דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

[איילה לב]

שאלה לגבי האמא
מתחילת הספר לא מובן שהיא נפטרה או משהוא כזה
ונראה שלצורך החתונה של האבא עם יסכה מסדרים לה איזה מוות עם הפילים

 

[מימיי]

שאלה לגבי האמא
מתחילת הספר לא מובן שהיא נפטרה או משהוא כזה
ונראה שלצורך החתונה של האבא עם יסכה מסדרים לה איזה מוות עם הפילים

החתונה שלהם כתובה עוד לפני שמבינים שהיא מתה.
ההבנה שאמא נפטרה מתחילה הרבה אחרי לדעתי.
גם כשהתפרסם הפרק שבו אמונה נפצעת ואומרת לאחות שאמא שלה במחלקה ט''ו (או משהו כזה), רוב הקוראים היו בשוק שהיא נפטרה..
היו כאלה שכן שמו לב לרמזים שזרוקים במהלך הפרקים הקודמים.

 

[2123]

אחיה מאשימים אותה בעזיבה של האם, (רק היא חוותה את הרעל)
מאיזשהי סצנה שקרתה ימים ספורים לפני שהאם נעלמה.

לדעתי לא מדויק שרק היא חוותה את הרעל,
נכון שהיא הכי סבלה מאמא שלה, שאותה אמא שלה סימנה.
אבל האמא לא באמת אהבה או טיפלה נורמאלי באף אחד מהילדים.
גם הסצנה עם המשקפיים והבובה עם אמונה.
ובכלל אמא שנעלמת כל הזמן, ולא מחכה לחתונה של עזרי לדוגמא (שמצויין שהוא הילד ה'אהוב')
באמת עניין אותי להבין יותר איך קותי ועזרי חושבים על האמא, רק מצטערים שהלכה?

 

[בתיה 123]

אני עדיין באמצע
לא סובלת את יסכה- איכס איזה אישה קשההההה!!!!
אמא של בקה נשמעת לי סתם מטורפת אבל מה שלא הבנתי, היא רב הזמן לא הייתה בבית... היא היתה חסרה בנוכחות לבקה בעיקר, מעבר לרעל...
יותר קשה עם אמא רעילה שכל הזמן בבית...

מה אני אבין בסוף הספר?

מענין... מה גורם לחווות דעת שלילית כל כך על יסכה? יש לה צדדים טובים.. ובסהכ היא משתדלת מאוד להיות בסדר.


גמרתי. לקרוא את הספר אחרי שפעם קודמת זה היה בעיתון...
ספר מהההההמם!!
@dvory תודה!

 

[ניק 96021]

מענין... מה גורם לחווות דעת שלילית כל כך על יסכה? יש לה צדדים טובים.. ובסהכ היא משתדלת מאוד להיות בסדר.

אישה קשההה וחנפנית
לא הייתי רוצה אפילו לעבוד איתה

 

[בת שבע ו]

אמא של בקה עם הפרעת אישיות וברור שזה משליך את כל הילדים גם "המועדפים" וזה הקושי בהפרעת אישיות.
זוהי הפרעה מתעתעת ולא תמיד רואים רק את הצדדים השליליים של הבן אדם, לכן יכול להיות שהאחים לא קלטו לגמרי את האישיות הבעייתית של אמא שלהם.

 

[ניק 96021]

אמא של בקה עם הפרעת אישיות וברור שזה משליך את כל הילדים גם "המועדפים" וזה הקושי בהפרעת אישיות.
זוהי הפרעה מתעתעת ולא תמיד רואים רק את הצדדים השליליים של הבן אדם, לכן יכול להיות שהאחים לא קלטו לגמרי את האישיות הבעייתית של אמא שלהם.

כמעט ולא מדברים עליה
וגם בקושי על האחים
הכל זה בקה ויסכה ואמונה

 

[מימיי]

כמעט ולא מדברים עליה
וגם בקושי על האחים
הכל זה בקה ויסכה ואמונה

נכון, כי אם היו מתמקדים באיך כל אחד לקח את ההתמודדות הזו, הספר היה הופך להיות ארוך ומסורבל.
לדעתי זה יפה שמראים דווקא את הזווית של בקה ואמונה, כי לקשר בין אמא לבת יש המון משמעות בעולם הרגשי..
אגב, כן יש מבט קטן על ההתמודדות של עזרי..

 

[א-ירושלמית]

קותי ועזרי היו אהובים על האם.
מול בקה יצאו כל השדים, ואת אמונה - בקה גידלה. היא שוטטה באפריקה, מאכילה שם גורי חיות, כנראה.
קותי ירש ממנה את האופי המתעלל, עזרי - לא כל כך שומעים אותו.

אגב, כן יש מבט קטן על ההתמודדות של עזרי..

איפה? לא שמתי לב.

 

[מימיי]

קותי ועזרי היו אהובים על האם.
מול בקה יצאו כל השדים, ואת אמונה - בקה גידלה. היא שוטטה באפריקה, מאכילה שם גורי חיות, כנראה.
קותי ירש ממנה את האופי המתעלל, עזרי - לא כל כך שומעים אותו.


איפה? לא שמתי לב.

זה שהוא לקח את האלבום, מתגעגע.
זה מראה שהוא כן אהב אותה, שהיא אהבה אותו, השקיעה בחלאקה שלו וכזה..
נגיד על קותי לא כתוב כלום כמעט.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

וואו... קראתי את הקיר הרביעי, עדיין מעורפלת... אין לי , אין לי מילים לתאר את החוויה הזאת. לחוות את החיים שלי שוב, מהצד אבל כ"כ מבפנים... @dvory - אין לי איך להודות לך על המתנה העצומה הזאת.
אני רואה שעולות פה תהיות לגבי הקונצנזוס המשפחתי נגד בקה (המדהימה!!) ואני דווקא רוצה לכתוב על זה כמה מילים:
קודם כל- אני בת של... אחות של קותי, אמונה (לא עד כדי, ב"ה) ועזרי.
עזבו אתכם מהבנות פסיכולוגיות-פילוסופיות, אני מדברת מציאות. בבתים כאלו, שבהם הורה נרקיסיסט/ בעל הפרעת אישיות, יש דינאמיקה בעייתית מהיסוד. כשהוא שונא ילד מסוים, והוא שונא!!! - הוא יוצר אוירה כזאת בבית, בוז ואפילו גועל.
טכנית- איך זה קורה? הוא יתפוס את אותו ילד ברגעים הכי נמוכים, ויעשה שימוש בחולשות שלו בצורה מוקצנת שוב ושוב, יעוות אותו וילעג לו בכל הזדמנות.
איפה ההורה השני? אבא של בקה, במקרה שלנו- חי בפחד תמידי מהיום שאמא שלה תעזוב. נניח שהיא היתה חותכת, הוא היה מתחיל לחיות. לא. היא מחזיקה אותו בצוואר, עוזבת-חוזרת-עוזבת, עד ש... הוא תלוי בה.
חלק מהתוצאה- זה היחס שלו לילדים. הוא לא שם בשבילם. הוא עסוק בלתחזק מסגרת נורמלית לתמונה החלולה, הוא לא ישן כשאמונה אצל בקה. למה?...
קותי- לא מקדישה לו מילים. אמונה ועזרי- היחס שלהם לבקה הוא תולדה ישירה של האמא. כש"כמה אפשר לקשקש, בקה!" זאת המנטרה, קשה שלא להפנים את המסר... כמעט בלתי אפשרי. אמונה היא דוגמא קלאסית לילדה שספגה את הארס. מעריצה את היכולת שלה לבעוט בתכתיב המשפחתי, למרוד במוסכמות. אמיצה של החיים!!! פליז, אל תכעסו עליה. היא רק מחפשת נסיוב נגד ארס. לא מתכוונת לאפשר לאף נחש להכיש אותה.
ועזרי? מסכן. הוא "הילד" של אמא. קונסולה? היא לא באמת אוהבת אותו. פשוט לא. איך אמרה אמונה? אמרה שהשיער שלי רך או וואטאבר. (לא ציטוט). אמונה חדה מכדי לקנות את זה, עזרי לא. עושה רושם עדין יותר מקותי, תמים יותר מאמונה, ילדותי יותר מבקה. הוא לא רע. לי זה הרגיש שהוא קצת ילד עדיין, לא מכניס את הראש לסוגיית "בקה", אבל בסוף מושפע מהאוירה הכללית בבית, מה שמוציא ממנו מדי פעם אמירות כאלו ואחרות.

דמות שעוד לא הצלחתי להבין אותה זה עזרי, איפה הוא בכל הסיפור? הוא לא קותי, זרק עקיצה או שניים במהלך הספר,.
אבל נשמע שהוא גם ברשימה השחורה של בקה

קשה לי לומר את זה כך, אבל כשאת בקה, ונגיד נשברת לך צלחת בשטיפת כלים- אמא שלך "שוטפת" אותך, אבא קופץ שפתיים במבט קשה, קותי מכריז שאם את שוטפת הכלים- בעתיד הקרוב נאלץ לאכול בחד פעמי, ואמונה נועצת בך מבט לועג (כילדה, לא כנערה!)- את תולה מבט בעזרי. האח הקטן, העדין והחביב. זה שאת מלווה לבריכה, זה שמספר לך סיפורים. וכשאתה עזרי, ובקה שטפה צלחת מהסט השבתי, אתה מסתכל סביב, אמא. אבא. קותי. אמונה. אתה קולט גם את בקה, בשפתיים רועדות, תולה בך מבט מתחנן. ואתה פשוט שותק.
וזה נס, כי טיפת בוז נוספת, היתה מפרקת את בקה. וזה עצובבבב, כי טיפת תמיכה היתה מצילה אותה.
ודווקא ממך היא העזה לצפות לה. שוב טיפשה, שוב נאיבית.
וואו, סורי שנפלטה לי הרצאה- הרצאה. לא התכוונתי לקשקש.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

זה שהוא לקח את האלבום, מתגעגע.
זה מראה שהוא כן אהב אותה, שהיא אהבה אותו, השקיעה בחלאקה שלו וכזה..
נגיד על קותי לא כתוב כלום כמעט.

סליחה, אבל כמה מילים אחרונות- דווקא זה בדיוק מה שכתבתי בקשר לעזרי- הוא ילד. הוא צמא לאהבה של אמא שלו, וזאת אהבה מתעתעת למדי.
מסכימה איתי שאמא אוהבת לא הולכת ומבטיחה קונסולה? והרבה יותר מזה..
היא כן הראתה לו גילויי חיבה, בטח ביחס לילדים האחרים היא היתה הכי "אמא" שלו.
כשהוא לקח את האלבום, הוא ניסה למצוא בו עוד טיפה של קשר עם אמא. אהבה אמיתית, בריאה- לא היתה שם

 

[מימיי]

וואו... קראתי את הקיר הרביעי, עדיין מעורפלת... אין לי , אין לי מילים לתאר את החוויה הזאת. לחוות את החיים שלי שוב, מהצד אבל כ"כ מבפנים... @dvory - אין לי איך להודות לך על המתנה העצומה הזאת.
אני רואה שעולות פה תהיות לגבי הקונצנזוס המשפחתי נגד בקה (המדהימה!!) ואני דווקא רוצה לכתוב על זה כמה מילים:
קודם כל- אני בת של... אחות של קותי, אמונה (לא עד כדי, ב"ה) ועזרי.
עזבו אתכם מהבנות פסיכולוגיות-פילוסופיות, אני מדברת מציאות. בבתים כאלו, שבהם הורה נרקיסיסט/ בעל הפרעת אישיות, יש דינאמיקה בעייתית מהיסוד. כשהוא שונא ילד מסוים, והוא שונא!!! - הוא יוצר אוירה כזאת בבית, בוז ואפילו גועל.
טכנית- איך זה קורה? הוא יתפוס את אותו ילד ברגעים הכי נמוכים, ויעשה שימוש בחולשות שלו בצורה מוקצנת שוב ושוב, יעוות אותו וילעג לו בכל הזדמנות.
איפה ההורה השני? אבא של בקה, במקרה שלנו- חי בפחד תמידי מהיום שאמא שלה תעזוב. נניח שהיא היתה חותכת, הוא היה מתחיל לחיות. לא. היא מחזיקה אותו בצוואר, עוזבת-חוזרת-עוזבת, עד ש... הוא תלוי בה.
חלק מהתוצאה- זה היחס שלו לילדים. הוא לא שם בשבילם. הוא עסוק בלתחזק מסגרת נורמלית לתמונה החלולה, הוא לא ישן כשאמונה אצל בקה. למה?...
קותי- לא מקדישה לו מילים. אמונה ועזרי- היחס שלהם לבקה הוא תולדה ישירה של האמא. כש"כמה אפשר לקשקש, בקה!" זאת המנטרה, קשה שלא להפנים את המסר... כמעט בלתי אפשרי. אמונה היא דוגמא קלאסית לילדה שספגה את הארס. מעריצה את היכולת שלה לבעוט בתכתיב המשפחתי, למרוד במוסכמות. אמיצה של החיים!!! פליז, אל תכעסו עליה. היא רק מחפשת נסיוב נגד ארס. לא מתכוונת לאפשר לאף נחש להכיש אותה.
ועזרי? מסכן. הוא "הילד" של אמא. קונסולה? היא לא באמת אוהבת אותו. פשוט לא. איך אמרה אמונה? אמרה שהשיער שלי רך או וואטאבר. (לא ציטוט). אמונה חדה מכדי לקנות את זה, עזרי לא. עושה רושם עדין יותר מקותי, תמים יותר מאמונה, ילדותי יותר מבקה. הוא לא רע. לי זה הרגיש שהוא קצת ילד עדיין, לא מכניס את הראש לסוגיית "בקה", אבל בסוף מושפע מהאוירה הכללית בבית, מה שמוציא ממנו מדי פעם אמירות כאלו ואחרות.

קשה לי לומר את זה כך, אבל כשאת בקה, ונגיד נשברת לך צלחת בשטיפת כלים- אמא שלך "שוטפת" אותך, אבא קופץ שפתיים במבט קשה, קותי מכריז שאם את שוטפת הכלים- בעתיד הקרוב נאלץ לאכול בחד פעמי, ואמונה נועצת בך מבט לועג (כילדה, לא כנערה!)- את תולה מבט בעזרי. האח הקטן, העדין והחביב. זה שאת מלווה לבריכה, זה שמספר לך סיפורים. וכשאתה עזרי, ובקה שטפה צלחת מהסט השבתי, אתה מסתכל סביב, אמא. אבא. קותי. אמונה. אתה קולט גם את בקה, בשפתיים רועדות, תולה בך מבט מתחנן. ואתה פשוט שותק.
וזה נס, כי טיפת בוז נוספת, היתה מפרקת את בקה. וזה עצובבבב, כי טיפת תמיכה היתה מצילה אותה.
ודווקא ממך היא העזה לצפות לה. שוב טיפשה, שוב נאיבית.

איזה ניתוח מדוייק נתת כאן.
מרגישה שנעלמו לי המילים כדי להגיב על מה שכתבת פה.
רק וואו על מה שעברת.

וואו, סורי שנפלטה לי הרצאה- הרצאה. לא התכוונתי לקשקש.

לא קשקשת!

 

[מימיי]

סליחה, אבל כמה מילים אחרונות- דווקא זה בדיוק מה שכתבתי בקשר לעזרי- הוא ילד. הוא צמא לאהבה של אמא שלו, וזאת אהבה מתעתעת למדי.
מסכימה איתי שאמא אוהבת לא הולכת ומבטיחה קונסולה? והרבה יותר מזה..
היא כן הראתה לו גילויי חיבה, בטח ביחס לילדים האחרים היא היתה הכי "אמא" שלו.
כשהוא לקח את האלבום, הוא ניסה למצוא בו עוד טיפה של קשר עם אמא. אהבה אמיתית, בריאה- לא היתה שם

צודקת לחלוטין.

 

[חיה4]

מאד מעניין אותי איך כותבים ספר כזה.
כי יושבים פה אנשים שונים ומנתחים כל מילה שאמרה כל דמות והכל לפרטי פרטים והדמויות האלו בכלל לא קיימות במציאות!
ויש פה אפילו מישהי שחוותה לצערנו קושי כזה מקרוב והיא מאשרת ומנתחת את כל השיח והדמויות. כך שזה לא דמיונות סתם.

ובסוף הכל בכלל קרה בראש של הסופרת ולא במציאות.. איך אפשר לדמיין התנהגות כזאת לפרטי פרטים? והכל סביב דמות שלא מתנהגת בצורה אנושית כי היא חולה (נרקסיזם זאת מחלה?? איך היא מוגדרת?) ואדם רגיל כנראה לא יכול להכנס לזה..
אני ממש נפעמת מהיכולת הזאת @dvory. וואהו!!

 

[מציאותית]

@dvory , נכון אני צודקת?

איך תימניה
לאמא שלה קוראים שינא
ואומרים שגרמנים ותימנים זה אותם מאפיינים אז אולי חחח
ודבורי היא האחרונה שתגזור למגזרים !

 

[sol key]

וואו... קראתי את הקיר הרביעי, עדיין מעורפלת... אין לי , אין לי מילים לתאר את החוויה הזאת. לחוות את החיים שלי שוב, מהצד אבל כ"כ מבפנים... @dvory - אין לי איך להודות לך על המתנה העצומה הזאת.
אני רואה שעולות פה תהיות לגבי הקונצנזוס המשפחתי נגד בקה (המדהימה!!) ואני דווקא רוצה לכתוב על זה כמה מילים:
קודם כל- אני בת של... אחות של קותי, אמונה (לא עד כדי, ב"ה) ועזרי.
עזבו אתכם מהבנות פסיכולוגיות-פילוסופיות, אני מדברת מציאות. בבתים כאלו, שבהם הורה נרקיסיסט/ בעל הפרעת אישיות, יש דינאמיקה בעייתית מהיסוד. כשהוא שונא ילד מסוים, והוא שונא!!! - הוא יוצר אוירה כזאת בבית, בוז ואפילו גועל.
טכנית- איך זה קורה? הוא יתפוס את אותו ילד ברגעים הכי נמוכים, ויעשה שימוש בחולשות שלו בצורה מוקצנת שוב ושוב, יעוות אותו וילעג לו בכל הזדמנות.
איפה ההורה השני? אבא של בקה, במקרה שלנו- חי בפחד תמידי מהיום שאמא שלה תעזוב. נניח שהיא היתה חותכת, הוא היה מתחיל לחיות. לא. היא מחזיקה אותו בצוואר, עוזבת-חוזרת-עוזבת, עד ש... הוא תלוי בה.
חלק מהתוצאה- זה היחס שלו לילדים. הוא לא שם בשבילם. הוא עסוק בלתחזק מסגרת נורמלית לתמונה החלולה, הוא לא ישן כשאמונה אצל בקה. למה?...
קותי- לא מקדישה לו מילים. אמונה ועזרי- היחס שלהם לבקה הוא תולדה ישירה של האמא. כש"כמה אפשר לקשקש, בקה!" זאת המנטרה, קשה שלא להפנים את המסר... כמעט בלתי אפשרי. אמונה היא דוגמא קלאסית לילדה שספגה את הארס. מעריצה את היכולת שלה לבעוט בתכתיב המשפחתי, למרוד במוסכמות. אמיצה של החיים!!! פליז, אל תכעסו עליה. היא רק מחפשת נסיוב נגד ארס. לא מתכוונת לאפשר לאף נחש להכיש אותה.
ועזרי? מסכן. הוא "הילד" של אמא. קונסולה? היא לא באמת אוהבת אותו. פשוט לא. איך אמרה אמונה? אמרה שהשיער שלי רך או וואטאבר. (לא ציטוט). אמונה חדה מכדי לקנות את זה, עזרי לא. עושה רושם עדין יותר מקותי, תמים יותר מאמונה, ילדותי יותר מבקה. הוא לא רע. לי זה הרגיש שהוא קצת ילד עדיין, לא מכניס את הראש לסוגיית "בקה", אבל בסוף מושפע מהאוירה הכללית בבית, מה שמוציא ממנו מדי פעם אמירות כאלו ואחרות.

קשה לי לומר את זה כך, אבל כשאת בקה, ונגיד נשברת לך צלחת בשטיפת כלים- אמא שלך "שוטפת" אותך, אבא קופץ שפתיים במבט קשה, קותי מכריז שאם את שוטפת הכלים- בעתיד הקרוב נאלץ לאכול בחד פעמי, ואמונה נועצת בך מבט לועג (כילדה, לא כנערה!)- את תולה מבט בעזרי. האח הקטן, העדין והחביב. זה שאת מלווה לבריכה, זה שמספר לך סיפורים. וכשאתה עזרי, ובקה שטפה צלחת מהסט השבתי, אתה מסתכל סביב, אמא. אבא. קותי. אמונה. אתה קולט גם את בקה, בשפתיים רועדות, תולה בך מבט מתחנן. ואתה פשוט שותק.
וזה נס, כי טיפת בוז נוספת, היתה מפרקת את בקה. וזה עצובבבב, כי טיפת תמיכה היתה מצילה אותה.
ודווקא ממך היא העזה לצפות לה. שוב טיפשה, שוב נאיבית.
וואו, סורי שנפלטה לי הרצאה- הרצאה. לא התכוונתי לקשקש.

העלת לי דמעות,
כואבת את החיים האלו, כואבת עם מי שחווה אותם.
ורק יכולה לשלוח כוח.
לצערנו בדור הזה אין אדם שלא מתמודד עם קושי..
הלוואי ונצמח ונגדל ונעצים את עצמינו במקום ליפול ולהישבר...
מנסה להבין אותך כי אני לא מתמודדת עם הניסיון הזה,
אבל אני בטוחה שזה לא קל.
תודה על השיתוף, מבינה שגם להעלות על הכתב לא כזה קל..
מעריכה.

 

[א-ירושלמית]

לאמא שלה קוראים שינא

לדידי קוראים דינה על שם אמא שלה, לא?
מאיפה 'שינא'?

 

[איילה לב]

שיינא זאת אמא של יסכה

 

[א. אדם]

סליחה, אבל כמה מילים אחרונות- דווקא זה בדיוק מה שכתבתי בקשר לעזרי- הוא ילד. הוא צמא לאהבה של אמא שלו, וזאת אהבה מתעתעת למדי.
מסכימה איתי שאמא אוהבת לא הולכת ומבטיחה קונסולה? והרבה יותר מזה..
היא כן הראתה לו גילויי חיבה, בטח ביחס לילדים האחרים היא היתה הכי "אמא" שלו.
כשהוא לקח את האלבום, הוא ניסה למצוא בו עוד טיפה של קשר עם אמא. אהבה אמיתית, בריאה- לא היתה שם

בול מה שרציתי לכתוב
קוראים את הצמא שלו לקצת אמא