דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

שאלה לגבי האמא
מתחילת הספר לא מובן שהיא נפטרה או משהוא כזה
ונראה שלצורך החתונה של האבא עם יסכה מסדרים לה איזה מוות עם הפילים
החתונה שלהם כתובה עוד לפני שמבינים שהיא מתה.
ההבנה שאמא נפטרה מתחילה הרבה אחרי לדעתי.
גם כשהתפרסם הפרק שבו אמונה נפצעת ואומרת לאחות שאמא שלה במחלקה ט''ו (או משהו כזה), רוב הקוראים היו בשוק שהיא נפטרה..
היו כאלה שכן שמו לב לרמזים שזרוקים במהלך הפרקים הקודמים.
 
אחיה מאשימים אותה בעזיבה של האם, (רק היא חוותה את הרעל)
מאיזשהי סצנה שקרתה ימים ספורים לפני שהאם נעלמה.
לדעתי לא מדויק שרק היא חוותה את הרעל,
נכון שהיא הכי סבלה מאמא שלה, שאותה אמא שלה סימנה.
אבל האמא לא באמת אהבה או טיפלה נורמאלי באף אחד מהילדים.
גם הסצנה עם המשקפיים והבובה עם אמונה.
ובכלל אמא שנעלמת כל הזמן, ולא מחכה לחתונה של עזרי לדוגמא (שמצויין שהוא הילד ה'אהוב')
באמת עניין אותי להבין יותר איך קותי ועזרי חושבים על האמא, רק מצטערים שהלכה?
 
אני עדיין באמצע
לא סובלת את יסכה- איכס איזה אישה קשההההה!!!!
אמא של בקה נשמעת לי סתם מטורפת אבל מה שלא הבנתי, היא רב הזמן לא הייתה בבית... היא היתה חסרה בנוכחות לבקה בעיקר, מעבר לרעל...
יותר קשה עם אמא רעילה שכל הזמן בבית...

מה אני אבין בסוף הספר?
מענין... מה גורם לחווות דעת שלילית כל כך על יסכה? יש לה צדדים טובים.. ובסהכ היא משתדלת מאוד להיות בסדר.


גמרתי. לקרוא את הספר אחרי שפעם קודמת זה היה בעיתון...
ספר מהההההמם!!
@dvory תודה!
 
מענין... מה גורם לחווות דעת שלילית כל כך על יסכה? יש לה צדדים טובים.. ובסהכ היא משתדלת מאוד להיות בסדר.
אישה קשההה וחנפנית
לא הייתי רוצה אפילו לעבוד איתה
 
נערך לאחרונה ב:
אמא של בקה עם הפרעת אישיות וברור שזה משליך את כל הילדים גם "המועדפים" וזה הקושי בהפרעת אישיות.
זוהי הפרעה מתעתעת ולא תמיד רואים רק את הצדדים השליליים של הבן אדם, לכן יכול להיות שהאחים לא קלטו לגמרי את האישיות הבעייתית של אמא שלהם.
 
אמא של בקה עם הפרעת אישיות וברור שזה משליך את כל הילדים גם "המועדפים" וזה הקושי בהפרעת אישיות.
זוהי הפרעה מתעתעת ולא תמיד רואים רק את הצדדים השליליים של הבן אדם, לכן יכול להיות שהאחים לא קלטו לגמרי את האישיות הבעייתית של אמא שלהם.
כמעט ולא מדברים עליה
וגם בקושי על האחים
הכל זה בקה ויסכה ואמונה
 
כמעט ולא מדברים עליה
וגם בקושי על האחים
הכל זה בקה ויסכה ואמונה
נכון, כי אם היו מתמקדים באיך כל אחד לקח את ההתמודדות הזו, הספר היה הופך להיות ארוך ומסורבל.
לדעתי זה יפה שמראים דווקא את הזווית של בקה ואמונה, כי לקשר בין אמא לבת יש המון משמעות בעולם הרגשי..
אגב, כן יש מבט קטן על ההתמודדות של עזרי..
 
קותי ועזרי היו אהובים על האם.
מול בקה יצאו כל השדים, ואת אמונה - בקה גידלה. היא שוטטה באפריקה, מאכילה שם גורי חיות, כנראה.
קותי ירש ממנה את האופי המתעלל, עזרי - לא כל כך שומעים אותו.

אגב, כן יש מבט קטן על ההתמודדות של עזרי..
איפה? לא שמתי לב.
 
קותי ועזרי היו אהובים על האם.
מול בקה יצאו כל השדים, ואת אמונה - בקה גידלה. היא שוטטה באפריקה, מאכילה שם גורי חיות, כנראה.
קותי ירש ממנה את האופי המתעלל, עזרי - לא כל כך שומעים אותו.


איפה? לא שמתי לב.
זה שהוא לקח את האלבום, מתגעגע.
זה מראה שהוא כן אהב אותה, שהיא אהבה אותו, השקיעה בחלאקה שלו וכזה..
נגיד על קותי לא כתוב כלום כמעט.
 
וואו... קראתי את הקיר הרביעי, עדיין מעורפלת... אין לי , אין לי מילים לתאר את החוויה הזאת. לחוות את החיים שלי שוב, מהצד אבל כ"כ מבפנים... @dvory - אין לי איך להודות לך על המתנה העצומה הזאת.
אני רואה שעולות פה תהיות לגבי הקונצנזוס המשפחתי נגד בקה (המדהימה!!) ואני דווקא רוצה לכתוב על זה כמה מילים:
קודם כל- אני בת של... אחות של קותי, אמונה (לא עד כדי, ב"ה) ועזרי.
עזבו אתכם מהבנות פסיכולוגיות-פילוסופיות, אני מדברת מציאות. בבתים כאלו, שבהם הורה נרקיסיסט/ בעל הפרעת אישיות, יש דינאמיקה בעייתית מהיסוד. כשהוא שונא ילד מסוים, והוא שונא!!! - הוא יוצר אוירה כזאת בבית, בוז ואפילו גועל.
טכנית- איך זה קורה? הוא יתפוס את אותו ילד ברגעים הכי נמוכים, ויעשה שימוש בחולשות שלו בצורה מוקצנת שוב ושוב, יעוות אותו וילעג לו בכל הזדמנות.
איפה ההורה השני? אבא של בקה, במקרה שלנו- חי בפחד תמידי מהיום שאמא שלה תעזוב. נניח שהיא היתה חותכת, הוא היה מתחיל לחיות. לא. היא מחזיקה אותו בצוואר, עוזבת-חוזרת-עוזבת, עד ש... הוא תלוי בה.
חלק מהתוצאה- זה היחס שלו לילדים. הוא לא שם בשבילם. הוא עסוק בלתחזק מסגרת נורמלית לתמונה החלולה, הוא לא ישן כשאמונה אצל בקה. למה?... 🤫
קותי- לא מקדישה לו מילים. אמונה ועזרי- היחס שלהם לבקה הוא תולדה ישירה של האמא. כש"כמה אפשר לקשקש, בקה!" זאת המנטרה, קשה שלא להפנים את המסר...😢 כמעט בלתי אפשרי. אמונה היא דוגמא קלאסית לילדה שספגה את הארס. מעריצה את היכולת שלה לבעוט בתכתיב המשפחתי, למרוד במוסכמות. אמיצה של החיים!!! פליז, אל תכעסו עליה. היא רק מחפשת נסיוב נגד ארס. לא מתכוונת לאפשר לאף נחש להכיש אותה.
ועזרי? מסכן. הוא "הילד" של אמא. קונסולה? היא לא באמת אוהבת אותו. פשוט לא. איך אמרה אמונה? אמרה שהשיער שלי רך או וואטאבר. (לא ציטוט). אמונה חדה מכדי לקנות את זה, עזרי לא. עושה רושם עדין יותר מקותי, תמים יותר מאמונה, ילדותי יותר מבקה. הוא לא רע. לי זה הרגיש שהוא קצת ילד עדיין, לא מכניס את הראש לסוגיית "בקה", אבל בסוף מושפע מהאוירה הכללית בבית, מה שמוציא ממנו מדי פעם אמירות כאלו ואחרות.
דמות שעוד לא הצלחתי להבין אותה זה עזרי, איפה הוא בכל הסיפור? הוא לא קותי, זרק עקיצה או שניים במהלך הספר,.
אבל נשמע שהוא גם ברשימה השחורה של בקה
קשה לי לומר את זה כך, אבל כשאת בקה, ונגיד נשברת לך צלחת בשטיפת כלים- אמא שלך "שוטפת" אותך, אבא קופץ שפתיים במבט קשה, קותי מכריז שאם את שוטפת הכלים- בעתיד הקרוב נאלץ לאכול בחד פעמי, ואמונה נועצת בך מבט לועג (כילדה, לא כנערה!)- את תולה מבט בעזרי. האח הקטן, העדין והחביב. זה שאת מלווה לבריכה, זה שמספר לך סיפורים. וכשאתה עזרי, ובקה שטפה צלחת מהסט השבתי, אתה מסתכל סביב, אמא. אבא. קותי. אמונה. אתה קולט גם את בקה, בשפתיים רועדות, תולה בך מבט מתחנן. ואתה פשוט שותק.
וזה נס, כי טיפת בוז נוספת, היתה מפרקת את בקה. וזה עצובבבב, כי טיפת תמיכה היתה מצילה אותה.
ודווקא ממך היא העזה לצפות לה. שוב טיפשה, שוב נאיבית.
וואו, סורי שנפלטה לי הרצאה- הרצאה. לא התכוונתי לקשקש.
 
זה שהוא לקח את האלבום, מתגעגע.
זה מראה שהוא כן אהב אותה, שהיא אהבה אותו, השקיעה בחלאקה שלו וכזה..
נגיד על קותי לא כתוב כלום כמעט.
סליחה, אבל כמה מילים אחרונות- דווקא זה בדיוק מה שכתבתי בקשר לעזרי- הוא ילד. הוא צמא לאהבה של אמא שלו, וזאת אהבה מתעתעת למדי.
מסכימה איתי שאמא אוהבת לא הולכת ומבטיחה קונסולה? והרבה יותר מזה..
היא כן הראתה לו גילויי חיבה, בטח ביחס לילדים האחרים היא היתה הכי "אמא" שלו.
כשהוא לקח את האלבום, הוא ניסה למצוא בו עוד טיפה של קשר עם אמא. אהבה אמיתית, בריאה- לא היתה שם
 
וואו... קראתי את הקיר הרביעי, עדיין מעורפלת... אין לי , אין לי מילים לתאר את החוויה הזאת. לחוות את החיים שלי שוב, מהצד אבל כ"כ מבפנים... @dvory - אין לי איך להודות לך על המתנה העצומה הזאת.
אני רואה שעולות פה תהיות לגבי הקונצנזוס המשפחתי נגד בקה (המדהימה!!) ואני דווקא רוצה לכתוב על זה כמה מילים:
קודם כל- אני בת של... אחות של קותי, אמונה (לא עד כדי, ב"ה) ועזרי.
עזבו אתכם מהבנות פסיכולוגיות-פילוסופיות, אני מדברת מציאות. בבתים כאלו, שבהם הורה נרקיסיסט/ בעל הפרעת אישיות, יש דינאמיקה בעייתית מהיסוד. כשהוא שונא ילד מסוים, והוא שונא!!! - הוא יוצר אוירה כזאת בבית, בוז ואפילו גועל.
טכנית- איך זה קורה? הוא יתפוס את אותו ילד ברגעים הכי נמוכים, ויעשה שימוש בחולשות שלו בצורה מוקצנת שוב ושוב, יעוות אותו וילעג לו בכל הזדמנות.
איפה ההורה השני? אבא של בקה, במקרה שלנו- חי בפחד תמידי מהיום שאמא שלה תעזוב. נניח שהיא היתה חותכת, הוא היה מתחיל לחיות. לא. היא מחזיקה אותו בצוואר, עוזבת-חוזרת-עוזבת, עד ש... הוא תלוי בה.
חלק מהתוצאה- זה היחס שלו לילדים. הוא לא שם בשבילם. הוא עסוק בלתחזק מסגרת נורמלית לתמונה החלולה, הוא לא ישן כשאמונה אצל בקה. למה?... 🤫
קותי- לא מקדישה לו מילים. אמונה ועזרי- היחס שלהם לבקה הוא תולדה ישירה של האמא. כש"כמה אפשר לקשקש, בקה!" זאת המנטרה, קשה שלא להפנים את המסר...😢 כמעט בלתי אפשרי. אמונה היא דוגמא קלאסית לילדה שספגה את הארס. מעריצה את היכולת שלה לבעוט בתכתיב המשפחתי, למרוד במוסכמות. אמיצה של החיים!!! פליז, אל תכעסו עליה. היא רק מחפשת נסיוב נגד ארס. לא מתכוונת לאפשר לאף נחש להכיש אותה.
ועזרי? מסכן. הוא "הילד" של אמא. קונסולה? היא לא באמת אוהבת אותו. פשוט לא. איך אמרה אמונה? אמרה שהשיער שלי רך או וואטאבר. (לא ציטוט). אמונה חדה מכדי לקנות את זה, עזרי לא. עושה רושם עדין יותר מקותי, תמים יותר מאמונה, ילדותי יותר מבקה. הוא לא רע. לי זה הרגיש שהוא קצת ילד עדיין, לא מכניס את הראש לסוגיית "בקה", אבל בסוף מושפע מהאוירה הכללית בבית, מה שמוציא ממנו מדי פעם אמירות כאלו ואחרות.

קשה לי לומר את זה כך, אבל כשאת בקה, ונגיד נשברת לך צלחת בשטיפת כלים- אמא שלך "שוטפת" אותך, אבא קופץ שפתיים במבט קשה, קותי מכריז שאם את שוטפת הכלים- בעתיד הקרוב נאלץ לאכול בחד פעמי, ואמונה נועצת בך מבט לועג (כילדה, לא כנערה!)- את תולה מבט בעזרי. האח הקטן, העדין והחביב. זה שאת מלווה לבריכה, זה שמספר לך סיפורים. וכשאתה עזרי, ובקה שטפה צלחת מהסט השבתי, אתה מסתכל סביב, אמא. אבא. קותי. אמונה. אתה קולט גם את בקה, בשפתיים רועדות, תולה בך מבט מתחנן. ואתה פשוט שותק.
וזה נס, כי טיפת בוז נוספת, היתה מפרקת את בקה. וזה עצובבבב, כי טיפת תמיכה היתה מצילה אותה.
ודווקא ממך היא העזה לצפות לה. שוב טיפשה, שוב נאיבית.
איזה ניתוח מדוייק נתת כאן.
מרגישה שנעלמו לי המילים כדי להגיב על מה שכתבת פה.
רק וואו על מה שעברת.
וואו, סורי שנפלטה לי הרצאה- הרצאה. לא התכוונתי לקשקש.
לא קשקשת!
 
סליחה, אבל כמה מילים אחרונות- דווקא זה בדיוק מה שכתבתי בקשר לעזרי- הוא ילד. הוא צמא לאהבה של אמא שלו, וזאת אהבה מתעתעת למדי.
מסכימה איתי שאמא אוהבת לא הולכת ומבטיחה קונסולה? והרבה יותר מזה..
היא כן הראתה לו גילויי חיבה, בטח ביחס לילדים האחרים היא היתה הכי "אמא" שלו.
כשהוא לקח את האלבום, הוא ניסה למצוא בו עוד טיפה של קשר עם אמא. אהבה אמיתית, בריאה- לא היתה שם
צודקת לחלוטין.
 
מאד מעניין אותי איך כותבים ספר כזה.
כי יושבים פה אנשים שונים ומנתחים כל מילה שאמרה כל דמות והכל לפרטי פרטים והדמויות האלו בכלל לא קיימות במציאות!
ויש פה אפילו מישהי שחוותה לצערנו קושי כזה מקרוב והיא מאשרת ומנתחת את כל השיח והדמויות. כך שזה לא דמיונות סתם.

ובסוף הכל בכלל קרה בראש של הסופרת ולא במציאות.. איך אפשר לדמיין התנהגות כזאת לפרטי פרטים? והכל סביב דמות שלא מתנהגת בצורה אנושית כי היא חולה (נרקסיזם זאת מחלה?? איך היא מוגדרת?) ואדם רגיל כנראה לא יכול להכנס לזה..
אני ממש נפעמת מהיכולת הזאת @dvory. וואהו!!
 
וואו... קראתי את הקיר הרביעי, עדיין מעורפלת... אין לי , אין לי מילים לתאר את החוויה הזאת. לחוות את החיים שלי שוב, מהצד אבל כ"כ מבפנים... @dvory - אין לי איך להודות לך על המתנה העצומה הזאת.
אני רואה שעולות פה תהיות לגבי הקונצנזוס המשפחתי נגד בקה (המדהימה!!) ואני דווקא רוצה לכתוב על זה כמה מילים:
קודם כל- אני בת של... אחות של קותי, אמונה (לא עד כדי, ב"ה) ועזרי.
עזבו אתכם מהבנות פסיכולוגיות-פילוסופיות, אני מדברת מציאות. בבתים כאלו, שבהם הורה נרקיסיסט/ בעל הפרעת אישיות, יש דינאמיקה בעייתית מהיסוד. כשהוא שונא ילד מסוים, והוא שונא!!! - הוא יוצר אוירה כזאת בבית, בוז ואפילו גועל.
טכנית- איך זה קורה? הוא יתפוס את אותו ילד ברגעים הכי נמוכים, ויעשה שימוש בחולשות שלו בצורה מוקצנת שוב ושוב, יעוות אותו וילעג לו בכל הזדמנות.
איפה ההורה השני? אבא של בקה, במקרה שלנו- חי בפחד תמידי מהיום שאמא שלה תעזוב. נניח שהיא היתה חותכת, הוא היה מתחיל לחיות. לא. היא מחזיקה אותו בצוואר, עוזבת-חוזרת-עוזבת, עד ש... הוא תלוי בה.
חלק מהתוצאה- זה היחס שלו לילדים. הוא לא שם בשבילם. הוא עסוק בלתחזק מסגרת נורמלית לתמונה החלולה, הוא לא ישן כשאמונה אצל בקה. למה?... 🤫
קותי- לא מקדישה לו מילים. אמונה ועזרי- היחס שלהם לבקה הוא תולדה ישירה של האמא. כש"כמה אפשר לקשקש, בקה!" זאת המנטרה, קשה שלא להפנים את המסר...😢 כמעט בלתי אפשרי. אמונה היא דוגמא קלאסית לילדה שספגה את הארס. מעריצה את היכולת שלה לבעוט בתכתיב המשפחתי, למרוד במוסכמות. אמיצה של החיים!!! פליז, אל תכעסו עליה. היא רק מחפשת נסיוב נגד ארס. לא מתכוונת לאפשר לאף נחש להכיש אותה.
ועזרי? מסכן. הוא "הילד" של אמא. קונסולה? היא לא באמת אוהבת אותו. פשוט לא. איך אמרה אמונה? אמרה שהשיער שלי רך או וואטאבר. (לא ציטוט). אמונה חדה מכדי לקנות את זה, עזרי לא. עושה רושם עדין יותר מקותי, תמים יותר מאמונה, ילדותי יותר מבקה. הוא לא רע. לי זה הרגיש שהוא קצת ילד עדיין, לא מכניס את הראש לסוגיית "בקה", אבל בסוף מושפע מהאוירה הכללית בבית, מה שמוציא ממנו מדי פעם אמירות כאלו ואחרות.

קשה לי לומר את זה כך, אבל כשאת בקה, ונגיד נשברת לך צלחת בשטיפת כלים- אמא שלך "שוטפת" אותך, אבא קופץ שפתיים במבט קשה, קותי מכריז שאם את שוטפת הכלים- בעתיד הקרוב נאלץ לאכול בחד פעמי, ואמונה נועצת בך מבט לועג (כילדה, לא כנערה!)- את תולה מבט בעזרי. האח הקטן, העדין והחביב. זה שאת מלווה לבריכה, זה שמספר לך סיפורים. וכשאתה עזרי, ובקה שטפה צלחת מהסט השבתי, אתה מסתכל סביב, אמא. אבא. קותי. אמונה. אתה קולט גם את בקה, בשפתיים רועדות, תולה בך מבט מתחנן. ואתה פשוט שותק.
וזה נס, כי טיפת בוז נוספת, היתה מפרקת את בקה. וזה עצובבבב, כי טיפת תמיכה היתה מצילה אותה.
ודווקא ממך היא העזה לצפות לה. שוב טיפשה, שוב נאיבית.
וואו, סורי שנפלטה לי הרצאה- הרצאה. לא התכוונתי לקשקש.
העלת לי דמעות,
כואבת את החיים האלו, כואבת עם מי שחווה אותם.
ורק יכולה לשלוח כוח.
לצערנו בדור הזה אין אדם שלא מתמודד עם קושי..
הלוואי ונצמח ונגדל ונעצים את עצמינו במקום ליפול ולהישבר...
מנסה להבין אותך כי אני לא מתמודדת עם הניסיון הזה,
אבל אני בטוחה שזה לא קל.
תודה על השיתוף, מבינה שגם להעלות על הכתב לא כזה קל..
מעריכה.
 
סליחה, אבל כמה מילים אחרונות- דווקא זה בדיוק מה שכתבתי בקשר לעזרי- הוא ילד. הוא צמא לאהבה של אמא שלו, וזאת אהבה מתעתעת למדי.
מסכימה איתי שאמא אוהבת לא הולכת ומבטיחה קונסולה? והרבה יותר מזה..
היא כן הראתה לו גילויי חיבה, בטח ביחס לילדים האחרים היא היתה הכי "אמא" שלו.
כשהוא לקח את האלבום, הוא ניסה למצוא בו עוד טיפה של קשר עם אמא. אהבה אמיתית, בריאה- לא היתה שם
בול מה שרציתי לכתוב
קוראים את הצמא שלו לקצת אמא
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

חוקת האתגרים

פורום AI בינה מלאכותית


ברוכים הבאים לפורום החדש שלנו ליוצרי ai.


הפורום מחולק לתתי פורומים נפרדים, כפי שבוודאי ראיתם, וזכה לתת פורום בפני עצמו לאתגרי ai.
האתגרים נועדו לשפשף יכולות, התנסות בכלים חדשים ועמידה בדרישות ייחודיות ע"פ כללים מאתגרים במיוחד.

למען הסדר הטוב, קראו בעיון את הכללים, קצת ארוך, אבל לא מסובך, הרי יש לכם בינה אמיתית!





אתגר יומי:​

  • בכל ערב בעז"ה עולה אתגר יומי חדש, שיהיה פעיל כ- 26 שעות.
  • חברי הפורום מוזמנים לדרג ולהשפיע על היצירות המוצלחות ביותר, בדגש על יצירה שעמדה בכללי האתגר. היצירה שתקבל את דירוג המשתמשים הגבוה ביותר, היא תוכרז כיצירה הזוכה באתגר, ויוצרה ינהל את האתגר יומיים אח"כ.
  • לאחר הזכייה, היצירה הזוכה באתגר תנעץ בראש אשכול האתגר.
  • מנהל האתגר פותח אשכול אתגר יומי חדש, כותרת אשכול האתגר תכלול את שם האתגר ומספרו.
  • מנהל האתגר מוזמן גם לפתוח אשכול נפסח בפורום דיונים, במידה ופותח האתגר לא פתח נספח, משתמש אחר יכול לפתוח אשכול נספח, עם כותרת ומספר האתגר זהים לכותרת אשכול האתגר. עם קישור לאתגר בהודעה הראשונה.
  • אשכול האתגר היומי מיועד להצגת האתגר בפועל, בו מופיעים אופי האתגר וכלליו, ובו גם המשתתפים מעלים יצירות להתמודדות.
  • אשכול הנספח מיועד לכל הפטפטת, הפרגונים והשאלות על כללי האתגר או על יצירות המתמודדים. כמו כן, בהשתתפות באתגר אין להרחיב מעבר להסבר קצר על היצירה הויזואלית, ביצועה וכדו' - הרחבות נוספות מקומן בנספח.
  • והיה אם בשגגה יכתבו תגובות באשכול האתגר, הן יימחקו או יועברו לאשכול הנספח ע"י המנהלים.





זמני האתגרים:​

שלבי האתגר מחולקים לשלושה ימים: פעילות האתגר, דירוג האתגר, העלאת אתגר חדש. כדלהלן:
  1. פעילות האתגר: 26 שעות שבהן המשתתפים מעלים את היצירות לאתגר. החל מ22:00 ועד 23:59 למחרת. העלאת יצירות לאתגר מתאפשרת לא לפני השעה 22:00 גם אם האתגר עלה קודם.

  2. דירוג האתגר: מסיום עת פעילות האתגר לא ניתן להעלות יצירות חדשות לאתגר, אך ניתן עדיין להצביע ולהשפיע ליצירה הזוכה 24 שעות נוספות, עד ליל המחרת, שאז יוכרז הזוכה שקיבל את מירב הנקודות מהציבור, ויצירתו תנעץ בראש אשכול האתגר.

  3. אתגר חדש: לאחר הזכייה באתגר, על הזוכה להעלות אתגר חדש בערב הבא (יש יום אחד להתכונן) החל מ20:00 בערב ולא יאוחר מ-02:00 בלילה.
  • פעילות האתגרים הינה 5 ימים בשבוע, מראשון עד חמישי (כלומר, עולה במוצ"ש עד רביעי בלילה).
  • ניתן להעלות יצירות לאתגר החדש החל מ-22:00 בערב פתיחת האתגר ועד 12 בלילה למחרת. בדיוק.
  • משתמש שיעלה יצירה מעבר לזמן פעילות האתגר הודעתו תוסר, ותיפסל מהתמודדות באתגר.
  • לאחר נעילת האתגר יהיה ניתן עדיין לדרג 24 שעות נוספות, והוא יינעל להצבעה בלילה שלמחרת.
  • סדר העלאת האתגרים היא בדילוגים של 3 ימים. יום לפעילות האתגר, יום לדירוג ובחירת זוכה, ויום להתכונן להעלאת אתגר חדש.
  • הזוכה באתגר של יום ראשון, יהיה מנהל האתגר של יום רביעי.
  • לשם המחשה: ראובן השתתף באתגר מספר 4. יום למחרת עלה אתגר מספר 5 ובינתיים משתמשים דירגו את אתגר מס' 4, וראובן שלנו גרף את מירב הקולות. באותו ערב בו הוכרז ראובן כזוכה אתגר מס' 4, עולה אתגר מס' 6 ע"י הזוכה של אתגר מס' 3, וראובן מתכונן להעלות את אתגר מס' 7 בערב למחרת. מסובך?! לא נורא. אתם הרי עם בינה לא מלאכותית. קטן עליכם!
  • המחשה נוספת: ראובן הזוכה באתגר ביום שלישי שעבר מעלה אתגר במוצ"ש בשעה 21:00. הציבור מוזמן להעלות יצירות להשתתפות באתגר החל מ-22:00 במוצ"ש ועד לראשון בלילה בשעה 23:59 למחרת (יצירות שיעלו לפני או אחרי הזמן לא ישתתפו באתגר). בראשון בערב יעלה שמעון אתגר חדש בגלל שזכה באתגר של יום רביעי שעבר. בינתיים ניתן עדיין לדרג את האתגר של ראובן עד שני בלילה, שאז יוכרז הזוכה ע"פ דירוג המשתמשים, האתגר יינעל להצבעות, והיצירה המנצחת תנעץ בראש האשכול. לוי שזכה באתגר של ראובן מתכונן להעלות אתגר חדש ביום שלישי בערב, שיהיה פעיל ברביעי, וינעל להצבעות בליל שישי.
  • היות והזכייה באתגר היא ע"פ דירוג המשתמשים. ההודעה הזוכה בדירוג הגבוה ביותר, היא הזוכה! ע"כ מומלץ להשתתף בין הראשונים, ככל שתעלו את היצירה שלכם מוקדם יותר, כך היא תקבל חשיפה רבה יותר.
  • במקרים מסוימים (חגים וכדו') תהיה הקפאה בפעילות האתגר, או הארכה בזמן, בכפוף להודעת המנהלים.





זכיה באתגר:​






כללים עבור מנהלי האתגרים:​

מנהל אתגר פותח אשכול אתגר הכולל:
  1. מקדם - 'אתגר יומי'.
  2. כותרת - שם ומספר האתגר. על שם האתגר לבטא את מהות האתגר, עדיפות לקריאייטיבי.
  3. הודעה פותחת - הסבר קצר על היצירה הנדרשת, יצירה אחת לדוגמא, וכללים בסיסיים שעל היוצרים לעמוד בהם. רצוי אף קישור לאשכול הנספח.
  • על מנהל האתגר לפרט תיאור למשימה אותה המשתתפים יצטרכו לבצע, סגנון היצירה, אופייה, מה יהיה בה ומה אסור שיהיה בה, באילו כלים ניתן להשתמש או שלילת שימוש בכלים מסוימים. האם כדאי/מומלץ/אסור לערוך ולשפץ את היצירה באופן עצמאי, האם ניתן להוסיף טקסט ליצירה, וכדו'.
  • על האתגר לעלות בין שמונה בערב לשמונה בבוקר.
  • השתתפות באתגר מותנית בזמינות להעלאת אתגר מיידי במידה ותזכו, העלאה בזמן ללא עיכוב של רצף האתגרים. מומלץ להיות מוכנים עם רעיון בראש, או לקחת השראה מאשכול הרעיונות לאתגרים >
  • מנהל/ת האתגר חופשי לבחור אם היצירות שיועלו להתמודדות יהיו יצירות חדשות וייעודיות שנוצרו למטרת האתגר או גם יצירות קיימות המתאימות לכללים.
  • מנהלי הפורום רשאים להחליט על נושא מסוים שאינו מתאים, ולערוך או למחוק את האתגר במידה והוא אינו מתאים לפורום ע"פ שיקול דעתם.
  • יש לשים לב להימנע מכפילויות, שלא נעשה אתגר דומה בעבר.





השתתפות באתגרים:​

  • בכל הודעה באתגר, נתן להעלות יצירה אחת בלבד!
  • ניתן להשתתף עד 3 פעמים בכל אתגר, אלא אם נכתב אחרת בכללי האתגר ע"י מנהל האתגר.
  • אין להעלות טקסטים בהודעה המתמודדת באתגר שאינם קשורים ישירות לאתגר. הוספת טקסט כמו "דרגו אותי" תפסול את היצירה מהתמודדות באתגר.
  • מומלץ ורצוי, ואף יתקבל בברכה פירוט על הכלי בו יצרתם את היצירה, הפורמפט אותו כתבתם, ופרטים נוספים שייתנו ערך מוסף למבקרים באתגר.
  • בונוס בהוספת פרטים על היצירה שלכם, הכלי והפורמפט, שתקבלו דירוג גבוה יותר מהצופים, וזה יכול להכריע במקרה של תיקו בהצבעות.
  • אין להעלות תמונות לא מהוקצעות, דמויות מעוותות, מספר אצבעות לא תקין, או תמונות חובבניות ברמה נמוכה מידי. יצירה כזו תימחק או תועבר לנספח.
  • בהשתתפותך באתגר, הנך מאשר שהקבצים הינם יצירה בלעדית שלך, אינם מועתקים ממקורות זרים ואין בהם עבירה על זכויות יוצרים. - אין להעלות קבצים שלא אתם יצרתם בעצמכם.
  • לאור שאלות משתמשים, הדגשה נוספת! אין להעלות לאתגר קבצים שהם לא יצירה בלעדית שלכם בAI.
  • משתמש שיעלה קובץ המפר זכויות יוצרים, ייחסם מהפורום לצמיתות.
  • בהשתתפותך באתגר, הנך מאשר לפרוג לעשות ביצירות העלות באתגר שימוש חופשי, ולא תהיה תביעה מצדך בעניין זה.

בהשתתפות באתגר כזה, ישנם מספר יתרונות משמעותיים:
  1. למידה ופיתוח: השתתפות באתגר מאפשרת לך ללמוד ולפתח יכולות חדשות. בזמן שעוסקים במגוון תחומים, כמו בינה מלאכותית ועיצוב גרפי, אתה מקבל הזדמנות להרחיב את הידע והכישורים שלך.
  2. התנסות בהוראות מיוחדות: בזמן שמשתתפים באתגר, עשויים להיות דרישות והוראות מיוחדות שיש לעמוד בהן. השלמת האתגר מאפשרת לך לפתח יכולות כגון יכולת לקריאה והבנה של הוראות, תכנון וארגון פעולות, וביצוען במהירות ובדיוק.
  3. התנסות בכלים חדשים: במהלך האתגר, יכול להיות צורך להשתמש בכלים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות. ההתמודדות עם כלים חדשים מאפשרת לך להתפתח ולפתח את היכולת שלך להשתמש בטכנולוגיה בצורה יעילה ויצירתית.
  4. עיצוב יצירתי: יתרון נוסף שבהשתתפות באתגר הוא הזדמנות להתמקד בעיצוב וביצירתיות. כאשר אתה עוסק ביצירה של תמונה בבינה מלאכותית, יש לך את האפשרות להביע את עצמך בצורה חדשה ויצירתית.





הוראות כלליות:​

  • על האתגר להכיל לכל הפחות השתתפות של שלשה מתמודדים, ע"מ לנהל שיפוט ולהכריז על זוכה.
  • במקרה הנדיר בו לא השתתפו די מתמודדים ביום הפעילות של האתגר, מנהל הפורום יכול להגמיש ולעדכן את כללי האתגר, ולתת עוד מספר שעות לפעילות האתגר.
  • במקרה בו הזוכה באתגר לא העלה אתגר חדש בזמן, לאחר השעה 8:00 בבוקר רשאי מנהל הפורום לפתוח אתגר חדש בעצמו, או למנות משתמש אחר לפתיחת אתגר חדש. הנהלת הפורום רואה חשיבות רבה שלא לקטוע את הרצף.
  • באם הזוכה הנכבד בוחר לוותר על ניצחונו ולהעבירו לאחר, הדבר יתבצע אך ורק לפי מדרג הזוכים באתגר, ולא לפי נטיית לב.





אתגר שבועי וחודשי:​

  • מעת לעת יעלה אתגר מטעם ההנהלה, שבועי או חודשי בנוסף לאתגרים היומיים.
  • הדבר תלוי הרבה בהשתתפות הפעילה של כלל חברי הפורום.
  • על כללי אתגר שבועי וחודשי תבוא הרחבה בעתיד בל"נ.

עריכה:
לאור בקשות משתמשים רבים, ולאחר שהתבססנו כבר עם האתגרים היומיים בהצלחה מדהימה, אנו נרגשים להתחיל עם האתגרים השבועיים.

האתגר השבועי יעלה בעז"ה בימי חמישי בערב (שאז אין אתגר יומי), ויהיה פעיל עד יום שלישי 00:00 בלילה, ויהיה ניתן יום נוסף עד רביעי בלילה, שאז יוכרז הזוכה. הזוכה באתגר השבועי יקבל כרטיס כניסה לקהילת יוצרי AI, ויעלה את האתגר השבועי בליל שישי הקרוב.

שימו לב לכללי האתגר השבועי!​

  • ניתן להעלות יצירה אחת בלבד לאתגר!
  • היצירה חייבת להיות מרובעת.
  • יש הקפדה יתרה על יצירות מקצועיות ונעימות לעין, ללא עיוותי פרצוף או אצבעות.
  • אין להוסיף טקסט כלל בהודעה מלבד כותרת עד שלוש מילים.
  • חובה להוסיף את הפורמפט בספוילר.





עריכה - כללים נוספים:​

  • יש להקפיד על יצירה התואמת להנחיות האתגר, בדגש על יצירה מקצועית ופחות על קריאייטיביות סוחטת דמעות, ע"כ לא יתקבלו יצירות שלוקחות את התיאור בצורה קומית, קריקטורית, תינוק ג'ינג'י מאחורי סורג וכדו', אלא אם זה חלק מהאתגר עצמו.
  • אין להעלות תמונות בנות מעל גיל 3.




עדכון 7/4/25:

בווווווווום!
💥 💥 💥
קבלו את השדרוג החדש שלנו לאתגרים!

נכון מעצבן שהערב ירד, וטרם עלה אתגר? ממתינים עד בוש, והזוכה התבושש? לא עוד! מעתה, זוכה באתגר שלא יעלה את האתגר בזמנו בשעות הערב, החל משעה 02:00 יפתח אשכול אתגרי מסוג Masterpiece - יצירת מופת - עם כללים מיוחדים לאתגר מסוג זה.

שימו לב לכללי אתגר יצירות מופת - Masterpiece:​

🔹 במידה וטרם עלה אתגר עד השעה 02:00 בלילה, ניתן להעלות אתגר יצירות מופת במקום האתגר.
🔹 במידה ונפתח אתגר יצירות מופת, הזוכה באתגר הפסיד את זכותו להעלות אתגר.
🔹 כל אחד מחברי קהילת יוצרי AI יכול לפתוח אתגר החל מ 2 בלילה, כמובן, אשכול יחיד, ע"י הראשון שיתפוס.
🔹 המעלה אתגר יצירות מופת, עם המקדם Masterpiece, חייב להעלות גם דוגמא של יצירת מופת איכותית בהודעה הראשונה.
🔹 במידה ומנהל הפורום יחליט, או יודע שלא יתאפשר לזוכה להעלות אתגר, ייתכן ויפתח אתגר יצירות מופת בשעה מוקדמת יותר.
🔹 ניתן ומומלץ לשמור יצירות מופת מעת לעת, ולהעלותן באתגרי יצירות מופת, ובלבד שלא שיתפתם את היצירה מע"ג הפורום מעולם.
🔹 אתגר יצירות מופת נכנס ומשתלב ברצף האתגרים. הזוכה באתגר זה יעלה את האתגר לפי לוח חוקת האתגרים.
🔹 על היצירות המשתתפות באתגר זה להיות באמת יצירות מופת! בכל סגנון שתבחרו, אך שיהיו נעימות לעין, ומקצועיות.
🔹 יש בידי מנהל הפורום הזכות למחוק יצירה שלהבנתו אינה עומדת בהגדרת 'יצירת מופת'.
🔹 זמני האתגר: עד הערב בשעה 23:59.

למידע נוסף אודות אתגרי Masterpiece עינו פה.





לשאלות הצעות ופטפוטים אודות האתגרים בכלל, בנספח בלבד!





בהצלחה לכל המתמודדים באתגרים,
מי ייתן והניצחון יהיה שלכם!
שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

יש ספרים, שאחרי שאתה כותב עליהם ביקורת, אתה מגלה שבעצם כתבת אותם, לא עליהם. אין שום דבר להוסיף חוץ מתקציר משעמם ומעט תיקוני מקלדת בנאלים.

יש ספרים, שהביקורת עליהם היא חצי-חצי. חצי תקציר. חצי ביקורת. חצי מעניינים.

ויש את הספרים האלו, מהסוג השלישי, שבזמן שאתה קורא אותם יש לך מיליון דברים להגיד, אבל ברגע האמת, כשאתה מתיישב אל מול המקלדת, כל המילים שתכננת לומר פורחות לך מהראש, ואתה מוצא את עצמך מאלתר. מבקר באמת.

הספר הזה הוא מהסוג השלישי.

אני יושב כאן, ליד המחשב. מאלתר מילים על ספר של מילים. כותב על שתיקות. מוחק. כותב שוב. מוחק שוב. שותק.

המילים נאלמות מפי. נעלמות. סיירסלי.

אז אם הביקורת הזו יצאה קצת בוסרית, תאשימו את המקלדת, לא אותי. לא אשמתי שכשאני יישבתי מול הספר היה לי כל כך הרבה מה לומר, ופתאום עכשיו אני שותק. זו בטח המקלדת הארורה הזו, נו נו נו.

...​

גילוי נאות לפני שמתחילים:

יש לי ארבעה ספרים בבית. ארבע קירות. שומרים. מגוננים. מלמדים.

ארבעת הספרים האלו הם הסביב של חיי. נותנים לי אקספוזיציה כשצריך. מכניסים מסר עמוק בפנים. מביאים גיבורים מושלמים (בכך שהם לא מושלמים) לקדמת הבמה.

אני לא אגלה פה בשער בת רבים מהם ארבעת הספרים, אך כמעט כל מי שאני מכיר, יוכל להעיד שניסיתי לשדל אותו לקרוא את אחד מהספרים האלו.

היום התווסף לארבעת המופלאים הללו ספר חמישי.

עוד לא החלטתי למה הוא ישמש. הוא יכול להיות תקרה מגוננת מגשם, אולי רצפה שתחזיק אותי יציב. מה שבטוח, ישמר לו מקום בלב שלי. ליד הארבעה. יחמם אותו ביחד איתם.

פרטים נוספים בהמשך.

...​

מסתבר שקשה לקנות ספר פחות מ12 שעות אחרי שהוא יוצא מבית הדפוס, במיוחד אם אתה מגלה אחר כך שיכלת לקנות אותו ב70 ש"ח במקום בכמעט 100 (!).

הכל התחיל בבוקר של סוף אדר. הלכתי ברחובותיה של עיר חרדית מסוימת, כשלפתע עברתי ליד חנות ספרים חרדית.

בדקתי בכיס, מאתיים שקל. כמובן שנכנסתי.

לאחר כמה דקות של סיבובי הלוך-שוב ברחבי החנות, חזרתי אל המוכר עם ספר מסוים וכן עם הספר 'עליה השלום' (כן כן, תתפלאו, אבל לצערי עדיין לא קראתי.).

פתאום, ליד המוכר, אני שם לב לספר הנ"ל, עוד עטוף בניר שקוף. למען האמת, ראיתי פרקים מהסיפור ב'בתוך', ומה שאני זכרתי משם, זה משהו על סטייג', גרשי וסבא וסבתא. לחרפתי יותר התעניינתי לראות איך נראים הקטעים של התסריט בספר מאשר לקרוא אותו.

אז קניתי אותו מהר (למען האמת אפילו תג מחיר עוד לא היה עליו), קראתי, ו... הביקורת לפניכם.

...​

אזהרה: מכיוון שלאחרונה רבו זאטוטים מחוצ'קנים בשערי האתר, אדגיש מראש: זה לא ספר לילדים ונוער. בכלל לא. אנא סלקו את עצמכם מביקורת זו וחזרו אליה בטרם עת, כשתגדלו מעט.

...​

נתחיל בתקציר, לטובת כל מי ש(עדיין) לא קרא את הספר:

בקה, אם למופת ל3 ילדים וגבעת תיתורה מרשימה, מסתירה מאחורי שתיקותיה עבר כואב של אמא רעילה ומשפחה שותקת. היא עובדת בסטייג' (מלעז: במה כאן: הפקת אירועים) תוך כדי שהיא מנסה להתמודד עם מילות העבר המהדהדות בראשה, ועם משפחתה בהווה - שמציפה את העניין בכל פניה מחדש.

במקביל, נפרש סיפורה של יסכה, ה'בוסית' של בקה (וגם חברתה הטובה ביותר ואמה החורגת, אבל זה לא קשור לכאן...), שבעברה התמודדה עם גרשי בעלה האלכוהוליסט, תוך כדי שהיא מנסה להקשיב לסבה וסבתא ולגדל תינוק שמתבגר במהירות מפליאה.

כמובן, כיאה לדבורי רנד, היא לא חוסכת כאן במשפטים נוקבים ובאמרות מסמרות תודעה, שנשזרות בין דפי הספר בדרך מושלמת ומדהימה להפליא.

...​

אני רוצה להתחיל עם בקה.

למען האמת, הדמות הזו הזכירה לי קצת פאזל. בהתחלה מתפרקת לאלפי חלקיקים שווים. שבורים. רק ארבעה צדדים תואמים. מנסה קצת להרים את עצמה, לסדר. אבל רק כשיד חיצונית מגיעה התמונה הופכת לשלמה. וגם אז, יש שם ציור של פילה מרימה אמא, איקס אדום וגדול על שניהם.

בהתחלה, על הפרק הראשון, חשבתי שהיא ה'טיפוס' פה, (אח"כ קלטתי שזו אמונה), אבל בקה היא בת אדם משתדלת ומנסה מספיק בשביל להיות 'טיפוס' בעצמה. בהחלט דמות מופלאה ומחזקת. נחזור אליה בהמשך.

...​

ועכשיו ליסכה.

לפי מה שזכור לי, לדבורי יש עוד יסכה אחת ויחידה בנוסף לזו. יסכה מ'תחנות' הנפלא. יסכה ההיא גרה גם באזור של ביתי, מה שגורם לי להערכה גוברת אליה.

ולמרות שיסכה הזו שונה בהחלט, ו'מנקלה' הוא לא משחק בשבילה, עדיין יש בליבה אבנים שחורות ולבנות. בלק אנד וויט של אלכוהול. וכן, היין הוא קשר יציב בין הספר הזה ל'תיק מקסיקו', בכיוון ההפוך.

היא מתמודדת בגבורה עם מסע החיים הכבד שה' זימן לפתחה, ומאוד התפלאתי כשקלטתי שאמא שלה ג"כ קצת מרעילה (אם כי לה היה איפה להיות בשעת הקושי - בביתם של סבה וסבתה.)

גם אליה נחזור בהמשך.

...​


נמשיך עם הפרק הראשון כולו. בינינו, הוא מתחיל טיפל'ה מסובך , אבל לקראת הסוף הוא טיפה יותר מתבהר ומתיישר. לדוגמה - לקח לי כמה שניות להבין מה זה 'בולשות'. או דוגמה אחרת - ברגע הראשון התבלבלתי בין 'אבא' ל'אבי'. יכול להיות שזה קרה כי לוקח לי זמן להתחבר לספרים (או בגלל שקראתי את זה באישון לילה, תוך כדי הלחץ של טרום-פסח), אבל עברו כמה דפים עד שהגעתי אל המנוחה והנחלה (אם אפשר לקרוא לכל התסבוכת הזו ככה...)

בפרקים הבאים כבר נשאבתי ב'פלופ'. הדיאלוגים המשעשעים (במיוחד של הילדים. נראה כאילו דבורי פלשה אלינו לבית והקליטה את כולם) המסרים העמוקים (שנכנסו במושלמות בין המילים והשתיקות). העלילה הכואבת והנובעת. הטלטלות. בעיקר הטלטלות (כמה אישה אחת קטנה יכולה לעבור?). הכל סחף אותי בבת אחת לעולם שונה ועם זאת מוכר.

הפרקים מחולקים לשניים - חצי ראשון: סיפור רגיל. גוף ראשון עבר. חצי שני: תסריט (מיותר לציין שקיבלתי סיפוק לסקרנותי לאיך זה נראה על ההתחלה...). הם משלימים אחד את השני בצורה מושלמת, ושמו של כל פרק מתאים לו כמו עיצוב פנים ליסכה. אפרופו התסריט - הסיפור של גרשי ויסכה מחלחל ומצמרר (רק אני שמתי לב שהמפה מופיעה כמעט בכל פרק שבו יש את הבית של סבא וסבתא?), במיוחד אהבתי את הקטעים שעל הבמה, רתת נפשי למהדרין.

בכנות, היו קטעים בסיפור שנשכתי שפתיים יחד עם הגיבורים והתפרקתי אל תוך הספר. מהנהן לעצמי. כמעט בוכה. מדהים שיש ספרים שיודעים להעביר את הרגשות שלנו בצורה מושלמת ולא לתת רק תירוצים.

בהתחלה סבתא בילבי עצבנה אותי, התפלאתי שהיא היוותה אבן דרך בתיקון הנפשי של בקה. ולגבי הקטע של 'כמה אפשר לקשקש' - שלו צייתי כמעט כל הספר - רק אומר שאם זה הקטע עם ה'שמן-דובון-בלע-סבון' - אז זה מוכיח לנו שדווקא דברים קטנים הם אלו שיכולים לפגוע בנו ח"ו ולהיות הקש ששבר את גב הזהב.

יפה שהסופרת קראה לפרק שבו יש משבר קטן (43) בשמו של הפורקן. מי ששם לב יכול לראות שבאמת משם מתחיל קצת פורקן וזיכוך נפשי לבקה. היו כמה קטעים שם, ובמהלך המשך הסיפור, כמה קטעים שהתחשק לי לעצום בהם עיניים. להתעלם. אולי לבכות. לסלק את המחשבות מהראש. לנפח תקוות. לנפץ אותן כמו בועות סבון. אבל המשכתי לקרוא, למרות שבירת הלב שחוויתי ביחד עם בקה.

הגענו לקטע הכי מצמרר בספר. הקטע עם האיקסים. קטע שמנקז תפוחים של הורות רעילה לפרח נובל אחד (דרך אגב, כאן ראוי לציין שאהבתי במיוחד את כל ההומאז'ים לסיפורי האגדות הישנים). אין מילים. פשוטו כמשמעו. עד עכשיו אני לא יודע מה להגיד על הכאב הזה. בוקע ועולה בבקה ובנו כאחד.

אהבתי שהסופרת מקיימת מוות ליד חיים. סבא נפטר. מיד אח"כ 3 ילדים נולדים (אם כי לא הבנתי למה אלחנן לא נקרא גם בשם 'מהדהד', למרות שאבא של בקה נקרא ג"כ בשם כזה.).

הקטע של ה'מחול לך' בבית החיים היה מצמרר עד כלות הנפש. סילבי היא רעיון יפה ונחמד שגיוון קצת את הספר. דרך אגב, תמיד למי שמקשקש אומרים 'לך תקליט פודקאסט'. אני רואה שבקה ישמה את זה בצורה מקצועית...

ההתנהגות של אמונה לעיתים מדהימה, וכן הכוח שלה ושל בקה לקום מהשברים. סצנת הבקבוקים של שניהם יחד ריגשה וצימררה אותי כאחד. מי שקרא מבין.

אלי החמוד עדיין מחזק גב, אבל גם הוא הפליא אותי בעמידותו. נדהמתי שקראתי ש'יויו' זה בעצם 'יואל', תמיד חשבתי שזה 'יוסף'...

כאבתי על בקה, על צער של שנים סתם, על מצפון גדול. לא קל לעכל בכזו מהירות שהיא לא אשמה, אחרי שגדלה לעולם של להאשים את עצמה.

קצת עצוב שיסכה נשארה לכאורה 'אשמה'. אבל אהבתי את הכפרה שנעשתה לדמותה של אמו של אבי, עם קניית המערכת. סגירת המעגל עם התה הייתה נחמדה ביותר. היה נחמד לראות שהסיפור מסתיים בתקופת הזמן הזו, אבל אם זה היה כך גם בעיתון, זה טיפה מוזר (מי יקרא בסוכות על פסח?).

הסיפור נגמר ברגע שבקה מגיעה לסטייג', והטכניקה לא לגלות לנו מי באה - למרות שאנחנו יודעים בברור - גרמה לסיפור להסתיים בנימת רווחה.

למען האמת, במהלך הסיפור קצת ריחמתי על דבורי שצריכה לשבור את הלב של הקוראים ושלה (ושל הגיבורים) בשביל המסרים, אבל החזקתי עם הסיפור עד הסוף וזה היה שווה. שמתי גם לב שמאז שהתחלתי לקרוא, התחלתי גם לסנן כל מילה מליארד פעם לפני שהיא יוצאת מפי.

בקיצור - זה הספר הכי טוב של
@dvory עד עכשיו, לדעתי. ספר חובה בכל בית. מילים הם זהב, תודה שטרחת וכרית אותן בשביל כולנו. תודה שכתבת ספר כזה בים של מילים אבודות.

כריכה: כמוהן, כמו תמיד, כריכה מושכת ומקורית, הישר מידי הזהב של @לולה הבת. התאוריה שלי: קרעים בשורש - תרתי משמע. האוזניות של אמונה דווקא -כדי להראות לנו שדווקא מי שנראה לנו שסבל הכי קצת, סבל אולי כמעט יותר מכולם. הדבק הוא ניסיונותיה של בקה לתקן, והחוט המושלם מאחורה מרמז לנו שהפתרון לא נמצא בצד שחשבנו. (דרך אגב, שמתם לב שזה אותו גופן כמו של 'בחצר האחורית' ו'אין כמו בבית'?)

ציון: 10 מ10. מושלם.

עד כאן הביקורת הכי ארוכה בעולם, בעז"ה ניפגש אחרי החגים.
אושר של אחרים 2.0 -מתוך הפוסט של @dvory (מפורסם כאן בהסכמתה)

גילוי נאות:
התכוונתי לפרסם את הפוסט הזה בשנת תשפ"ה, שבוע לפני שהיא מסתיימת. הרגשתי שזה הזמן הנכון, רגע לפני דין, לייצר עוד קצת תקווה בעולם.

רצה הבורא ונפלתי לעומס לא הגיוני. לא הצלחתי לכתוב. לא הצלחתי לפרסם. תשפ"ה הסתיימה, תשפ"ו התחילה, והנה אני. רק עכשיו.

יכולה לנזוף בעצמי על אנושיותי. מעדיפה לקפוץ למוסר השכל, סופרת במוד חיסכון ;). עשרת ימי תשובה,זה השיעור הגדול שלהם, נכון? זאת המתנה, אלה הרחמים; היכולת לתקן.

פעם, כשיסכה עדיין היתה לבד ודיברנו על חגים, היא אמרה שחגים הם כמו קרש, גשר באמצע חיים.
בבתים רגילים, יציבים, הוא מונח על הרצפה, אין בעיה לדרוך, לחזור לחיים. בבתים אחרים, מתעתעים,הוא תלוי בקצה צוק, מתנדנד מעל התהום.

ולכי תחצי ככה.

(מתוך הקיר הרביעי)

חגים הם טריגר איום למי שחורג מתו התקן. סיבה לשמוח אצל נפש אחת, רגילה, היא סיבה לבכות אצל נפש אחרת ממתינה לגאולה. הנה למה הפוסט הזה נכתב. בשביל קצת תקווה, בשביל סיכוי, אפילו אחד לאלף, שיהיו זמנים לששון.

זוכרת את אושר של אחרים? אין סיכוי ששכחת. מאות תגובות, עשרות הצעות, שידוך אחד שקם והיה!

בואי נעשה את זה שוב.

בבקשה, קחי דקה–שעה–יום לחשוב על רווק/ה שאת מכירה. חפשי בשבילו. בשבילה. הרימי טלפון לאנשים שאולי יכולים להכיר. שלחי מייל. עומס החיים, אני יודעת. וערב חג. דווקא לכן. דווקא עכשיו.

כל הצעה שתירקם מהיום ועד ראש חודש חשוון תשפ"ו תזכה אותך בכרטיס כניסה להגרלה על אחד מהפרסים המפורסמים בהמשך. אם תציעי הצעה לרווק/ה שעברו את גיל 25, תיכנסי להגרלה פעמיים.
במילים פשוטות, תכפילי את סיכוייך לזכות.

המשך הפרטים בלינק המצורף

אושר של אחרים 2.0

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה