יש סיבה שההפרש בין 3 חדרים ל 4 יצטמצמו ל200 אלף ש"ח?
ממה שאני רואה בבית שמש שוק ה4 חד' ספג את הירידה הגדולה ביותר.
פרשנות שלי: הדירות הללו הם קצת "לא פה ולא שם", כלומר הם לא מצרך בסיסי שהזוצי"ם מתאבדים עליו (כמו ה3 חד'), וגם לא מצרך יוקרה שמתאים למשפרי דיור בעלי אמצעים (כמו ה5 חד'), אלא זהו פלח שוק קצת לא ברור, ולכן כשיש האטה במחירים הם ספגו את הירידה המקסימלית.
 
ממה שאני רואה בבית שמש שוק ה4 חד' ספג את הירידה הגדולה ביותר.
פרשנות שלי: הדירות הללו הם קצת "לא פה ולא שם", כלומר הם לא מצרך בסיסי שהזוצי"ם מתאבדים עליו (כמו ה3 חד'), וגם לא מצרך יוקרה שמתאים למשפרי דיור בעלי אמצעים (כמו ה5 חד'), אלא זהו פלח שוק קצת לא ברור, ולכן כשיש האטה במחירים הם ספגו את הירידה המקסימלית.
ככה זה תמיד אין הבדל גדול בין 3 חדרים ל4 חדרים (כמה שהדירה גדולה המחיר למ"ר יורד)
חוץ מזה ש5 חדרים זה בכלל לא מצרך יוקרה. יוקרה זה פנטהאוזים דופלקסים אולי דירות 5 חדרים עם גינה גדולה נחשב "יוקרה".
אם כבר 4 חדרים זה המצרך הכי קלאסי, חדר בנים בנות והורים.
 
אז יש לחדד, שדירת 3 חדרים עם אופציה, מול דירת 4 חדרים ללא אופציה, ההפרש תהיה רק 200 אלף ש"ח, לא?
מדובר על שתי הדירות שהעלו לעיל צילום מסך מיד 2.
דירת 3 חדרים יכולה לעלות בין 1.7 מיליון ל2.2 מיליון תלוי בהמון דברים.
דירת 4 חדרים יכולה לעלות בין 2 מיליון ל2.5 מיליון.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
אל תשכח את הפער בין קבלן הביצוע ליזם.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
אתה צודק,
אבל זה חישוב נטו של עלויות בניה, ליזם שנכנס יש עוד עלויות שבסוף משתקללות במחיר למטר.
לדוגמא רו"ח, מזכיר, משרד ועוד היד נטויה.
 
5000 ש"ח למ"ר בשומרון, או 5200 ש"ח למ"ר בבאר שבע, כסיף.
סובב ירושלים רק 6200 ש"ח למ"ר.
וזה עלות הבניה היום, אחרי העלייה "האסטרונומית" במחירי הבניה שכולם מדברים עליה.
 
5000 ש"ח למ"ר בשומרון, או 5200 ש"ח למ"ר בבאר שבע, כסיף.
וזה עלות הבניה היום, אחרי העלייה "האסטרונומית" במחירי הבניה שכולם מדברים עליה.
תתקשר לקבלן ותשאל אותו.
אני דיברתי עם חבר שבונה בשומרון ומחיר העלות שהוא אמר לי מגיע ל6,000 לפני מע"מ.
 
אתה צודק,
אבל זה חישוב נטו של עלויות בניה, ליזם שנכנס יש עוד עלויות שבסוף משתקללות במחיר למטר.
לדוגמא רו"ח, מזכיר, משרד ועוד היד נטויה.
זה לא נכון, כי תמיד מחשבים רווח ליזם ברווח גולמי
 
איני יודע האם מחירי הדיור בדרך לעלות או לרדת
קניתי דירה לאחרונה מה שאוטומטי מעמיד אותי בצד של המאמינים שהמחיר יעלה אבל בכל אופן אני שומר על ניטרליות
אבל הנתון על כמות הדירות הלא מכורות שלכאורה מעיד על ירידה עתידית,
צריך להיות מחושב עם כמות הקונים הפונטציאלים היושבים על הגדר,
אם בעבר כל זוג חרדי היה קונה דירה לפני החתונה או מיד אחרי, יש היום הרבה מאוד זוגות שכבר עברו מזמן את מה שנחשב מיד אחרי החתונה ועדיין לא קנו דירה,
ואין סיבה להניח שזה רק במגזר החרדי.
ולכן הנתון הזה היה צריך להיות משוקלל אם מספר הזוגות שאין בבעלותם דירה, נתון שלא קיים.
 
