חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[כל שם שתרצה]

מה זה משנה האם היה רבו באמת או רשכבה"ג, הספק אותו ספק, האם אביו חייב היה לקום בפניו.

נראה לי שזה משנה, כי אם לא היה באמת רבו, הרי על זה אין את הספק של הגמרא בכלל. והבן - שעלה לגדולה - נידון כמי שגדול מאביו בחכמה, אך לא כ'רבו' ממש. וזה ממש דומה למקרה של רבינו יחיאל שאמר עליו אביו שהוא גדול ממנו בחכמה.
בכל אופן הדיון כאן משתרע.. ויתכן שאתה צודק אבל לענין החידה אודה לי מיהת כי יש מקום חידוד, כי למרות שקשה לדעת מה הלך שם, כיון שהנתונים שבידינו דלים (נראה לי שאין יותר ממה שהבאתי למעלה), וגם יתכן שהחילוק שלך נכון, בכל זאת בסופו של דבר יש לפנינו הנגדה: הרב לא רצה לפגוש את אביו, והתלמיד נפגש עם אביו.

מדבר על מדרגתו בשמים (ובשמים יש חשיבות מיוחדת אם משאיר בנים) לכאורה זה עדיין לא מחייב את אביו לקום בפניו.

נראה לי כי לא זאת הכוונה. הכוונה שם שהיה במעלה גדולה מצד גדלותו העצמית, והיה ראוי להיות במעלה הראויה לו לפי מעשיו, אלמלא שלא השאיר בנים. חסרון הבנים הוא סיבה להורידו ממה שהיה ראוי לו. והרב חיים פלאג'י אכן מבין שזה סימן לגדלותו האמיתית, ולכן המשיך 'וכל כך היה גדול' וכו'.

 

[כל שם שתרצה]

כלשון בני אדם דברה תורה - אף כתב החידה בלשון בני אדם נאמרה,
לקיים מאמר הכתוב ואנוהו הוי דומה לו (שבת קלג: ), ודו"ק

לשון בני אדם = במחלוקת רבותינו היא שנויה..
וכבר אמר החכם בעל המסילה, לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, בעושים מעשי בריות..
ואני מעודי לא שמעתי בני אדם משיחים זה עם זה לאמר 'סביו', רק בכתיבה שמעתי קולמוסים מהגים ומצפצפים כן..
ואף משכלים ידיהם לפתוח בכד ולסיים בחבית, כגון זו:

הבית יוסף זצ''ל רבי יוסף קארו היה קרוי ע''ש סביו שהיה רבו המובהק (אורח חיים סימן תרפ"ח)
האור החיים הקד' רבי חיים בן עטר נקרא על שם סבו שהיה גם רבו.

ואולי המקום גורם..
ואגב, לא מצאתי מקור לכך שסבו של הבית יוסף היה רבו המובהק. (ידוע שהוא למד אצל מהר"י בירב, ומכנהו בתארים מפליגים).
אם אפשר לתת ציון מדויק, או ציטוט, כי נראה לי שיש כאן איזו טעות.

 

[sl disign]

ועוד שני שאלות
מי היה האיש ששמו היה "אחותי"?-
ועל שם מה נקראו בלהה וזלפה בשמותיהם?

נאמר בפרשת ויצא (בבראשית כ"ט, כ"ד-כ"ט) וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה... וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ לָהּ לְשִׁפְחָה, ומובא על כך במדרש (ראשית רבתי): "אבי בלהה וזלפה, אחיה של דבורה מינקת רבקה היה, ו'אחותי' היה שמו. טרם שנשא ('אחותי') אשה, נשבה, ושלח לבן ופדאו, ונתן לו (לבן ל'אחותי') את חוה שפחתו לאשה, וילדה לו בת, וקרא שמה זילפה, על שם העיר שנשבה לשם. לאחר מכן ילדה עוד בת, וקרא שמה בלהה, כי כשנולדה היתה מתבהלת לינק, אמר מה בהולה בִּתי. וכאשר הלך יעקב אצל לבן, מת 'אחותי' אביהן (של זילפה ובלהה), ולקח לבן לחוה שפחתו ולשתי בנותיה, ונתן את זילפה הגדולה ללאה בתו הגדולה לשפחה, ובלהה הקטנה לרחל בתו הקטנה".

 

[נכון מאוד]

רצועה הייתי לבני מלכים, אך לא כבין קרניה. קרא וויי העבירנו כתמורה לסוכה, וזאת לתעודה.
פרוסה חבלי לרהב, אך אחוז אני בחבלי צבי. אני ראשון לאיתן, ולסולת המדקדק גם חלף לקרשקש.
ביקש חכם הסגן מנוח לתם, לקרוביו העלה העברת האות, וכאחו הציעני למי שבראש, שבסוף בי לא יתקע השמש התחנן.
בראש לבשמים ולמעמדות אני כתובה, והוא מעוללי הטורף.
בסחור סחור היה צורפו, שלערך יהיה אות למנחם, ועל זאת הלביא יקדמם.

חידה מאתגרת מאוד.
נשמע כמו נחל גרר, או נחל מצרים, אלא שאין בי יכולת לפתור הכל, אם זה לא זה ולא זה, אז תן רמז בבקשה!

החשיבה נראה לכיוון טוב, אך זה לא הפתרון, אם תפרט איך הגעתה לזה כנראה יבוא עזרה מהחברים !!

 

[כל שם שתרצה]

החשיבה נראה לכיוון טוב, אך זה לא הפתרון, אם תפרט איך הגעתה לזה כנראה יבוא עזרה מהחברים !!

קשה לי לכתוב משהו לא גמור.
כל זמן שאין לי מאה אחוז בד"כ לא אכתוב כלום.
אבל אם ביקשת..

רצועה הייתי לבני מלכים, אך לא כבין קרניה = רצועה לבני ישראל בני מלכים, אך לא כרצועה שנמצאת בין קרניה של פרה, אלא 'רצועה' מסוג אחר..
פרוסה חבלי לרהב, אך אחוז אני בחבלי צבי. אני ראשון לאיתן, ולסולת המדקדק גם חלף לקרשקש.
רהב = מצרים. צבי = ישראל. ובכן הרצועה פרוסה לשני המקומות הללו. מתרים לנחל גרר או מצרים.
סולת המדקדק הוא כמובן רד"ק, שכנראה פירש איזה פירוש על זה. וקרשקש מתקשר ל'אור ה'', אבל זה כנראה שם של מפרש אחר.

אגב, המילים האלו: קרא וויי העבירנו כתמורה לסוכה, וזאת לתעודה.
וכן אלו: וכאחו הציעני למי שבראש, שבסוף בי לא יתקע השמש התחנן. -
הזכירו לי את 'זבח וצלמונע' ואנשי סוכות, ותחנוניהם שלא יהרגם בכורו (מי שבראש).

 

[נוצר חסד]

אין קורין אבות אלא לשלושה?
או - מי ששמו "אבא"?

תשובה מלאה: "אבא"
שם שהוא בן שלוש:
בן שלוש אותיות ולשלושה אבות
אסור בתכלית ומותר רק לשלוש:
אין קורין אבות אלא לשלושה
אמנם הותר ואף נשנה והושלש:
רבים נקראו בשם "אבא" כדאי' במסכת ברכות שהאמורא שמואל הלך לבית הקברות וחיפש את אביו ואמר בעינא אבא בר אבא ואמרו לו יש רבים ששם ושם אביהם אבא....
שלושה נקראו כן החבר האב והבנו השליש ששילש:
החבר - רב חברו של שמואל שנקרא בשם "אבא"
האב - אבי אביו של שמואל
ובנו השליש ששילש- אבי שמואל שהיה כעין שליש ושמר על כספי היתומים, ושילש- כאשר תחת הריחיים הטמין את ממון היתומים מיצען בין 2 שכבות של כספו, בשכבה הצמודה לקרקע הטמין את שלו שאם יאכלו תולעים יאכלו רק משלו ולא של היתומים, באמצע הטמין את ממון היתומים ומלמעלה שוב את שלו שאם ייגנב -יגנבו רק משלו.

{ניתן לעשות שימוש ללא צורך במתן קרדיט]

 

[מתגעגע]

נאמר בפרשת ויצא (בבראשית כ"ט, כ"ד-כ"ט) וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה... וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ לָהּ לְשִׁפְחָה, ומובא על כך במדרש (ראשית רבתי): "אבי בלהה וזלפה, אחיה של דבורה מינקת רבקה היה, ו'אחותי' היה שמו. טרם שנשא ('אחותי') אשה, נשבה, ושלח לבן ופדאו, ונתן לו (לבן ל'אחותי') את חוה שפחתו לאשה, וילדה לו בת, וקרא שמה זילפה, על שם העיר שנשבה לשם. לאחר מכן ילדה עוד בת, וקרא שמה בלהה, כי כשנולדה היתה מתבהלת לינק, אמר מה בהולה בִּתי. וכאשר הלך יעקב אצל לבן, מת 'אחותי' אביהן (של זילפה ובלהה), ולקח לבן לחוה שפחתו ולשתי בנותיה, ונתן את זילפה הגדולה ללאה בתו הגדולה לשפחה, ובלהה הקטנה לרחל בתו הקטנה".​

חולק על הפרקי דרבי אליעזר שהיו בנות לבן

 

[מתגעגע]

אולי הכוונה שהיה דלת מסתובבת !!

סבא כפשוטו

כל החידה מדברת על עשו - א"כ הכוונה לסבו של עשו

 

[מתגעגע]

לשון בני אדם = במחלוקת רבותינו היא שנויה..

האמת היא שלא מצאתי חרוז אחר מתחרז, ועל כן יהיו בעיניכם כאילו הייתי ...
ואם בלשון 'רבותינו' עסקינן, הלוא כבר אמרו (שבת לד.) תלמידי חכמים לא כל שכן...

 

[כל שם שתרצה]

האמת היא שלא מצאתי חרוז אחר מתחרז, ועל כן יהיו בעיניכם כאילו הייתי ...
ואם בלשון 'רבותינו' עסקינן, הלוא כבר אמרו (שבת לד.) תלמידי חכמים לא כל שכן...

הזכרתני דברי החכם ראב"ע על כגון דא (קהלת ה, א):
וכלל אומר: יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים, ואזכיר מפיוטיו אחד, והוא: ליראי יקפיל, וחדשים יכפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלוך... ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז 'יקפיל' הצריכו שיאמר 'פור הפיל'. השיבותיו, כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז, ועוד, כי היה לו לעשות על חרוז אחר, ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל? ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו, יהיה אומר: לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך..
והרי זו תשובה ניצחת לשני העניינים שבאו בדבריך..

אמנם מסיום דבריך נתחדש בי ספק ספיקא, ובכדי שלא יחשבו הקוראים חלילה כי גבה טורא בין החכם וביני, הריני לגלות דעתי כי אין במילים הנקלדות (כמעט בטוח שיש מילה כזאת, בכל אופן נראית לי מתאימה ונכונה)כל ענין להקניט או לסנוט חלילה, והכל נאמר בקריצת עין כמובן, אלא שמרוב קריצתה אינה ניכרת מבין השיטין אלא לחדי העין (והשימוש המופרז באותו ענין המכונה בפי הלועזים 'אימוג'י' - אין נוהגים בו אלא מנהג דיעבד ושעת הדחק גדול), ועל כן הריני לבטל כל הדברים אשר בשחוק ולצון נאמרים, על חכמים אשר לתבונה מתגעגעים, הבל המה מעשה תעתועים, לא ניתנו אלא לשמחה ושעשועים. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום.

 

[כל שם שתרצה]

@נוצר חסד - תודה רבה על החידה!

{ניתן לעשות שימוש ללא צורך במתן קרדיט]

מזל שכתבת, אחרת היינו חשופים לתביעה על ידי 'מומחה למיצוי זכויות'..

 

[מתגעגע]

תשובה מלאה: "אבא"
שם שהוא בן שלוש:
בן שלוש אותיות ולשלושה אבות
אסור בתכלית ומותר רק לשלוש:
אין קורין אבות אלא לשלושה
אמנם הותר ואף נשנה והושלש:
רבים נקראו בשם "אבא" כדאי' במסכת ברכות שהאמורא שמואל הלך לבית הקברות וחיפש את אביו ואמר בעינא אבא בר אבא ואמרו לו יש רבים ששם ושם אביהם אבא....

"אין קורין אבות אלא לשלושה" אין הכוונה למילה "אבא" אלא למילה "אבות" דייקא, וגם על כך העירו שיש עוד שנקראו "אבות"​

 

[מתגעגע]

הזכרתני דברי החכם ראב"ע על כגון דא (קהלת ה, א): וכלל אומר: יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים, ואזכיר מפיוטיו אחד, והוא: ליראי יקפיל, וחדשים יכפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלוך... ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז 'יקפיל' הצריכו שיאמר 'פור הפיל'. השיבותיו, כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז, ועוד, כי היה לו לעשות על חרוז אחר, ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל? ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו, יהיה אומר: לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך..​

כמובן כשמדובר בענקי עולם שכאלו, יש להיזהר שלא ישמע שגם אנחנו מצטרפים חלילה להערות והטענות שהם מותחים אחד על השני.​

 

[כל שם שתרצה]

כמובן כשמדובר בענקי עולם שכאלו, יש להיזהר שלא ישמע שגם אנחנו מצטרפים חלילה להערות והטענות שהם מותחים אחד על השני.​

כמובן, ויישר כח על ההבהרה!

 

[מאיר בן יואל]

חידה לפרשה הבעל"ט:
(מילה אחת)

ראשו:
תחילתו של האדם,
בסופו של כל אדם.
סופו:
בצירוף סך אותיותיו,
היפך סופו של האדם.
מתחילתו ועד סופו:
מ-תחילה, ועד סוף, במילואה.

 

[דבי מ.]

חידה לפרשה הבעל"ט:
(מילה אחת)

ראשו:
תחילתו של האדם,
בסופו של כל אדם.
סופו:
בצירוף סך אותיותיו,
היפך סופו של האדם.
מתחילתו ועד סופו:
מ-תחילה, ועד סוף, במילואה.

תם?

 

[נוצר חסד]

"אין קורין אבות אלא לשלושה" אין הכוונה למילה "אבא" אלא למילה "אבות" דייקא, וגם על כך העירו שיש עוד שנקראו "אבות"​

בגמרא איתא מפורש מצד הנ"ל שאין קוראים " אבא" ואכן השם אבא כשם אדם מותר אבל ככינוי כבוד נאסר והא גופא זו החידה

 

[מתגעגע]

בגמרא איתא מפורש מצד הנ"ל שאין קוראים " אבא" ואכן השם אבא כשם אדם מותר אבל ככינוי כבוד נאסר והא גופא זו החידה

לא כזה בטוח. בגמרא משמע שרק לעבדים ושפחות אסור לקרוא אבא ואמא.

 

[כל שם שתרצה]

תם?

לא מסתבר. ולו בשל העובדה שבפרשה הבעל"ט (ויצא) לא נזכר תואר זה.
גם הרמזים - שאר המשפטים - אינם מתפרשים יפה.

 

[מתגעגע]

חידה לפרשה הבעל"ט: (מילה אחת)
ראשו:
תחילתו של האדם,
בסופו של כל אדם.
סופו:
בצירוף סך אותיותיו,
היפך סופו של האדם.
מתחילתו ועד סופו:
מ-תחילה, ועד סוף, במילואה.

מנסה לגשש, קשור לאפר דם מרה?