יעוץ, ללמוד תכנות או ייעוץ מס?

  • הוסף לסימניות
  • #23
רק שימו לב:
כולם פה מדברים על השכר הגבוה והמתגמל של תכנות-
אבל שכחנו את עשרות הבנות שיושבות בבית כי אין להן עבודה!!!! (רוב העבודות דורשות תואר)
ויש מלא כאלה!
לפי מה שידוע לי ביעוץ מס יש כיום יותר ביקוש- ביעוץ מס לא דורשים את התואר... (ירושלים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
בתכנות צריך יצירתיות! יכולת למידה עצמית! צריך לדעת לפתוח את הראש!
אחותי למשל יועצת מס שכירה, ואכן לא מתאים לה להיות עצמאית
ועדיין!
לעולם לא הייתי שמה אותה בתכנות
היא פשוט לא מתאימה למקצוע!
נכון שהמשכורת זה שיקול. אבל תבדקו טוב אם זה מתאים לבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
יעוץ מס-
לימודים דורשים מאוד שינון ,זכירה בע"פ פסקי דין,תרגול יש המון חומר עיוני מלבד תרגילים חשבונאיים
בפועל להיות שכיר בתחום לא כ"כ מצדיק את ההשקעה של הלימודים מה שמומלץ להיות עצמאי/לשנות כיוון ולהכנס לחברה ולא לעבוד במקצוע הנל אלא בתחום כלומר, הנה"ח/חשבותשכר וכו...

תכנות- אין לי כל כך מידע
מה שידוע שזה עבודה מול מחשב(כמו יתר עבודות משרדיות) דורש קליטה של שפת האנגלית שגם חשוב מאוד אם אתם בכלל בכיוון

ולא לשכוח שפרנסה משמים. מכירה בנות שמהנהח הגיעו למשכורות גבוהות מאוד כמו בתכנות...
ומה שנותר זה לבחור במה שהכי מתאים ורוצים בלי שיקולים זרים...
בהצלחה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני חושבת שאם מדברים במושגים של בנות בתיכון תיכנות מתאים יותר לאלו שאהבו והצליחו בגיאומטריה (יצירתיות) וייעוץ מס יותר מתאים לראש של אלגברה (כללים, חוקים ולפי זה להגיע לפיתרון)
יותר אוהבת אלגברה, אבל זה חד משמעי?

כי יותר אהבה אלגברה בקטע של להגיע לתוצאה מוגדרת ולא להתחיל לנסות להסביר הוכחות......
והיא לא אוהבת את הקטע של השינון דברים כדי לדעת בע"פ (כמו שצריך בייעוץ מס...)
וכן גם נמשכת קצת לסגנון העיצובי, כמו: קצת תוכנות גרפיקה, הקלדה וכו' (היה לה צד בהתחלה גם על אדריכלות)
אבל- מפחדת מעבודה שתתבסס רק כל הזמן על יצירתיות.

לא אוהבת את הרעיון של עצמאית , אוהבת עבודה מסודרת ומוגדרת. כך שגם אם תלמד ייעוץ מס לא כ"כ נראה לי שתגיע להיות עצמאית.
 
  • תודה
Reactions: S.
  • הוסף לסימניות
  • #27
בלי
יותר אוהבת אלגברה, אבל זה חד משמעי?

כי יותר אהבה אלגברה בקטע של להגיע לתוצאה מוגדרת ולא להתחיל לנסות להסביר הוכחות......
והיא לא אוהבת את הקטע של השינון דברים כדי לדעת בע"פ (כמו שצריך בייעוץ מס...)
וכן גם נמשכת קצת לסגנון העיצובי, כמו: קצת תוכנות גרפיקה, הקלדה וכו' (היה לה צד בהתחלה גם על אדריכלות)
אבל- מפחדת מעבודה שתתבסס רק כל הזמן על יצירתיות.
בלימודים יעוץ מס- זה גם וגם
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
בסופו של דבר רוב הבנות שלמדו יעוץ מס לא פתחו עסק ולכן עובדות כמנהלות חשבונות/חשבות שכר בחברות ולא מתוגמלות בהתאם ללימודים
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
יותר אוהבת אלגברה, אבל זה חד משמעי?

כי יותר אהבה אלגברה בקטע של להגיע לתוצאה מוגדרת ולא להתחיל לנסות להסביר הוכחות......
והיא לא אוהבת את הקטע של השינון דברים כדי לדעת בע"פ (כמו שצריך בייעוץ מס...)
וכן גם נמשכת קצת לסגנון העיצובי, כמו: קצת תוכנות גרפיקה, הקלדה וכו' (היה לה צד בהתחלה גם על אדריכלות)
אבל- מפחדת מעבודה שתתבסס רק כל הזמן על יצירתיות.

לא אוהבת את הרעיון של עצמאית , אוהבת עבודה מסודרת ומוגדרת. כך שגם אם תלמד ייעוץ מס לא כ"כ נראה לי שתגיע להיות עצמאית.
מתאים ממש לתכנות (אבל ישנם עוד פרמטרים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אתם עוזרים/ות לי מאד, תודה רבה על כל התגובות.

משהי יודעת מה הקריטריונים בפועל שהיא צריכה כדי להתקבל לתכנות (אחרי שנגיע למסקנה שזה באמת מה שאנחנו רוצים) כמו: קטגוריה ספציפית בתיל, ציונים וכו'
כי כמו שכבר כתבתי לסמינר אין מקום ולכן הוא "מוריד" מזה בנות, והשאלה אך אני יידע אם באמת מתאים לה מבחינה לימודית ולא אם סתם מורידים מזה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
הרשת מלא בקורסים
כדאי לנסות ללמוד קצת ולראות מה יותר מתחברים

בהצלחה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
כדאי גם לשים לב לשעות העבודה.
רוב העבודות בתכנות הם כ9 שעות.
לעומת העבודות בחשבונאות שניתן למצוא לא מעט עבודות של 7 שעות.
כאימא לילדים זה יכול להיות שיקול משמעותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
מה היא אוהבת?!
אני יועצת מס בהכשרתי, וגם עובדת בתחום בפועל.
קודם כל נתונים עובדתיים:
1. אילו לימודים לא קשים במיוחד, אפילו תלמידים עם כישורים ממוצעים ממש יכולים לעבור אותם עם השקעה.
2. רב יועצות המס עובדות בפועל בהנה"ח, חשבות שכר עם שילוב של מיסים.
3. השכר לא מתגמל בכלל, תלוי איפה ומה - אבל ממש לא בהשוואה למתכנתים.

עכשיו לחלק החשוב יותר:
השיקול הקריטי ביותר בבחירת מקצוע הוא נטיות הלב.
אני היית תמיד תלמידה מצטיינת (דבקו בי תארים של: גאון, מחוננת וכו'). כהיה ברור שאני אלמד משהו רציני שדורש כישורים גבוהים, מה גם שהייתה לי בגרות מלאה, כולל 5 יחידות במקצועות הנחשבים (מתמטיקה, אנגלית וכו') וציונים מרקיעי שחקים.
לא אגולל כאן את סיפור בחירת המקצוע שלי: אני נסחפתי לחלומות של כל בנות העשרה, שחולמות על מקצוע נחשק, קריירה וכו'. רציתי תואר (במדעי המחשב, מתמטיקה, משפטים ועוד ועוד), ההורים לא רצו שאצא מהסמינר, (ועד היום אני מודה להם ע"כ). בסוף הגעתי למסלול של יעוץ מס, (בקושי ידעתי מה זה אומר) בשילוב לימודי הוראת מתמטיקה (עם תוכניות עתידיות לתואר ראשון ושני בתחום).
בלימודים נהניתי: חברות נחמדות, פטפוטים בשיעורים, וציונים גבוהים ביותר. (וכמובן מורות שכל הזמן שואלות "למה לא הלכת על ראיית חשבון???")

היום? כאמור, אני עובדת בתחום, במשרד מקצועי ומוביל, אבל שונאת בכל ליבי את העבודה.
שכחתי, בכל מסלול בחירת המקצוע, שאני בכלל הומאנית, רגשנית וכ"כ לא שכלתנית כמו המקצועות האלו.
הייתי צריכה ללמוד טיפול, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, לא יודעת...לפחות לא השקעתי בראיית חשבון או תכנות.

אני כל יום מחדש נלחמת עם עצמי לקום עם חיוך, ובעבודה כל חצי שעה מקסימום רואה את השעון, אז מה שאני העובדת הכי טובה במחלקה?
כסף זה לא הכל, ממש לא.
אבל עבודה זה מרכיב חשוב מאוד בחיים, אישה שעובדת במקצוע שהיא לא אוהבת, חוזרת לא רק עייפה מהעבודה, בעיקר מרוקנת. היא צריכה הרבה יותר כח בשביל לחייך לילדים, להיות אישה טובה, היא מרגישה החמצה, פספוס, תסכול, זה פוגע לה בדימוי העצמי ועוד ועוד.
אני תמיד אומרת לבעלי: אני לא רוצה ללכת לישון, כי אח"כ אני קמה לעבודה (כמובן שיש תקופות קשות יותר ופחות).
אני יודעת שלא אשרוד ככה זמן רב. אני עוד אעשה שינוי (או אולי אזכה בלוטו וזהו...)

אם אתם מאמינים באמת שפרנסה היא משמיים, תנו לעצמכם להשתדל במקום ובמקצוע שאתם אוהבים.
כי מאוד חשוב להרגיש חיבור, ובעיקר משמעות בעבודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני יועצת מס בהכשרתי, וגם עובדת בתחום בפועל.
קודם כל נתונים עובדתיים:
1. אילו לימודים לא קשים במיוחד, אפילו תלמידים עם כישורים ממוצעים ממש יכולים לעבור אותם עם השקעה.
2. רב יועצות המס עובדות בפועל בהנה"ח, חשבות שכר עם שילוב של מיסים.
3. השכר לא מתגמל בכלל, תלוי איפה ומה - אבל ממש לא בהשוואה למתכנתים.

עכשיו לחלק החשוב יותר:
השיקול הקריטי ביותר בבחירת מקצוע הוא נטיות הלב.
אני היית תמיד תלמידה מצטיינת (דבקו בי תארים של: גאון, מחוננת וכו'). כהיה ברור שאני אלמד משהו רציני שדורש כישורים גבוהים, מה גם שהייתה לי בגרות מלאה, כולל 5 יחידות במקצועות הנחשבים (מתמטיקה, אנגלית וכו') וציונים מרקיעי שחקים.
לא אגולל כאן את סיפור בחירת המקצוע שלי: אני נסחפתי לחלומות של כל בנות העשרה, שחולמות על מקצוע נחשק, קריירה וכו'. רציתי תואר (במדעי המחשב, מתמטיקה, משפטים ועוד ועוד), ההורים לא רצו שאצא מהסמינר, (ועד היום אני מודה להם ע"כ). בסוף הגעתי למסלול של יעוץ מס, (בקושי ידעתי מה זה אומר) בשילוב לימודי הוראת מתמטיקה (עם תוכניות עתידיות לתואר ראשון ושני בתחום).
בלימודים נהניתי: חברות נחמדות, פטפוטים בשיעורים, וציונים גבוהים ביותר. (וכמובן מורות שכל הזמן שואלות "למה לא הלכת על ראיית חשבון???")

היום? כאמור, אני עובדת בתחום, במשרד מקצועי ומוביל, אבל שונאת בכל ליבי את העבודה.
שכחתי, בכל מסלול בחירת המקצוע, שאני בכלל הומאנית, רגשנית וכ"כ לא שכלתנית כמו המקצועות האלו.
הייתי צריכה ללמוד טיפול, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, לא יודעת...לפחות לא השקעתי בראיית חשבון או תכנות.

אני כל יום מחדש נלחמת עם עצמי לקום עם חיוך, ובעבודה כל חצי שעה מקסימום רואה את השעון, אז מה שאני העובדת הכי טובה במחלקה?
כסף זה לא הכל, ממש לא.
אבל עבודה זה מרכיב חשוב מאוד בחיים, אישה שעובדת במקצוע שהיא לא אוהבת, חוזרת לא רק עייפה מהעבודה, בעיקר מרוקנת. היא צריכה הרבה יותר כח בשביל לחייך לילדים, להיות אישה טובה, היא מרגישה החמצה, פספוס, תסכול, זה פוגע לה בדימוי העצמי ועוד ועוד.
אני תמיד אומרת לבעלי: אני לא רוצה ללכת לישון, כי אח"כ אני קמה לעבודה (כמובן שיש תקופות קשות יותר ופחות).
אני יודעת שלא אשרוד ככה זמן רב. אני עוד אעשה שינוי (או אולי אזכה בלוטו וזהו...)

אם אתם מאמינים באמת שפרנסה היא משמיים, תנו לעצמכם להשתדל במקום ובמקצוע שאתם אוהבים.
כי מאוד חשוב להרגיש חיבור, ובעיקר משמעות בעבודה.
מדוייק!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני יועצת מס בהכשרתי, וגם עובדת בתחום בפועל.
קודם כל נתונים עובדתיים:
1. אילו לימודים לא קשים במיוחד, אפילו תלמידים עם כישורים ממוצעים ממש יכולים לעבור אותם עם השקעה.
2. רב יועצות המס עובדות בפועל בהנה"ח, חשבות שכר עם שילוב של מיסים.
3. השכר לא מתגמל בכלל, תלוי איפה ומה - אבל ממש לא בהשוואה למתכנתים.

עכשיו לחלק החשוב יותר:
השיקול הקריטי ביותר בבחירת מקצוע הוא נטיות הלב.
אני היית תמיד תלמידה מצטיינת (דבקו בי תארים של: גאון, מחוננת וכו'). כהיה ברור שאני אלמד משהו רציני שדורש כישורים גבוהים, מה גם שהייתה לי בגרות מלאה, כולל 5 יחידות במקצועות הנחשבים (מתמטיקה, אנגלית וכו') וציונים מרקיעי שחקים.
לא אגולל כאן את סיפור בחירת המקצוע שלי: אני נסחפתי לחלומות של כל בנות העשרה, שחולמות על מקצוע נחשק, קריירה וכו'. רציתי תואר (במדעי המחשב, מתמטיקה, משפטים ועוד ועוד), ההורים לא רצו שאצא מהסמינר, (ועד היום אני מודה להם ע"כ). בסוף הגעתי למסלול של יעוץ מס, (בקושי ידעתי מה זה אומר) בשילוב לימודי הוראת מתמטיקה (עם תוכניות עתידיות לתואר ראשון ושני בתחום).
בלימודים נהניתי: חברות נחמדות, פטפוטים בשיעורים, וציונים גבוהים ביותר. (וכמובן מורות שכל הזמן שואלות "למה לא הלכת על ראיית חשבון???")

היום? כאמור, אני עובדת בתחום, במשרד מקצועי ומוביל, אבל שונאת בכל ליבי את העבודה.
שכחתי, בכל מסלול בחירת המקצוע, שאני בכלל הומאנית, רגשנית וכ"כ לא שכלתנית כמו המקצועות האלו.
הייתי צריכה ללמוד טיפול, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, לא יודעת...לפחות לא השקעתי בראיית חשבון או תכנות.

אני כל יום מחדש נלחמת עם עצמי לקום עם חיוך, ובעבודה כל חצי שעה מקסימום רואה את השעון, אז מה שאני העובדת הכי טובה במחלקה?
כסף זה לא הכל, ממש לא.
אבל עבודה זה מרכיב חשוב מאוד בחיים, אישה שעובדת במקצוע שהיא לא אוהבת, חוזרת לא רק עייפה מהעבודה, בעיקר מרוקנת. היא צריכה הרבה יותר כח בשביל לחייך לילדים, להיות אישה טובה, היא מרגישה החמצה, פספוס, תסכול, זה פוגע לה בדימוי העצמי ועוד ועוד.
אני תמיד אומרת לבעלי: אני לא רוצה ללכת לישון, כי אח"כ אני קמה לעבודה (כמובן שיש תקופות קשות יותר ופחות).
אני יודעת שלא אשרוד ככה זמן רב. אני עוד אעשה שינוי (או אולי אזכה בלוטו וזהו...)

אם אתם מאמינים באמת שפרנסה היא משמיים, תנו לעצמכם להשתדל במקום ובמקצוע שאתם אוהבים.
כי מאוד חשוב להרגיש חיבור, ובעיקר משמעות בעבודה.
@כלבוניקית
תודה לך על השיתוף המרגש
אני חושבת שאת לא לבד
צריך לפתוח קבוצת תמיכה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה