יש סיבה שההפרש בין 3 חדרים ל 4 יצטמצמו ל200 אלף ש"ח?
ממה שאני רואה בבית שמש שוק ה4 חד' ספג את הירידה הגדולה ביותר.
פרשנות שלי: הדירות הללו הם קצת "לא פה ולא שם", כלומר הם לא מצרך בסיסי שהזוצי"ם מתאבדים עליו (כמו ה3 חד'), וגם לא מצרך יוקרה שמתאים למשפרי דיור בעלי אמצעים (כמו ה5 חד'), אלא זהו פלח שוק קצת לא ברור, ולכן כשיש האטה במחירים הם ספגו את הירידה המקסימלית.
 
ממה שאני רואה בבית שמש שוק ה4 חד' ספג את הירידה הגדולה ביותר.
פרשנות שלי: הדירות הללו הם קצת "לא פה ולא שם", כלומר הם לא מצרך בסיסי שהזוצי"ם מתאבדים עליו (כמו ה3 חד'), וגם לא מצרך יוקרה שמתאים למשפרי דיור בעלי אמצעים (כמו ה5 חד'), אלא זהו פלח שוק קצת לא ברור, ולכן כשיש האטה במחירים הם ספגו את הירידה המקסימלית.
ככה זה תמיד אין הבדל גדול בין 3 חדרים ל4 חדרים (כמה שהדירה גדולה המחיר למ"ר יורד)
חוץ מזה ש5 חדרים זה בכלל לא מצרך יוקרה. יוקרה זה פנטהאוזים דופלקסים אולי דירות 5 חדרים עם גינה גדולה נחשב "יוקרה".
אם כבר 4 חדרים זה המצרך הכי קלאסי, חדר בנים בנות והורים.
 
אז יש לחדד, שדירת 3 חדרים עם אופציה, מול דירת 4 חדרים ללא אופציה, ההפרש תהיה רק 200 אלף ש"ח, לא?
מדובר על שתי הדירות שהעלו לעיל צילום מסך מיד 2.
דירת 3 חדרים יכולה לעלות בין 1.7 מיליון ל2.2 מיליון תלוי בהמון דברים.
דירת 4 חדרים יכולה לעלות בין 2 מיליון ל2.5 מיליון.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
אל תשכח את הפער בין קבלן הביצוע ליזם.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
אתה צודק,
אבל זה חישוב נטו של עלויות בניה, ליזם שנכנס יש עוד עלויות שבסוף משתקללות במחיר למטר.
לדוגמא רו"ח, מזכיר, משרד ועוד היד נטויה.
 
5000 ש"ח למ"ר בשומרון, או 5200 ש"ח למ"ר בבאר שבע, כסיף.
סובב ירושלים רק 6200 ש"ח למ"ר.
וזה עלות הבניה היום, אחרי העלייה "האסטרונומית" במחירי הבניה שכולם מדברים עליה.
 
5000 ש"ח למ"ר בשומרון, או 5200 ש"ח למ"ר בבאר שבע, כסיף.
וזה עלות הבניה היום, אחרי העלייה "האסטרונומית" במחירי הבניה שכולם מדברים עליה.
תתקשר לקבלן ותשאל אותו.
אני דיברתי עם חבר שבונה בשומרון ומחיר העלות שהוא אמר לי מגיע ל6,000 לפני מע"מ.
 
אתה צודק,
אבל זה חישוב נטו של עלויות בניה, ליזם שנכנס יש עוד עלויות שבסוף משתקללות במחיר למטר.
לדוגמא רו"ח, מזכיר, משרד ועוד היד נטויה.
זה לא נכון, כי תמיד מחשבים רווח ליזם ברווח גולמי
 
איני יודע האם מחירי הדיור בדרך לעלות או לרדת
קניתי דירה לאחרונה מה שאוטומטי מעמיד אותי בצד של המאמינים שהמחיר יעלה אבל בכל אופן אני שומר על ניטרליות
אבל הנתון על כמות הדירות הלא מכורות שלכאורה מעיד על ירידה עתידית,
צריך להיות מחושב עם כמות הקונים הפונטציאלים היושבים על הגדר,
אם בעבר כל זוג חרדי היה קונה דירה לפני החתונה או מיד אחרי, יש היום הרבה מאוד זוגות שכבר עברו מזמן את מה שנחשב מיד אחרי החתונה ועדיין לא קנו דירה,
ואין סיבה להניח שזה רק במגזר החרדי.
ולכן הנתון הזה היה צריך להיות משוקלל אם מספר הזוגות שאין בבעלותם דירה, נתון שלא קיים.
 
