הנושאים החמים
הדודה מלכי
מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
•
- הוסף לסימניות
- #1
עוד מעט יגיע האויר הזה, הזך, היום שאחרי.
מרגיש שהאויר בעולם התנקה, והוא טהור מתמיד.
לאוויר הזה תמר הגיעה לעולם. לפני שנה.
בובה ענוגה ורכה, מלאת רכות, מתיקות ואור.
התענגתי עליה שעות וימים ארוכים,
בוחנת כל ניד עפעף ובדל חיוך.
מהר מאוד, אחרי פחות משבועיים
השלווה הצרופה הזו של יולדת ותינוקת רכה ומדהימה
הופרה בצורה טרופה,
את ההמשך כולכם יודעים, שבת שמחת תורה
והטבח הנורא, טלטל אותנו ביחד עם כל עמ"י,
התעוררנו מוקדם לאזעקות, פיצוצים,
וכך זה המשיך תקופה ארוכה
(בתחילה עוד הייתי נאיבית וחשבתי שזה ייגמר מהר מאוד,
למרות כל מה ששמעתי מיודעי דבר - שמהר, זה לא ייגמר. קיוויתי שכן.)
והנה, עברה לה שנה.
המלחמה, כאן עדיין בועטת בעוצמה מכל הכיוונים והחזיתות,
ולא נראית עומדת להסתיים.
מאידך, שנה קשה כל כך, בלתי ניתנת לעיכול
לכלל עמ"י, וליהודי ארץ ישראל,
ולכל אחד ואחת בפרטות שחווה טלטלה כזו או אחרת
בכל המצב הקטסטרופלי הזה הן הביטחוני, המדיני והאישי.
אף נפש לא נשארה יבשה.
כמעט בכל פעם שהייתי רצה איתה על הידיים למרחב המוגן
ושומעת את היירוטים
הלב שלי היה נמס
(באיזה מקום תינוק, שהיה אז רק בן שנה וחצי יודע להשמיע - וואה וואה וואה - - - בום! לחקות את קול האזעקות מעצמו... במקביל למשחקי תינוקות ושירי ילדים... זה נורמלי תגידו??!! היום הוא כבר יודע להגיד ולספר יש אזעקה ומטוסים..)
הדמעות היו עולות לעיניים
והייתי זועקת בתוכי שוב ושוב תפילות חמות.
ריבונו של עולם, תינוקות קטנים, שלא טעמו טעם חטא
לאיזה עולם הם באו?!
תשמור לי עליהם!
תשמור עלי בשבילם.
תשמור על העולם הזה שפוי. עלינו. עליהם.
אני רוצה שהילדים שלי יגדלו לעולם תקני,
לעולם בלי מלחמות כאלו, בלי זוועות,
לעולם שדם יהודי לא נשפך בו כמים,
לעולם שילדים יכולים לישון לילה בלי להתעורר מאזעקות ופיצוצים,
ובלי שאנחנו צריכים להתלבט 10 פעמים בכל פעם אם להעיר אותם בשביל לרוץ למרחב ה"מוגן"
(בניין בלי ממ"דים... ההבדל לא משמעותי בין המרחב המוגן לחדר בו ישנו...)
או שאם לא התעוררות מעצמם - שימשיכו לישון בשקט (וקיבלנו ע"כ עיצה מרב שלא להעיר).
שיגדלו לעולם שאפשר להישאר בו שפויים
בלי להיכנס לחרדות (ולהיבהל מכל טריקת דלת קולנית...
בורא עולם,
תעזור שנצליח לגדל אותם שפוי בתוך כל הכאוס הזה.
שנצליח להעביר אליהם רק רגשות חיוביים, בלי להיכנס ללחץ.
שלא יטעמו אף פעם את הכאב המר הזה.
בתוך כל זה נפעמנו
מגודל הניסים שעטפו אותנו,
איך הרגשנו את יד ה' מחזיקה ועוטפת אותנו,
חומלת, כמו אמא על התינוקת שלה.
ובתוך כל ההמולה הזו
מצד אחר לגמרי,
היתה לי שנה מדהימה.
הקב"ה נתן לי מתנה יקרה וזוהרת, יפה יפה.
כובשת כל לב, ואת שלי בכלל - - -
בובה שממלאת לי כל חדר בלב
ואני נמסה ממנה.
פשוט תינוקת ענוגה.
שאוהבת שמתענגים "עליה",
מחזירה המון אהבה וחום וחיוכים ופידבקים,
נשמה טהורה. ילדה טובה ב"ה טפו טפו.
משהו שאי אפשר לתאר במילים
את גודל האהבה
והלב שמתרחב ומתרחב ומתרחב.
תודה אבא! על השנה שהיא כבר כאן
ועל כל המתנות הגדולות בדרך שהיו לנו בשנה הזו.
שכל הטוב הזה ימשיך תמיד
ויגיע לכולם כבר, העונג.
שתהיה לכל עמ"י שנה של נחמה,
שנה של הרפיה,
שנה ענוגה.
התלבטנו מה "הדין" בשנה מעוברת,
אם חוגגים יותר את 12 החד' או את השנה בתאריך...
הפשרה שעשינו היא צילומים ב-12 חד', כך הרווחנו גם תמונות לר"ה לסבתות
ולצלם בין חג לחג פחות מסתדר..
ואת חגיגת יום ההולדת עצמו נחגוג בע"ה בתאריך.
וכיוון שחיפשתי רעיון חמוד לעוגה
וכאמור תמר תינוקת כזו ענוגה
החלטתי לצלם עם דובי, שמזכיר את הרכות..
הבגד כבר היה, רק התוספת על העוגה
השתלבה יופי להשלים את החגיגה.
*סליחה על כל חוב ופגיעה מקווה שאין לאף אחד עלי בלב, ואם כן אשמח לפייס.
וסליחה על האורך.......... קשה לסכם שנה שלימה, כזו - בקצרה.
מרגיש שהאויר בעולם התנקה, והוא טהור מתמיד.
לאוויר הזה תמר הגיעה לעולם. לפני שנה.
בובה ענוגה ורכה, מלאת רכות, מתיקות ואור.
התענגתי עליה שעות וימים ארוכים,
בוחנת כל ניד עפעף ובדל חיוך.
מהר מאוד, אחרי פחות משבועיים
השלווה הצרופה הזו של יולדת ותינוקת רכה ומדהימה
הופרה בצורה טרופה,
את ההמשך כולכם יודעים, שבת שמחת תורה
והטבח הנורא, טלטל אותנו ביחד עם כל עמ"י,
התעוררנו מוקדם לאזעקות, פיצוצים,
וכך זה המשיך תקופה ארוכה
(בתחילה עוד הייתי נאיבית וחשבתי שזה ייגמר מהר מאוד,
למרות כל מה ששמעתי מיודעי דבר - שמהר, זה לא ייגמר. קיוויתי שכן.)
והנה, עברה לה שנה.
המלחמה, כאן עדיין בועטת בעוצמה מכל הכיוונים והחזיתות,
ולא נראית עומדת להסתיים.
מאידך, שנה קשה כל כך, בלתי ניתנת לעיכול
לכלל עמ"י, וליהודי ארץ ישראל,
ולכל אחד ואחת בפרטות שחווה טלטלה כזו או אחרת
בכל המצב הקטסטרופלי הזה הן הביטחוני, המדיני והאישי.
אף נפש לא נשארה יבשה.
כמעט בכל פעם שהייתי רצה איתה על הידיים למרחב המוגן
ושומעת את היירוטים
הלב שלי היה נמס
(באיזה מקום תינוק, שהיה אז רק בן שנה וחצי יודע להשמיע - וואה וואה וואה - - - בום! לחקות את קול האזעקות מעצמו... במקביל למשחקי תינוקות ושירי ילדים... זה נורמלי תגידו??!! היום הוא כבר יודע להגיד ולספר יש אזעקה ומטוסים..)
הדמעות היו עולות לעיניים
והייתי זועקת בתוכי שוב ושוב תפילות חמות.
ריבונו של עולם, תינוקות קטנים, שלא טעמו טעם חטא
לאיזה עולם הם באו?!
תשמור לי עליהם!
תשמור עלי בשבילם.
תשמור על העולם הזה שפוי. עלינו. עליהם.
אני רוצה שהילדים שלי יגדלו לעולם תקני,
לעולם בלי מלחמות כאלו, בלי זוועות,
לעולם שדם יהודי לא נשפך בו כמים,
לעולם שילדים יכולים לישון לילה בלי להתעורר מאזעקות ופיצוצים,
ובלי שאנחנו צריכים להתלבט 10 פעמים בכל פעם אם להעיר אותם בשביל לרוץ למרחב ה"מוגן"
(בניין בלי ממ"דים... ההבדל לא משמעותי בין המרחב המוגן לחדר בו ישנו...)
או שאם לא התעוררות מעצמם - שימשיכו לישון בשקט (וקיבלנו ע"כ עיצה מרב שלא להעיר).
שיגדלו לעולם שאפשר להישאר בו שפויים
בלי להיכנס לחרדות (ולהיבהל מכל טריקת דלת קולנית...
בורא עולם,
תעזור שנצליח לגדל אותם שפוי בתוך כל הכאוס הזה.
שנצליח להעביר אליהם רק רגשות חיוביים, בלי להיכנס ללחץ.
שלא יטעמו אף פעם את הכאב המר הזה.
בתוך כל זה נפעמנו
מגודל הניסים שעטפו אותנו,
איך הרגשנו את יד ה' מחזיקה ועוטפת אותנו,
חומלת, כמו אמא על התינוקת שלה.
ובתוך כל ההמולה הזו
מצד אחר לגמרי,
היתה לי שנה מדהימה.
הקב"ה נתן לי מתנה יקרה וזוהרת, יפה יפה.
כובשת כל לב, ואת שלי בכלל - - -
בובה שממלאת לי כל חדר בלב
ואני נמסה ממנה.
פשוט תינוקת ענוגה.
שאוהבת שמתענגים "עליה",
מחזירה המון אהבה וחום וחיוכים ופידבקים,
נשמה טהורה. ילדה טובה ב"ה טפו טפו.
משהו שאי אפשר לתאר במילים
את גודל האהבה
והלב שמתרחב ומתרחב ומתרחב.
תודה אבא! על השנה שהיא כבר כאן
ועל כל המתנות הגדולות בדרך שהיו לנו בשנה הזו.
שכל הטוב הזה ימשיך תמיד
ויגיע לכולם כבר, העונג.
שתהיה לכל עמ"י שנה של נחמה,
שנה של הרפיה,
שנה ענוגה.
התלבטנו מה "הדין" בשנה מעוברת,
אם חוגגים יותר את 12 החד' או את השנה בתאריך...
הפשרה שעשינו היא צילומים ב-12 חד', כך הרווחנו גם תמונות לר"ה לסבתות
ולצלם בין חג לחג פחות מסתדר..
ואת חגיגת יום ההולדת עצמו נחגוג בע"ה בתאריך.
וכיוון שחיפשתי רעיון חמוד לעוגה
וכאמור תמר תינוקת כזו ענוגה
החלטתי לצלם עם דובי, שמזכיר את הרכות..
הבגד כבר היה, רק התוספת על העוגה
השתלבה יופי להשלים את החגיגה.
*סליחה על כל חוב ופגיעה מקווה שאין לאף אחד עלי בלב, ואם כן אשמח לפייס.
וסליחה על האורך..........
קשה לסכם שנה שלימה, כזו - בקצרה.
יש להעלות הודעת סיכום אחת, קצרה וממוקדת.
Reactions: בחור בוגר, גאה להיות יהודי, חפש אותי בזקן ועוד 16 משתמשים19 //