נערך לאחרונה ב:
IMG_0372.jpeg

הכתבה

81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?​

81 אלף דירות תקועות, מחירים שזוחלים למטה, ודירות מחיר למשתכן ״יד שנייה חדשות״ שמתחרות עם הקבלנים - שוק הנדל״ן מגיע לפרשת דרכים: מאחורי הכותרות היבשות של האטה במחירים ומבצעי מימון מסתתר סיפור עמוק יותר: הצפה חסרת תקדים של היצע, שיטות מכירה שמנסות להסתיר את הקיפאון ומילה אחת שאסור להעלות על הלשון: ירידות
צלי אהרון | 20/07/2025 09:12(33)

נושאים בכתבה
icn_tags_slashes.svg
מחירי הדירות יזמים קבלנים דירות לא מכורות היקף משכנתאות
דירות בבנייה

צילום: איציק יצחקי
לאחרונה פורסמו מספר נתונים על שוק הנדל"ן למגורים בישראל והמגמה נראית די ברורה: הקיפאון נמשך, המחירים יורדים, וההיצע מצטבר. לפי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע למספר אסטרונומי של 80.86 אלף דירות! נכון לסוף חודש מאי. מדובר על עלייה של כ-50% בתוך כשנתיים בלבד, מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באפריל 2022.

במקביל, מדד מחירי הדירות רשם ירידה של 0.3% לחודשים אפריל-מאי, והשלים בכך שלושה חודשים רצופים של ירידות במדד מחירי הדיור. במקביל, מנתוני המשכנתאות שנלקחו, חל גידול של 15% בהיקף המשכנתאות שנלקחו ביוני, שהסתכמו בכמעט 9 מיליארד שקל. חשוב לציין - לא פורסם עדיין כמה מתוך ה-9 מיליארד זה בעצם מיחזורים של משכנתאות שנלקחו בעבר, אבל עדיין - מדובר בסכום גדול יחסית, במיוחד לאור העובדה שאנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה קיפאון בעסקאות.

אז מה בעצם הסיבה לנתון הגבוה של המשכנתאות שנלקחו? קיימת בעיה מובנית במדידה של נתוני הנדל"ן בבכלל ושל המשכנתאות בפרט. צריך לזכור שבעצם מה שהמשיך להניע את המכירות של היזמים/קבלנים זה בעיקר מבצעי המימון האגרסיביים שלהם - 20% עכשיו ועוד 80% באכלוס, 90/10 וכו'. ומה שקורה במצב כזה הוא שרוכש פלוני לוקח את המשכנתא רק כאשר הוא נדרש להשלים את העסקה ובעצם לשלם ליזם את הסכום הגדול בעסקה - 80%.

כך נוצר מצב שבו רואים נתוני משכנתאות שמפורסמים כביכול ליוני 25, אבל בפועל מדובר על עסקאות שנעשו הרבה קודם לכן.




81 אלף דירות לא מכורות?! "מדובר על היתרי בנייה"​

כאמור, מלאי הדירות הלא מכורות עומד על מספר שנשמע כאילו הגיע מעולם מקביל. מדובר על מספר שיכול להספיק לעוד כשנתיים וחצי בלי שהקבלנים יבנו כלום עד אז. וזה יספיק. אבל הטענה המרכזית של היזמים והקבלנים היא ש"הנתון מעוות" וכששואלים עוד ומנסים לקבל תשובות אז - "זה כולל היתרי בנייה, ולא מדובר על דירות גמורות ומוכנות לאיכלוס".

זה נכון - באמת נכללות בדירות אלה גם דירות שרק כעת קיבלו היתר בנייה ועוד לא נבנו בפועל. אבל מה זה שייך בכלל? מספר הדירות הלא מכורות עלה בכ-50% בשנתיים בלבד! אז מה זה משנה אם זה דירות שנבנו כבר או שהן עוד לא קיבלו טופס 4 (מסמך המקנה איכלוס לדיירים בפועל וחיבור לחשמל). מדובר על היתרי בנייה. ועוד דבר - הרי לאורך העשור האחרון נמכרו כאן דירות עוד לפני שהיה היתר בנייה בכלל. אז איך מוסבר הגידול הענק הזה בדירות שלא נמכרו?

בחנו את עצמכם​

חידון שבועי על החדשות הכלכליות מביזפורטל בשבוע שחלף
התחילו

ואיך זה קשור ל'מחיר למשתכן'?​

וכעת, לגודל ההיצע המצטבר מצטרפת תופעה נוספת שמתחילה לתת את אותותיה: גל של דירות 'יד שנייה חדשות' ממחיר למשתכן שצפוי להציף עוד יותר דירות בשוק. מדובר באלפי דירות שהוגרלו ונרכשו לפני כחמש-שש שנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, ושעכשיו, עם סיום תקופת החסימה - הופכות לזמינות בשוק החופשי.

בפועל, מדובר בדירות חדשות כמעט לגמרי, שלעיתים אפילו לא אוכלסו, וממוקמות באזורים אטרקטיביים: כמו שכונת גליל ים בהרצליה, מערב ראשון לציון, פסגות אפק בראש העין, חריש, קריית ביאליק ועוד.

המשמעות ברורה: לצדן של הדירות שמציעים הקבלנים בפרויקטים חדשים, עם מפרט זהה ולעיתים אף מיקום זהה - מופיעות כעת דירות דומות, שמוצעות למכירה על ידי זוכים פרטיים. לרוב, הדירות הללו נמכרות במחיר תחרותי יותר, ובמקרים רבים גם זמינות לכניסה מיידית. מדובר על יתרון משמעותי בעיני רוכשים שלא מעוניינים להמתין שלוש או ארבע שנים לאכלוס.

מבחינת הקבלנים, מדובר בתחרות ישירה, כזו שקשה מאוד להתחרות בה, משום שהמוכר הפרטי אינו כפוף לעלויות מימון כבדות, ואינו צריך לשמור על רווח יזמי. במילים פשוטות: גם הדירות הללו מצטרפות למאגר ההיצע - רק שהן "נולדות" כשוק יד שנייה, ולכן לא נספרות בסטטיסטיקת המלאי הלא מכור.

אבל בפועל הן חלק בלתי נפרד מהמשוואה – והן משפיעות על קצב המכירות, על גובה ההנחות ועל הלחץ שמופעל על השוק כולו. ככל שגל הדירות הזה יתפשט לעוד ערים ושכונות, כך ילך ויגבר האתגר של הקבלנים להמשיך ולתת הנחות בצורות שונות. אם כיום מדובר על 'קנה דירה ואנחנו נשלם את המשכנתא שלך ל-15 שנים', או 'קנה דירה ותקבל ריהוט בחצי מיליון שקל', הם יצטרכו לחשוב על מודלים אחרים לשיטה הנרקמת - והעיקר, לא לומר את צמד המילים 'ירידת מחירים'.

נתונים 'מעוכבים'​

הלמ״ס בודקת כל עסקה רק לאחר רישום בטאבו או במערכת רשות המסים, ולכן הנתונים שהיא מפרסמת היום משקפים בפועל עסקאות שנחתמו לפני כחודשיים וחצי. המשמעות היא שהירידה של 0.3% שמופיעה במדד מחירי הדירות מתייחסת בפועל לעסקאות שבוצעו במרץ-אפריל ולא משקפת את מה שמתרחש ביוני-יולי.
בשטח, מסתמן כי הירידות בפועל מורגשות הרבה יותר: במרכז הארץ, הפערים בין מחירי דירות דומות שנמכרו בתחילת השנה לעסקאות חדשות שמבוצעות כיום, מגיעים לעיתים ל-5% ואף יותר. בפריפריה נרשמים פערים משמעותיים במיוחד – דירות חדשות שהוצעו בעבר ב־1.45 עד 1.5 מיליון שקל נמכרות כיום במחירים שנמוכים מ־1.3 מיליון, כדי למשוך קונים בשוק קפוא. העסקאות האלו טרם נקלטו בנתונים הרשמיים, והמשמעות היא שמדדי המחירים יתחילו להראות ירידה מובהקת יותר רק בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו, כשאותן עסקאות ייכנסו לבסיס הנתונים. עד אז, המדדים משקפים תמונה "מאוחרת" של השוק, ולא תמיד מספרים את הסיפור המלא על עומק השחיקה במחירים.
 
זה לא נכון, כי תמיד מחשבים רווח ליזם ברווח גולמי
אם הבנתי נכון את כוונתך, זה לא משנה, כי @די בא לעמת את היזמים שמתבכיינים שעלו להם מחירי הבניה ועל כך אמרתי שצריך לעמת אותם עם כמה שעולה להם, לא כמה שעולה למבצע שהם שוכרים.

כמה עולה להם? עלות ההקמה + הרווח של המבצע + התכנון והפיקוח על המבצע וכו'.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
זה כמובן בלי עלות קרקע (לפחות 20k למ״ר בתל אביב לדוג׳)
וחוץ מעלות תכנון, רישוי, תפעול, שיווק, עו״ד, וכמובן רווח יזמי
האמת, זה יותר מייאש ממעודד…
 
נערך לאחרונה ב:
איני יודע האם מחירי הדיור בדרך לעלות או לרדת
(קניתי דירה לאחרונה מה שאוטומטי מעמיד אותי בצד של המאמינים שהמחיר יעלה אבל בכל אופן אני שומר על ניטרליות)
אבל הנתון על כמות הדירות הלא מכורות שלכאורה מעיד על ירידה עתידית,
צריך להיות מחושב עם כמות הקונים הפונטציאלים היושבים על הגדר,
אם בעבר כל זוג חרדי היה קונה דירה לפני החתונה או מיד אחרי, יש היום הרבה מאוד זוגות שכבר עברו מזמן את מה שנחשב מיד אחרי החתונה ועדיין לא קנו דירה,
ואין סיבה להניח שזה רק במגזר החרדי.
ולכן הנתון הזה היה צריך להיות משוקלל אם מספר הזוגות שאין בבעלותם דירה, נתון שלא קיים.
תראה אני לא יודע מה יקרה, אישית מהמר על ירידה בטווח הקצר ועליה בטווח הארוך.
בכל אופן יש כאן פרדוקס שצריך להיפתר.
מצד אחד- מחירי עלויות הבניה התייקרו, אם זה בקבלן המבצע ובעלויות המימון-מה שמחייב את הקבלנים למכור במחיר גבוה.
מצד שני- יש ציבור גדול שיושב על הגדר- בציבור בכללי- לדוגמא: בעל שיצא להילחם ונמצא במילואים- פחות מתעסק בקניית דירות, בנוסף הריביות הגבוהות והחשוב מכולם, הציבור בכללות הגיע לרף יכולת התשלום שלו, צריך להביא המון הון עצמי.
מה הפיתרון אני לא יודע, אולי להוריד את מחיר הקרקעות, אם מישהו כאן יכול להאיר את עיני אני ישמח.
 
לתשומת לב כל אלו שטענו שאי אפשר לבנות דירה חדשה בפחות מXXX
מצורף כתבה עם קישור לאומדן של לשכת שמאי מקרקעין
לדוגמא באיזור "סובב ירושלים", בניין 9 קומות, דירה 4 חדרים 100 מ"ר (לפי החשבון שלי 120 מ"ר רישוי כולל שטחים משותפים) עלות בניה כולל מע"מ פחות מ900,000 ש"ח.
יש איזורים אפילו יותר זולים.
עכשיו תוסיף (גם אם תיקח את העלות הכי זולה 5000 שח בשומרון)
עלויות עקיפות
עלות קרקע
עלות מימון
רווח יזמי
עלות מעמ
תחלק למ"ר ותגיד כמה יוצא לך
 
צפה בקובץ המצורף 2018295
הכתבה

81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?​

81 אלף דירות תקועות, מחירים שזוחלים למטה, ודירות מחיר למשתכן ״יד שנייה חדשות״ שמתחרות עם הקבלנים - שוק הנדל״ן מגיע לפרשת דרכים: מאחורי הכותרות היבשות של האטה במחירים ומבצעי מימון מסתתר סיפור עמוק יותר: הצפה חסרת תקדים של היצע, שיטות מכירה שמנסות להסתיר את הקיפאון ומילה אחת שאסור להעלות על הלשון: ירידות
צלי אהרון | 20/07/2025 09:12(33)

נושאים בכתבה
icn_tags_slashes.svg
מחירי הדירות יזמים קבלנים דירות לא מכורות היקף משכנתאות
דירות בבנייה

צילום: איציק יצחקי
לאחרונה פורסמו מספר נתונים על שוק הנדל"ן למגורים בישראל והמגמה נראית די ברורה: הקיפאון נמשך, המחירים יורדים, וההיצע מצטבר. לפי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע למספר אסטרונומי של 80.86 אלף דירות! נכון לסוף חודש מאי. מדובר על עלייה של כ-50% בתוך כשנתיים בלבד, מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באפריל 2022.

במקביל, מדד מחירי הדירות רשם ירידה של 0.3% לחודשים אפריל-מאי, והשלים בכך שלושה חודשים רצופים של ירידות במדד מחירי הדיור. במקביל, מנתוני המשכנתאות שנלקחו, חל גידול של 15% בהיקף המשכנתאות שנלקחו ביוני, שהסתכמו בכמעט 9 מיליארד שקל. חשוב לציין - לא פורסם עדיין כמה מתוך ה-9 מיליארד זה בעצם מיחזורים של משכנתאות שנלקחו בעבר, אבל עדיין - מדובר בסכום גדול יחסית, במיוחד לאור העובדה שאנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה קיפאון בעסקאות.

אז מה בעצם הסיבה לנתון הגבוה של המשכנתאות שנלקחו? קיימת בעיה מובנית במדידה של נתוני הנדל"ן בבכלל ושל המשכנתאות בפרט. צריך לזכור שבעצם מה שהמשיך להניע את המכירות של היזמים/קבלנים זה בעיקר מבצעי המימון האגרסיביים שלהם - 20% עכשיו ועוד 80% באכלוס, 90/10 וכו'. ומה שקורה במצב כזה הוא שרוכש פלוני לוקח את המשכנתא רק כאשר הוא נדרש להשלים את העסקה ובעצם לשלם ליזם את הסכום הגדול בעסקה - 80%.

כך נוצר מצב שבו רואים נתוני משכנתאות שמפורסמים כביכול ליוני 25, אבל בפועל מדובר על עסקאות שנעשו הרבה קודם לכן.




81 אלף דירות לא מכורות?! "מדובר על היתרי בנייה"​

כאמור, מלאי הדירות הלא מכורות עומד על מספר שנשמע כאילו הגיע מעולם מקביל. מדובר על מספר שיכול להספיק לעוד כשנתיים וחצי בלי שהקבלנים יבנו כלום עד אז. וזה יספיק. אבל הטענה המרכזית של היזמים והקבלנים היא ש"הנתון מעוות" וכששואלים עוד ומנסים לקבל תשובות אז - "זה כולל היתרי בנייה, ולא מדובר על דירות גמורות ומוכנות לאיכלוס".

זה נכון - באמת נכללות בדירות אלה גם דירות שרק כעת קיבלו היתר בנייה ועוד לא נבנו בפועל. אבל מה זה שייך בכלל? מספר הדירות הלא מכורות עלה בכ-50% בשנתיים בלבד! אז מה זה משנה אם זה דירות שנבנו כבר או שהן עוד לא קיבלו טופס 4 (מסמך המקנה איכלוס לדיירים בפועל וחיבור לחשמל). מדובר על היתרי בנייה. ועוד דבר - הרי לאורך העשור האחרון נמכרו כאן דירות עוד לפני שהיה היתר בנייה בכלל. אז איך מוסבר הגידול הענק הזה בדירות שלא נמכרו?

בחנו את עצמכם​

חידון שבועי על החדשות הכלכליות מביזפורטל בשבוע שחלף
התחילו

ואיך זה קשור ל'מחיר למשתכן'?​

וכעת, לגודל ההיצע המצטבר מצטרפת תופעה נוספת שמתחילה לתת את אותותיה: גל של דירות 'יד שנייה חדשות' ממחיר למשתכן שצפוי להציף עוד יותר דירות בשוק. מדובר באלפי דירות שהוגרלו ונרכשו לפני כחמש-שש שנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, ושעכשיו, עם סיום תקופת החסימה - הופכות לזמינות בשוק החופשי.

בפועל, מדובר בדירות חדשות כמעט לגמרי, שלעיתים אפילו לא אוכלסו, וממוקמות באזורים אטרקטיביים: כמו שכונת גליל ים בהרצליה, מערב ראשון לציון, פסגות אפק בראש העין, חריש, קריית ביאליק ועוד.

המשמעות ברורה: לצדן של הדירות שמציעים הקבלנים בפרויקטים חדשים, עם מפרט זהה ולעיתים אף מיקום זהה - מופיעות כעת דירות דומות, שמוצעות למכירה על ידי זוכים פרטיים. לרוב, הדירות הללו נמכרות במחיר תחרותי יותר, ובמקרים רבים גם זמינות לכניסה מיידית. מדובר על יתרון משמעותי בעיני רוכשים שלא מעוניינים להמתין שלוש או ארבע שנים לאכלוס.

מבחינת הקבלנים, מדובר בתחרות ישירה, כזו שקשה מאוד להתחרות בה, משום שהמוכר הפרטי אינו כפוף לעלויות מימון כבדות, ואינו צריך לשמור על רווח יזמי. במילים פשוטות: גם הדירות הללו מצטרפות למאגר ההיצע - רק שהן "נולדות" כשוק יד שנייה, ולכן לא נספרות בסטטיסטיקת המלאי הלא מכור.

אבל בפועל הן חלק בלתי נפרד מהמשוואה – והן משפיעות על קצב המכירות, על גובה ההנחות ועל הלחץ שמופעל על השוק כולו. ככל שגל הדירות הזה יתפשט לעוד ערים ושכונות, כך ילך ויגבר האתגר של הקבלנים להמשיך ולתת הנחות בצורות שונות. אם כיום מדובר על 'קנה דירה ואנחנו נשלם את המשכנתא שלך ל-15 שנים', או 'קנה דירה ותקבל ריהוט בחצי מיליון שקל', הם יצטרכו לחשוב על מודלים אחרים לשיטה הנרקמת - והעיקר, לא לומר את צמד המילים 'ירידת מחירים'.

נתונים 'מעוכבים'​

הלמ״ס בודקת כל עסקה רק לאחר רישום בטאבו או במערכת רשות המסים, ולכן הנתונים שהיא מפרסמת היום משקפים בפועל עסקאות שנחתמו לפני כחודשיים וחצי. המשמעות היא שהירידה של 0.3% שמופיעה במדד מחירי הדירות מתייחסת בפועל לעסקאות שבוצעו במרץ-אפריל ולא משקפת את מה שמתרחש ביוני-יולי.
בשטח, מסתמן כי הירידות בפועל מורגשות הרבה יותר: במרכז הארץ, הפערים בין מחירי דירות דומות שנמכרו בתחילת השנה לעסקאות חדשות שמבוצעות כיום, מגיעים לעיתים ל-5% ואף יותר. בפריפריה נרשמים פערים משמעותיים במיוחד – דירות חדשות שהוצעו בעבר ב־1.45 עד 1.5 מיליון שקל נמכרות כיום במחירים שנמוכים מ־1.3 מיליון, כדי למשוך קונים בשוק קפוא. העסקאות האלו טרם נקלטו בנתונים הרשמיים, והמשמעות היא שמדדי המחירים יתחילו להראות ירידה מובהקת יותר רק בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו, כשאותן עסקאות ייכנסו לבסיס הנתונים. עד אז, המדדים משקפים תמונה "מאוחרת" של השוק, ולא תמיד מספרים את הסיפור המלא על עומק השחיקה במחירים.
אם יש כ"כ הרבה דירות אצל הקבלנים, למה אין הצפה וירידת מחירים דרסטית במחירי השכירות?
כמו שמצויין בגוף הכתבה- זה כולל היתרים ולא דירות בנויות בפועל.
 
אם הבנתי נכון את כוונתך, זה לא משנה, כי @די בא לעמת את היזמים שמתבכיינים שעלו להם מחירי הבניה ועל כך אמרתי שצריך לעמת אותם עם כמה שעולה להם, לא כמה שעולה למבצע שהם שוכרים.
ברור שצריך לחשב כמה עולה ליזם, (אל תשכחו שיש הרבה יזמים שהם גם המבצעים).
סה"כ השבתי למה שטען @כי אנו עמך שיש עוד הוצאות וכו' - זה נכון אבל רווחיות של פרויקט כשהבנק בודק אם הפרויקט רווחי או לא, הוא בודק ברווח גולמי ולא ברווח תפעולי,
כמובן שקרקע ועלות בנייה מחושבים בתוך הרווח הגולמי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה