- הוסף לסימניות
- #1
סליחה מראש על הפיסוק....
"אל תדברו עם אנשים מתמודדים על נסיונות.
אל תספרו להם על קנקנים.
הם מכירים היטב את הזכוכית ממנה הם עשויים.
לטפו את השברים שלהם.
אל תרימו.
תשבו לידם.
תנדנדו איתם רגליים לתהום
אל תגיבו במשפטי חיזוק.
אל תגידו דודה שלי, אל תזכירו את השכנה ההיא.
אל תברחו.
אל תפנו גב.
אל.
אף פעם לא ידעתי שזכוכית יכולה לרעוד.
עד שבאה היא וטפחה על כתפי,
הרימה יד אמרה- הכל. ממנו.
ולא ידעתי שלשברים יורד דם
שזולג מהם כאב.
כשאצבע נותרת שלימה
כאילו לא נגעה בשבר זכוכית חד מידי.
ואז באת את.
לתוך החושך
לחיק שום הדבר
וישבת.
מחבקת ברכיים
הבטת עמוק, עמוק אל השבר ההוא
וחייכת חיוך עצוב.
לא אמרת מילים רבות רושם.
לא הבטחת שתהיי שם תמיד
פשוט היית.
וישבנו מנדנדות רגליים
אל תוך התהום והחושך.
עד שהאיר הבוקר."
"אל תדברו עם אנשים מתמודדים על נסיונות.
אל תספרו להם על קנקנים.
הם מכירים היטב את הזכוכית ממנה הם עשויים.
לטפו את השברים שלהם.
אל תרימו.
תשבו לידם.
תנדנדו איתם רגליים לתהום
אל תגיבו במשפטי חיזוק.
אל תגידו דודה שלי, אל תזכירו את השכנה ההיא.
אל תברחו.
אל תפנו גב.
אל.
אף פעם לא ידעתי שזכוכית יכולה לרעוד.
עד שבאה היא וטפחה על כתפי,
הרימה יד אמרה- הכל. ממנו.
ולא ידעתי שלשברים יורד דם
שזולג מהם כאב.
כשאצבע נותרת שלימה
כאילו לא נגעה בשבר זכוכית חד מידי.
ואז באת את.
לתוך החושך
לחיק שום הדבר
וישבת.
מחבקת ברכיים
הבטת עמוק, עמוק אל השבר ההוא
וחייכת חיוך עצוב.
לא אמרת מילים רבות רושם.
לא הבטחת שתהיי שם תמיד
פשוט היית.
וישבנו מנדנדות רגליים
אל תוך התהום והחושך.
עד שהאיר הבוקר."
הנושאים החמים

Reactions: דוד פרידמן השני1 //