דיון על המלחמות של הסופר במחזאי

[יונה ספיר]

"תגיד לי, מה יהיה איתך?" הוא רטן בזעף מדומה, "אתה לא חושב להתייאש אי פעם?"

"תאר לי איך מתייאשים". אייל חייך.

"אני יודע? עוברים דירה. מנתקים מגע. עוזבים הכל. מנסים חיים חדשים".

אייל צחק. "זה לא בדיוק מה שניסיתי לעשות בחודשים האחרונים? זה לא ממש הצליח, כמו שאתה בטח יודע".

הוא פלט אנחה ארוכה, שיכולה הייתה להשתמע לאלף כיוונים.

"אני אוהב את החיים הללו", אמר אייל בשקט, רציני לגמרי. "אני מודה לקדוש ברוך הוא ששם אותי במקום ששם. קל? לא. אבל כמו שכבר אמרתי כמה פעמים, אני לא אוהב חיים קלים".

"ואשתך? הילדים? ההורים?" עיניו היו מלאות בתביעה. "הם אוהבים את החיים הללו כמוך?"

"אמא שלי כבר לא יכולה להגיד לי אם היא מאושרת, וכל היתר אומרים לי בוודאות גמורה שהם לא". הודה אייל בגילוי לב. "אבל אני מאמין שאותו מסלול שיועד לי, ייעד הקדוש ברוך הוא גם להם. אני לא חומק מאשמה. אני פשוט מנסה לעשות כל מה שאני יכול בנתונים שלי".
(מתוך "מרגל להשכרה" חלק שמיני, שנכתב בימים אלו)

וברצינות, מי שאוהב את זה - פשוט אוהב את זה.
וגם כשזה לא הולך בקלות, החוכמה היא לא להתייאש.
הפידבק העצום מן הקהל, אלפי מיילים ומאות טלפונים, גם מחזקים, אין מה לומר.
אבל בגדול, זה סיעתא דשמיא, אהבה גדולה לכתיבה וכוח רצון.

 

[ביזנסטורי - אילה]

הזכרתם לי את "יותם הקסם".
פשוט ילד,
שגילה שכשהוא לוחש לחשים ומעלה משאלות הן פשוט מתגשמות...
האם דבר כזה גם לא יתקבל בציבור חרדי?
סתם ילד. סתם מילמולים. סתם דברים משונים קורים.
עובר?
@יונה ספיר , מכירה את הספר?

 

[יונה ספיר]

מכירה את הספר?

לא.
יש הבדל גדול מאוד-מאוד בין ספר ילדים כמו פוצולופופום שברור שהוא פנטזיה או ביצה מקושקשת, או מה שמתפרסם כעת בילדים של משפחה (אלי וגולד) וכל יתר עשרות הספרים על ילדים שחזרו בזמן\גילו כוחות, לבין ספר מבוגרים. ספרי ילדים כאלו עוברים בקלילות ובלי תרעומת.
בעיניי זה כמו האנשה של חיות בספרי הפעוטות. אף אחד לא באמת חושב שפרה יכולה לארח כבשה בביתה, כן? והתרנגולת לא רודפת אחרי הציפור ורוצה לתת לה גרעינים...
אבל ספר שמיועד לנוער בוגר ולמבוגרים, מתח ריאלי (כביכול...) שמאכלס בתוכו יצורים מוזרים, גיבורי על ויכולות שאינן קיימות בעולם, יכול לעורר התנגדות גדולה.

 

[פירי]

אבל ספר שמיועד לנוער בוגר ולמבוגרים, מתח ריאלי (כביכול...) שמאכלס בתוכו יצורים מוזרים, גיבורי על ויכולות שאינן קיימות בעולם, יכול לעורר התנגדות גדולה.

את חוזרת על זה שוב ושוב כאן באשכול, אבל עדיין לא ראיתי שום התנגדות לספרים המעטים שכן יש. כמו אחד מאלף. אמנם מד"ב, אז אולי תוכלי איכשהו לסדר את הפנטזיה שלך שתהיה אמינה לטכנולוגיה עתידית או ביקום מקביל.
(יקום מקביל הזכיר לי את הפרסומת ההיא של תנובה, כמדומני. מישהו התנגד לזה כיון שיקום מקביל סותר את התורה?)

 

[מוריופ]

לעניוד"י אם תשכילי להפוך את הפנטזיה לכלי שישרת את הערכים בסיפור
(ולא הערכים רק ישובצו בפנטזיה) זה יכול להצליח

וכמו שאמר מישהו איפשהו למעלה - כל עוד לא ידוע בדיוק במה מדובר - אין דרך לדעת אם זה יתקבל או לא...
נ.ב. מצטרפת לעצה של @נ. גל להתייעץ עם דמות תורנית. אולי יתחדשו לך דברים בנושא מה נחשב לכפירה

ואז תוכלי להוסיף בהקדמה: "אחרי התייעצות עם דעת תורה..."

 

[נודד]

קראתי כעת ברצף(כמעט) ובעניין רב את הפולמוס בענייני כתיבת ספרות פנטזיה חרדית.
לענ"ד הציבור החרדי בשל דיו לספרות שכזו, כל עוד איננה סותרת במובהק ערכים תורניים.
גיבורי על - אין בהם שום סתירה לדת. בס"ה יש להם כוחות מועצמים, כפי שהוסבר היטב. התרחשות פתאומית חריגה כדוגמת "פלאש" מצויינת.
עולם פנטסיה של ממש - ייתפס כאלגוריה מתוחכמת.
קסמים וכו' - אכן מחוץ לתחום משום שקסמים וכישוף אמיתיים נעשים על ידי הידבקות ברע ובטמא, ואכן נאסרו ע"י התורה. (הארי פוטר חרדי יוקצה מחמת מיאוס).
מד"ב - צריך להוותר בתחומי ה -6000 שנות עולם. דהיינו עד מאתיים שנה קדימה

באופן כללי כדאי לטעמי (בכל ספר, ובפנטזיה במיוחד)שהדגש יהיה על העלילה ופחות על הגורמים להתפתחות החריגה.

גילוי נאות:
אשתי ואני עסוקים בימים אלו בכתיבת ספר פנטזיה שנוצר ע"י התרחשות חריגה (פרקים מן הטיוטה הראשונית הועלו בפורום זה) @יונה ספיר לתשומת ליבך.
אני מוכרח להודות. חשבתי שאנחנו מקוריים ולכן הופתעתי לקרוא על העיסוק הנרחב בתחום.

 

[נודד]

נזכרתי כעת שישנו ספר, כמדומני של יעל רועי, על עולם ובו טיפוסים היפראקטביים חזקים מאד וטיפוסים רחפנים מרחפים באוויר. אין שם שום אזכור לדת משה וישראל ובכל זאת הקריאה קלחה ללא שום צרימה.
לא שמעתי על עצרות מחאה ליד ביתה של הסופרת.
ומצד שני יעל רועי מתאפיינת בליהטוט על הגבול בנושאי טאבו פנים חרדיים כמו בספר זוזוז למשל.(בהנחה שהספר המדובר מאת יעל רועי )

 

[AtArA R]

נזכרתי כעת שישנו ספר, כמדומני של יעל רועי, על עולם ובו טיפוסים היפראקטביים חזקים מאד וטיפוסים רחפנים מרחפים באוויר. אין שם שום אזכור לדת משה וישראל ובכל זאת הקריאה קלחה ללא שום צרימה.
לא שמעתי על עצרות מחאה ליד ביתה של הסופרת.
ומצד שני יעל רועי מתאפיינת בליהטוט על הגבול בנושאי טאבו פנים חרדיים כמו בספר זוזוז למשל.(בהנחה שהספר המדובר מאת יעל רועי )

אני חושבת שהספרים של יעל רועי הם יותר על תקן אליגוריות. וזה נושא אחר לגמרי.
והסיפור שאתם כותבים הוא אכן פנטזיה אבל כפופה לחלוטין ליהדות עד הניואנסים. לא חושבת שיש מישהו שתהיה לו התנגדות לספר שכזה.

 

[נודד]

אני חושבת שהספרים של יעל רועי הם יותר על תקן אליגוריות. וזה נושא אחר לגמרי.
והסיפור שאתם כותבים הוא אכן פנטזיה אבל כפופה לחלוטין ליהדות עד הניואנסים. לא חושבת שיש מישהו שתהיה לו התנגדות לספר שכזה.

רוב ספריה כמו מחנה הקיץ של אדון הוא ומחלק התמונים הם אכן אלגוריות מובהקות.
הספר הזה, שמו אגב "ילדי דינור" זולג קצת לתחום הפנטזיה, אמנם עם מסר ונמשל מובהקים, אבל עדיין שונה מהאלגוריות הנ"ל.

 

[אינספריישן]

נזכרתי כעת שישנו ספר, כמדומני של יעל רועי, על עולם ובו טיפוסים היפראקטביים חזקים מאד וטיפוסים רחפנים מרחפים באוויר. אין שם שום אזכור לדת משה וישראל ובכל זאת הקריאה קלחה ללא שום צרימה.

ילדי דינור. וזהו ספר שהוא פיקציה אליגורית.

 

[נודד]

ילדי דינור. וזהו ספר שהוא פיקציה אליגורית.

אכן. כפי שכתבתי בהודעה הקודמת.

 

[yonatanr]

אמ... לא מדויק. במקסיקו, למשל, יש בכל שנה פסטיבל כשפים, ומדובר על כוחות טומאה אמיתיים.
גם בהודו העניין מאוד נפוץ, ויש שם כתות שלימות שעוסקות בזה.
אין לי מושג מה הם בדיוק עושים ומה לא, אבל זה בהחלט אותם כשפים מימי מצריים.

לא היה ולא נברא.
מעניין מאד למה כל ה"מכשפים" למיניהם מעדיפים לוותר על מיליון דולר.

אתגר מיליון הדולר להוכחת העל-טבעי – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[yonatanr]

כישופים הם דבר קיים

זה לשון הרמב"ם (עבודה זרה פי"א הט"ז), בסיום הפרק בו הוא עוסק באיסורי הכישוף למיניהם:

"ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו', כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים 'תמים תהיה עם ה' אלהיך'".

 

[נ. גל]

@yonatanr, אני מודעת לכך שדעתך היא המקובלת על רוב הציבור החרדי. בכל מקרה, יש כאן תחום רחב ועמוק, המתחיל מאותו שם קדוש שמסר אברהם אבינו לבני הגר, ממשיך בקבלה מעשית ונגמר בדיונים על ימינו. מכירה אותו במקצת בלבד, בחינת נגיעה חיצונית בלבד (וב"ה לא יותר).
נראה לי שמוטב להשאיר את הדיון על כך למסגרות אחרות, ולא לקהילת כתיבה.

 

[סיפור8]

בעז"ה

מה השאלה שכישופים וקסמים היו קיימים? לא צריך הרבה ידע אלו דברים שכתובים בפשט התנ"ך... החל מהפרשה שלנו עם כישופי מצרים והמטות שהופכים לנחשים וכלה בהעלאת האוב של שמואל הנביא..
אכן לפי הרמב"ם אלו דברים של שקר והבל, אבל לא שאינם קיימים.

 

[נודד]

זה לשון הרמב"ם (עבודה זרה פי"א הט"ז), בסיום הפרק בו הוא עוסק באיסורי הכישוף למיניהם:

"ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו', כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים 'תמים תהיה עם ה' אלהיך'".

כבר ידוע ומפורסם שדעת הרמב"ם הייתה כדעת הפילוסופים שאין על טבעי בנמצא, והכל אחיזת עיניים, ואף מה שנזכר בחז"ל שדים וכיוצ"ב הם משל בלבד. וכן האריך בדבר ר"א בן הרמב"ם לבאר שיטת אביו בשאר אגדות חז"ל.
אך הרמב"ן בדרשתו "תורת ה' תמימה" מאריך בעניין שיש מציאות קיימת של כוחות טומאה על טבעיים.
וכבר ידועים דברי הגר"א החריפים (יו"ד קע"ט) שנמשך הרמב"ם אחר ההפילוסופיא והיא הטתו. אך רוב הראשונים נקטו שהכל כפשוטו.