נערך לאחרונה ב:
IMG_0372.jpeg

הכתבה

81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?​

81 אלף דירות תקועות, מחירים שזוחלים למטה, ודירות מחיר למשתכן ״יד שנייה חדשות״ שמתחרות עם הקבלנים - שוק הנדל״ן מגיע לפרשת דרכים: מאחורי הכותרות היבשות של האטה במחירים ומבצעי מימון מסתתר סיפור עמוק יותר: הצפה חסרת תקדים של היצע, שיטות מכירה שמנסות להסתיר את הקיפאון ומילה אחת שאסור להעלות על הלשון: ירידות
צלי אהרון | 20/07/2025 09:12(33)

נושאים בכתבה
icn_tags_slashes.svg
מחירי הדירות יזמים קבלנים דירות לא מכורות היקף משכנתאות
דירות בבנייה

צילום: איציק יצחקי
לאחרונה פורסמו מספר נתונים על שוק הנדל"ן למגורים בישראל והמגמה נראית די ברורה: הקיפאון נמשך, המחירים יורדים, וההיצע מצטבר. לפי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע למספר אסטרונומי של 80.86 אלף דירות! נכון לסוף חודש מאי. מדובר על עלייה של כ-50% בתוך כשנתיים בלבד, מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באפריל 2022.

במקביל, מדד מחירי הדירות רשם ירידה של 0.3% לחודשים אפריל-מאי, והשלים בכך שלושה חודשים רצופים של ירידות במדד מחירי הדיור. במקביל, מנתוני המשכנתאות שנלקחו, חל גידול של 15% בהיקף המשכנתאות שנלקחו ביוני, שהסתכמו בכמעט 9 מיליארד שקל. חשוב לציין - לא פורסם עדיין כמה מתוך ה-9 מיליארד זה בעצם מיחזורים של משכנתאות שנלקחו בעבר, אבל עדיין - מדובר בסכום גדול יחסית, במיוחד לאור העובדה שאנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה קיפאון בעסקאות.

אז מה בעצם הסיבה לנתון הגבוה של המשכנתאות שנלקחו? קיימת בעיה מובנית במדידה של נתוני הנדל"ן בבכלל ושל המשכנתאות בפרט. צריך לזכור שבעצם מה שהמשיך להניע את המכירות של היזמים/קבלנים זה בעיקר מבצעי המימון האגרסיביים שלהם - 20% עכשיו ועוד 80% באכלוס, 90/10 וכו'. ומה שקורה במצב כזה הוא שרוכש פלוני לוקח את המשכנתא רק כאשר הוא נדרש להשלים את העסקה ובעצם לשלם ליזם את הסכום הגדול בעסקה - 80%.

כך נוצר מצב שבו רואים נתוני משכנתאות שמפורסמים כביכול ליוני 25, אבל בפועל מדובר על עסקאות שנעשו הרבה קודם לכן.




81 אלף דירות לא מכורות?! "מדובר על היתרי בנייה"​

כאמור, מלאי הדירות הלא מכורות עומד על מספר שנשמע כאילו הגיע מעולם מקביל. מדובר על מספר שיכול להספיק לעוד כשנתיים וחצי בלי שהקבלנים יבנו כלום עד אז. וזה יספיק. אבל הטענה המרכזית של היזמים והקבלנים היא ש"הנתון מעוות" וכששואלים עוד ומנסים לקבל תשובות אז - "זה כולל היתרי בנייה, ולא מדובר על דירות גמורות ומוכנות לאיכלוס".

זה נכון - באמת נכללות בדירות אלה גם דירות שרק כעת קיבלו היתר בנייה ועוד לא נבנו בפועל. אבל מה זה שייך בכלל? מספר הדירות הלא מכורות עלה בכ-50% בשנתיים בלבד! אז מה זה משנה אם זה דירות שנבנו כבר או שהן עוד לא קיבלו טופס 4 (מסמך המקנה איכלוס לדיירים בפועל וחיבור לחשמל). מדובר על היתרי בנייה. ועוד דבר - הרי לאורך העשור האחרון נמכרו כאן דירות עוד לפני שהיה היתר בנייה בכלל. אז איך מוסבר הגידול הענק הזה בדירות שלא נמכרו?

בחנו את עצמכם​

חידון שבועי על החדשות הכלכליות מביזפורטל בשבוע שחלף
התחילו

ואיך זה קשור ל'מחיר למשתכן'?​

וכעת, לגודל ההיצע המצטבר מצטרפת תופעה נוספת שמתחילה לתת את אותותיה: גל של דירות 'יד שנייה חדשות' ממחיר למשתכן שצפוי להציף עוד יותר דירות בשוק. מדובר באלפי דירות שהוגרלו ונרכשו לפני כחמש-שש שנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, ושעכשיו, עם סיום תקופת החסימה - הופכות לזמינות בשוק החופשי.

בפועל, מדובר בדירות חדשות כמעט לגמרי, שלעיתים אפילו לא אוכלסו, וממוקמות באזורים אטרקטיביים: כמו שכונת גליל ים בהרצליה, מערב ראשון לציון, פסגות אפק בראש העין, חריש, קריית ביאליק ועוד.

המשמעות ברורה: לצדן של הדירות שמציעים הקבלנים בפרויקטים חדשים, עם מפרט זהה ולעיתים אף מיקום זהה - מופיעות כעת דירות דומות, שמוצעות למכירה על ידי זוכים פרטיים. לרוב, הדירות הללו נמכרות במחיר תחרותי יותר, ובמקרים רבים גם זמינות לכניסה מיידית. מדובר על יתרון משמעותי בעיני רוכשים שלא מעוניינים להמתין שלוש או ארבע שנים לאכלוס.

מבחינת הקבלנים, מדובר בתחרות ישירה, כזו שקשה מאוד להתחרות בה, משום שהמוכר הפרטי אינו כפוף לעלויות מימון כבדות, ואינו צריך לשמור על רווח יזמי. במילים פשוטות: גם הדירות הללו מצטרפות למאגר ההיצע - רק שהן "נולדות" כשוק יד שנייה, ולכן לא נספרות בסטטיסטיקת המלאי הלא מכור.

אבל בפועל הן חלק בלתי נפרד מהמשוואה – והן משפיעות על קצב המכירות, על גובה ההנחות ועל הלחץ שמופעל על השוק כולו. ככל שגל הדירות הזה יתפשט לעוד ערים ושכונות, כך ילך ויגבר האתגר של הקבלנים להמשיך ולתת הנחות בצורות שונות. אם כיום מדובר על 'קנה דירה ואנחנו נשלם את המשכנתא שלך ל-15 שנים', או 'קנה דירה ותקבל ריהוט בחצי מיליון שקל', הם יצטרכו לחשוב על מודלים אחרים לשיטה הנרקמת - והעיקר, לא לומר את צמד המילים 'ירידת מחירים'.

נתונים 'מעוכבים'​

הלמ״ס בודקת כל עסקה רק לאחר רישום בטאבו או במערכת רשות המסים, ולכן הנתונים שהיא מפרסמת היום משקפים בפועל עסקאות שנחתמו לפני כחודשיים וחצי. המשמעות היא שהירידה של 0.3% שמופיעה במדד מחירי הדירות מתייחסת בפועל לעסקאות שבוצעו במרץ-אפריל ולא משקפת את מה שמתרחש ביוני-יולי.
בשטח, מסתמן כי הירידות בפועל מורגשות הרבה יותר: במרכז הארץ, הפערים בין מחירי דירות דומות שנמכרו בתחילת השנה לעסקאות חדשות שמבוצעות כיום, מגיעים לעיתים ל-5% ואף יותר. בפריפריה נרשמים פערים משמעותיים במיוחד – דירות חדשות שהוצעו בעבר ב־1.45 עד 1.5 מיליון שקל נמכרות כיום במחירים שנמוכים מ־1.3 מיליון, כדי למשוך קונים בשוק קפוא. העסקאות האלו טרם נקלטו בנתונים הרשמיים, והמשמעות היא שמדדי המחירים יתחילו להראות ירידה מובהקת יותר רק בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו, כשאותן עסקאות ייכנסו לבסיס הנתונים. עד אז, המדדים משקפים תמונה "מאוחרת" של השוק, ולא תמיד מספרים את הסיפור המלא על עומק השחיקה במחירים.
 
