שבורה

  • הוסף לסימניות
  • #41
כמובן שאצל @הדוויג מיותר אפילו לחפש הערות, ובכל זאת...
כשמעתיקים מוורד לפרוג, האתר באופן אוטומטי יוצר שורה ריקה בין שורה לשורה, וזה קצת מפריע ברצף הקריאה. בפרט שכל הפרקים עשויים מדיאלוגים, ואין כמעט יותר משורה אחת רצופה.
כדאי לנסות למחוק שורות ריקות מיותרות אחרי ההעתקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
כמובן שאצל @הדוויג מיותר אפילו לחפש הערות, ובכל זאת...
כשמעתיקים מוורד לפרוג, האתר באופן אוטומטי יוצר שורה ריקה בין שורה לשורה, וזה קצת מפריע ברצף הקריאה. בפרט שכל הפרקים עשויים מדיאלוגים, ואין כמעט יותר משורה אחת רצופה.
כדאי לנסות למחוק שורות ריקות מיותרות אחרי ההעתקה.
במקום להתחיל למחוק אנטרים, יש פטנט נחמד:
העתק
הדבק לתוך פנקס רשימות
גזור
והדבק בפרוג.

התפטרת מכל האנטרים המיותרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
במקום להתחיל למחוק אנטרים, יש פטנט נחמד:
העתק
הדבק לתוך פנקס רשימות
גזור
והדבק בפרוג.

התפטרת מכל האנטרים המיותרים.
הבעיה מתחילה כשיש לך הדגשות בתוך הטקסט, שבפנקס רשימות הן נמחקות אוטומטית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אכן.
אז השיקול הוא אם יצא שכרו בהפסדו, או יצא הפסדו בשכרו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
ציפור קטנה לחשה לי שהדוויג מקבל שלל עבודות פרטיות הכוללות עריכה, קופירייטינג, כתיבה פרסומית ועוד.
ואם אותה ציפור דמיונית דוברת אמת, אפילו שיש לה מקור סגול וזנב של טווס וכנפיים תרנגול ה'דודו' - אז אני שמח מאוד.
אגב, זה המקום לציין שיצא לי להתנסות המון בעבודות כנ"ל, בדרך כלל אנשים היו מרוצים:)
חחח
פרסומת בגרוש.
אבל אם צריך המלצות אפשר לשלוח אלי :)
(משתי הפרסומות שנעשו כאן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
"מי, רקובסקי? אמרתי לך כבר, היא מְלאה".
"בסדר, קצת מלאה. אני לא בטוח שזה מפריע לי".
"לךָ אולי זה לא מפריע. לי - כן".
"אבל אמא, אני אמור להתחתן איתה, לא אַת".
"אני אמורה להיות השוויגער שלה".

יש מצב שדבורי אמורה לברך הגומל, על שהתפטרה מהצרה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
פרק ו'

הטלפונים, הטלפונים. הנשמות הטובות.
אני עונָה לכולם. כמו פצע שכואב לך לחטט בו, אבל אתה לא מסוגל להפסיק. העונג שבכאב או משהו כזה.

יש את החוקרים. הם מתקשרים 'להשתתף בצערך' ועל הדרך לא מפסיקים לנסות לחפור, "אבל מה, מה היה שם? לא שאני מצפה שתספרי לי בדיוק, כן? אבל את יודעת לפעמים עדיף לחשוף את האמת בעצמכם לפני שיתפתחו להם שמועות הרבה יותר גרועות".

נותני העצות. "אני אומרת, אתם צריכים להפיץ שזה לא באשמתכם. שלא יחשבו 'מי יודע כבר מה הם גילו עלייך'. אולי אפילו תפיצו איזו שמועה על הצד השני. לא משהו רציני, תגידו שגיליתם שלבחור יש אייפון פרוץ והוא מכור לסמים קשים מגיל שמונה".

ה'מנחמים'. "אוי ווי, אוי ווי. שוד ושבר. נורא ואיום. מהרגע ששמעתי אני לא מפסיקה לבכות. תדעו לכם שזו מכה שאי אפשר לקום ממנה לעולם. זה כמו לאבד בן. הצלקות נשארות לעד. אחרי כזה דבר, לעולם אי אפשר לחזור לחיים תקינים".
תודה רבה על העידוד. נותן כוחות, אין מה לומר.

המלכלכים. "פרידמן? נס. נס שעזבת שם, תאמיני לי. משפחה מזעזעת אני אומרת לך. חבל שלא שאלת אותי קודם. אני מכירה אישית את האמא, אישה דעתנית ושתלטנית. והבחור עצמו נחשב בישיבה לבחור רדוד לגמרי".
אממ, מה זה אומר על כושר השיפוט שלי?

המקלילים. "תאמיני לי זה שום דבר. שטויות. יעברו יומיים ותשכחי מהכול. עכשיו זה אולי נראה לך מי יודע מה, אבל אפשר כבר לחשוב. פעם ראשונה שמישהו ביטל שידוך?! זה קורה כל יומיים. אין לך אפילו מושג כמה מקרים כאלה יש. באמת שאין סיבה לטראומה".


ויש עוד הרבה. יש כאלו שמסמיקים מיד כשהם רואים אותי כאילו ראו מצורעת. יש את אלו שחוצים את הכביש כל פעם שהם רואים אותי ממול.

ויש חברה אחת אמיתית. טובי היקרה. שלא התקשרה אלא פשוט באה אליי הביתה. התיישבה לידי ושתקה.
שתקנו ביחד. לא אמרנו כלום.
היא לא שאלה, ולא ניחמה, לא עודדה ולא לכלכה.
פשוט ישבה לידי ואמרה 'אני איתך'.
והיא היחידה שהרגשתי שהיא באמת איתי.

*
לפרק ז'
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
כן, יש הרבה אנשים טובים בדרך...
אצלנו קוראים להם 'פיינערס' ' נחמדים במ"ם קמוצה...

ואצלנו 'נחמדים לעד ולעולמי עולמים'.

והוא מכור לסמים קשים מגיל שמונה".

זה לא מסתדר (לי), כדי לשכנע ההשמצות צריכות להיות ריאליות ואמינות, לא משהו תלוש ומדומיין. ההשמצה על האייפון יותר אמינה. השניה נראית מתוך קטע הומור, והקטע הזה הרי אמור להיות מכאיב באותנטיותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
השניה נראית מתוך קטע הומור, והקטע הזה הרי אמור להיות מכאיב באותנטיותו.
יש גם הומור שחור...
לא יודעת באמת מה כדאי במקרה הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
  • הוסף לסימניות
  • #53
ויש חברה אחת אמיתית. טובי היקרה. שלא התקשרה אלא פשוט באה אליי הביתה. התיישבה לידי ושתקה.
שתקנו ביחד. לא אמרנו כלום.
היא לא שאלה, ולא ניחמה, לא עודדה ולא לכלכה.
פשוט ישבה לידי ואמרה 'אני איתך'.
והיא היחידה שהרגשתי שהיא באמת איתי.

מצאתי משהו, כ"כ תיאר לי תשורות הנ"ל, אז משתפת (לא אני כתבתי)


b28b807643a8a0954ead98f2c6648075.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
ואצלנו 'נחמדים לעד ולעולמי עולמים'.



זה לא מסתדר (לי), כדי לשכנע ההשמצות צריכות להיות ריאליות ואמינות, לא משהו תלוש ומדומיין. ההשמצה על האייפון יותר אמינה. השניה נראית מתוך קטע הומור, והקטע הזה הרי אמור להיות מכאיב באותנטיותו.
זה נראה יותר ציני.
והרי כאב מוציא מאיתנו ציניות.

פחות הומור.
כך הרגשתי אני למקרא הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
זה נראה יותר ציני.
והרי כאב מוציא מאיתנו ציניות.

פחות הומור.
כך הרגשתי אני למקרא הדברים.

וודאי. רק שבפרק היא מצטטת שם עצה שמישהו נתן ומביאה אותה בלשונו. פחות סביר שאדם מבחוץ, אם יש לו מינימום רגישות, ישתמש בהומור שחור בפנותו לאדם הסובל. לרוב מי שעושה שימוש בהומור שחור הוא בעל הצרה בעצמו. למשל כך:

נותני העצות. "אני אומרת, אתם צריכים להפיץ שזה לא באשמתכם. שלא יחשבו 'מי יודע כבר מה הם גילו עלייך'. אולי אפילו תפיצו איזו שמועה על הצד השני. לא משהו רציני, תגידו שגיליתם שלבחור יש אייפון פרוץ".

"כן", מלמלתי, "האמת שאתם צודקים. גילינו שהוא מכור לסמים קשים מגיל שמונה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
וודאי. רק שבפרק היא מצטטת שם עצה שמישהו נתן ומביאה אותה בלשונו. פחות סביר שאדם מבחוץ, אם יש לו מינימום רגישות, ישתמש בהומור שחור בפנותו לאדם הסובל. לרוב מי שעושה שימוש בהומור שחור הוא בעל הצרה בעצמו. למשל כך:
עכשיו ירדתי לסוף דעתך. מסכימה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
פרק ז'

בדרך כלל יש משהו נחמד בפגישה שלישית. מצד אחד זה כבר לא ההיכרות המתוחה של פגישה ראשונה. מצד שני זה עדיין לא הרגעים הקריטיים של שלבי הכרעה וסגירה.

בדרך כלל - אבל לא אצלי.
כי אצלי, על פי הנחיית הרב שעמו התייעצנו, פגישה שלישית זה העיתוי שבו אני אמורה לספר לבָּחוּר את כל האמת.

אני יושבת איתו בלובי המפואר, כלפי חוץ אני נינוחה. אנחנו מפטפטים לנו על נושאים שונים. אבל מתחת לשולחן אצבעותיי מתופפות בעצבנות. הראש שלי עובד שעות נוספות, איפה אני משחילה את הנושא הזה?

המלצרית הנחמדה מגיעה ומניחה את כוסות הקפה שהזמנו. "עוד משהו חברים?"
"כרגע לא, תודה", עונה הבחור.
אחרי רגע המלצרית חוזרת "זה מגיע יחד עם הקפה" היא אומרת באדיבות ומניחה לכל אחד מאיתנו עוגייה בתוך צלוחית. "תיהנו".

הנה. זאת ההזדמנות שלי.

"אתה רוצה את העוגייה שלי?"
"תודה", הוא מצטחק, "אבל מספיק לי אחת".
"פשוט, אני לא יכולה לאכול את זה".
"למה לא? דיאטה?"
"אה... אהמ. יש לי...", לכי על זה. נו תגידי לו כבר. "ובכן, אני רגישה לגלוטן".
זהו. אמרתי את זה.

"מה זה גלוטן?"
"אתה לא יודע?" אני מתפלאת שיש מישהו שלא מכיר את המושג שמלווה את חיי יום-יום שעה-שעה.
"יודע בערך. זה משהו שקשור למצות אולי?"
"גלוטן זה חלבון כלשהו שקיים בדגנים מסוימים".
"אה, מעניין. הייתה תקופה שהיה לאח שלי הקטן מדי פעם פריחות בגוף. לא ידענו מה זה. הלכנו לאיזה מאבחנת שעושה מבדקי שריר, וגילינו שהייתה לו רגישות, תנחשי למה? לחול של הגן. היה איזה חומר בארגז חול שעשה לו פריחה. יש כאלה שלא מאמינים בכל המאבחנים האלה, את מאמינה בהם?"

השיחה הולכת למחוזות של קינסיולוגיה, אסטרולוגיה, קריאה בקפה ועוד.
רחוק מאוד מהנושא שלי. אוף. הוא בכלל לא הבין.
רגישות לגלוטן זה לא 'אלרגיה שעושה פריחה'. זה דבר שיש לו השפעה על כל ההתנהלות היומיומית. יש לו משמעות כואבת כל ארוחה, כל שבת, כל חג.

לקראת סוף הפגישה, יש רגע של שתיקה. אני מנצלת את ההזדמנות ומשחילה שוב "אתה יודע מה זה צליאק?"
"מה, יגאל צליק, מפרחי לונדון?"
"צליאק, לא צליק. זה השם של ה... רגישות שלי לגלוטן".
"צליאק, צליאק", הוא מגלגל את המילה על הלשון. "כן, שמעתי פעם על המושג הזה. מעניין באמת מי קובע את השמות של כל האלרגיות והדברים האלה. קראתי באיזה מקום שהרבה מהשמות של חלקים במוח, זה על שם חוקרים נאצים שעשו מחקרים על מוחות של יהודים במחנות. נורא. היית פעם ביד ושם?"

הוא אינטליגנט, הוא איש שיחה מרתק, יש לנו המון דעות משותפות והלך חשיבה דומה להדהים. והשיחה שוב מתרחקת ומתרחקת.
עד שהפגישה נגמרת לה מבלי שדיברנו על זה ברצינות.

טוב, מבחינתי - העליתי את הנושא.
אני את שלי עשיתי.
וה' עשה את שלו.
חוזרת הביתה בצעדים מתרוננים.
מזמזמת בהודיה לה' את 'ריבון העולמים'.

*
לפרק ח'
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
צליאק?
על זה שוברים שידוך?
סליחה, אבל אמא שלו מפגרת. לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
פרק ז'

בדרך כלל יש משהו נחמד בפגישה שלישית. מצד אחד זה כבר לא ההיכרות המתוחה של פגישה ראשונה. מצד שני זה עדיין לא הרגעים הקריטיים של שלבי הכרעה וסגירה.

בדרך כלל - אבל לא אצלי.
כי אצלי, על פי הנחיית הרב שעמו התייעצנו, פגישה שלישית זה העיתוי שבו אני אמורה לספר לבָּחוּר את כל האמת.

אני יושבת איתו בלובי המפואר, כלפי חוץ אני נינוחה. אנחנו מפטפטים לנו על נושאים שונים. אבל מתחת לשולחן אצבעותיי מתופפות בעצבנות. הראש שלי עובד שעות נוספות, איפה אני משחילה את הנושא הזה?

המלצרית הנחמדה מגיעה ומניחה את כוסות הקפה שהזמנו. "עוד משהו חברים?"
"כרגע לא, תודה", עונה הבחור.
אחרי רגע המלצרית חוזרת "זה מגיע יחד עם הקפה" היא אומרת באדיבות ומניחה לכל אחד מאיתנו עוגייה בתוך צלוחית. "תיהנו".

הנה. זאת ההזדמנות שלי.

"אתה רוצה את העוגייה שלי?"
"תודה", הוא מצטחק, "אבל מספיק לי אחת".
"פשוט, אני לא יכולה לאכול את זה".
"למה לא? דיאטה?"
"אה... אהמ. יש לי...", לכי על זה. נו תגידי לו כבר. "ובכן, אני רגישה לגלוטן".
זהו. אמרתי את זה.

"מה זה גלוטן?"
"אתה לא יודע?" אני מתפלאת שיש מישהו שלא מכיר את המושג שמלווה את חיי יום-יום שעה-שעה.
"יודע בערך. זה משהו שקשור למצות אולי?"
"גלוטן זה חלבון כלשהו שקיים בדגנים מסוימים".
"אה, מעניין. הייתה תקופה שהיה לאח שלי הקטן מדי פעם פריחות בגוף. לא ידענו מה זה. הלכנו לאיזה מאבחנת שעושה מבדקי שריר, וגילינו שהייתה לו רגישות, תנחשי למה? לחול של הגן. היה איזה חומר בארגז חול שעשה לו פריחה. יש כאלה שלא מאמינים בכל המאבחנים האלה, את מאמינה בהם?"

השיחה הולכת למחוזות של קינסיולוגיה, אסטרולוגיה, קריאה בקפה ועוד.
רחוק מאוד מהנושא שלי. אוף. הוא בכלל לא הבין.
רגישות לגלוטן זה לא 'אלרגיה שעושה פריחה'. זה דבר שיש לו השפעה על כל ההתנהלות היומיומית. יש לו משמעות כואבת כל ארוחה, כל שבת, כל חג.

לקראת סוף הפגישה, יש רגע של שתיקה. אני מנצלת את ההזדמנות ומשחילה שוב "אתה יודע מה זה צליאק?"
"מה, יגאל צליק, מפרחי לונדון?"
"צליאק, לא צליק. זה השם של ה... רגישות שלי לגלוטן".
"צליאק, צליאק", הוא מגלגל את המילה על הלשון. "כן, שמעתי פעם על המושג הזה. מעניין באמת מי קובע את השמות של כל האלרגיות והדברים האלה. קראתי באיזה מקום שהרבה מהשמות של חלקים במוח, זה על שם חוקרים נאצים שעשו מחקרים על מוחות של יהודים במחנות. נורא. היית פעם ביד ושם?"

הוא אינטליגנט, הוא איש שיחה מרתק, יש לנו המון דעות משותפות והלך חשיבה דומה להדהים. והשיחה שוב מתרחקת ומתרחקת.
עד שהפגישה נגמרת לה מבלי שדיברנו על זה ברצינות.

טוב, מבחינתי - העליתי את הנושא.
אני את שלי עשיתי.
וה' עשה את שלו.
חוזרת הביתה בצעדים מתרוננים.
מזמזמת בהודיה לה' את 'ריבון העולמים'.
בבקשה!!!
אל תהפכו את הצלייאק לבעייה.

ודוקא מפני שאינני נגועה בנושא
מרשה לעצמי להביע קולי בקול רם.

זאת לא מגבלה.
זה אי נוחות מסויימת לאדם עצמו,
שכיום
עם שפע המוצרים
היא נוחה יותר.

לא מרגיש לי הגיוני שמתייחסים לזה כאל בעייה
שרב צריך להורות בפגישה השלישית לספר.
כבר חשבתי מי יודע מה.

זה לא פייר לקבוע כאלה נורמות.
חושבת על צליאקיות בשידוכים.
מתכווצת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
אני מעלה את האתגר של @שבשבה , באיחור ניכר עקב תקלות טכניות.
@מנהל ai מקווה שזה בסדר...

________________________________________________________________________

תודה רבה ל @משתמש חדש דנדש על האתגר היפה, לכל המדרגים, ול @מנהל ai על הניהול הבאמת מסור.

האתגר יהיה על תמונות מיציאת מצרים, עם דגש על תמונה איכותית מרשימה וריאליסטית, שיכולה להיות על כל סצנה, בין מהשיעבוד, מהמכות, מהיציאה, ואפילו מהמרדף של המצרים וקריעת ים סוף. וכמובן ניתן להוסיף תוכן הומוריסטי בתמונה.

📌 כללי האתגר:
🔹 בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
🔹 היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד.
🔹 יש להעלות תמונה בפורמט JPG או PNG בלבד (קבצי webp לא נתמכים).
🔹 לפני ההשתתפות באתגר, חובה לקרוא את חוקת האתגרים.
🔹 נא לוודא שהתמונה עומדת בכללי האתר.
🔹 לפי כללי פרוג, אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3.
🔹 פטפטת בנספח בלבד!
⏰זמני האתגר:
מעכשיו
ועד הערב בשעה 23:59.
שימו לב! יצירות שיעלו אחרי השעות המותרות ימחקו על ידי המנהל!
דוגמאות:
השיעבוד.
תמונה שנוצרה


מכת ברד
תמונה שנוצרה

יציאת מצרים
תמונה שנוצרה

מצרים רודפים אחרי בנ''י
תמונה שנוצרה

אז קדימה, בהצלחה!
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה