אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.
ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.
זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.
קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.
אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.
רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.
ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.
נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.
אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.
נראה לי שזה משנה, כי אם לא היה באמת רבו, הרי על זה אין את הספק של הגמרא בכלל. והבן - שעלה לגדולה - נידון כמי שגדול מאביו בחכמה, אך לא כ'רבו' ממש. וזה ממש דומה למקרה של רבינו יחיאל שאמר עליו אביו שהוא גדול ממנו בחכמה.
בכל אופן הדיון כאן משתרע.. ויתכן שאתה צודק אבל לענין החידה אודה לי מיהת כי יש מקום חידוד, כי למרות שקשה לדעת מה הלך שם, כיון שהנתונים שבידינו דלים (נראה לי שאין יותר ממה שהבאתי למעלה), וגם יתכן שהחילוק שלך נכון, בכל זאת בסופו של דבר יש לפנינו הנגדה: הרב לא רצה לפגוש את אביו, והתלמיד נפגש עם אביו.
נראה לי כי לא זאת הכוונה. הכוונה שם שהיה במעלה גדולה מצד גדלותו העצמית, והיה ראוי להיות במעלה הראויה לו לפי מעשיו, אלמלא שלא השאיר בנים. חסרון הבנים הוא סיבה להורידו ממה שהיה ראוי לו. והרב חיים פלאג'י אכן מבין שזה סימן לגדלותו האמיתית, ולכן המשיך 'וכל כך היה גדול' וכו'.
לשון בני אדם = במחלוקת רבותינו היא שנויה..
וכבר אמר החכם בעל המסילה, לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, בעושים מעשי בריות..
ואני מעודי לא שמעתי בני אדם משיחים זה עם זה לאמר 'סביו', רק בכתיבה שמעתי קולמוסים מהגים ומצפצפים כן..
ואף משכלים ידיהם לפתוח בכד ולסיים בחבית, כגון זו:
ואולי המקום גורם..
ואגב, לא מצאתי מקור לכך שסבו של הבית יוסף היה רבו המובהק. (ידוע שהוא למד אצל מהר"י בירב, ומכנהו בתארים מפליגים).
אם אפשר לתת ציון מדויק, או ציטוט, כי נראה לי שיש כאן איזו טעות.
נאמר בפרשת ויצא (בבראשית כ"ט, כ"ד-כ"ט) וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה... וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ לָהּ לְשִׁפְחָה, ומובא על כך במדרש (ראשית רבתי): "אבי בלהה וזלפה, אחיה של דבורה מינקת רבקה היה, ו'אחותי' היה שמו. טרם שנשא ('אחותי') אשה, נשבה, ושלח לבן ופדאו, ונתן לו (לבן ל'אחותי') את חוה שפחתו לאשה, וילדה לו בת, וקרא שמה זילפה, על שם העיר שנשבה לשם. לאחר מכן ילדה עוד בת, וקרא שמה בלהה, כי כשנולדה היתה מתבהלת לינק, אמר מה בהולה בִּתי. וכאשר הלך יעקב אצל לבן, מת 'אחותי' אביהן (של זילפה ובלהה), ולקח לבן לחוה שפחתו ולשתי בנותיה, ונתן את זילפה הגדולה ללאה בתו הגדולה לשפחה, ובלהה הקטנה לרחל בתו הקטנה".
רצועה הייתי לבני מלכים, אך לא כבין קרניה. קרא וויי העבירנו כתמורה לסוכה, וזאת לתעודה.
פרוסה חבלי לרהב, אך אחוז אני בחבלי צבי. אני ראשון לאיתן, ולסולת המדקדק גם חלף לקרשקש.
ביקש חכם הסגן מנוח לתם, לקרוביו העלה העברת האות, וכאחו הציעני למי שבראש, שבסוף בי לא יתקע השמש התחנן.
בראש לבשמים ולמעמדות אני כתובה, והוא מעוללי הטורף.
בסחור סחור היה צורפו, שלערך יהיה אות למנחם, ועל זאת הלביא יקדמם.
קשה לי לכתוב משהו לא גמור.
כל זמן שאין לי מאה אחוז בד"כ לא אכתוב כלום.
אבל אם ביקשת..
רצועה הייתי לבני מלכים, אך לא כבין קרניה = רצועה לבני ישראל בני מלכים, אך לא כרצועה שנמצאת בין קרניה של פרה, אלא 'רצועה' מסוג אחר..
פרוסה חבלי לרהב, אך אחוז אני בחבלי צבי. אני ראשון לאיתן, ולסולת המדקדק גם חלף לקרשקש.
רהב = מצרים. צבי = ישראל. ובכן הרצועה פרוסה לשני המקומות הללו. מתרים לנחל גרר או מצרים.
סולת המדקדק הוא כמובן רד"ק, שכנראה פירש איזה פירוש על זה. וקרשקש מתקשר ל'אור ה'', אבל זה כנראה שם של מפרש אחר.
אגב, המילים האלו: קרא וויי העבירנו כתמורה לסוכה, וזאת לתעודה.
וכן אלו: וכאחו הציעני למי שבראש, שבסוף בי לא יתקע השמש התחנן. -
הזכירו לי את 'זבח וצלמונע' ואנשי סוכות, ותחנוניהם שלא יהרגם בכורו (מי שבראש).
תשובה מלאה: "אבא" שם שהוא בן שלוש:
בן שלוש אותיות ולשלושה אבות אסור בתכלית ומותר רק לשלוש:
אין קורין אבות אלא לשלושה אמנם הותר ואף נשנה והושלש:
רבים נקראו בשם "אבא" כדאי' במסכת ברכות שהאמורא שמואל הלך לבית הקברות וחיפש את אביו ואמר בעינא אבא בר אבא ואמרו לו יש רבים ששם ושם אביהם אבא.... שלושה נקראו כן החבר האב והבנו השליש ששילש:
החבר - רב חברו של שמואל שנקרא בשם "אבא"
האב - אבי אביו של שמואל
ובנו השליש ששילש- אבי שמואל שהיה כעין שליש ושמר על כספי היתומים, ושילש- כאשר תחת הריחיים הטמין את ממון היתומים מיצען בין 2 שכבות של כספו, בשכבה הצמודה לקרקע הטמין את שלו שאם יאכלו תולעים יאכלו רק משלו ולא של היתומים, באמצע הטמין את ממון היתומים ומלמעלה שוב את שלו שאם ייגנב -יגנבו רק משלו.
נאמר בפרשת ויצא (בבראשית כ"ט, כ"ד-כ"ט) וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה... וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ לָהּ לְשִׁפְחָה, ומובא על כך במדרש (ראשית רבתי): "אבי בלהה וזלפה, אחיה של דבורה מינקת רבקה היה, ו'אחותי' היה שמו. טרם שנשא ('אחותי') אשה, נשבה, ושלח לבן ופדאו, ונתן לו (לבן ל'אחותי') את חוה שפחתו לאשה, וילדה לו בת, וקרא שמה זילפה, על שם העיר שנשבה לשם. לאחר מכן ילדה עוד בת, וקרא שמה בלהה, כי כשנולדה היתה מתבהלת לינק, אמר מה בהולה בִּתי. וכאשר הלך יעקב אצל לבן, מת 'אחותי' אביהן (של זילפה ובלהה), ולקח לבן לחוה שפחתו ולשתי בנותיה, ונתן את זילפה הגדולה ללאה בתו הגדולה לשפחה, ובלהה הקטנה לרחל בתו הקטנה".
בקוקטייל מאמינים שריהוט איכותי הוא הרבה מעבר למראה מרשים, הוא הבחירה ביצירה על־זמנית שממשיכה להרגיש נכונה גם כשהטרנדים מתחלפים. אנו מקפידים על חומרי גלם מובחרים, רמת גימור גבוהה ועיצוב מדויק שמעניק לכל חלל נוכחות אלגנטית ונוחות יומיומית. הקולקציות שלנו נבחרות בקפידה כדי ליצור חללים מרשימים, הרמוניים ומזמינים כאלה ששומרים על יופיים לאורך שנים ומספרים סיפור של איכות ללא פשרות. עבורנו, יוקרה אינה מותרות – היא נקודת המוצא. סטנדרט שמנחה כל בחירה, כל חומר וכל קו עיצובי. אנו מזמינים אתכם לעיין בקטלוג, לבקר באולמות התצוגה ולבחור.
הזכרתני דברי החכם ראב"ע על כגון דא (קהלת ה, א):
וכלל אומר: יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים, ואזכיר מפיוטיו אחד, והוא: ליראי יקפיל, וחדשים יכפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלוך... ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז 'יקפיל' הצריכו שיאמר 'פור הפיל'. השיבותיו, כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז, ועוד, כי היה לו לעשות על חרוז אחר, ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל? ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו, יהיה אומר: לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך..
והרי זו תשובה ניצחת לשני העניינים שבאו בדבריך..
אמנם מסיום דבריך נתחדש בי ספק ספיקא, ובכדי שלא יחשבו הקוראים חלילה כי גבה טורא בין החכם וביני, הריני לגלות דעתי כי אין במילים הנקלדות (כמעט בטוח שיש מילה כזאת, בכל אופן נראית לי מתאימה ונכונה)כל ענין להקניט או לסנוט חלילה, והכל נאמר בקריצת עין כמובן, אלא שמרוב קריצתה אינה ניכרת מבין השיטין אלא לחדי העין (והשימוש המופרז באותו ענין המכונה בפי הלועזים 'אימוג'י' - אין נוהגים בו אלא מנהג דיעבד ושעת הדחק גדול), ועל כן הריני לבטל כל הדברים אשר בשחוק ולצון נאמרים, על חכמים אשר לתבונה מתגעגעים, הבל המה מעשה תעתועים, לא ניתנו אלא לשמחה ושעשועים. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום.
תשובה מלאה: "אבא" שם שהוא בן שלוש:
בן שלוש אותיות ולשלושה אבות אסור בתכלית ומותר רק לשלוש:
אין קורין אבות אלא לשלושה אמנם הותר ואף נשנה והושלש: רבים נקראו בשם "אבא" כדאי' במסכת ברכות שהאמורא שמואל הלך לבית הקברות וחיפש את אביו ואמר בעינא אבא בר אבא ואמרו לו יש רבים ששם ושם אביהם אבא....
הזכרתני דברי החכם ראב"ע על כגון דא (קהלת ה, א): וכלל אומר: יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים, ואזכיר מפיוטיו אחד, והוא: ליראי יקפיל, וחדשים יכפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלוך... ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז 'יקפיל' הצריכו שיאמר 'פור הפיל'. השיבותיו, כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז, ועוד, כי היה לו לעשות על חרוז אחר, ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל? ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו, יהיה אומר: לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך..
חידה לפרשה הבעל"ט: (מילה אחת) ראשו:
תחילתו של האדם,
בסופו של כל אדם. סופו:
בצירוף סך אותיותיו,
היפך סופו של האדם. מתחילתו ועד סופו:
מ-תחילה, ועד סוף, במילואה.
רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.
רכישת קרן כספית:
קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.
איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!
להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.
www.youtube.com
הוראות רכישה לחסומים...
תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.
לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.
הרכישה כמעט בוצעה.
מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.
הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).



Reactions: @Shoshana, אינטקסט, ב.ש.א. ועוד 13 משתמשים16 //