חרדיה יחידה בחברה חילונית? אשמח שתיכנסי...

מצב
הנושא נעול.
אז הסיבה היחידה היא הריחוק?
מבחינה הלכתית, יש בעיה או אין?
הרי לחברה חשוב שישתתפו בדיוק כדי לקרב ולגבש,
אם זה לא סותר הלכתית מה הבעיה?
הלכתית שואלים רב לא בפרוג.
אם רוצים להבין את הרעיון הכללי של מה הרציונל אז האשכול והקישורים שהביאו עוזרים קצת.
 
היי
אני שמה לב שכל הזמן כותבים להמנע מערבי גיבוש, אכילה יחד וכו בצוותים מעורבים
למה?
גם כשמדובר במסעדה כשרה, עם נשים נוספות יש בעיה כ"כ רצינית?
את מתכוונת לגיבוש מעורב של נשים חרדיות וחילוניות?
או כולל גברים?
 
צריך לזכור שחלק מהלכות הכשרות (למשל סתם יינם) נכתבו כדי ליצור ריחוק חברתי בין יהודים לגוים. יתכן שכיום יהודים חילונים יכולים יותר להשפיע לרעה.
 
היי
אני שמה לב שכל הזמן כותבים להמנע מערבי גיבוש, אכילה יחד וכו בצוותים מעורבים
למה?
גם כשמדובר במסעדה כשרה, עם נשים נוספות יש בעיה כ"כ רצינית?
התרחק מין הכיעור,
אביזרי דגילוי עריות,
וכו'

וכמה כללי ברזל לדעתי לעבודה במקום חילוני:
  • גאווה יהודית - להבדיל משחצנות ישראלית... אני מגדירה עצמי "חרדית קיצונית": וזה סותם שאלות. "למה לך מפריע X ולהיא לא?", כי אני "קיצונית". הא, גם משפט הבא אם נאמר בחיוך מנומס עובד לי טוב: "היי, יש פה דוסית, בבקשה דברו בכבוד" (-כשעלו נושאים גסים בנוכחותי). שדרו ביטחון בצדקת הדרך ואז פחות יערערו עליכם.
  • לא באנו לעבודה להחזיר בתשובה - בשביל זה יש ארגוני קרוב. ולפני שקופצים עלי... זה היה הסעיף הראשון בדף שחתום עליו הרב וואזנר זצ"ל כהוראות-הלכות לנשים שיוצאות לעבוד במקומות חילונים (ויש שם הדגשה שזה לא להתיר אלא למי שכבר שם), קבלתי אותו לפני למעלה מ16 שנה כשיצאתי לעבוד.
ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת.
לדעתי לצטט אמרה כזו לאשה שבלית ברירה הולכת למקום שהיא מוקפת רשעים כדי להביא ממרחק לחמה, זה לא במקום.
  • אוזניות - בתשעת הימים אפשר בלי להדליק מוזיקה 😉. מונע פטפטת מיותרת, מונע שמיעה של דיבורים בעייתים (פעם דברו גס באזור שלי, אז הדלקתי מוזיקה בתשעת הימים ולא שמעתי את הנאמר).
  • ראי בהלכות של יחוד מדריך שמירה אישית - תקראי את המשפט הזה שוב! שמירה אישית, ופתאום יותר קל לעמוד מאחורי זה. מצד שני- ללמוד את ההלכות האלו היטב ולא להמציא--- כי גם בוסים חילונים יכולים למצוא בגוגל הוכחה שטעית...
  • אשאל את הרב שלי - לבנות זה יעיל יותר, נגד מנהלים מתחכמים/ דתיים שחושבים שהם יודעים את ההלכה יותר מכן... אני הולכת לפי הרב שלי בלבד = פותר את הבעיה.
 
גאווה יהודית - להבדיל משחצנות ישראלית... אני מגדירה עצמי "חרדית קיצונית": וזה סותם שאלות. "למה לך מפריע X ולהיא לא?", כי אני "קיצונית". הא, גם משפט הבא אם נאמר בחיוך מנומס עובד לי טוב: "היי, יש פה דוסית, בבקשה דברו בכבוד" (-כשעלו נושאים גסים בנוכחותי). שדרו ביטחון בצדקת הדרך ואז פחות יערערו עליכם.
הם קולטים את זה ברגע וזה פשוט מדהים להפליא!!!!
נכנסנו שתי חרדיות ביחד לצוות, אני הצבתי גבולות כמו שצריך, הם יודעים להתנצל אם ניסו להתיישב יחד על אותו מחשב!!!
חברה שלי שחשבה שתתחיל ככה ובהמשך תרסן קצת, אני לא צריכה לפרט לאן הגיעה(שמחה שעברה למקום חרדי)
זה מדהים לראות שהם יודעים שאני שונה- וכן קיצונית מעוד אחת בצוות- וזה טוב לי.

הם אוהבים לחפור על דברים ולשאול אבל כתוב וכו', ואני מסבירה להם שיש מנהגים ואני לא פוסקת!
תשמעו זה עובד מעולה.

עכשיו רצו לצאת לערב גיבוש, עדכנתי שהיות שהמטרה גיבוש אני לא שם!
והם קיבלו את זה בהבנה מלאה כי בכל ישיבת צוות שהמטרה היא התקדמות בעבודה- אני הראשונה להופיע כמובן בצורה המתאימה ובישיבה יותר ליד הנשים וכו'
 
אגב,
גם במקומות דתיים יש קנטור כלפי המגזר החרדי
ונושאי שיחה מגעילים בין גברים לנשים...
הוספה
וגם במקומות "חרדיים" לצערנו
אין אפוטרופוס.. נאמר על כולם
 
אז הסיבה היחידה היא הריחוק?
מבחינה הלכתית, יש בעיה או אין?
הרי לחברה חשוב שישתתפו בדיוק כדי לקרב ולגבש,
אם זה לא סותר הלכתית מה הבעיה?
שימי לב
בשאלות הלכתיות - שואלים רב, וכאן לא המקום.
נושא האשכול הוא איך נשארים בת ישראל כשרה במקום חילוני
טיפים, עצות וסייגים בנושא.
ואת התשובה לזה את ענית בעצמך - לחברה חשוב שישתתפו בדיוק כדי לקרב ולגבש
וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים למנוע.

בהצלחה!
 
  • לא באנו לעבודה להחזיר בתשובה - בשביל זה יש ארגוני קרוב. ולפני שקופצים עלי... זה היה הסעיף הראשון בדף שחתום עליו הרב וואזנר זצ"ל כהוראות-הלכות לנשים שיוצאות לעבוד במקומות חילונים (ויש שם הדגשה שזה לא להתיר אלא למי שכבר שם), קבלתי אותו לפני למעלה מ16 שנה כשיצאתי לעבוד.
כל כך נכון
דיונים השקפתיים / הלכתיים מיותרים והסיכוי שלהם לגרום נזק גדול הרבה יותר מהסיכוי שיגרמו תועלת.
וגם אם את בטוחה שהם יביאו תועלת - זה כנראה לא שווה את המחיר של הקירוב שזה יוצר (אפילו וויכוח יוצר סוג של קירוב לבבות כי הוא מפיל את חומת הרשמיות, קל וחומר דיון ידידותי)
 
אני גם התחלתי השנה לעבוד כחרדית יחידה -מסיימת סמינר שנה שעברה, ויכולה לומר מנסיון שלי שמה שהכי עוזר ויעיל זה גאווה חרדית וגב חזק.
בלי להתנצל על ה"הגבלות שלך", (לא יבוא לאכול ,לא יכנס לנושאים אישים בכלל בלי מחמאות וכולי) אלא להסתובב בגב זקוף, וכן לקבוע את הכללים מיד בהתחלה
הם לא הכירו מעולם חרדית לפני בחברה, ואיך שאת ישר בהתחלה ככה נשאר אחרת הרבה יותר קשה לשנות בהמשך
ממה שאני חווה-השדר של הגאווה והביטחון במה שאת עובר הלאה, ובסוף גורם רק להערכה מכיוונם!!
בכל אופן אין בזה פיתרון קסם ודורש ממני ערנות מתמדת דקה דקה שאת במשרד...(חברה של 100 עובדים רובם נחמדים מאד וכו)
מה שברור לי-שזה מצריך דבר ראשון אופי חזק מאד, שיודע לקבוע גבולות,להיות טכני, וכל אחת מכירה את עצמה וצריכה לחשוב אם היא מסוגלת לזה או לא
זה שחברה שלך כזאת ועדין "שורדת" לא אומר שגם את...
ועוד משהו-המלחמה הכי יומיומית אצלי שאין בה ממש כללים ברורים, זה כמה את יכולה להיות אנושית(לא חברותית אפילו אלא סתם "בןאדם" ולא יותר דומה לרובוט..) במסגרת המקצועיות עצמה, כלומר כמה שטח משחק יש לך.
אשמח לשמוע תגובות בנושא
 
עבדתי באחת העיריות הגדולות בארץ כמנהלת מחלקה של אחת הלשכות המרכזיות באותו עירייה
היה אירוע ענק בסוכות וגם הרמת כוסית לרגל השנה החדשה
מעלי היתה מנהלת ואמרתי לה שאני לא אוכלת הכשרים מסוימים וכו ושאלה למה אמרתי שככה אני נוהגת
לא יודעת עם היא הבינה
אבל בזכות זה היה אוכל בהרמת כוסית בהכשר מהודר(אותה מנהלת אמרה לי שאני חייבת לאכול כי הזמינה לכבודי הכשר שאני אוכלת)
באמת אמרו לי שם בנות שפעם ראשונה שסוף סוף יש הכשר מהודר....
והייתי חרדית יחידה באותו מחלקה...
כנל בתשעה באב אותו בוסית רצתה שאני יהעבוד עד השעה 6 באותו יום שניכנס הצום ב שעה 7.30 אמרתי לה שאין מצב
ומעבר לזה ביקשתי לצאת יותר מוקדם והיא נסתה אותי והצבתי לה את זה שאין מצב ובאמת שחררה אותי באותו יום
בשעה הרבה יותר מוקדמת...
ברגע שלך יש את הגבולות שלך וברורים לך אז אוטמטית זה יהיה ברורה לאותו סביבה
זה לא סותר שזה לא קשה
 
בלת״ק
עובדת חרדית יחידה בצוות חילוני (בנות חרדיות נוספות בחברה)
באופן כללי אחד הדברים הקריטיים ששומרים בעבודה בעיניי זה שכן יהיו עוד בנות חרדיות. גם אם לא בצוות, מישהי שאת יכולה לדבר איתה או לאכול איתה ארוחת צהריים (וכמובן צריך לחשוב על צורת ישיבה)
אני לא שופטת או אומרת לך מה לא לעשות אבל מאוד קשה לשמור כשאין אף אחד נוסף שרואה ויודע, גם אם משתפים אח״כ את הבעל. מנסיוני האישי כשיושבות לידי עוד בנות חרדיות צורת הדיבור עם חברי הצוות שלי היא אחת, וכשאני לבד כי הן לא נמצאות וכו - זה הרבה יותר קשה.

עוד נקודה חשובה - לפעמים כשבאים בימים הראשונים לעבודה מרגישים מאוד ריחוק, ומרגישים שהכול בסדר ואת מסתדרת מצוין, אבל אחרי זמן מכירים יותר גם אם לא רוצים, וזה נהיה יותר קשה.
לכן כדאי מראש, כשעוד לומדים להכיר אותך ומגששים איך להתנהל מולך, להציב את הגבולות שלך בצורה חד משמעית, זה מונע הרבה בעיות מאוחר יותר. (וטיפ קטן- תשימי גבולות יותר חזקים ממה שאת באמת רוצה שיהיו, שהגבול שעליו רבים יהיה רחוק מאזור הסכנה.)
 
במענה לאלו שכתבו שחשוב להסביר:
במסגרת עבודתי, ראיינתי לפני חצי שנה מנהל בכיר בחברת הייטק לא קטנה [אבל לא ענקית], ושאלתי אותו על עובדים חרדיים.

לדבריו היו אצלו במהלך השנים כמה וכמה חרדים וחרדיות, והוא הבחין שכולם "שמרו על התבדלות קיצונית מאד" [מה שאצל חלקנו נקרא פשרן, בעיניו קיצוני מאד], ולמרות זאת היו כאלו שיצרו אווירה עכורה והיו כאלו שלא.
מה שיצר את ההבדל, היה ההסברים: היו חרדים שרק נמנעו ולא הגיבו, כמו התכנסו בתוך עצמם. אלו גרמו למועקה סביבם. לעומתם אחרים הסבירו מפעם לפעם למה הם נמנעים, ונתנו הרגשה שזה ענין אישי שלהם ולא בעיה של אף אחד אחר. הם ביקשו התחשבות, אבל לא האשימו, ו(כאילו )הבינו שהעובדים לא חייבים להימנע מנושאי שיחה לידם, והוקירו את ההתחשבות הזו.

כאמור, כותב מפיו ולא מהיכרות אישית, אבל נשמע משכנע מאד.
 
שלום,
אני מפתחת ג׳וניורית עם ניסיון של שנה,
לאחר תקופה מייגעת של חיפוש עבודה הציעו לי משרה במקום חילוני ללא שום חרדיה,
כאחת שמכירה את השוק של הג׳וניורים מתלבטת מאד אם ללכת על המשרה,
אשמח אם יש כאן נשים במצב כזה או דומה שיכולות לתרום מניסיונן - מה צריך לדרוש, נקודות שיכולות להיות בעייתיות, מה עושים עם סינון וכל תובנה נוספת.
תודה רבה!!
הייתי במצב דומה. (כולן דתיות. לא חילוניות, מבחינה מסוימת יותר גרוע. כי לכי תסבירי לחברה הדתיה שקנתה במיוחד בשבילך חסלט למה את לא אוכלת. למשל כי גם את החסלט צריך להשרות, ולמשל כי לכי תדעי עם איזה הכשרים היא השתמשה בחם באותה סכין...)
מה את צריכה לדעת?
1- לעמוד על העקרונות שלך בלי להעליב אף אחת. למשל- את לא נוגעת בפלאפונים פרוצים נקודה. לא משנה מה. (הייתה לי חברה במקום אחר שלא נגעה כפשוטו. גם לא הביאה להם אותו, זה קיצוני, אבל דווקא הקיצוניות הזאת מסדרת את הדברים- אין סוגריים, אין רק כש.. אין רק אם... פשוט לא ודי.) ואז הם גם יבינו לא לשלוח לך סרטונים במייל וכאלו.
2- דרישות בסיסיות לדרוש בזכות ולא בחסד. סינון, כשרות מטבח או לפחות סימון על החפצים שלך שאף אחד לא יגע לך בכוס/ טוסטר וכו'.
3- במקרה של דתיים- כמה שפחות להסביר למה ככה ולמה אחרת, הם רק יכנסו איתך לוויכוחים. במקרה של חילונים- אפשר להסביר.
בהצלחה.
 
מה שיצר את ההבדל, היה ההסברים: היו חרדים שרק נמנעו ולא הגיבו, כמו התכנסו בתוך עצמם. אלו גרמו למועקה סביבם. לעומתם אחרים הסבירו מפעם לפעם למה הם נמנעים, ונתנו הרגשה שזה ענין אישי שלהם ולא בעיה של אף אחד אחר. הם ביקשו התחשבות, אבל לא האשימו, ו(כאילו )הבינו שהעובדים לא חייבים להימנע מנושאי שיחה לידם, והוקירו את ההתחשבות הזו.
לפעמים אין ברירה אלא להתבדל. ממש לא לכל אחד אפשר להסביר דברים.
כמובן שלא צריך להאשים או לחייב, אבל להתחיל הסברים מזמין שאלות נוספות ודיונים לא רצויים.
 
במענה לאלו שכתבו שחשוב להסביר:
במסגרת עבודתי, ראיינתי לפני חצי שנה מנהל בכיר בחברת הייטק לא קטנה [אבל לא ענקית], ושאלתי אותו על עובדים חרדיים.

לדבריו היו אצלו במהלך השנים כמה וכמה חרדים וחרדיות, והוא הבחין שכולם "שמרו על התבדלות קיצונית מאד" [מה שאצל חלקנו נקרא פשרן, בעיניו קיצוני מאד], ולמרות זאת היו כאלו שיצרו אווירה עכורה והיו כאלו שלא.
מה שיצר את ההבדל, היה ההסברים: היו חרדים שרק נמנעו ולא הגיבו, כמו התכנסו בתוך עצמם. אלו גרמו למועקה סביבם. לעומתם אחרים הסבירו מפעם לפעם למה הם נמנעים, ונתנו הרגשה שזה ענין אישי שלהם ולא בעיה של אף אחד אחר. הם ביקשו התחשבות, אבל לא האשימו, ו(כאילו )הבינו שהעובדים לא חייבים להימנע מנושאי שיחה לידם, והוקירו את ההתחשבות הזו.

כאמור, כותב מפיו ולא מהיכרות אישית, אבל נשמע משכנע מאד.
זה מאד מאד מאד תלוי באנשים איתם אתה עובד ואיך יגיבו להסברים שלך.
הם צריכים להיות מאד מאד אדיבים מנומסים ומכבדים(ומכובדים) כדי לא להיכנס לוויכוח או דיונים
מהמקום שלי רובם לא כאלו, ומדובר בגבול מסכון ודק מאד שיכול להתגמש בלי שום שימת לב, ככה שמועקה עדיפה
 
אני רוצה באמת לדעת האם הרבנים יצאו דווקא על התוכנית הדסים או שבכללי על כל עבודה בהייטק כי בתכלס בשניהם יש את אותם מכשולים אשמח למקורות
 
אני רוצה באמת לדעת האם הרבנים יצאו דווקא על התוכנית הדסים או שבכללי על כל עבודה בהייטק כי בתכלס בשניהם יש את אותם מכשולים אשמח למקורות
אין את אותם מכשולים
ועל עבודה בהייטק לא יצאו נגד זה כל עוד שומרים על ההלכה,
בשונה מהדסים שיצאו באופן גורף
 
אין את אותם מכשולים
ועל עבודה בהייטק לא יצאו נגד זה כל עוד שומרים על ההלכה,
בשונה מהדסים שיצאו באופן גורף
אני מכיר אישית חבר שהלך לשאול את ר' גרשון אדלשטיין עבור ביתו
ור' גרשון התיר לו
אז באופן גורף זה חד משמעית לא נכון.
 
לא דומה בכלל
תכנית הדסים זה לעבוד בצבא - שזה כולל לעבוד כל הזמן עם חיילים חילונים וצעירים
באווירה צבאית
והרב קסל כתב על זה כבר שזה קרוב למה שאמר החזו"א יהרג ואל יעבור
וגם ר דב לנדא כתב מכתב ממש חמור שאסור בשום אופן ללכת לשם
כדאי לקרוא מה כותבת על זה אסתי סלומון מנהלת התכנית
פה
1764837225626.png

1764837307969.png
 
אני רוצה באמת לדעת האם הרבנים יצאו דווקא על התוכנית הדסים או שבכללי על כל עבודה בהייטק כי בתכלס בשניהם יש את אותם מכשולים אשמח למקורות
ידוע אמרתו של החזו"א ביחס לגיוס בנות, אפילו אם המנהלת של הסמינר תשמור בחוץ, והמורה תשמור בפנים, והבנות יקשרו ציציות, מספיק שזה תחת הצבא בשביל שזה יהיה יהרג ואל יעבור - כך אמר החזו"א.
עפ"י מה שהתפרסם בכלי התקשרת, בתחילת מלחמת 'עם כלביא' הוכרחו בנות רבות לשהות במשך שבוע ברציפות במנה צריפין ימים ולילות ללא אפשרות יציאה, ובלי אפשרות יצירת קשר עם בעליהן ואביהן! (מטעמים ביטחוניים) וגם בלי להיכנס לנידון ההלכתי המסובך שכלול בזה, מה מצבם ההלכתי, זה רק מראה את השליטה שיש לצבא עליהם באופן מוחלט.
סיפרה לי בחורה שעובדת ב'הדסים' שכשרצתה לסגור שידוך בשעטו"מ, היתה צריכה לבקש אישור מגורמי הביטחון, זה לא עבודה, זו תלות שקיימת רק בצבא יחסי חייל - מפקד, ולא יחסי עוסק - מעסיק.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה