השקעות

כל נושאי ההשקעות! החל מחיסכון פנסיוני והשתלמות, השקעות בשוק ההון ונדל"ן, ועד להשקעות בסטארטאפים וכו'.
מנהל הפורום: השקעות R הון, מקצועי בלבד

מאמרים אחרונים באתר

זהו נגמר התירוצים תעברו היום וחסכו לילדים שלכם ולכם.
ושחברת אינפינטי בחיסכון לכל ילד היא הכי שווה [בכשרות]
מצורף קישור מעודכן להעברה מיידית
תעשו את זה, אבל עכשיו!!!!
שאלת תם: אין בעיה חוקית בכזה ניסוח? (אולי כדאי למחוק או לשנות)
@מקצועי בלבד @השקעות R הון @מפתחות - מאגר דירות.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.
אשמח לשמוע דעתכם על זה
חברת דיאסאייטי, (DSIT) חברת בת של רפאל
הונפק רק ביום שישי האחרון וכבר עשה מעל 170%!
מה ההימור שלכם?
הודעת הנהלה:
הודעות הועתקו מאשכול


כמו כן, יש לי גם על מדדים לא מפוזרים, כמו ישראל והודו.
עריכת הנהלה:
ההודעות הועתקו מאשכול


צפה בקובץ המצורף 2193942
המערכת של אלטשולר נמצאת בעדכון, למישהו יש מידע על צפי חזרה?
בכל מקרה אין מסחר היום.
כך שדי סביר שזה תוזמן להיום בדווקא.
חברים יקרים,
לפני כשנתיים בדקנו כאן בסקר עד כמה אנחנו פאסיביים.
קל מאוד להצהיר על "קנה והחזק" כשהשוק עולה או יציב,
אבל החיים (והבורסה) מזמנים לנו מבחנים בזמן אמת.
הפעם, הסקר פחות בודק "מה אתם",
אלא "מה קרה מאז"...
האם הצלחתם להיצמד לתוכנית המקורית,
או שהמציאות גרמה לכם להפוך לאקטיביים יותר (או פחות)?
נשאל כך:
  • האם בצעתם פעם מכירה בפאניקה?
  • האם שיניתם גישה בפיזור קרנות הסל שלכם?
  • האם לפעמים אתם חוששים להשקיע וממתנים לראות את ההתפתחויות?
  • האם השקעתם במנייה ספציפית לפי המלצה של אנליסט, מרצה וכדומה?
מתוצאות הסקר ננסה לדלות עד כמה קשה להיות משקיע פאסיבי.

הצביעו והשפיעו!
שימו לב הסקר גלוי!
נספח לאשכול הזה -
באשכול פה תוכלו לשאול את השאלות שיש לכם למשתפים הנכבדים, וכן להאיר או להעיר על מה שהתפרסם שם מכלי ראשון.
נא לשמור על שיח ענייני, מכובד ומכבד.
בעקבות האשכול הזה שבו @ה. שלמה חשף בפנינו את המדד S&P 500 Low Volatility
חשבתי שכדאי להשקיע בקרנות ממונפות שמחקות את המדד הנ"ל
הלוא החסרון המשמעותי של הקרנות הממונפות לעומת סוגי מינוף אחרים
היא אפקט השחיקה בעקבות התנודתיות

וכשמדובר במניות בעלי תנודתיות נמוכה אפקט השחיקה הרבה פחות משמעותי
וכך ניתן לקנות קרנות ממונפות ולא להפסיד מהשחיקה
כמובן, שעדיין מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוהה יותר שהיא לא מתאימה לכל אחד
הייתי גם נזהר לא לשים סכום מדאי גבוה וכו'...

השאלה באופן כללי
מה דעתכם על זה?
והאם יש קרנות כאלו?
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
"התורה חסה על ממונם של ישראל"
אם אתה אזרח אמריקאי, ואתה כנראה לא רוצה שכסף שהשקעת וייעדת ליידישקייט של הילדים שלך, יעבור במקום זה לאיזה גוי מדושן עונג בקליפורניה, שעסוק כעת בלאכול ולעסוק במשחקי ספורט, (גם אם לא אכפת לך, באיזה זכות אתה עושה את זה לילדים שלך?)