זה לא נכון, כי תמיד מחשבים רווח ליזם ברווח גולמי
אם הבנתי נכון את כוונתך, זה לא משנה, כי @די בא לעמת את היזמים שמתבכיינים שעלו להם מחירי הבניה ועל כך אמרתי שצריך לעמת אותם עם כמה שעולה להם, לא כמה שעולה למבצע שהם שוכרים.

כמה עולה להם? עלות ההקמה + הרווח של המבצע + התכנון והפיקוח על המבצע וכו'.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
זה כמובן בלי עלות קרקע (לפחות 20k למ״ר בתל אביב לדוג׳)
וחוץ מעלות תכנון, רישוי, תפעול, שיווק, עו״ד, וכמובן רווח יזמי
האמת, זה יותר מייאש ממעודד…
 
נערך לאחרונה ב:
איני יודע האם מחירי הדיור בדרך לעלות או לרדת
(קניתי דירה לאחרונה מה שאוטומטי מעמיד אותי בצד של המאמינים שהמחיר יעלה אבל בכל אופן אני שומר על ניטרליות)
אבל הנתון על כמות הדירות הלא מכורות שלכאורה מעיד על ירידה עתידית,
צריך להיות מחושב עם כמות הקונים הפונטציאלים היושבים על הגדר,
אם בעבר כל זוג חרדי היה קונה דירה לפני החתונה או מיד אחרי, יש היום הרבה מאוד זוגות שכבר עברו מזמן את מה שנחשב מיד אחרי החתונה ועדיין לא קנו דירה,
ואין סיבה להניח שזה רק במגזר החרדי.
ולכן הנתון הזה היה צריך להיות משוקלל אם מספר הזוגות שאין בבעלותם דירה, נתון שלא קיים.
תראה אני לא יודע מה יקרה, אישית מהמר על ירידה בטווח הקצר ועליה בטווח הארוך.
בכל אופן יש כאן פרדוקס שצריך להיפתר.
מצד אחד- מחירי עלויות הבניה התייקרו, אם זה בקבלן המבצע ובעלויות המימון-מה שמחייב את הקבלנים למכור במחיר גבוה.
מצד שני- יש ציבור גדול שיושב על הגדר- בציבור בכללי- לדוגמא: בעל שיצא להילחם ונמצא במילואים- פחות מתעסק בקניית דירות, בנוסף הריביות הגבוהות והחשוב מכולם, הציבור בכללות הגיע לרף יכולת התשלום שלו, צריך להביא המון הון עצמי.
מה הפיתרון אני לא יודע, אולי להוריד את מחיר הקרקעות, אם מישהו כאן יכול להאיר את עיני אני ישמח.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
עכשיו תוסיף (גם אם תיקח את העלות הכי זולה 5000 שח בשומרון)
עלויות עקיפות
עלות קרקע
עלות מימון
רווח יזמי
עלות מעמ
תחלק למ"ר ותגיד כמה יוצא לך
 
צפה בקובץ המצורף 2018295
הכתבה

81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?​

81 אלף דירות תקועות, מחירים שזוחלים למטה, ודירות מחיר למשתכן ״יד שנייה חדשות״ שמתחרות עם הקבלנים - שוק הנדל״ן מגיע לפרשת דרכים: מאחורי הכותרות היבשות של האטה במחירים ומבצעי מימון מסתתר סיפור עמוק יותר: הצפה חסרת תקדים של היצע, שיטות מכירה שמנסות להסתיר את הקיפאון ומילה אחת שאסור להעלות על הלשון: ירידות
צלי אהרון | 20/07/2025 09:12(33)

נושאים בכתבה
icn_tags_slashes.svg
מחירי הדירות יזמים קבלנים דירות לא מכורות היקף משכנתאות
דירות בבנייה

צילום: איציק יצחקי
לאחרונה פורסמו מספר נתונים על שוק הנדל"ן למגורים בישראל והמגמה נראית די ברורה: הקיפאון נמשך, המחירים יורדים, וההיצע מצטבר. לפי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע למספר אסטרונומי של 80.86 אלף דירות! נכון לסוף חודש מאי. מדובר על עלייה של כ-50% בתוך כשנתיים בלבד, מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באפריל 2022.

במקביל, מדד מחירי הדירות רשם ירידה של 0.3% לחודשים אפריל-מאי, והשלים בכך שלושה חודשים רצופים של ירידות במדד מחירי הדיור. במקביל, מנתוני המשכנתאות שנלקחו, חל גידול של 15% בהיקף המשכנתאות שנלקחו ביוני, שהסתכמו בכמעט 9 מיליארד שקל. חשוב לציין - לא פורסם עדיין כמה מתוך ה-9 מיליארד זה בעצם מיחזורים של משכנתאות שנלקחו בעבר, אבל עדיין - מדובר בסכום גדול יחסית, במיוחד לאור העובדה שאנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה קיפאון בעסקאות.

אז מה בעצם הסיבה לנתון הגבוה של המשכנתאות שנלקחו? קיימת בעיה מובנית במדידה של נתוני הנדל"ן בבכלל ושל המשכנתאות בפרט. צריך לזכור שבעצם מה שהמשיך להניע את המכירות של היזמים/קבלנים זה בעיקר מבצעי המימון האגרסיביים שלהם - 20% עכשיו ועוד 80% באכלוס, 90/10 וכו'. ומה שקורה במצב כזה הוא שרוכש פלוני לוקח את המשכנתא רק כאשר הוא נדרש להשלים את העסקה ובעצם לשלם ליזם את הסכום הגדול בעסקה - 80%.

כך נוצר מצב שבו רואים נתוני משכנתאות שמפורסמים כביכול ליוני 25, אבל בפועל מדובר על עסקאות שנעשו הרבה קודם לכן.




81 אלף דירות לא מכורות?! "מדובר על היתרי בנייה"​

כאמור, מלאי הדירות הלא מכורות עומד על מספר שנשמע כאילו הגיע מעולם מקביל. מדובר על מספר שיכול להספיק לעוד כשנתיים וחצי בלי שהקבלנים יבנו כלום עד אז. וזה יספיק. אבל הטענה המרכזית של היזמים והקבלנים היא ש"הנתון מעוות" וכששואלים עוד ומנסים לקבל תשובות אז - "זה כולל היתרי בנייה, ולא מדובר על דירות גמורות ומוכנות לאיכלוס".

זה נכון - באמת נכללות בדירות אלה גם דירות שרק כעת קיבלו היתר בנייה ועוד לא נבנו בפועל. אבל מה זה שייך בכלל? מספר הדירות הלא מכורות עלה בכ-50% בשנתיים בלבד! אז מה זה משנה אם זה דירות שנבנו כבר או שהן עוד לא קיבלו טופס 4 (מסמך המקנה איכלוס לדיירים בפועל וחיבור לחשמל). מדובר על היתרי בנייה. ועוד דבר - הרי לאורך העשור האחרון נמכרו כאן דירות עוד לפני שהיה היתר בנייה בכלל. אז איך מוסבר הגידול הענק הזה בדירות שלא נמכרו?

בחנו את עצמכם​

חידון שבועי על החדשות הכלכליות מביזפורטל בשבוע שחלף
התחילו

ואיך זה קשור ל'מחיר למשתכן'?​

וכעת, לגודל ההיצע המצטבר מצטרפת תופעה נוספת שמתחילה לתת את אותותיה: גל של דירות 'יד שנייה חדשות' ממחיר למשתכן שצפוי להציף עוד יותר דירות בשוק. מדובר באלפי דירות שהוגרלו ונרכשו לפני כחמש-שש שנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, ושעכשיו, עם סיום תקופת החסימה - הופכות לזמינות בשוק החופשי.

בפועל, מדובר בדירות חדשות כמעט לגמרי, שלעיתים אפילו לא אוכלסו, וממוקמות באזורים אטרקטיביים: כמו שכונת גליל ים בהרצליה, מערב ראשון לציון, פסגות אפק בראש העין, חריש, קריית ביאליק ועוד.

המשמעות ברורה: לצדן של הדירות שמציעים הקבלנים בפרויקטים חדשים, עם מפרט זהה ולעיתים אף מיקום זהה - מופיעות כעת דירות דומות, שמוצעות למכירה על ידי זוכים פרטיים. לרוב, הדירות הללו נמכרות במחיר תחרותי יותר, ובמקרים רבים גם זמינות לכניסה מיידית. מדובר על יתרון משמעותי בעיני רוכשים שלא מעוניינים להמתין שלוש או ארבע שנים לאכלוס.

מבחינת הקבלנים, מדובר בתחרות ישירה, כזו שקשה מאוד להתחרות בה, משום שהמוכר הפרטי אינו כפוף לעלויות מימון כבדות, ואינו צריך לשמור על רווח יזמי. במילים פשוטות: גם הדירות הללו מצטרפות למאגר ההיצע - רק שהן "נולדות" כשוק יד שנייה, ולכן לא נספרות בסטטיסטיקת המלאי הלא מכור.

אבל בפועל הן חלק בלתי נפרד מהמשוואה – והן משפיעות על קצב המכירות, על גובה ההנחות ועל הלחץ שמופעל על השוק כולו. ככל שגל הדירות הזה יתפשט לעוד ערים ושכונות, כך ילך ויגבר האתגר של הקבלנים להמשיך ולתת הנחות בצורות שונות. אם כיום מדובר על 'קנה דירה ואנחנו נשלם את המשכנתא שלך ל-15 שנים', או 'קנה דירה ותקבל ריהוט בחצי מיליון שקל', הם יצטרכו לחשוב על מודלים אחרים לשיטה הנרקמת - והעיקר, לא לומר את צמד המילים 'ירידת מחירים'.

נתונים 'מעוכבים'​

הלמ״ס בודקת כל עסקה רק לאחר רישום בטאבו או במערכת רשות המסים, ולכן הנתונים שהיא מפרסמת היום משקפים בפועל עסקאות שנחתמו לפני כחודשיים וחצי. המשמעות היא שהירידה של 0.3% שמופיעה במדד מחירי הדירות מתייחסת בפועל לעסקאות שבוצעו במרץ-אפריל ולא משקפת את מה שמתרחש ביוני-יולי.
בשטח, מסתמן כי הירידות בפועל מורגשות הרבה יותר: במרכז הארץ, הפערים בין מחירי דירות דומות שנמכרו בתחילת השנה לעסקאות חדשות שמבוצעות כיום, מגיעים לעיתים ל-5% ואף יותר. בפריפריה נרשמים פערים משמעותיים במיוחד – דירות חדשות שהוצעו בעבר ב־1.45 עד 1.5 מיליון שקל נמכרות כיום במחירים שנמוכים מ־1.3 מיליון, כדי למשוך קונים בשוק קפוא. העסקאות האלו טרם נקלטו בנתונים הרשמיים, והמשמעות היא שמדדי המחירים יתחילו להראות ירידה מובהקת יותר רק בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו, כשאותן עסקאות ייכנסו לבסיס הנתונים. עד אז, המדדים משקפים תמונה "מאוחרת" של השוק, ולא תמיד מספרים את הסיפור המלא על עומק השחיקה במחירים.
אם יש כ"כ הרבה דירות אצל הקבלנים, למה אין הצפה וירידת מחירים דרסטית במחירי השכירות?
כמו שמצויין בגוף הכתבה- זה כולל היתרים ולא דירות בנויות בפועל.
 
אם הבנתי נכון את כוונתך, זה לא משנה, כי @די בא לעמת את היזמים שמתבכיינים שעלו להם מחירי הבניה ועל כך אמרתי שצריך לעמת אותם עם כמה שעולה להם, לא כמה שעולה למבצע שהם שוכרים.
ברור שצריך לחשב כמה עולה ליזם, (אל תשכחו שיש הרבה יזמים שהם גם המבצעים).
סה"כ השבתי למה שטען @כי אנו עמך שיש עוד הוצאות וכו' - זה נכון אבל רווחיות של פרויקט כשהבנק בודק אם הפרויקט רווחי או לא, הוא בודק ברווח גולמי ולא ברווח תפעולי,
כמובן שקרקע ועלות בנייה מחושבים בתוך הרווח הגולמי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
0 תגובות
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה