הבו עצה, איזה בית דין מומלץ. בענייני פיצויי שכנים על גג.

  • הוסף לסימניות
  • #1
הבו עצה. הסיפור כזה:
לפני כארבע שנים בניתי על הגג שתי יחידות דיור.
מדובר בגג רעפים.

לפני הבניה הוציאו שני שכנים מבית דין (שאני בחרתי) צו מניעת בניה ,
הענין הוא שמדובר בבלוק אחד עם שתי כניסות. בכל צד 12 שכנים.
לכל כניסה מספר נפרד של שם הרחוב. לדוגמא, רח' קצבאך 44 וקצבאך 46 שמחוברים יחד.
בטאבו יש לכל כניסה מספר חלקה נפרד. (אותו גוש, רק מספר חלקה שונה)

מבחינת העירייה, דרוש להחתים לקראת בניה את דיירי שתי הכניסות.
כיון שמבחינתם מדובר באותו בלוק.
יצא מכך שבית הדין אליו הגיע הדין תורה - חילק בחישוב שלו את הבלוק ל24 דיירים ולא לשנים עשר.
כך שלתובעים (שהיו מקבוצת הדיירים שבאותה כניסה שלי) נפסק מבית הדין חצי הסכום ממה שחשבו.
שילמתי להם את חלקם ובניתי בשעטומ"צ.

כעת, כמה שנים אחרי סיום הבניה, צץ אחד מבעלי הדירות שבכניסה השניה
(למעשה הוא מתגורר בדירה אחרת בעיר) ודורש תשלום על חלקו בגג.
כשבשנה זו הוא בנה החוצה שטח נכבד, אבל פחות ממה שבניתי על הגג.
אני לעומתו לא יכולתי לבנות החוצה, רק על הגג (רעפים להזכירכם).
יצויין שהוא לא חתם לי בזמנו על הבניה.

אשמח לשמוע ממי שהתנסה, לאיזה בית דין (בני ברק) מומלץ יותר, כנתבע, לגרור את השכן התובע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
כשבשנה זו הוא בנה החוצה שטח נכבד, אבל פחות ממה שבניתי על הגג.
אני לעומתו לא יכולתי לבנות החוצה, רק על הגג (רעפים להזכירכם).
מה הקשר?
גג הוא רכוש משותף, הרחבה החוצה - לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הבו עצה. הסיפור כזה:
לפני כארבע שנים בניתי על הגג שתי יחידות דיור.
מדובר בגג רעפים.

לפני הבניה הוציאו שני שכנים מבית דין (שאני בחרתי) צו מניעת בניה ,
הענין הוא שמדובר בבלוק אחד עם שתי כניסות. בכל צד 12 שכנים.
לכל כניסה מספר נפרד של שם הרחוב. לדוגמא, רח' קצבאך 44 וקצבאך 46 שמחוברים יחד.
בטאבו יש לכל כניסה מספר חלקה נפרד. (אותו גוש, רק מספר חלקה שונה)

מבחינת העירייה, דרוש להחתים לקראת בניה את דיירי שתי הכניסות.
כיון שמבחינתם מדובר באותו בלוק.
יצא מכך שבית הדין אליו הגיע הדין תורה - חילק בחישוב שלו את הבלוק ל24 דיירים ולא לשנים עשר.
כך שלתובעים (שהיו מקבוצת הדיירים שבאותה כניסה שלי) נפסק מבית הדין חצי הסכום ממה שחשבו.
שילמתי להם את חלקם ובניתי בשעטומ"צ.

כעת, כמה שנים אחרי סיום הבניה, צץ אחד מבעלי הדירות שבכניסה השניה
(למעשה הוא מתגורר בדירה אחרת בעיר) ודורש תשלום על חלקו בגג.
כשבשנה זו הוא בנה החוצה שטח נכבד, אבל פחות ממה שבניתי על הגג.
אני לעומתו לא יכולתי לבנות החוצה, רק על הגג (רעפים להזכירכם).
יצויין שהוא לא חתם לי בזמנו על הבניה.

אשמח לשמוע ממי שהתנסה, לאיזה בית דין (בני ברק) מומלץ יותר, כנתבע, לגרור את השכן התובע.
לפני שאתם נכנסים למהלך שווה לכם לברר אצל דיין אם אתם לא חייבים את הכסף.
וזה שהוא בנה מסתבר לא רלוונטי לנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה הקשר?
גג הוא רכוש משותף, הרחבה החוצה - לא.
כל השטח שמחוץ לדירות הוא משותף כולל הרחבה החוצה
גם מי שבונה החוצה זה בניה על השטח המשותף
זה שלאנשים ברור שאף אחד מהשכנים לא יכול לבנות לאחד מהם על החלונות אבל על הגג הם חושבים שהם יכולים לבנות לא מפקיע את זה משטח משותף
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כל השטח שמחוץ לדירות הוא משותף כולל הרחבה החוצה
גם מי שבונה החוצה זה בניה על השטח המשותף
זה שלאנשים ברור שאף אחד מהשכנים לא יכול לבנות לאחד מהם על החלונות אבל על הגג הם חושבים שהם יכולים לבנות לא מפקיע את זה משטח משותף
אוקי, נניח שכך- ולא שנשתכנעתי.
במקרה דנן, איך השכן שגר בקומה העליונה סובל מכך ששכנו מכל קומה תחתונה אחרת בונה? הוא לא נצמד לחלון שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כל השטח שמחוץ לדירות הוא משותף כולל הרחבה החוצה
גם מי שבונה החוצה זה בניה על השטח המשותף
זה שלאנשים ברור שאף אחד מהשכנים לא יכול לבנות לאחד מהם על החלונות אבל על הגג הם חושבים שהם יכולים לבנות לא מפקיע את זה משטח משותף
לא מדויק!
גג משותף הוא כמו טטריס ששייך לראובן ושמעון. לעומת זה הרחבה טעונה אישור של רוב השכנים אך לא נקראת שטח משותף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
גג הוא רכוש משותף, הרחבה החוצה - לא.
השאלה אם אלו סברות בטן, או כללים מעוגנים בהלכה.
כי בדיוק כמו שאין היתכנות שאבנה צמוד לחלונו של השכן
כך אין היתכנות לההוא לבנות על גג רעפים שנמצא מעל ראשי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
תודה על ההמלצה.
אשמח לשמוע בפרטי, מדוע מומלץ.
היינו אצלו בדיון סבוך עם כמה שכנים.
הוא נכנס לכל הפרטים, הגיע כמה פעמים לבדוק את השטח,
הביא מישהו שמומחה בבדיקת כיווני אויר,
ובסוף גם התקשר לוודא שקיבלנו את המגיע לנו (לא קיבלנו...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אגב, מבחינה חוקית, ובהרבה מקומות תקף הלכתית תלוי בשכונות....
ברגע שהיה פרסום על הבניה ולא הייתה התנגדות הבעיה שלו- של השכן
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
השאלה אם אלו סברות בטן, או כללים מעוגנים בהלכה.
כי בדיוק כמו שאין היתכנות שאבנה צמוד לחלונו של השכן
כך אין היתכנות לההוא לבנות על גג רעפים שנמצא מעל ראשי.
יש הגדרות ברורות מהו רכוש משותף

וגג שווה לפעמים הרבה מאוד כסף ויכול גם לשמש את השכנים למטרות שונות (לדוג: מחסנים וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אגב, מבחינה חוקית, ובהרבה מקומות תקף הלכתית תלוי בשכונות....
ברגע שהיה פרסום על הבניה ולא הייתה התנגדות הבעיה שלו- של השכן
תלוי בשכונות, או תלוי בבית דין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גג שווה לפעמים הרבה מאוד כסף ויכול גם לשמש את השכנים למטרות שונות (לדוג: מחסנים וכו')
שוה שוה, אבל אין היתכנות לשכן לבנות מעל גג רעפים ללא הסכמתי,
גם אם יעשה סלטות באויר במהירות 150 סל"ד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מבחינה הלכתית אם הגג הינו מחובר ומשמש את כל דיירי הבלוק, הווה אומר שהגג רכוש משותף של כולם, ולכן אתה חייב לשלם לכולם פיצויים.
לכן מד"ת אתה צריך לשלם גם לשכן ההוא.
מה שהוא אח"כ בנה על חשבון השטח המשותף זה נושא אחר ועילה חדשה לתביעה, העצה המוכרת היא פשוט להתקזז איתו על חשבון השטח המשותף שהוא לקח (בהנחה שזה אכן כך). אין סיבה לרוץ לביה"ד בפרט שכבר נפסק לך שאתה צריך לשלם לו אף דיין לא ישנה את הפסק שניתן לך, ולתבוע אותו על השטח שהוא לקח לך חבל על הכסף, תתקזז איתו על השטח שהוא לקח לך ועל ההנאה שהוא השתמש לך בשטח עד היום.
גילוי נאות: הכותב הינו טוען רבני שמתעסק בדיני ממונות, וכותב זאת עם הכרת הנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מבחינה הלכתית אם הגג הינו מחובר ומשמש את כל דיירי הבלוק, הווה אומר שהגג רכוש משותף של כולם, ולכן אתה חייב לשלם לכולם פיצויים.
לכן מד"ת אתה צריך לשלם גם לשכן ההוא.
מה שהוא אח"כ בנה על חשבון השטח המשותף זה נושא אחר ועילה חדשה לתביעה, העצה המוכרת היא פשוט להתקזז איתו על חשבון השטח המשותף שהוא לקח (בהנחה שזה אכן כך). אין סיבה לרוץ לביה"ד בפרט שכבר נפסק לך שאתה צריך לשלם לו אף דיין לא ישנה את הפסק שניתן לך, ולתבוע אותו על השטח שהוא לקח לך חבל על הכסף, תתקזז איתו על השטח שהוא לקח לך ועל ההנאה שהוא השתמש לך בשטח עד היום.
גילוי נאות: הכותב הינו טוען רבני שמתעסק בדיני ממונות, וכותב זאת עם הכרת הנושא.

אם כן, שזה מצדיק קיזוז, זה אומר שיש לי עילה הלכתית לתבוע את השכן שתבע אותי בזמנו. לא כן?
כי גם הוא (שקיבל ממני תשלום על חלקו בגג) בנה לאחרונה החוצה, לשטח המשותף שבחצר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
מאמצים את מודל בית שמש ( תנופה )
א. כאשר אוטובוס לא יצא /איחר /דילג - מתקשרים ל"קו ישיר"
הקשה שלוקחת דקה וקנסת את קווים במס 023137999
ב. כאשר יש צורך בעקבות אירועים מסוימים ניתן לתבוע ת"ק ( כאן לא הנושא להרחיב - יש נושא בשביל ת"ק )
ג. בואו נאמץ את שיטת בית שמש מרגע זה ואילך
לאחר תלונה לקווים ( מיקודרך ) ומשרד התחבורה - שולחים מייל ל שרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד --- / ולמנהלת לשכה ר"ע מ"ע /רמט ר"ע / מנהלת קשרי ממשל בלשכה - ר"ע מ"ע הרב גוטרמן /מנכ"ל העייריה / אגף פניות ציבור בכדי שיוציאו מכתב כמו עיירית בית שמש
ולכתוב מספר רב של תלונות אשר הגשת בתקופה האחרונה כגון 10 פעמים אי יציאה 5 איחור משמועתי 20 דילוג - התנהגות נהג וכו
ואני מדגיש לא לשלוח מייל לנ"ל על כל דבר קטן אלא במצטבר בלבד - ולהכניס בגוף המייל את דף הרעיון של חבר מועצת העיר ב"ש נמצא בנושא בית שמש (תנופה )
ד. וכן חשוב לתעד כל אירוע באשר הוא - ואם יש אנשים אשר מתעדים שיפנו אלי בפרטי
ה.בהקשר לתלונות על האתר של משרד התחבורה להגשת התלונות החדש בגלל הכוכבית של הלוחית רישוי ממשרד מבקר המדינה
אשר שוחחו איתי היום דקות ארוכות נאמר שהנושא בטיפול המשרד בגלל המון פניות אשר הגיעו ממכם - תמשיכו כך

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה