירות לאומי ושירות לאומי-אזרחי - עדכון הוראת השעה להוראת קבע כדי להנחיל ולעודד הרגלי נסיעה קבועה בתחבורה הציבורית חלף נסיעה ברכב פרטי, בקרב אוכלוסיית הנוער והצעירים, מוצע להעניק הנחה בשיעור של 33% ברכישת הסדר נסיעה תקופתי (חופשי חודשי) לאוכלוסיית הצעירים בגילאים 26-18 (כולל), וכן ניתנה הנחה בשיעור של 100% לנוסעים שהם משוחררי סדיר, שירות לאומי ושירות לאומי-אזרחי, זאת למשך שנה מיום סיום תקופת שירותם הסדיר או הלאומי כאמור. יצוין כי זכאויות אלה נקבעו בזמנו כהוראת שעה, עתה להגשמת הרציונל כאמור, תתוקנה הוראות אלה באופן קבוע כחלק מפרופילי הזכאות הקבועים בסעיף 7 לצו העיקרי. סעיף 5 על פי הסיכום התקציבי לשנת 2025, יעודכנו תעריפי התחבורה הציבורית, כך שהתעריף הבודד יעלה ב-2 ₪, ובהתאם לכך וליחס המקובל – יעודכנו גם תעריפי הסדרי הנסיעה היומיים והחודשיים. העלאת תעריפי התחבורה הציבורית צפויה להביא לעלייה בפדיון השנתי לאוצר המדינה. תוספת תקציבית זו תאפשר ניצול משאבים לאומי יעיל, בין היתר לטובת שיפור שירותי התחבורה הציבורית באמצעות מתן תוספות שירות. סעיף 6 כדי לאפשר פרק זמן להתארגנות מערכתית וטכנולוגית נקבע מועד תחילה ליום 25 באפריל 2025, למעט הוראות שכבר ייושמו בעבר במסגרת הוראת שעה. סעיף 7 בהתאם למדיניות הממשלה, במסגרת החלטת ממשלה 920 מיום 10 בספטמבר 2023 (להלן- החלטה 920), הוחלט לקדם את רפורמת "צדק תחבורתי" במטרה להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית תוך העמקת התמריצים לציבור, בדגש על תושבי אזורים מרוחקים גאוגרפית ממרכזי המטרופולינים. בהתאם לסעיף 1א. להחלטה 920, בשלב ראשון יושמה הרפורמה בדרך של מתן ההנחות לתושבי אזורים וישובים המדורגים ע"י הלמ"ס באשכול 5-1 במדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות (למעט אלה המדורגים באשכולות 9-10 במדד כלכלי – חברתי). ההנחה ניתנת לטובת רכישת הסדר נסיעה תקופתי (חופשי חודשי) בהנחה בשיעור של 50% בלבד, בכפוף להצגת אישורים המעידים על תושבות באזורים אלה. לצורך המשך יישום הרפורמה והרחבתה בהתאם להחלטה 920, הנוגע לתושבי האזורים הסטטיסטיים המדורגים לפי הלמ"ס, מוצע להאריך את הוראת השעה הנוגעת לשלב א, קרי, מתן הנחה לתושבי האזורים והיישובים המדורגים ע"י הלמ"ס באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות, וכן לקבוע הוראת שעה נוספת, שעניינה במתן הנחה לתושבי האזורים הסטטיסטיים בהתאם לתנאי הדרוג הכלכלי – חברתי, כמפורט בסעיף 1 סעיפים קטנים ב-ד להחלטה 920. ניתן להגיש למשרד הערות עד ליום ג בניסן, |
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים