דיון על המלחמות של הסופר במחזאי

[דיונון]

יש לי רתיעה מספרי אקשן חרדיים.
נתפס לי לא אמין מהרגע הראשון.

למה?

 

[הנף מקלדת]

כי אנשים חרדיים לא משתתפים באירועי אקשן. נקודה.
חוץ מהפגנות כמובן...
אין סוכנים מיוחדים חרדיים בעלי משפחות.
אברכים שיוצאים לעבוד הולכים להיות יועצי משכנתאות לא שכירי חרב.
אין ג'ק ריצ'ר חרדי. סורי.

 

[אינספריישן]

כי אנשים חרדיים לא משתתפים באירועי אקשן. נקודה.

זה מה שהתכוונתי כשכתבתי - יציאה ממגרש הבית.
וכאן הסוד: איפה האקשן החרדי.

 

[דיונון]

אין ג'ק ריצ'ר חרדי. סורי.

ואני תמיד תהיתי איך זה שג'ק ריצר לא נתקל באחת הפעמים שהוא ניגש לקרב עם הידים בכיסים באיזה ג'ק ריצר 2 שמעמיד אותו במקום אחת ולתמיד?!
אבל זה אמין. אין אפס.
גם זה שהוא הצליח לצאת מפיצוץ שהחריב את כל האזור (בבור שמולא בדלק) מצביע על כך שהוא ממש ממש כל יכול שבכלל בכלל אין לו ממה לחשוש שמישהו יותר חזק ממנו.

 

[דיונון]

ואני תמיד תהיתי איך זה שג'ק ריצר לא נתקל באחת הפעמים שהוא ניגש לקרב עם הידים בכיסים באיזה ג'ק ריצר 2 שמעמיד אותו במקום אחת ולתמיד?!
אבל זה אמין. אין אפס.
גם זה שהוא הצליח לצאת מפיצוץ שהחריב את כל האזור (בבור שמולא בדלק) מצביע על כך שהוא ממש ממש כל יכול שבכלל בכלל אין לו ממה לחשוש שמישהו יותר חזק ממנו.

כוונתי לומר שאין לזה קשר לאמינות הסיפור והעלילה.
סיפורי גבורי על תמיד לוקים בחוסר אמינות.
צא ולמד מההיסטוריה הרחוקה והקרובה האם היה מישהו שתמיד הצליח - ספוילר: תמיד מישהו/משהו ניצח אותם בסוף.
ע"ע אלכסנדר הגדול, חניבעל, בונופרטה, וביבי.
ייתכן שההבדל נעוץ באמון ש'אנחנו' - הקוראים החרדיים - נותנים לסופרמן שבתרבויות זרות, כי הוא רחוק מאתנו. אבל מאד ייתכן שבתרבות בה ג'ק ריצר גדל וחי אף אחד לא סובל את ספרי צ'יילד.

 

[AtArA R]

כי אנשים חרדיים לא משתתפים באירועי אקשן. נקודה.
חוץ מהפגנות כמובן...
אין סוכנים מיוחדים חרדיים בעלי משפחות.
אברכים שיוצאים לעבוד הולכים להיות יועצי משכנתאות לא שכירי חרב.
אין ג'ק ריצ'ר חרדי. סורי.

והנה חזרנו לנושא האשכול, למי ששכח.

ואני תמיד תהיתי איך זה שג'ק ריצר לא נתקל באחת הפעמים שהוא ניגש לקרב עם הידים בכיסים באיזה ג'ק ריצר 2 שמעמיד אותו במקום אחת ולתמיד?!
אבל זה אמין. אין אפס.
גם זה שהוא הצליח לצאת מפיצוץ שהחריב את כל האזור (בבור שמולא בדלק) מצביע על כך שהוא ממש ממש כל יכול שבכלל בכלל אין לו ממה לחשוש שמישהו יותר חזק ממנו.

מסתבר שכשקוראים על אנשים מעולם אחר, זה לוקח.
וכשקוראים על אברך חרדי שיכול להיות שכן של כל אחד מאיתנו, זה אפעס, לא נדבק...

 

[נ. גל]

מסתבר שכשקוראים על אנשים מעולם אחר, זה לוקח.
וכשקוראים על אברך חרדי שיכול להיות שכן של כל אחד מאיתנו, זה אפעס, לא נדבק...

ואולי כאן טמונה גם התשובה לשאלה - למה כמעט ואין פנטזיה חרדית.
העולם הגדול מספק לנו פנטזיה מציאותית. היינו - שיח על יצורים שאין לנו סיכוי לפגוש מקרוב.
במקום לפתח את שני הז'אנרים בנפרד, הם קיבלו נישה משותפת, העולם הריגול.

 

[יונה ספיר]

למה כמעט ואין פנטזיה חרדית

לא, זאת לא הסיבה. לא עבורי, על כל פנים.
גם כך קשה ללהטט עם גיבור לא חרדי, (אם הוא יהיה חרדי, כמו שכתבו כאן, אהפוך את הסיפור ללא אמין) לספוג אש על אקשן מוגזם או אלימות מופרזת, וללכת בין הטיפות של מתח אמיתי לנפש היהודית היפה.
כתיבת מתח מתגמלת, ללא ספק, יש בה עונג צרוף למי שאוהב את זה. אם כי אכן אימות המידע מתיש לעתים, והצלבת הנתונים, תפירת הקצוות והדיוק שחייב להיות מושלם, מהודק עד הסוף, קשה ומורכב.

התחלתי לכתוב ספר פנטזיה, ונתקלתי באינספור בעיות, אמוניות, רוחניות וחינוכיות.
עדיין רוצה למצוא את שביל הזהב בין פנטזיה ליהדות, בלי לפגוע חלילה באף ערך רוחני, ומקווה שיעלה בידי.
אם יהיו כאן רעיונות איך לשלב גיבור על בעל כוחות שלא מעלמא הדין, עם האמונה שלנו, הבוערת בכל לב יהודי, שרק הוא ברא ובורא לכל המעשים, וכוחות כאלו ניתנו רק בידי הצדיקים, אשמח לשמוע.
ולא, לא להציע לי להפוך את הספר לאליגוריה. על זה חשבתי בעצמי.

 

[7שבע7]

אני.
לא.
אוהבת!
ספרי!!
אקשן!!!!

מזדהה לחלוטין, ואף הצהרתי את זאת גם כן בהודעה הראשונה שלי כאן.
נהנית מספרי מתח רק אם משולב בהם גם רגש...

 

[AtArA R]

אם יהיו כאן רעיונות איך לשלב גיבור על בעל כוחות שלא מעלמא הדין, עם האמונה שלנו, הבוערת בכל לב יהודי, שרק הוא ברא ובורא לכל המעשים, וכוחות כאלו ניתנו רק בידי הצדיקים, אשמח לשמוע.
ולא, לא להציע לי להפוך את הספר לאליגוריה. על זה חשבתי בעצמי.

לא חושבת שיש חיה כזו.
גיבור על, לטעמי, הוא מושג שמעיקרו מנוגד לערכי היהדות.
גם אם כותבים על יקום מקביל, או על יצורים שאינם אנשים אלא משהו כלאיים כזה, באמצע, זו אינה גבורת על.
אבל, לא חושבת שפנטזיה אמורה בהכרח לכלול גיבורי על שכאלה! לא ניסיתי לכתוב פנטזיה, והאמת שאין לי שאיפה כזאת לעת עתה, אבל בלי להתייחס לשלל הבעיות האחרות שעומדות על הפרק- יש מספיק דמויות, עולמות ותופעות שניתן ליצור בלי לתת להן כוחות עלומים, ועדיין הם יהיו מפונטזים בהחלט.

 

[אינספריישן]

כוכב אחר לא נכנס לגבולות פנטזיה?
ואגב, הייתה לי מורה שטענה כי יש מקורות בגמרא שיתכן וקיימים עב"מים. אולי...
זה יכול להיות רקע מצוין לספר פנטזיה, דבר שחסר מאוד בציבור החרדי.

 

[ביזנסטורי - אילה]

עוד לא קראתי הכל-
אבל רוצה לכתוב את דעתי לפני שאני משתכנעת ממישהו אחר.

לטעמי בסרט אפשר להעביר הרבה יותר רגש, עוצמה והתרחשויות, אבל בזמן הרבה יותר קצר.
מפני שבסרט,
בשניה אחת של צפיה-
יש את התפאורה החיצונית שאומרת המון על הסצנה,
יש את כמות השחקנים, את צורת ההעמדה שלהם, את העמידה, את הבעות הפנים, את היחס שלהם אחד לשני, את מה שיש לכל אחד ביד ואת הטיק שמלווה אותו שנים,
יש את הניצבים שעוברים מאחורה אבל לכל אחד מהם יש אמירה
יש התרחשות נוספת בצד שהיא כאילו לא קשורה אבל יקרה בגללה עוד רגע משהו,
ויש עוד המון תחומים
שבשניה אחת,
עוד לפני שמישהו בכלל פתח את הפה,
אתה כבר מרגיש את המתח, או הצחוק, או הפחד, או הסקרנות, או החוויה או כל רגש אחר.

עומקים של סרט מעולה הם כמעט בלתי ספירים.
כמובן שגם ספר טוב יוכל להגיע לכך אבל עם המון המון מלל.
ובכל מקרה, בספר,
אנחנו נראה את הכל אחד אחרי השני.
אין את ה"ברגע אחד" הזה.

 

[מוריופ]

כוכב אחר לא נכנס לגבולות פנטזיה?
זה נחשב מד"ב - כל מה שהוא קשור איכשהו למדע, טכנולוגיה או תיאוריות בדיוניות

אם יהיו כאן רעיונות איך לשלב גיבור על בעל כוחות שלא מעלמא הדין, עם האמונה שלנו, הבוערת בכל לב יהודי, שרק הוא ברא ובורא לכל המעשים, וכוחות כאלו ניתנו רק בידי הצדיקים, אשמח לשמוע.

קודם יש לנו במדרשי חז"ל המ-ו-ן אופציות ליצורי פנטזיה שונים (הלוויתן הגדול, דגי אדם, הראמים...) ככה שאפשר להתחיל משם וככה כבר התחלנו מבסיס שקשור (קצת) ליהדות
אפשר לבנות את הסיפור ככזה- שבו גיבור העל מבין בזכות/בעבור מי בא לו כוחו הגדול, וכבר יש לנו ערך יהודי
אבל כדי לקשר ליהדות ממש, לכל ערכי המוסר וכו', זה או אלגוריה או פשוט פנטזיה בעולם מציאותי + התייחסות מפורטת ליהדות ואיך מתנהלים מול הגיבור על וכו'

נ.ב. אני בעד סיפור כזה. רק חשוב לבסס את הגיבור על ערכים של רוח ולא של כוח. (אין בעיה שהוא ישתמש בכוח, ויהיה לו כוח, אבל שבסיס הכוח והנפש שלו יהיה נכון, יהיה יהודי)

 

[מוריופ]

עוד לא קראתי הכל-
אבל רוצה לכתוב את דעתי לפני שאני משתכנעת ממישהו אחר.

לטעמי בסרט אפשר להעביר הרבה יותר רגש, עוצמה והתרחשויות, אבל בזמן הרבה יותר קצר.
מפני שבסרט,
בשניה אחת של צפיה-
יש את התפאורה החיצונית שאומרת המון על הסצנה,
יש את כמות השחקנים, את צורת ההעמדה שלהם, את העמידה, את הבעות הפנים, את היחס שלהם אחד לשני, את מה שיש לכל אחד ביד ואת הטיק שמלווה אותו שנים,
יש את הניצבים שעוברים מאחורה אבל לכל אחד מהם יש אמירה
יש התרחשות נוספת בצד שהיא כאילו לא קשורה אבל יקרה בגללה עוד רגע משהו,
ויש עוד המון תחומים
שבשניה אחת,
עוד לפני שמישהו בכלל פתח את הפה,
אתה כבר מרגיש את המתח, או הצחוק, או הפחד, או הסקרנות, או החוויה או כל רגש אחר.

עומקים של סרט מעולה הם כמעט בלתי ספירים.
כמובן שגם ספר טוב יוכל להגיע לכך אבל עם המון המון מלל.
ובכל מקרה, בספר,
אנחנו נראה את הכל אחד אחרי השני.
אין את ה"ברגע אחד" הזה.

בעד

 

[יונה ספיר]

במדרשי חז"ל המ-ו-ן אופציות ליצורי פנטזיה שונים (הלוויתן הגדול, דגי אדם, הראמים...

יפה, כיוונת לדעתי...
בתחילה אכן כתבתי על זה, אבל טענו לי שלהפך, זה רק מחמיר את המצב, כי זה יוצר שימוש בדברים שבקדושה לדברים שלא היו ולא נבראו ועלול ליצור בלבול ח"ו אצל קהל היעד שלי.
זה מסובך מאוד. אם הקהל אכן יבין שזו פנטזיה, ואין לה שום קשר עם העולם שלנו, יהיה בסדר.
אבל קיים בי חשש עמוק שלא יבינו.
הערכים בסיפור דווקא חזקים מאוד והמסר עוצמתי. הוא פשוט עולה מהדברים.
אבל............................

 

[אינספריישן]

הערכים בסיפור דווקא חזקים מאוד והמסר עוצמתי. הוא פשוט עולה מהדברים.

הסיפור קיים כבר?!

 

[יונה ספיר]

הסיפור קיים כבר?!

אכן...
מחקתי וכתבתי לו 3 טיוטות.
"מחקתי" הכוונה לכמעט ספר שלם שנכתב - ואז נמחק.
בגרסתו הנוכחית הוא עדיין טיוטה שצריכה עיבוד מעמיק וארוך, אבל הבסיס העיקרי: דמויות, עלילה וכל היתר - כתוב.
וכאן עצרתי.
מפני שלא מצאתי דרך נכונה להעביר את מה שאני רוצה לקהל.

 

[דיונון]

בתחילה אכן כתבתי על זה, אבל טענו לי שלהפך, זה רק מחמיר את המצב, כי זה יוצר שימוש בדברים שבקדושה לדברים שלא היו ולא נבראו ועלול ליצור בלבול ח"ו אצל קהל היעד שלי.

הרבה מהמושגים ה'פנטסטיים' שבמקורות היהדות הם בעצם ביטויים גשמיים למושגים נעלים וקדושים מאד.
כדאי בכזה מקרה להיוועץ באדם גדול שמצד אחד מבין במושגים קבליים וכו' ומצד שני יש לו גישה ופתיחות למושג הספרותי והצורך בו.

 

[מוריופ]

בדיוק לכן נועדו הקדמות...
קוראים יקרים, בכתיבת הספר (זו הדפסה ראשונה אבל מהדורה רביעית...) חשוב לי להצהיר:
אין בין מדרשי חז"ל שדבריהם קדושים ונשגבים ורחוקים מהשגתנו הקצרה, לבין העלילה/הספר הפשוטים. כשיצאתי לכתוב את הספר העדפתי לקחת השראה ממקורותינו, אף כי בצורה הכי פשוטה.
וכו' וגו'...

 

[יונה ספיר]

זו הדפסה ראשונה אבל מהדורה רביעית...

כל ספר של מרגל להשכרה עובר 10 טיוטות באורח קבע, כך שאין כאן משהו חריג מאוד.
ההבדל הוא שבאמת מחקתי את כל הספר, מה שבמרגל להשכרה לא קורה בדרך כלל. (בהתנקשות מחקתי שליש ספר לגמרי וכתבתי אחר, למשל. מי שלא יודע למחוק - שלא יתחיל לכתוב) נמחקים קטעים, לא כל הספר.
כעת גיששתי באפלה אחר התמהיל הנכון בין פנטזיה למציאות, וזה לקח זמן, מילים, מאמץ ומחשבה.

קוראים יקרים, בכתיבת הספר

ואכן, הקדמה דומה כתבתי, אבל הרגיש לי שזה לא מספיק.