• הוסף לסימניות
  • #21
זה נשמע כל כך טוב
שאני שואל את עצמי

אם זה גם פחות תנודתי וגם תשואה ממוצעת באותה הרמה פחות או יותר
אז למה רק לבעלי לב חלש?
לכולם זה טוב
גם פחות סיכון עם אותו הסיכוי

למה ליסוע ברכבת הרים אם אפשר לשבת במזגן?!
אני ממש מסכים עם השאלה, אבל -

בגדול, לא ניתן לבנות על כך, שתשוואות שאנו מכירים מן העבר, ימשיכו גם בעתיד, וגם:
חסרונות:
1. ניסיון 'התחכמות' והשקעה שלא לפי הממוצע בשוק.
2. חוסר פיזור, אם כי 100 מניות הם פיזור מספיק בד"כ.
וגם
וגם חוסך דמי ניהול מטורפים של ה-SPLV
לא כ"כ מטורפים אך גבוהים יחסית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא כ"כ מטורפים אך גבוהים יחסית.
:D כמובן הכל בפרופורציה ובהשוואה לקרנות אחרות.

נראה לי שפחות הדגשתי שהאשכול חשוב ומעורר מחשבה
ונהניתי מאד.
רק ביקשת ביקורת אז התאמצתי :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה נשמע כל כך טוב
שאני שואל את עצמי

אם זה גם פחות תנודתי וגם תשואה ממוצעת באותה הרמה פחות או יותר
אז למה רק לבעלי לב חלש?
לכולם זה טוב
גם פחות סיכון עם אותו הסיכוי

למה ליסוע ברכבת הרים אם אפשר לשבת במזגן?!
אתה בעצם אומר לגנוז את רעיון הS&P 500
ולהודיע לכל המשקיעים שיש משהו טוב יותר שנקרא פקטור התנודתיות הנמוכה. (סימול: SPLV)
להלן כמה נקודות לצינון ההתלהבות:
  1. דמי הניהול יקרים יותר ממחקה מדד S&P 500.
  2. פיזור על 75 חברות במקום 500.
  3. בחירת המניות פחות פאסיבית ממדד S&P 500.
  4. סטיית תקן פוחתת אבל לא נעלמת.
  5. אין ערובה שסטיית תקן בעבר תמשיך בעתיד.
  6. בזמני ירידות תתכן פאניקה נוספת בעקבות אחזקת קרן פחות מוכרת.
  7. הליכה בS&P 500, היא הליכה בדרך מוכרת.
    שיטוט אחרי דרכים חדשות עשוי להביא לתוצאה גרועה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
@ה. שלמה נשמח מאוד אם תעלה קישור לקובץ טבלה שנוכל לערוך נתונים ולבדוק את שימת הדולר הראשון בכל שנה שהיא.
כמובן אם ביכולתך ותודה רבה על הטבלה כי הרבה זמן חיכינו לה.
אגב נ.ב. יש לי תאוריה אך לא מצאתי מדד שעוקב אחריה שיוכל לבדוק אותה, אבל מאוד מעניין אותי התוצאות. כרגע זה ניחוש בעלמא.
אם ניקח את מדד הראסל 2000 לעומת ה S&P נראה שבעצם עד 2018 התשואה היתה ממש דומה ומאז הסנופי פתח גובה.
ומ 2020 ממש זינק לעומת הראסל.
אבל כאן מגיעה התאוריה מה היה התשואות אילו היה מדד ראסל שלא מוציא את החברות שעולות ליגה.
דהיינו שבכל עידכון מדד רק מוציא את אלו שהתקטנו בשווים אבל אלו שיוצאים כלפי מעלה הוא השאיר אותם.
כמו כן יתכן שצריך להוסיף כלל שהמדד מקבל רק מלמטה דהיינו חברות שצמחו והגיעו לרף הכניסה ולא כאלו שנסוגו מלמעלה[....סכין נופלת...]
יתכן וכל אחד מהכללים שווה מחקר בפני עצמו.
אין לי את הכלים לבדוק זאת.
אם מישהו מכיר משהו ברעיון או דומה אנא שיעדכן.
נ.ב. ©
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
  1. פיזור על 75 חברות במקום 500.
אם אינני טועה, מדובר ב100 חברות.
ובעיקרון מבחינת מספר חברות גם 50 זה מספיק.
  1. אין ערובה שסטיית תקן בעבר תמשיך בעתיד.
למה לא? חברה עם סטיית תקן נמוכה, יש לה מאפיין אמיתי שגורם לתוצאה הזאת, ואם זה משתנה היא יוצאת מהמדד.
  1. בזמני ירידות תתכן פאניקה נוספת בעקבות אחזקת קרן פחות מוכרת.
אכן, אך מהצד השני, הירידות שם משמעותיות הרבה פחות, ולכן זה נותן רוח גבית בזמני פאניקה.
  1. הליכה בS&P 500, היא הליכה בדרך מוכרת.
    שיטוט אחרי דרכים חדשות עשוי להביא לתוצאה גרועה.
בהחלט!
@ה. שלמה נשמח מאוד אם תעלה קישור לקובץ טבלה שנוכל לערוך נתונים ולבדוק את שימת הדולר הראשון בכל שנה שהיא.
כמובן אם ביכולתך ותודה רבה על הטבלה כי הרבה זמן חיכינו לה.
אתה יכול ליצור עותק, ולכתוב את הדולר באיזה שנה שאתה רוצה.
אגב נ.ב. יש לי תאוריה אך לא מצאתי מדד שעוקב אחריה שיוכל לבדוק אותה, אבל מאוד מעניין אותי התוצאות. כרגע זה ניחוש בעלמא.
אם ניקח את מדד הראסל 2000 לעומת ה S&P נראה שבעצם עד 2018 התשואה היתה ממש דומה ומאז הסנופי פתח גובה.
ומ 2020 ממש זינק לעומת הראסל.
אבל כאן מגיעה התאוריה מה היה התשואות אילו היה מדד ראסל שלא מוציא את החברות שעולות ליגה.
דהיינו שבכל עידכון מדד רק מוציא את אלו שהתקטנו בשווים אבל אלו שיוצאים כלפי מעלה הוא השאיר אותם.
כמו כן יתכן שצריך להוסיף כלל שהמדד מקבל רק מלמטה דהיינו חברות שצמחו והגיעו לרף הכניסה ולא כאלו שנסוגו מלמעלה[....סכין נופלת...]
יתכן וכל אחד מהכללים שווה מחקר בפני עצמו.
אין לי את הכלים לבדוק זאת.
אם מישהו מכיר משהו ברעיון או דומה אנא שיעדכן.
נ.ב. ©
מעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אתה בעצם אומר לגנוז את רעיון הS&P 500
ולהודיע לכל המשקיעים שיש משהו טוב יותר שנקרא פקטור התנודתיות הנמוכה. (סימול: SPLV)
להלן כמה נקודות לצינון ההתלהבות:
  1. דמי הניהול יקרים יותר ממחקה מדד S&P 500.
אז אתה מוזמן לעשות טבלה עם חישוב אחוזי ניהול...
  1. פיזור על 75 חברות במקום 500.
בפועל זה פיזור רחב ובפרט שמדובר בחברות יותר סולידיות מעצם טבעם
  1. בחירת המניות פחות פאסיבית ממדד S&P 500.
ואז מה
  1. סטיית תקן פוחתת אבל לא נעלמת.
נכון, כי אם תיעלם לא יהיה תשואה.
אבל עדיין עדיפה מאוד
  1. אין ערובה שסטיית תקן בעבר תמשיך בעתיד.
גם לסנופי אין ערובה שמה שהיה בעבר ימשיך
  1. בזמני ירידות תתכן פאניקה נוספת בעקבות אחזקת קרן פחות מוכרת.
יתכן ולהפך כולם בפאניקה כי הכל כותבים נגד המדדים הראשיים ולא נגד "הבחירה המוצלחת" שלי.....
  1. הליכה בS&P 500, היא הליכה בדרך מוכרת.
    שיטוט אחרי דרכים חדשות עשוי להביא לתוצאה גרועה.
זה גם יכלנו לומר על השקעה במדדים לעומת הפקדון הבנקאי הישן והמוכר של סבא....
ועכשיו לעצם הטענה.
הסנופי לא היה דווקא מוערך מאוד לפני 2016-2018 כי הוא לא הביא בדווקא תשואות מאוד טובות ומיוחדות.
מי שרוצה שישווה אותו מול מדדים אחרים והבאתי אחד מהסקירות בסוף התגובה.
לאחרונה עקב כמה שנות שובע התחילה נהירה אליו.
אך זה לא דת ואין שום ענין להידבק דווקא אליו.
אגב למה לא כדאי ללכת כבר על הגלובל לפחות בחצי התיק?

מדד ראסל 2000 השוואה מול מדדים מקבילים של SMALL CAP ו S&P 500​



השוואת ביצועי מדדי מניות קטנות – ראסל 2000, MSCI World Small Cap, MSCI Europe Small Cap – מול S&P 500 בין השנים 2005 ל־2024, גרף המציג את ערך התיק לאורך זמן
השוואת ביצועים: ראסל 2000 מול מדדים אחרים של מניות קטנות בגרף ניתן לראות כי מדד S&P 500 (באדום) עקף משמעותית את מדדי המניות הקטנות – ראסל 2000, MSCI World Small Cap ו־MSCI Europe Small Cap – במיוחד בשנים האחרונות. עם זאת, הפיזור הרחב של המדדים הקטנים מציע גיוון והזדמנויות אחרות למשקיעים לטווח ארוך.
מקור חתול פיננסי
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אתה יכול ליצור עותק, ולכתוב את הדולר באיזה שנה שאתה רוצה.
טוב...
אז בדקתי.
בין השנים 1986 עד 1996 היה עדיף בכל שנה שהיא להניח את הכסף דווקא בסנופי. אבל לא בפערים גבוהים כלל.
בשנים אחר כך עדיפות מובהקת לסטיית תקן נומכה.
ומ 2015 עדיפות מובהקת לסנופי
אז לפי העבר כעת אמור להתחיל תור הזהב של הסטיית תקן הנמוכה?
אגב זה גם הסיבה שמאוד מדברים עליו ב 3 שנים האחרונות עקב התושה העודפת שהישא מול רוב המכשירים הפיננסיים בעולם.
הייתי מציע שנערוך חישוב של השקעה של דולר לכל שנה כהשקעת פנסיה קבועה ואז נדע מה עדיף יותר.
כי זה רוב ההשקעה בפועל של הציבור
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
טוב...
אז בדקתי.
בין השנים 1986 עד 1996 היה עדיף בכל שנה שהיא להניח את הכסף דווקא בסנופי. אבל לא בפערים גבוהים כלל.
בשנים אחר כך עדיפות מובהקת לסטיית תקן נומכה.
ומ 2015 עדיפות מובהקת לסנופי
אז לפי העבר כעת אמור להתחיל תור הזהב של הסטיית תקן הנמוכה?
אגב זה גם הסיבה שמאוד מדברים עליו ב 3 שנים האחרונות עקב התושה העודפת שהישא מול רוב המכשירים הפיננסיים בעולם.
הייתי מציע שנערוך חישוב של השקעה של דולר לכל שנה כהשקעת פנסיה קבועה ואז נדע מה עדיף יותר.
כי זה רוב ההשקעה בפועל של הציבור
אני לא מבין בכלל מה הקשר לעבר?
הסנופי לא היה דווקא מוערך מאוד לפני 2016-2018 כי הוא לא הביא בדווקא תשואות מאוד טובות ומיוחדות.
ממש לא מדוייק.
ג'ון בוגל ערך את מחקרו המפורסם על הסנופי, לפני עשרות שנים, וככל שזה חלחל כך זה היה מוערך יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אני לא מבין בכלל מה הקשר לעבר?
כי זה יוצא שבערך כל עשור ברוטציה באזור השנה השישית קיימת עדיפות למשך כעשור למסלול המקביל וכרגע גמרנו מסלול של עשור עם עדיפות לסנופי
ממש לא מדוייק.
ג'ון בוגל ערך את מחקרו המפורסם על הסנופי, לפני עשרות שנים, וככל שזה חלחל כך זה היה מוערך יותר.
המחקר נעשה לפני עשרות שנים
אבל היו המון מחקרים של המון מפורסמים.
בדקתי זאת היטב ובעבר לא היתה עדיפות מובהקת לסנופי לא בפרסומים ולא בהשקעות עוקבות.
המחקר נתפרסם ביותר דווקא בעשור האחרון ודו"ק.
גם מי שהכיר מחקר כזה או אחר לא הרבה לפעל על פיו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מחשבה שחשבתי על ההסבר היפה של @ה. שלמה על סטיית תקן
זה הנקודה הלוגית הראשונה שמסבירה למה לא להשקיע במדדים תנודתיים מאד עם סטיית תקן גבוהה
מעבר לסיבולת הריגשית
כי לכאו' אם רוצים ליהנות מתשואה הממוצעת של מדד בצורה אופטימלית צריך להיכנס אליו כשמחירו ממוצע
כי אם נכנסים אליו כשהוא כרגע בפסגה הוא עדיין לא משקף את השווי האמיתי כי הוא עדיין צריך להתכנס לממוצע
וההתכנסות של מדד כזה לממוצע יכולה להיות כואבת מאד וגם הפסדית מאד
כמובן שבטווח ארוך יותר הממוצע יכול לתקן גם את הירידות החדות אך במדד תנודתי יש יותר סיכון שאתה לפני תיקון כואב לממוצע
בעיניי גם יש הבדל בשיקול ההשקעה במדדים תנודתיים בהפקדה חד"פ או בחודשית
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מחשבה שחשבתי על ההסבר היפה של @ה. שלמה על סטיית תקן
זה הנקודה הלוגית הראשונה שמסבירה למה לא להשקיע במדדים תנודתיים מאד עם סטיית תקן גבוהה
מעבר לסיבולת הריגשית
כי לכאו' אם רוצים ליהנות מתשואה הממוצעת של מדד בצורה אופטימלית צריך להיכנס אליו כשמחירו ממוצע
כי אם נכנסים אליו כשהוא כרגע בפסגה הוא עדיין לא משקף את השווי האמיתי כי הוא עדיין צריך להתכנס לממוצע
וההתכנסות של מדד כזה לממוצע יכולה להיות כואבת מאד וגם הפסדית מאד
כמובן שבטווח ארוך יותר הממוצע יכול לתקן גם את הירידות החדות אך במדד תנודתי יש יותר סיכון שאתה לפני תיקון כואב לממוצע
בעיניי גם יש הבדל בשיקול ההשקעה במדדים תנודתיים בהפקדה חד"פ או בחודשית
ברור.
לכן ממליצים על השקעה קבועה, בהו"ק.
בשביל המיצוע - לקנות את המוצר תמיד, כשהוא זול וכשהוא יקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אולי זה נקרא גרירת תנודתיות או volatility drag
לדעתי אפשר להסביר את התשואה היתרה שלו
בגלל שהמדד פחות מושפע מטכנולוגיה אלא יותר פיננסים ובריאות וכדו'

ולכן בזמני ירידות הוא יורד פחות ואז הוא מתקן את עצמו יותר מהר
כלומר נצרכת לו פחות עליה בשביל לחזור לעצמו
וכך לאורך זמן הוא נהיה רווחי יותר
ואז נהנים מריבית דריבית יותר זמן

לגבי הטענה של להחזיק בקרן פחת מוכרת שמקשה בזמני לחץ @השקעות R הון
מסכים אבל לא לגמרי כי יש עליה פחות סיקור עוין בזמני ירידות
וגם שזה כמעט הכי זהיר שיש
זה לא התחכמות בשביל להכות

גם בשילוב נמוך בתיק דמי הניהול לא כאלה נוראים


אשמח אם יש מישהו שיתרגם
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
אשמח אם תציין את מספרי קרנות הסל במאיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אולי זה נקרא גרירת תנודתיות או volatility drag

ואז נהנים מריבית דריבית יותר זמן

לגבי הטענה של להחזיק בקרן פחת מוכרת שמקשה בזמני לחץ @השקעות R הון
מסכים אבל לא לגמרי כי יש עליה פחות סיקור עוין בזמני ירידות
וגם שזה כמעט הכי זהיר שיש
זה לא התחכמות בשביל להכות

גם בשילוב נמוך בתיק דמי הניהול לא כאלה נוראים


אשמח אם יש מישהו שיתרגם
לקחתי את הקישור באנגלית שצירפתי
היות ומסתבר שרוב חברי הפורום לא יצליחו לקרוא אותו ואני בתוכם

העלתי את הקובץ לבינה מלאכותית והוא הפך אותו לפודקאסט בעברית (אני מקווה שאצליח לפתוח את זה בסינון)

התוצאה מסקרנת

גם בלי קשר לתוכן הקובץ

 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לקחתי את הקישור באנגלית שצירפתי
היות ומסתבר שרוב חברי הפורום לא יצליחו לקרוא אותו ואני בתוכם

העלתי את הקובץ לבינה מלאכותית והוא הפך אותו לפודקאסט בעברית (אני מקווה שאצליח לפתוח את זה בסינון)

התוצאה מסקרנת

גם בלי קשר לתוכן הקובץ

מעניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אשמח אם יש מישהו שיתרגם

בחיפוש אחר אנומליית התנודתיות הנמוכה – מקרה מבחן​

מאת: פיי מיי צ'אן, קרייג לאזארה
אפריל 2016
“אין דבר מטעה יותר מעובדה ברורה מאליה.”
– סר ארתור קונן דויל, "תעלומת עמק בוסקומב"



תקציר מנהלים​

  • אנו מציגים ערכת כלים אנליטית פשוטה להערכת ביצועי מדדי גורמים (factor indices) ביחס למדדי השוק עליהם הם מבוססים.
    השיטה מייחסת את עודף התשואה של מדד הגורם לשינוי ברמת הסיכון ולשינוי ביחס שבין סיכון לתשואה.
  • נמצא כי האנומליה של התנודתיות הנמוכה, כהגדרתה כשיפור ביחס סיכון/תשואה, לא רק קיימת אלא אף התחזקה בשש השנים האחרונות.
  • השיטה שהוצגה ניתנת ליישום לצורך בדיקת קיום והתמדה של כל אסטרטגיה מבוססת-גורם.



הקדמה: מהי אנומליית התנודתיות הנמוכה?​

לפי התאוריה הכלכלית הקלאסית, קיים קשר חיובי בין סיכון לתשואה – כדי לקבל תשואה גבוהה, צריך לקחת סיכון גבוה. בפועל, מחקרים אמפיריים רבים מפריכים זאת ומצביעים על קיומה של תופעה חריגה, המכונה האנומליה של התנודתיות הנמוכה, הדומה בגודלה להשפעות של גורמים אחרים כמו בטא, גודל חברה קטן, או שווי נמוך.
מדד S&P 500 Low Volatility, הכולל 100 המניות הפחות תנודתיות במדד ה-S&P 500, הציג ביצועים עודפים לאורך תקופה של 25 שנה, עם תשואה שנתית ממוצעת של 10.9% וסטיית תקן של 11%, לעומת תשואה של 9.8% וסטיית תקן של 14% במדד ה-S&P 500 הרגיל.



המשך התרגום – חלק 1: הסבר בסיסי לאנומליה​

תיאוריית התנודתיות הנמוכה: תצפיות כלליות​

התופעה של ביצועים טובים יותר עם סיכון נמוך אינה מוגבלת למניות אמריקאיות גדולות – היא מופיעה גם בשווקים גלובליים.
בקרב החוקרים, יש הסברים רבים מדוע תופעה זו מתקיימת. לדוגמה, לפי מחקרם של בייקר, בראדלי וטליאפרו, האנומליה ניתנת לפירוק לרמות של מניות ספציפיות ותעשיות שלמות.
אנו מתמקדים כאן בעמידות של האנומליה לאורך זמן, ולא בהסברים תיאורטיים לקיומה. לצורך כך, אנו מציגים כלי שמפרק את ביצועי המדד לשני ממדים:
  1. שינוי ברמת הסיכון – מדד התנודתיות הנמוכה לוקח פחות סיכון.
  2. שינוי ביעילות (tradeoff) בין סיכון לתשואה – כלומר, כמה תשואה מקבלים על כל יחידת סיכון.

גרירת תנודתיות (Volatility Drag)​

כאשר ההחזר לתקופה אחת עולה ולאחר מכן יורד באותה מידה (למשל +10%, ואז -10%), התוצאה המצטברת תהיה שלילית – לא 0%.
במילים אחרות, תנודתיות גבוהה גורעת מהתשואה המצטברת – תופעה זו נקראת "גרירת תנודתיות".
המדדים בעלי תנודתיות נמוכה נהנים מגרירה פחותה, ולכן נוטים לצבור תשואה גבוהה יותר לאורך זמן.



אם תרצה שאמשיך לתרגם את הפרקים הבאים, אנא אשר זאת – ואמשיך בתרגום לפי הסדר.
האם להמשיך בחלק הבא של המסמך (עמודים 5–7)?

You said:​

כן

ChatGPT said:​

מצוין! הנה המשך התרגום – עמודים 5–7 מתוך המסמך:



ניתוח רכיבי הביצועים – "קילוף הבצל"​

פירוק התשואה המצרפית​

כדי להבין מה מניע את ההבדל בתשואה בין שני מדדים (למשל, מדד תנודתיות נמוכה מול ה-S&P 500), יש לבחון את שלושת הרכיבים הבאים:
  1. הפרש בגרירת התנודתיות – יתרון למי שתנודתי פחות.
  2. השפעת שינוי ברמת הסיכון – לרוב, לקיחת סיכון מזכה בתשואה עודפת. לכן, מדד עם פחות סיכון צפוי להניב פחות.
  3. שינוי ביחס סיכון/תשואה (Tradeoff) – הממחיש כמה התשואה יעילה ביחס לרמת הסיכון. כאן טמונה האנומליה עצמה.

מקרה יישום: מדד S&P 500 Low Volatility​

  • ההפרש בתשואה הגיאומטרית החודשית בין המדדים: 0.083% לחודש – נשמע קטן, אך על פני 25 שנה מצטבר לפער כולל של 1331% מול 1040%.
  • ההפרש בתשואה האריתמטית (ממוצע פשוט): 0.046% לחודש.
  • גרירת התנודתיות הייתה קטנה יותר במדד התנודתיות הנמוכה, מה שהוסיף 0.037% לחודש.

ניתוח תוספת הסיכון​

באופן תאורטי, מי שלוקח יותר סיכון צפוי לקבל יותר תשואה.
לכן, העובדה שהמדד התנודתי פחות גרמה לו "להפסיד" 0.205% לחודש בגין חשיפה נמוכה לסיכון.
בשקלול גרירת התנודתיות והשפעת הסיכון – מתקבל כי סך הכול, הפחתת הסיכון עלתה למדד במינוס 0.168% לחודש.

הפיצוי: שיפור ביחס סיכון/תשואה​

מדד S&P 500 העניק 0.209 יחידות תשואה לכל יחידת סיכון, ואילו מדד התנודתיות הנמוכה העניק 0.288 יחידות תשואה ליחידת סיכון – שיפור ניכר.
שיפור זה הוסיף 0.251% לחודש, ובמובנים רבים, זוהי "האנומליה" עצמה: לא תוצאה של נטילת סיכון, אלא של יעילות.

סיכום חלק זה:​

רכיבהבדל בין המדדים (באחוז לחודש)
תשואה גיאומטרית0.083%
תשואה אריתמטית0.046%
גרירת תנודתיות0.037%
השפעת שינוי ברמת הסיכון-0.205%
שיפור ביחס סיכון/תשואה (האנומליה)0.251%

המשמעות היא שאף על פי שהמדד לקח פחות סיכון (ולכן "שילם" על כך), הוא פיצה על כך דרך יעילות גבוהה יותר – והאנומליה התגלתה שם.



האם להמשיך עם החלק הבא (עמודים 8–10 – כולל גרפים של השפעת הזמן על הרכיבים)?

You said:​

כן

ChatGPT said:​

המשך תרגום – עמודים 8–10 מהמסמך:



התפתחות רכיבי התשואה לאורך זמן​

פירוק רכיבי הסיכון – לאורך זמן​

הגרפים בעמודים אלה עוקבים אחרי שני מרכיבים לאורך חלונות נעים בני חמש שנים:
  1. גרירת תנודתיות – המדד התנודתי פחות נהנה מתשואה גיאומטרית גבוהה יותר.
  2. שינוי ברמת הסיכון – ככל שהשוק מתגמל לקיחת סיכון, מדדים זהירים "נענשים".
במהלך מרבית התקופה בין 1990 ל-2015, למרות שמדד התנודתיות הנמוכה נהנה מגרירת תנודתיות קטנה יותר, ההשפעה השלילית של לקיחת סיכון פחותה הייתה גדולה יותר – ולכן התרומה הכוללת של רכיב הסיכון הייתה לרוב שלילית.

השפעת ה־Tradeoff – היעילות של התשואה​

לעומת זאת, מדד התנודתיות הנמוכה סיפק לאורך זמן תשואה גבוהה יותר ליחידת סיכון.
לדוגמה:
  • בתקופת בועת הדוט-קום (1997–1999) – המדד נחלש, כיוון שמניות תנודתיות עלו חדות.
  • לאחר פיצוץ הבועה (2000 ואילך) – התמונה התהפכה, והיתרון של מדד התנודתיות הנמוכה ביעילות התשואה בלט.
  • מאז 2005 ועד 2015 – ה־tradeoff נותר חיובי בעקביות.

שילוב רכיבי הסיכון וה־Tradeoff​

כאשר משלבים את ההשפעה השלילית של רמת הסיכון הנמוכה עם היתרון של ה־tradeoff, מתברר:
  • למעט חמש השנים הראשונות, היתרון של ה־tradeoff פיצה ואף עלה על החיסרון שבנטילת סיכון נמוך יותר.
  • גם בתקופות בהן נראה היה שהאנומליה נעלמת (כפי שמשתמע מגרף הביצועים המצטברים), בפועל – היא המשיכה להתקיים, רק שהסביבה הכלכלית הייתה כזו שתגמלה לקיחת סיכון.

מסקנה ביניים:​

מדד התנודתיות הנמוכה לא איבד את יתרונו. התשואה ליחידת סיכון נותרה חזקה.
מה שנפגע הוא הפיצוי הכולל, כיוון שבאותן שנים שוק המניות "העניש" זהירות ותגמל סיכון.



בחלק הבא (עמודים 11–13), המחקר מתייחס לתנודתיות הפנימית בשוק (dispersion) והקשר שלה לאנומליה. להמשיך?

You said:​

כן

ChatGPT said:​

המשך תרגום – עמודים 11–13:



רכיב נוסף: שונות בין מניות (Dispersion) ואפשרויות להשגת עודף תשואה​

מהי Dispersion?​

Dispersion היא מדד לפיזור התשואות של מניות שונות במדד מסוים.
ככל שהשונות הפנימית במדד גבוהה – יש יותר אפשרויות לבחירת מניות מוצלחות.
כאשר הפיזור צר – קשה יותר להכות את המדד באמצעות בחירה סלקטיבית.

ממצאים:​

  • פיזור התשואות ב-S&P 500 הגיע לשיאים בזמן התפוצצות בועת הדוט-קום (2000) ובמשבר 2008.
  • ברוב התקופות, הפיזור נע בין 4% ל-8%.
  • בשנים האחרונות למדגם (2014–2015), הפיזור היה ברמות שפל – כלומר, קשה היה "לבחור מניות טובות".

התאמת מדד ה-Tradeoff לפי Dispersion​

כאשר מבצעים התאמה של מדד ה־tradeoff לפי רמות ה-dispersion (כלומר, מתחשבים בתנאים הקיימים בשוק), מתקבלת תמונה מפתיעה:
  • היעילות של אסטרטגיית התנודתיות הנמוכה לא נחלשה, אלא אפילו התחזקה בשנתיים האחרונות של המדגם.
  • כלומר, האנומליה חיה ובועטת – אך מוסתרת בשל סביבה שאינה תומכת בהכרה מיידית של ביצועי יתר.



הרחבת ההשוואה – מדדים אחרים​

המחקר ממשיך ומיישם את אותה מתודולוגיה גם על מדדים אחרים:

1. מדד S&P 500 High Beta – מכיל את 100 המניות עם הסיכון הגבוה ביותר​

  • לאורך זמן, יחס התשואה לסיכון (tradeoff) במדד זה היה שלילי.
  • מאז 2009 (שפל השוק לאחר המשבר), ה־tradeoff נעשה אף שלילי יותר.
  • הדבר מחזק את ממצאי האנומליה: אסטרטגיות התנודתיות הגבוהה מפסידות לאורך זמן.

2. מדדים הגנתיים נוספים – לדוגמה:​

  • S&P 500 Dividend Aristocrats (חברות שמעלות דיבידנד כל שנה)
  • S&P 500 Low Volatility High Dividend Index (תשואה גבוהה ותנודתיות נמוכה)
למרות שהשיטות לבחירת המניות שונות, דפוסי ה-tradeoff כמעט זהים – דבר המלמד על עקביות באפקט.



אם ברצונך, אמשיך לעמודים 14–16, שם נבחנים מדדי ערך (value), צמיחה (growth), סקטורים שונים ותובנות מסכמות. להמשיך?

You said:​

כן

ChatGPT said:​

המשך תרגום – עמודים 14–16:



השוואת מדדי ערך וצמיחה + בחינת סקטורים​

מדדי Value ו-Growth​

מדדי ערך (Value) וצמיחה (Growth) הם משלימים – כל אחת מהמניות ב-S&P 500 מסווגת לאחד מהם בלבד.
לכן, לא מפתיע שבגרפים, מדדי הערך והצמיחה הם כמעט תמונות ראי זה של זה.
  • בתקופות בהן ערך הפגין יתרון ב־tradeoff, צמיחה פיגרה – ולהפך.
  • דפוסי ה־tradeoff המתחלפים נובעים מרוטציות בין סקטורים מובילים, ולא מאנומליה עקבית.

אין “אלפא סקטוריאלי” קבוע​

במחקר נותחו גם כל 10 הסקטורים במדד ה-S&P 500 (כגון: פיננסים, טכנולוגיה, בריאות וכו'), לאורך תקופה של 25 שנה.
המסקנה:
לא קיים "אלפא" קבוע באף סקטור. כלומר – אין סקטור שמספק בעקביות תשואה גבוהה ליחידת סיכון.
זה חשוב: לו כן היו כאלה, ייתכן והמתודולוגיה הייתה חשודה. במקום זאת, אנו רואים מחזוריות בין סקטורים – כל פעם מוביל אחר.

דוגמה – טכנולוגיה מול פיננסים​

המחקר משווה בין שני סקטורים מרכזיים:
טכנולוגיה (שיא בבועה של שנות ה-90) ופיננסים (שיא לפני המשבר של 2008):

תובנות:​

  • בשנת 2000, אף על פי שטכנולוגיה הניבה ביצועים חריגים, ה־tradeoff שלה היה אפסי – כלומר, הביצועים הגיעו על בסיס תנודתיות גבוהה מאוד.
  • לעומת זאת, סקטור הפיננסים הפגין tradeoff חיובי מאוד בתחילת שנות ה-2000 – אך tradeoff שלילי חזק מאז 2007.
  • כלומר, במקרה של פיננסים, נראה שהייתה תקופה של ביצועים "אידיוסינקרטיים" (יוצאי דופן).



סיכום עיקרי (עמוד 16)​

המסקנה הכללית של המחקר:​

פיתחנו שיטה פשוטה לבחון את ביצועי מדדי גורמים לעומת מדדי שוק רגילים.
התשואה העודפת מוסברת על ידי:
  1. שינוי ברמת הסיכון
  2. שינוי ביחס סיכון/תשואה
במקרה של מדד התנודתיות הנמוכה (S&P 500 Low Volatility):
  • הקושי בביצועים בשנים האחרונות נובע מהעובדה שלקח פחות סיכון בשוק שהתגמל על לקיחת סיכון.
  • אולם, האנומליה לא נעלמההיעילות של התשואה (tradeoff) נותרה יציבה וחזקה.



האם תרצה שאמשיך גם את התוספות שבנספחים A–C (עמודים 17–26)? הן כוללות ניתוחים סטטיסטיים טכניים, גרפים, ותוספות למתודולוגיה.

You said:​

כן

ChatGPT said:​

המשך תרגום – נספחים A–C (עמודים 17–26):



נספח A: השוואה הוגנת – מדד משווה חלופי​

המחברים מציעים שייתכן שהשוואה למדד S&P 500 הרגיל אינה הוגנת, כי הוא מבוסס על משקל שוק (Cap-Weighted), בעוד שמדד התנודתיות הנמוכה קרוב יותר למשקל שווה (Equal-Weighted).

מה קורה אם נשווה למדד S&P 500 Equal Weight?​

  • התשואה החודשית הגיאומטרית של מדד התנודתיות הנמוכה נמוכה ב-0.077% לעומת המדד השקול שווה.
  • גרירת התנודתיות נותרת נמוכה יותר במדד התנודתיות הנמוכה.
  • אך: השפעת הפחתת הסיכון עולה למדד ביותר מ-0.32% לחודש – פגיעה גדולה יותר מאשר בהשוואה למדד הרגיל.
  • גם כאן, ה־tradeoff של מדד התנודתיות הנמוכה חיובי ומהותי (0.193% לחודש).
סיכום:
אפילו כאשר משווים למדד השקול-שווה (שנחשב "קשה יותר לנצח"), האנומליה עדיין קיימת – אך אינה מספיקה כדי להניב תשואת יתר מצטברת.



נספח B: גרפים – tradeoff חמש-שנתי לכל סקטור במדד S&P 500​

הגרפים מציגים כיצד השתנה מדד ה־tradeoff (יעילות תשואה ביחס לסיכון) של כל אחד מ-10 הסקטורים במדד, לאורך חלונות נעים של חמש שנים בין 1990 ל-2015.
המסקנה המרכזית:
  • אין סקטור עם יעילות עקבית לאורך זמן.
  • כל סקטור מראה מחזוריות – לעיתים מעל המדד הכללי, לעיתים מתחתיו.



נספח C: tradeoff מתואם ל-dispersion במדדי גורמים שונים​

בנספח זה נבחנים מספר מדדי גורמים שונים ב-S&P 500 לאורך השנים, כמו:
  • Low Volatility
  • High Beta
  • Momentum
  • Growth / Value (כולל Pure Growth ו-Pure Value)
  • Enhanced Value
התוצאה:
  • האנומליה של התנודתיות הנמוכה (Low Volatility) מתמידה גם לאחר התאמה ל-dispersion.
  • לעומתה, מדד High Beta מציג tradeoff שלילי מתמשך – אישור נוסף לכך שסיכון גבוה לא בהכרח שווה לתשואה גבוהה.
  • מדדי ערך וצמיחה מציגים תנועות מראה עקביות, בהתאם למחזורי השוק.



דברי סיום​

המחקר הסתיים באזהרה מפני הסתמכות על ביצועים היסטוריים בלבד, במיוחד כאשר מדובר במידע מבוסס back-testing.
הכותבים מדגישים את החשיבות של ניתוח מרכיבי הסיכון והיעילות בנפרד – ומחזקים את הקביעה כי האנומליה של התנודתיות הנמוכה אמיתית ומתמשכת, גם אם הביצועים התקופתיים משתנים לפי תנאי השוק.

באופן אישי, אני לא מסכים שקיים אפקט של גרירת תנודתיות בתמחור מניה.
התמחור של מניה היא לפי הביצועים שלה והצפי שלה במונחים מספריים, ולא באחוזים.

לכאורה הערכת מחיר חברה היא יותר לפי ביצועים וציפיות, ופחות לפי התנהגות השווקים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בעקבות האשכול הזה שבו @ה. שלמה חשף בפנינו את המדד S&P 500 Low Volatility
חשבתי שכדאי להשקיע בקרנות ממונפות שמחקות את המדד הנ"ל
הלוא החסרון המשמעותי של הקרנות הממונפות לעומת סוגי מינוף אחרים
היא אפקט השחיקה בעקבות התנודתיות

וכשמדובר במניות בעלי תנודתיות נמוכה אפקט השחיקה הרבה פחות משמעותי
וכך ניתן לקנות קרנות ממונפות ולא להפסיד מהשחיקה
כמובן, שעדיין מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוהה יותר שהיא לא מתאימה לכל אחד
הייתי גם נזהר לא לשים סכום מדאי גבוה וכו'...

השאלה באופן כללי
מה דעתכם על זה?
והאם יש קרנות כאלו?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  9  פעמים
למעלה