או אם אינך אזרח אמריקאי, אבל עדיין אתה מרגיש שיש לך מה לתרום מידיעותיך לאחיך היקרים ש"כל עוונם" הוא שיש להם אזרחות אמריקאית ח"ו, והנך מבין שהדוד מאמריקה דוחף הרבה מידי את אפו לכסף יהודי.

או אם אנשים בסביבה שלך מקבלים את עצותיך, ואינך חפץ להכשילם בעצה שאינה הוגנת.

אתם כולכם יותר ממוזמנים לאשכול זה, להעשיר את הציבור מידיעותיכם, ולהעשיר את ידיעותיכם.

הן בטריקים 'להסתדר' עם הרשויות שם, והן באופן שאפשר 'לסדר' אותם, או 'להתעלם' מהם, אם זה לא מסוכן מידי.

בהזדמנות זו, נתכבד להזמין את
@קלופ ואת @שזמה @ציבי פוטש ואת כל מי ששכחתי, לבוא לעשות סדר בין הדברים, ובעז"ה נעשה ונצליח, למען הצלת ממון ישראל מידי הגויים.
גילוי נאות, יש כבר אשכול בעניין, אך אני מקווה שבאשכול זה, הדברים יהיו מסודרים יותר ושווים לכל נפש.
כולנו חונכנו והוחכמנו שההשקעה הנכונה היא השקעה פאסיבית, לטווח ארוך, במדד מפוזר כמה שיותר, ותשואת העבר שלו מרשימה.
כמובן שהדברים האלו נכונים ולא ניתנים לפקפוק, והדיונים וההשוואות שבעיקר תופסים הם מסביב למדד הs&p 500 , או המדד העולמי, או שילוב מסוים של הנאסד"ק וכדו'.
והסיבות העיקריות ידועות, שלא שייך לתזמן את השוק, וסוחר אקטיבי במניות חשוף מאוד להפסיד מירידות, וכמו שאפשר הרוויח אפשר גם ליפול בדיוק במניות שיצללו למטה, וכן השקעה במניות ולא במדדים לוקח הרבה יותר זמן עד שמתקנים ירידות וכו' וכו'.
מה שרציתי לדון זה שאין לשכוח שגם במדדים הנ"ל הם גם מדדים מסוכנים שחווים גם שנים של ירידות ושל מיתון, וכמו"כ הפיזור הרחב כמה שזה נותן הגנה מנפילה של חברות מסוימות, לעומת זאת זה גם מכריח להיות חשוף גם למניות ל חברות שפחות מרוויחות ומרסנות את הרווחים, והאחוז הממוצע שמקובל לחשב זה כ10% בשנה כשההשקעה היא לטווח ארוך (כמובן שזה נהדר).
השאלה היא האם אפשר למצוא מדדים שמרוויחים הרבה יותר אחוזים בממוצע, ואולי גם חווים פחות ירידות, ואם אפשר לעשות רשימה של כמות מדדים כאלו אפשר ליצור תרכובת למדדים שמנצחים את השוק (דוגמאות להלן), וכך יצא שלכאו' אין יותר סיכון במהלך כזה (חוץ מכך שנגיע בין 80 100 חברות ולא ל500, ועדיין לא נראה לי סיכון כ"כ גבוה שייפלו הרבה חברות ובכל מקרה כמו בכל מדד כשחברה יוצאת היא מתקנת את עצמה מהחברות האחרות שמרוויחות מכך שזה הרי הנקודה של מדד, לדוגמא אם יש בנק שפושט רגל, כשאתה במדד הבנקים הבנקים האחרים הם המרוויחות מכך, וכן יכנס בנק אחר במקומה).
כמובן שאין הכוונה במדד שבדיוק בשנה זו עשה 100% אלא בבדיקה של תשואות העבר כמה שיותר שנים שאפשר.
לדוגמא: אם ניקח את מדד חברות הביטוח חוץ מכך שב12 חודשים האחרונים היא עשתה 208%, ב5 שנים האחרונות היא עשתה 491% ומתוך החמש שנים שנה אחת היא היתה בירידה של 16% שזה בערך 60 - 70 אחוז בממוצע.
מדד הבנקים של ה5 הגדולות חוץ ממה שעשתה ב12 חודשים האחרונות, 86% בחמש שנים האחרונות היא עשתה 307% ורק בשנה אחת היא היתה בירידה של 4%.
מדד ה7 המופלאות עשתה ב9 שנים האחרונות ממוצע של 70% - 80%, ורק בשנה אחת היתה בירידה של 45% (אמנם כאן הירידה יותר חדה אבל הרווחים יותר גדולים עכ"פ אפשר מדדים כאלו לא לצרף).
וכך אם יהיה לנו רשימה של 10 - 15 מדדים מנצחים מכמה סקטורים הסיכון כאן הוא לכאורה פחות ממדדים המקובלים והרווחים כאן הם הרבה יותר.
ואם נדבר למעשה יש מדדים שיש קרנות סל שעוקבות אחריהם, ויש מדדים שנצטרך להרכיב אותם לבד ע"י קניית המניות בנפרד (למשל במשקל שווה), וכמובן יש את שאלת הכשרות שכך אם חבר האחת או שתים אינם מאושרות ע"י מערכת הכשרות נאלץ להוציאם מהרשימה.
אשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום, ואם יש חכמים שבענין לבנות רשימה של מדדים כאלו.
עריכת מנהל:
ההודעות הועתקו מכאן

לא נגעתי, אחד כאן שלח לי באישי כי חושש שיזהו אותו ולא נעים לו (צריך לדבר על למה אנשים מתביישים בהצלחות):


אז גם אני זוכה לעבור על המאמרים הנפלאים שלך,
ובפרט זה עתה על הנושא של שוק ההון-השקעות בדירה,
אני רוצה לשתף אותך בסיפור אישי (אפשר לפרסמו),
לפני 20 שנה בדיוק כ' כסלו תשס"ו
אני צעיר שנה אחרי החתונה עם סכום יפה של כ300א' בצד,
היה לי ויכוח עם חבר במה להשקיע ואיך להשקיע,
החכם אמר כבר אז בוא נשקיע בשוק ההון נהיה החרדים הראשונים שנצליח כלשונו,
אך אני בדעתי רציתי לרכוש דירה להשקעה,
ואכן כך אני קניתי אז דירה בירושלים בפרויקט ברח' תורה מציון שע"י שערי רווחה הישן,
ביחד עם שותף כשכל אחד מאיתנו הכניס אז 83,000$ לכלך הדירה 166,000$ לדירה בת 4 חדרים 98 מטר,
אחרי הרבה עיכובים ועגמ"נ ברוך ה' עומדים כבר אחרי התקנות מזגנים ופינישים אחרונים,
כיום מוכרים בפרויקט ההוא מטר ב 60,000 א' ש"ח
זאת אומרת שמגיע לנו על הדירה כ6 מ' ש"ח 3 מ' לכל אחד,
לו הייתי משקיע בשוק ההון הייתי היום עם במצב הכי טוב מליון וחמי מקסימום 2 מ'
ב"ה שהגעתי כיום לסכום הזה שאני אוכל לחתן עם זה כמה מילדי,
תמשיך במעשיך הכבירים,
הצלחה בכל מעשי ידיך
אוריה המשקיע המתחיל: שמעתי שאומרים שמי שיחזיק ראסל 2000, לא יצטרך יותר לעבוד למחיתו.
השאלה איך אני רוכש קרן סל על המדד?

תשובה: ראה כאן>>>

לנאמני גלאט הון
יש את קרן מספר 5129739 של הראל
שהיא קרן מנוטרלת מט"ח
מי לא מכיר את המשפט:
"הכל תלוי בנתונים האישיים שלך."

המשפט הזה מעצבן הרבה אנשים,
מה כבר שאלתי? אפשר לחשוב... הם חושבים בשקט, ולעיתים בקול.

ארצה לשתף בדוגמה מסויימת למורכבות תיק פנסיוני
אך אדגיש קודם שיש עוד הרבה מאוד מורכבויות, ולא דומה תיק לרעהו.

המדובר הוא בגב' ש.
ש' היא אשה בגיל ה30, בריאה עמו"ש
היתה שכירה במשך השנים, והפכה לעצמאית עם הזמן.
היא כמו הרבה אנשים הזניחה בלא יודעין את הפנסיה שלה.

הפנסיה שלה שצברה בינתיים כ200K היא במצב 'לא פעיל' במסלול ברירת מחדל.

כרגע התחילה לטפל בנושאים הפנסיונים שלה, בד בבד עם התחלת עבודה כשכירה במשרה חלקית בנוסף לעסק שלה.

האפשרויות העומדות לרשותה:

1. הפיכתה של קרן הפנסיה לפעילה, ע"י הפרשות עצמאי לאותו קרן, ובהמשך הפרשות מהמעסיק והעובד.
2. פתיחת קרן פנסיה פעילה חדשה, והשארת הצבירה בפנסיה לא פעילה וניודה אל קרן ברירת מחדל [במקרה שדמי הניהול יקרים כעת]
3. פתיחת קרן פנסיה חדשה, וניוד הצבירה לקופת גמל בד"נ כ 0.6.

היתרונות באפשרות 1:
דמי ניהול זולים, עלות ביטוח שארים זול, עקב הצבירה הגבוהה, מודל הבטחת תשואה.
יתרונות אפשרות 2:
דמי ניהול יותר זולים מאופציה 3, סכום יותר גבוה לשארים וליורשים במקרה ל"ע [סוג של כפל ביטוח], מודל הבטחת תשואה.
יתרונות אפשרות 3
במקרה ל"ע הצבירה עוברת למוטבים, בנוסף לביטוח שארים. השקעת 100% במסלול, אין מגנון איזון אקטוארי.

יש לציין, שביטוח השארים והאכ"א, שנמצא בהפרשות הפנסיוניות שלה כשכירה לא מכסה חודש שלם של משכורת, מכיון שיש לה רק משרה חלקית כשכירה.
וכעצמאית, בד"כ העצמאים מתקמצנים יותר בהפרשות לפנסיה, ולא כל ההכנסות מבוטחות, ולכן יש מעלה בכפל הביטוח שמקבלים באפשרות 2 ו3.

במה הייתם בוחרים?
אשמח לראות את בחירתכם, והשיקולים שלכם, גם אם יש לכם שיקולים אחרים ונוספים.

אני וש' מודים לכם מאוד על השתתפותכם בדיון.
אני מבקש מכם מעומק הלב.
נא לא לחזר אחר דמי ניהול זולים.

שמעתם טוב? אחזור שוב...
נא לא להתמקח על דמי הניהול.

גילוי נאות, אני לא מנכ"ל של בית השקעות, ואין לי יאכטה.

אני חרד לכספכם, ומתחנן, אל תעשו את הטעות הזאת.

אתם לא מבינים, כמה אתם יכולים להפסיד מזה.

ביום יום אני מוצף במיילים, המבקשים ממני מידע על סוכן שנותן דמי ניהול טובים, אני נותן בשמחה, ובאהבה. אך אני חייב להסביר לכם מה ההשלכה של ההתמקחות הזאת.

הבה ניקח את ר' זלמן שליט"א

ר' זלמן מיודעינו, התקבל בס"ד לשמש כר"מ בת"ת דרכי יהונתן, בקרית רוזן פעיה"ק.
לא מייבין גדול ר' זלמן, אך גם איננו אוהב להיות פראייר. בהגיעו למזכירות הת"ת הוברר לו שהוא זכאי בס"ד להפרשות חודשיות לקרן הפנסיה ולקרן השתלמות.

מיני אז, החל ר' זלמן במסע מפרך אל עבר דמי הניהול, כאשר הוא מתזז בין סוכן למשנהו, וגם למייל שלי הוא הגיע בסייעתא דשמייא, יש לו כבר רשימה נכבדת של 7 סוכנים, כשכל אחד מהם הציע תמהיל שונה של דמי הניהול מהפקדה, אל מול הצבירה.

ר' זלמן מנסה לחשב דרכו בין כל ההצעות, מנסה להבין מדוע השתלמות משתלמת רק מהצבירה, ואילו פנסיה גם מההפקדה, מוגיע את מצחו בהשלכות הריבית דריבית של כל ההצעה.

בינתיים עברו חודש וחצי, ועכשיו כבר ברור לו למדי, איזה דמי ניהול יש ליקח בשני ידיו, ואיזה להטיל לאשפה.

שש על תגליתו, ופנה מיידית לסוכן שדמי ניהולו מצאו חן בעניו, והתחיל מלאכת הקמת קרן הפנסיה, וקרן ההשתלמות.

לחרדתו גילה ר' זלמן, שאותם ב' החדשים שהתעכבה פתיחת קרן השתלמותו, הלכו לבלי שוב. וההפקדה לא נהייתה, הן מצד העובד והן מצד המעביד. חבל על דאבדין.

=======

משכורת של 10,000 לחודש, יכולה לשאת בחובה הפקדה של 1,000 לקה"ש.
כאשר העובד הוא זה שצריך לדאוג לכך שתקום על שמו קרן כזאת. כל חודש שאין קרן , אין הפרשה, נקודה.

בואו חשבון:

ההבדל של 0.7% ל0.3% בקה"ש נניח בשנה הראשונה כ12,000 ₪ שווה 48 ₪ בסה"כ לשנה.
האם סכום כזה מצדיק אובדן הפקדה של 2,000 ₪?

באופן אישי נתקלתי בסיפור כזה לא אחת ולא שניים, אלא הרבה הרבה יותר מזה, ולהרבה יותר חדשים.
באופן כללי אופטימיזציית יתר, יכולה לגרום לטעויות עם מחירים לא נעימים.

אז אני חוזר

אל תתמקחו, ושלא יעניין אתכם דמי ניהול.

אחרי שפתחתם קופת גמל, התחלתם להשקיע.
פתחתם קרן פנסיה, קרן השתלמות. כעת הזמן לנסות להוריד את דמי הניהול, זה בכל זאת כסף, והרבה כסף.

אך זה בעדיפות משנית.
בהצלחה
@השקעות R הון @מקצועי בלבד @ה. שלמה - אשמח לחוו"ד אבל תשובות לוגיות וענייניות ולא 'תברח...' 'הים מלא בחציו מ...' וכו' וכו'

מכיר מישהו שמנהל תיקי השקעות של אנשים (למיטב ידיעתי 8) באקסלנס ע"י קניית אופציות ומראה נתונים (מקוריים, בתוך תיקי ההשקעות הפעילות) של תשואות של 100-150% ויותר תשואה בשנה (נכון לשנים האחרות)כשבתמורה גובה עמלה של 25% מהרווח (לדוגמא, חבר שלי נתן לו לנהל את התיק שלו [היה 92K] ובתקופה של 3 שבועות [לערך בתחילת יולי] עשה 19.5% תשואה)​
החלום, ושברו

זה היה רגע מוזר ב"אקספו" של חסידי בעלזא;

בהיכל שבו אמור הציבור לראות איך “המערכת החרדית” מסוגלת להחליף את כל העולם החיצון. איך במקום "להוציא כסף החוצה" משאירים אותו בבית. איך במקום לרכוש מוצרים בחוץ - רוכשים בבית. במקום להעסיק עובדים מהמגזר הכללי - מעסיקים רק חרדים. "בסרבל כחול".

הנה זה בא:
דוכן חסידי למהדרין - של חברת כח האדם "עוגן" … המציג חברה לייבוא עובדים זרים.
ובהיי-לייט של האירוע – תמונה שבה עובד זר מצחצח את נעליו של איש חזון הכלכלה החרדית הסגורה - הרב רפאל וואהל:
1763241485888.png
[אשמח לתת קרדיט לצלם לא מצאתי את מקור התמונה]

כלומר:
כשהמצלמות דולקות, וכשצריך שהכול יבריק -
נזנח החזון, נשכחת האוטונומיה, וכל מה שנשאר הוא העובד הזר, כי הוא פשוט… עושה את העבודה.

מסתבר גם שיש איש עסקים חכם מאד שיודע את האמת: עם כל הכבוד ל"כלכלה פנימית", יש רגעים שבהם רק המציאות מחליטה.

כי אם יש “כלכלה חרדית” שלמה ומושלמת -
מדוע לא מצאו יהודי יקר לשפשף את הנעליים? איפה "המקביל של האברך עם הסרבל הכחול מאמריקה שנוהג באוטובוס, שיבוא לצחצח נעליים לאנשי שלומינו?"

וזהו גרעין האמת שהתמונה הזו חשפה בלי לחפוץ בכך:

מי שמבקש שנקנה ממנו רק כי הוא חרדי - מודה בעצם שמבחינת שלימות אין לו הרבה מה להציע. אם היית באמת טוב – אנשים היו קונים ממך גם אם היית מדגסקרי עם כובע טמבל.

===

קמפיין מרגש - תוצאות הרות אסון

תראו,

- לא נעים להיות מי ששוב ושוב יוצא נגד המילים החמימות הללו של "צאו והתפרנסו" ושל"כלכלה חרדית פנימית" ו"איש את רעהו יעזורו". וכמו שהתפלא עלי מנהל הפורום: "זה מעשה טוב" ו"לפעמים עדיף לשתוק".

לא כי. לא אשתוק.

- יותר לא נעים לראות אברך שמשלם בחודש כמה מאות שקלים יותר על מוצרי הצריכה שלו בגלל שמנהיגי העיר החרדית הפריפריאלית השתכנעו ש"אסור לאפשר לעסקים מבחוץ להיכנס לקרבנו כשיש עסקי אנ"ש פעילים".

- יותר לא נעים לראות את העסקים הללו שיום אחד יקרסו - כי הנשמה מלאכותית תמיד מתפוגגת באיזה שלב - וימצאו עצמם בלי פרנסה, עם חובות, ובלי שום עתיד כלכלי.

- יותר לא נעים לראות את הצדיק הזה שבמקום ללכת לעבוד/ללמוד במשהו שיתאים ליצירתיות ולתכונות שלו, השתכנע מהטורים של רפאל וואהל על מה ש"כאילו קורה" באמריקה, ולבש סרבל כחול והלך לעבוד בעבודה שפועל סיני/ ערבי / תאילנדי מחליף אותו בחצי מחיר.

- לא נעים לראות את הענבים בסופרמרקט מתייקרים משנה לשנה, כשאיכותם פוחתת משנה לשנה, בזכות פקידי משרד החקלאות שאימצו את חזונו של רפאל וואהל לכלכלה סגורה ו"צאו והתפרנסו ישרלאים זה מזה"
- לעומת ענף היין והמיץ ענבים, שמוריד מחירים משנה לשנה, עם יותר שפע ומבחר, יצוא, יבוא, אלפי טעמים ומחירים, בזכות הכלכלה ה"לא סגורה" שרפאל וואהל מזהיר ממנה.

וזה בסדר, כל הנשמות הטובות הללו הסבירו הסברים נהדרים: "היימישע פרנסה". "בטחון תזונתי". "להשאיר את הכסף במגזר" "אתה תקנה אצלו בסול ובסוף הוא יפיל אותך". בסוף כל אלו סיסמאות של אידיוטים שימושיים לעצלן שלא רוצה להקים עסק אטרקטיבי, ומעוניין פשוט שהציבור יממן את העצלות שלו.

כי "להשאיר את הכסף במגזר" זו רק סיסמה. האמת היא שהכוונה היא "להעשיר אנשים בתוך המגזר על חשבון האחרים".

====

מה כן? סתם להפיל חזון בלי להציג חזון אחר?

כן, חזון ההיגיון הבריא. חזון תחושת הבטן.

תרכשו כל דבר, איפה שהכי טוב לכם והכי זול לכם. בעלי אקספרס. בטמו. באושר עד. בויקטורי. וברמי לוי. [וכמובן במכולת מתחת לבית אם נתקעתם].

תעסיקו את העובד הכי טוב שיש לכם במחיר הכי טוב. לא משנה אם הוא תאילנדי, או סיני, או ערבי או חרדי או חילוני. [אל תאמינו לסיפורי וואהל. כנסו לכל המסעדות בבורו פארק ותראו איזה יופי ההיספאנים מנהלים אותם].

תקימו עסק עם מוצרים מדהימים כמו שעשו החרדים בעלי אושר עד, פפסי, איקאה, אירוקה, מלם תים, שאינם צריכים את חסדי "צאו והתפרנסו".

אם אתם שכירים, תחפשו לעבוד בפירמות גדולות. שם תרוויחו כפול מפירמות הכלכלה הסגורה של המגזר.

אתם לא מרגישים יזמים גדולים כדי להקים עסקים בתל אביב? אין בעיה. תקימו עסקים פנטסטיים בתוך המגזר. כמו פרוג, קידישיק, בנים, קניון רפאלי.

==

שאלות בבקשה

אבל דוד המלך אמר "צאו והתפרנסו זה מזה"?
כן, אבל חכמי ישראל ענו לו ש"אין הבחור מתמלא מחולייתו". והוא הסכים איתם "פשטו ידיכם בגדול" [=הביאו כסף מבחוץ].

אבל הרמב"ם כותב "ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו". למה אתה מתנגד לדברי הרמב"ם?
אני הכי עם הרמב"ם! - כפי שהוא מגדיר "מעמידו על רגליו". כמו המילים המדוייקות: "כדי" שיעמוד על רגליו. או "עד" שיעמוד על רגליו [יש 2 גרסאות]. זה תנאי מחייב שאכן העסק יכול לעמוד על רגליו בלי העזרה הזו! אבל אם העסק לא יכול לעמוד על רגליו, יקום בעל העסק ויעסוק בעבודה אחרת!

אבל באמריקה יש רווחה כלכלית בגלל הכלכלה הסגורה!

להד"ם. כל מה שכתב וואהל על ההבדלים בין ארה"ב לישראל - פשוט לא נכון עובדתית.
- החרדים בארה"ב רוכשים הרבה יותר באופן יחסי מחוץ למגזר. ברשתות הענק, באמזון ובקוסטקו. במייסיס ובZARA.
- הסרבלים הכחולים באמריקה מרוויחים מעט, כמו בארץ. אל תקנאו בנהגי האוטובוסים הצהובים של בורו פארק ומאנסי.
- המאסה הקריטית של אנשי העסקים בארה"ב היא של עסקים "מחוץ" לבורו פארק! יש יותר מ1000 משפחות כמו פישר [איקאה] ובר [פפסי] בארה"ב. ויש אלפים אלפים של חרדים שנוסעים בכל יום למנהטן. זה סוד העושר. לעשות כסף בחוץ! לא בתוך המגזר!

הרב וואהל טוען שהחרדים באמריקה מפרגנים אחד לשני ואילו בארץ לא!
מדובר בעלילת דם כמובן על יושבי ארץ הקודש. חרדי בארץ שפותח עסק, החברים שלו יפרגנו לו בדיוק כמו באמריקה ויעזרו לו ויקנו אצלו כדי להעמידו על רגליו. אין בארה"ב איזה חינוך מיוחד יותר טוב מבישראל בהקשר הזה.
גם בארה"ב יש מקרים שחרדי מזמין אינסטלטור גוי, ויש מקרים שהוא מזמין אינסטלטור יהודי. הכל לפי ההקשר והנוחות והסיטואציה. אין כאן שום גזענות / חוסר פירגון. פשוט עלילת דם.

למה אתה מתנגד להקים חברות גדולות שיעסיקו חרדים?
לא מתנגד.
אבל שימו עין על התופעה שרואות חשבון / עובדות הייטק / עובדות ביטוח שעובדות בקומונות חרדיות כמו בחזון של רפאל וואהל - מרוויחות שכר נמוך לעומת חברותיהן שעובדות בחברות גדולות מחוץ לבני ברק. [וכן שימו לב לתופעה מדהימה שהיא תוצר של נשמות טובות שמקשיבות לטיעונים של וואהל: בכל מקום שהיה בו סוג של קומונה כזו, ראשי הקהל התנגדו באופן עז להקים לה תחרות! הם טענו שזה ייפגע בעובדות הקיימות, וזה לא יהיה רוחני, וכו' וכו'. הנה מהרעות החולות של כלכלה פנימית]

אז לא תבוא לאקספו של הקהילה שלך?

בטח שאבוא. זה דבר נהדר שבעלי עסקים יפרסמו אש לרעהו ויביאו עוד לקוחות מכל מקום. ודבר נהדר שעסקים יתנו השראה איש לרעהו.

אבל יותר אשמח לראות דוכנים של חרדים באקספואים שמחוץ למגזר. באקספו של האדריכלים. באקספו של הסייבר. באקספו של לשכת עורכי הדין. בועידת ברצלונה. בCES בלאס וגאס.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית, זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח, כג) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי
בעקבות מודל הבטחת תשואה פניתי לשלושת גופי הכשרות כך:
לכבוד הרב... שליט"א
היות ולאחרונה קרנות הפנסיה עוברות בהדרגה מהשקעה באג"ח מיועדות
לטובת מודל הבטחת תשואה
ו30% מכספי העמיתים בפנסיות מושקעים בשוק החופשי במסלול כללי וללא פיקוח הלכתי

ברצוני לשאול את כת"ר איך הכשרות המהודרת....
מתמודדת עם הבעייה
בכבוד רב,

תשובת בד"ץ העדה החרדית:
תשובת 'תשואה כהלכה':
אנו ממתינים לפתרון מול הרשויות, יש כרגע שני סוגי הצעות כאשר אחת מהם עוסקת בהגדרה המשפטית של הבעלות של הכספים במקרה של חדלות פרעון, והצעה נוספת העוסקת בפתרון יעודי למסלולי הלכה שלא נותנת מענה למסלולים מחקי המדדים.
בינתיים כל עוד העניינים לא סודרו אנו כיתר גופי הכשרות מסתמכים על כמה התרים, ובנוסף בכשרות שע"י יש מקום גדול יותר להקל על בסיס התנאי מול החברה של בעלות על נכסים המותרים בלבד ובודאי כל עוד מידובר באחוזים בודדים כפי המצב הנוכחי.
לתשובה צורפה גם תשובה עיונית ארוכה.

בכשרות 'גלאט הון' לא הגיבו לשאלה.
זה לא חדש.

כבר 15 שנה מדברים ע"ז שמחירי הדירות עולים בקצב מהיר יותר מהשכר במשק.
כבר עניתי לכב' בעבר ומצטט שוב
יש 3 דברים שהשתנו מהותית בשנתיים האחרונות
שלא היו מספיק קריטיים לפני 3-5 שנים
א. עליית ריבית חדה ולפי קצב האינפלציה לא צפויה הורדה בקרוב וגם כשתהיה זה יהיה איטי ומינורי ולא יחזור לרמה שהיתה כאן
ב.ברגע שמשכנתא ממוצעת לזוג דירה ראשונה חצתה את ה1.5 מליון חצינו את קצה יכולתו של קרוב ל90%
מהציבור לשלם משום שבאמת מעטים יכולים לשלם 8500-10.000 ל25 שנה
בינתיים תרגיל הפרי סייל הגאוני הצליח והציבור שעבד את עצמו בהלוואות בלון לשנתיים ובא נראה איך זה יתפתח
אם המשכורות הפשוטות של עמך לא יעלו זה כנראה יהיה פיצוץ
ג. אינפלציה קשה לצערי המדד לא מספיק משקף את החיים האמיתיים בציבור החרדי משום שיש בו משקל רב לחיי פנאי טיסות לחו"ל וכו' אילו היו בודקים את האיפלציה בציבור החרדי קרי יוקר המזון עלה ב30% + שכר לימוד ובכלל עליה במחירי כל שירותי הדת העליה הרבה יותר חדה
עדיין לא רואה באזורים החרדים בדגש על בני ברק עליה במחירי הדיור אלא המשך דשדוש של שנה וחצי
ואפי' ירידות מחיר ביד שניה,
כל זה אינו יעוץ אלא הבעת דעה

עריכת מנהל: פוצל מאשכול "מחירי הדירות לאן?"
168 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה