סכרת לפני לידה

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י chely;1589426:
מקפיצה לשאלה נוספת בנושא:
מה קורה אחרי הלידה בעניין הסוכר, הבעיה נעלמת? חסל סדר בדיקות ודיאטה?
אודה לבעלות ניסיון...

הרבה פעמים (אם כי לא בהכרח)
סוכרת לפני לידה מעידה על סיכון מוגבר לסכרת רגילה בהמשך.
על כן מומלץ להקפיד יותר (בלי היסטריה) על תזונה מאוזנת ומופחתת פחמימות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י chely;1589426:
מקפיצה לשאלה נוספת בנושא:
מה קורה אחרי הלידה בעניין הסוכר, הבעיה נעלמת? חסל סדר בדיקות ודיאטה?
אודה לבעלות ניסיון...

אחרי הלידה מפנים אותך להעמסת סוכר נוספת, חשוב מאד לבצע אותה, זה כדי לוודא שהסכרת אכן נעלמה אחרי הלידה.
ואכן יש סיכון מוגבר לפתח סכרת מבוגרים, אבל לרוב לא מדובר על משהו שקורה מיד אחרי הלידה, אלא בגילאים מבוגרים יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
זה מאד תלוי מה רמת הסכרת....
לי אמרו מיד אחרי הלידה שמבחינתם נגמרה הסכרת
אם אני רוצה אני יעשה בדיקת דם... אפילו לא העמסת סוכר
מה שכן צריך להיות במעקב כל שנה ללא קשר להריון
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הרופא שלי טוען שאין כל קשר בין סכרת הריונית לסכרת רגילה.
לאחר הלידה הוא אמר לי שאני יכולה לאכול כרגיל.
(אמנם אני נשמרת מסוכר אבל מטעמים אחרים....)

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1589777:
הרופא שלי טוען שאין כל קשר בין סכרת הריונית לסכרת רגילה.
לאחר הלידה הוא אמר לי שאני יכולה לאכול כרגיל.
(אמנם אני נשמרת מסוכר אבל מטעמים אחרים....)

חני

מעט מעודד... כי עכשיו די קשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לא חייב.
אפשר גם 8 שעות שהן שעות השינה בלילה.
כך אמר לי רופא המשפחה לפני שבוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י גלידה;1550544:
השאלה מה כן, אם לא אינסולין.
התחלתי לקחת ויטמין D חלבון בלילה, נקווה שיעזור.
יש עוד רעיונות? אולי משהו טבעי?

לאכול חופן שקדים ו/או אגוזים לא קלויים לפני השינה.

אגב, יש לי 2 יחידות של אינסולין LEVEMIR שנשארו לי. אשמח לתת אותו למי שצריכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש בשערי צדק פרופסור אלחלל מקצוען בתחום תפני אליו

יש בשערי צדק פרופסור אלחלל מקצוען בתחום תפני אליו
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כדאי להוריד מהתזונה מאכלים שומניים. השומן הופך לסוכר ולא תמיד זוכרים להיזהר מהם.

שיינדי
-----------------------------------------------------
אשמח לארח אתכן בפורום של מכון שי www.machonshay.co.il
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י 310;1590671:
כדאי להוריד מהתזונה מאכלים שומניים. השומן הופך לסוכר ולא תמיד זוכרים להיזהר מהם.

סליחה על ההקפצה, אבל נתקלתי באשכול ולא יכולתי שלא להגיב:

שומן לא הופך לסוכר. אין מצב כזה.
פחמימה הופכת לסוכר בדם (גלוקוז, מדויק יותר)
ולכן צריך לשים לב לכמות הפחמימות בתזונה.
כשהמצב הבריאותי צריך שיפור או שימור, יש צורך בהגבלת כמות הפחמימות, כשהשיטה המחמירה ביותר - 40 גר' פחמימות ליום.

אולם יחד עם זאת לדאוג לכמות חלבונים מספקת בתזונה. (מינימום של 60-70 גר' ליום)
ושומנים בריאים (שומן רווי מן הטבע - מן החי: שומן עוף או שומן חלבי כחמאה, שמנת, גבינות קשות וכיו"ב, כמה יותר אחוזי שומן כך פחות גר' פחמימות. ומן הצומח: שמן קוקוס, למשל.)

שימו לב, אם רוצים להוריד במשקל גם, אין להפריז בכמות השומן בתזונה.
אבל לא להוריד לגמרי ולהרעיב את הגוף שלנו. [המח מורכב מ-60% שומן! כדי לעזור לתפקודי המח חייבים לספק לו שומן בריא! ומחקרים מוכיחים על הקשר בין צריכת שמן קוקוס, למשל, שהוא מספר אחד בשמנים, לעליה בתפקודי המח, כמו שיפור במצבי אלצהיימר וכדו'.]
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
שומנים וסוכרים הופכים במהלך הפעילות המטבולית לגליצרינים, מוליקולות שומן. (גם הגלוקוז שהגוף לא מנצל הופך לשומן ונאגר בגוף). בתהליך ניצול השומן, הופך הגליצרול בחזרה ל'מטבעות' אנרגיה שהגוף מנצל בתצורה של גלוקוז.
המוח לא יודע לאכול שומן. המוח ניזון אך ורק מחמצן וסוכר. (ישנם הורמונים שומניים מיוחדים שעוברים את מחסום הדם-מוח והם מפעילים במוח מעגלי בקרה והשפעה). ולמרות זאת, אנו לא ממליצים לסוכרתי לאכול סוכר... כי כמעט כל מה שהוא אוכל, יספק לו סוכר למוח.
לכן, ההמלצה החד משמעית לחולי סוכרת היא, לא לאכול שומנים רוויים ומזיקים. יש כן הנחייה לאכול כל יום כמות מסוימת של שומן 'טוב' כמו שמן זית, שמן שומשום, אבוקדו. כמו כן, ההמלצה היום לסוכרתיים היא להקפיד בצריכת שומן מן החי, שזה יהיה מזון דל שומן. בין 3-5% שומן.

שיינדי אייזנבך ph.d
-----------------------------
אשמח לארח אתכן בפורום של מכון שי www.machonshay.co.il
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

ניחנתי בקול פעמונים.

זו לא גאווה חלילה, אלא מודעות עצמית בריאה. בדיוק כמו כינור ביישן וצנוע שמודע להיותו כלי נגינה מפואר, כך גם אני – נעים זמירות ישראל. עובדתית. אובייקטיבית.

תעיד על כך כף ידי הימנית, שמשמשת לי אפרכסת שמעבירה את תווי קולי המרטיטים מפי לאוזני. הצלילים הבוקעים באצילות מפי מטפסים במעלה אצבעותיי, ובהגיעם לאזור התנוך, הקסם מתחולל. אני חש בר מזל לשבת בשורה הראשונה בהופעה שלי עצמי.

הבעיה היא שלא כולם מכירים בכישוריי הקוליים. יוסקיבביץ, הגבאי של בית הכנסת שלי, דוחה את דרישתי לגשת אל התיבה בתפילות המיוחדות: "אין לך שום קול פעמונים, אם כבר, קולך מזכיר את קול הפרות שעונדות את הפעמונים", הוא טוען בתוקף.

לא להאמין עד כמה חסרי חוש מוזיקלי יכולים להיות אנשים.

אני לא מוכן לקבל את העובדה שציבור המתפללים יפסיד את המתיקות של קולי, רק בגלל גבאי נטול טעם טוב. אז אני מפציר ביוסקיבביץ שיכבד אותי בתפילה הגונה. לא למעני, אלא למענם, מתוקף דין "אל תמנע טוב מבעליו".

אני מנסה נואשות לשכנע אותו. מספר לו שאפילו אמי טוענת שאני שר כמו מלאכי השרת. אך הטיפוס האנטי-מוזיקלי לא מתרשם. הוא טוען שלא ממש משכנע אותו שאמא פרה מתענגת על קולו של העגל המזמר שלה.

לעיתים רחוקות מאוד הוא נעתר: בערבית של שבת חזון, ובמנחה של תשעה באב.

ביום טוב ראשון של פסח של השנה שעברה, סוף סוף שוריינתי לגשת לעמוד לתפילת שחרית.

אל דאגה. יוסקיבביץ לא גידל לפתע בגיל 66 הבנה מוזיקלית. מה שסלל את דרכי לעמדת החזן, הייתה סדרת מניפולציות, שחוקיותן מוטלת בספק, אותן הפעלתי על כמה גורמים בעלי שררה בקהילתנו. מה לא עושים כדי להביא את שירת המלאכים לציבור המשתוקק לה.

את ליל הסדר סיימתי מהר. מחר אשכים קום. לפנות בוקר כשבית הכנסת שומם מאדם, אתייצב לפני העמוד ואתרגל את התפילה כולה מתחילתה ועד סופה. זה בדיוק מה שמקצוענים אמיתיים עושים.

אחרי ליל הסדר ניסיתי להירדם. ההתרגשות גירשה את הורמון השינה, מלטונין, מגופי.

עת הזמיר הגיעה. בעוד שעות ספורות אלמד את כולם פרק הגון בשירה. סלסוליי הכבירים יסתלסלו עד כיסא הכבוד ויקיפו אותו שבע פעמים, לא לפני שיעברו דרך היכלו של יוסלה רוזנבלט בגן עדן ויותירו אותו חסר מילים נוכח ביצועיו המלוטשים של ממשיך דרכו.

עם אור ראשון רצתי לבית הכנסת. הוא היה שומם. המניין המרכזי בעוד כשלוש שעות, יש לי מספיק זמן לאימונים אינטנסיביים.

התייצבתי בתיבת בעל התפילה עם כל הציוד הנדרש: קנקן תה עם נענע וכמובן, גוגל מוגל.

לאחר חימום קולי ראשוני פצחתי בתפילה בקול רווי רגש ופאתוס. ככל שחלפו הדקות, מיתרי קולי הלכו והשתבחו, הלכו ונכנסו לכושר והציגו יכולות מפעימות.

בין קטע לקטע עצרתי ללגימת תה ולגרגור גוגל מוגל קולני, לאחר מכן ביצעתי שורת תרגילי פיתוח קול מוזרים, מהסוג שאי אפשר לבצע ליד בני אנוש בעלי יכולת שמיעה בתוקף.

לאחר כשעה וחצי סיימתי את תפילת האימונים של שחרית בתחושת סיפוק אדירה. הסתובבתי ללכת וכמעט התעלפתי.

בית הכנסת מלא מפה לפה. איך שכחתי שיש מניין ותיקין ענק לפני המניין המרכזי? עכשיו גם מתברר ששימשתי, ללא ידיעתי, בעל התפילה של המניין השכוח. ועוד איזה בעל תפילה.

חצי מהקהל התכרבל בטלית ונשנק מצחוק, חצי אחר, בוגר יותר, חמל ותלה בי עיניים מודאגות. בכל זאת אבא לארבעה ילדים, מי ידאג להם כשיהיה מאושפז?, חשבו כאובים.

שני אנשים מבוגרים ניגשו אליי, הציעו ללוות אותי לביתי. "אולי לא כדאי שתלך הביתה לבד במצבך", ליטפו את גבי ברוך.

בכניסה לביתי הם מסרו אותי לאשתי. אני קרסתי בסלון כשהם המשיכו לדבר איתה כעשר דקות. לא שמעתי את תוכן השיחה, רק את המשפט המזעזע האחרון: "מיד עם צאת החג גשו להסתכלות, אל תזניחו את זה חלילה".

"בעלי, תקום כבר, אתה מעיר את כולם", אני שומע לפתע את קולה של אשתי, "כל הלילה התחזנת, ובדקות האחרונות זה הפך לצרחות מסוייטות. קום כבר, גם ככה עוד חצי שעה התפילה ואתה צריך לגשת אל העמוד".

זינקתי מהמיטה מבולבל ומיוזע. כל זה היה חלום? וואו, איזה נס, איזו הקלה, גאולה פרטית ממש.

רצתי לבית הכנסת בלב הולם בפראות. עדיין לא עיכלתי את הטראומה שעברתי בלילה.

התחלתי את התפילה במקומי הקבוע מהורהר, כשלפתע הרגשתי שכל העיניים נעוצות בי, "נו מה אתה חולם?", גער בי יוסקיבביץ מאחורי, "אוחזים כבר ב'הקל בתעצומות', תיגש מהר".

נחפזתי לתיבת התפילה. לקחתי נשימה עמוקה, דחפתי אוויר למיתרי הקול, פתחתי את פי. וכלום. לא יוצא קול. מסתבר שאשתי צדקה, הצטרדתי כהוגן בחלום הקולני שחוויתי.

איזה אסון. לא ידעתי איפה לשים את עצמי. שקט מתוח שרר בהיכל, קצרי הסבלנות רצו לטרוף אותי חי.

זה חייב להיות עוד חלום, שכנעתי את עצמי. מלאך החלומות נהנה מאוד מפרק הבכורה, והחליט להפיק פרק המשך משודרג ברשעותו. התחלתי לצבוט את עצמי, אך לא התעוררתי. קריאות, "נוווו, נוווו", התחילו להישמע מכל עבר.

ככל שהסיטואציה החריפה והידרדרה, רק השתכנעתי יותר שזה חלום נורא. ניסיתי לצרוח כמו בחלום הראשון, אולי אשתי תתעצבן שוב ותעיר אותי בשנית. הצרידות מנעה זאת ממני, אז ביקשתי מהנכבדים היושבים במזרח שיעזרו לי עם הצביטות. חלקם שמחו על ההזדמנות וצבטו בי ללא רחם, אך עדיין לא התעוררתי.

ירדתי מהתיבה מבויש ורמוס. לא יכולתי לפספס מזווית העין את חיוכו השטני של יוסקיבביץ.

כל אותו היום הסתגרתי בחדרי, מחכה להתעורר מהסיוט. היום עבר במהירות שיא, כבר שעת לילה מאוחרת וטרם התעוררתי מהחלום השני. עיניי היו טרוטות מעייפות, אך לא הסכמתי להירדם לפני שאני מתעורר מהחלום הרע הזה.

זה כבר כנראה לא יקרה, השלמתי. מהיום אצטרך להתמודד עם מצב חברתי ירוד וערך עצמי צבוט ומוכחל, כמו שתי זרועותיי.

אבל בדיוק אז, כאשר כבר התייאשתי לגמרי, התעוררתי לפתע.

אני לא יכול לתאר לכם את תחושת ההקלה שחוויתי כאשר גיליתי שעכשיו בוקרו של יום טוב ראשון של פסח, ושקולי תקין ובריא. הכול בסדר, אמרתי לעצמי, תכף אשמיע לאוזניי כל, את יכולותיי הווירטואוזיות.

תוך זמן קצר כבר עמדתי לפני התיבה, משמיע בעוצמה מרשימה את מיטב קטעיי, לא יכול שלא לשמוע את קולות ההתפעלות מאחוריי.

אחרי התפילה התגובות היו נלהבות. יהודי עשיר ממנהטן שהתארח אצל חתנו, רמז לי על חוזה חזנות שהוא מתכנן עבורי בבית הכנסת היוקרתי בו הוא מתפלל במנהטן, על חשבונו של החזן הנוכחי, איצ'ה מאיר אלפגוט.

צעדתי אל ביתי שמח וטוב לב, לספר לאשתי ולבני ביתי על המעבר הקרוב לאמריקה הגדולה. אלא שאז לצערי הרב התעוררתי.

העייפות והצרידות הכאוטית של אתמול הכריעו אותי ובסוף נרדמתי, והתעוררתי לחלום שכולו גן עדן, ועכשיו שוב התעוררתי למציאות העגומה והצרודה, ממנה לא התעוררתי עד היום!
מווים הוף ועד ריברסינג, מפלסטרים על הפה ועד אפליקציות רגיעה – תרגולי נשימה הפכו לטרנד עולמי. אך בניגוד למגמות חולפות, מחקרים עדכניים מצביעים על השפעות פיזיולוגיות ונפשיות עמוקות, ומציעים מודלים קליניים לשיפור שינה, וויסות סטרס

מאת: ד"ר זהר פישמן שוורץ, מורה ליוגה תרפיה

אימוני נשימה הפכו לטרנד החם של השנים האחרונות. הרשת מלאה במגוון תרגילים שמציעים פתרונות קסם להפחתת חרדה, שיפור השינה והעלאת תחושת הרוגע. אפליקציות ייעודיות, סרטוני הדרכה ברשתות החברתיות, תרגולים קצרים שמבטיחים רוגע בשלוש דקות, ואפילו ספורטאים שמופיעים עם פלסטר על הפה – כולם מעידים על הפופולריות ההולכת וגוברת של התחום.

לאימוני הנשימה אכן מגיע מקום של כבוד: מחקרים עכשוויים מאשרים שתרגול נשימה נכון משנה במהירות חיווטים עצביים, מאזן מדדים פיזיולוגיים ומשפיע בעוצמה על הבריאות הנפשית והגופנית. אך כמו תמיד כשזה נוגע לטרנדים – לא הכול פשוט.

שינוי מודע של הנשימה הוא המקום שבו מדע מודרני ואימון עתיק נפגשים. חוקרים בודקים את השפעות תרגילי הנשימה על מצבי בריאות שונים, ומגלים את מה שהיוגים טוענים מזה דורות: תרגול יוגי עקבי של נשימה (פרנאימה) משפר את הבריאות הנפשית והגופנית. סקירה שיטתית שפורסמה ב-2018 בכתב העת Frontiers in Human Neuroscience הדגימה כי נשימה איטית ומבוקרת
משפיעה על מערכת העצבים, מפחיתה תגובת סטרס ומשפרת מדדים פיזיולוגיים. מטא־אנליזה נוספת, שפורסמה בחודש שעבר (יולי 2025) בכתב העת Frontiers in Psychiatry הראתה הפחתה מובהקת בתסמיני דיכאון ו־PTSD בעקבות תרגול פרנאימה.

תרגול נשימה בן דקות ספורות משנה במהירות מצבי רוח ותפקודי גוף. כדאי לכל אדם בן דורנו להכיר את התרגול שפעם היה שמור רק לנזירים ויוגים. עם זאת, לעיתים נשכחת העובדה הפשוטה והעמוקה שנשימה רגילה מתקיימת 24 שעות ביממה, יותר מ־20 אלף פעמים ביום, ולכן יש לנשימה האישית של כל אדם השפעה מרחיקת לכת על הגוף והמוח.

לו נשמנו תמיד בצורה מיטבית, הגוף היה מתפקד באיזון מלא. אך אורח החיים המודרני מזיק לאיכות הנשימה: ישיבה ממושכת, מתח נפשי, עומס, זמני שינה לא סדירים ופעילות גופנית מועטה מחלישים את שרירי הנשימה, משפיעים לרעה על הקצב והמקצב שלה ומטפחים נשימה לקויה.

אצל רבים בחברה המערבית, הנשימה המאוזנת והבריאה מוחלפת לאורך זמן בדפוס של נשימה לא מיטבית, המשבש את האיזון הפיזיולוגי, העצבי והנפשי של הגוף. המשמעות? האותות הכימיים והחשמליים שהנשימה הלקויה מייצרת עולים מהגוף למוח ומעבירים מסר כאילו אנו חיים בסכנה מתמדת. גם כששום נמר לא רודף אחרינו, המוח מקבל את האותות ומגיב כאילו הוא אכן נמצא שם.

זהירות, נשימה שטחית

אם כן, איך קורה שלפעולה טבעית ובלתי מורגשת כמו נשימה יש השפעה כל כך דרמטית על הגוף? הנשימה, מעין מנוע פנימי של הגוף והמוח, משפיעה עליהם דרך שלושה ערוצים שונים: עצבי, כימי ומכני.

ברמה העצבית, הנשימה משפיעה על המוח ועל מערכת העצבים ההיקפית. נשימה נכונה מפעילה את עצב הוואגוס בצורה מאוזנת. לחץ הדם נשמר תקין, הלב פועל בצורה מיטבית, וכך גם מערכת העיכול והמוח. מדד ה־HRV, המשקף את איזון מערכת העצבים האוטונומית ונמדד במגוון שעונים חכמים, עולה משמעותית. מדד זה משקף בריאות גופנית ונפשית, ויסות רגשי ועמידות לסטרס. מחקרים רבים הראו שהוא גבוה יותר בקרב אנשים עם דפוסי נשימה תקינים לעומת אלו הסובלים מנשימה לקויה.

מבחינת תפקודי המוח, נשימה בריאה קשורה בהפעלה מיטבית של זיכרון וקשב, איזון בין מרכזי מוח שונים וחיזוק השליטה של המוח החושב על המוח הרגשי. לעומת זאת, נשימה מהירה ושטחית, עצירות נשימה מרובות ותחושת "אין לי אוויר" יוצרות מעגל של תגובות לחץ, מגבירות את הפרשת הורמון הסטרס קורטיזול וקשורות לשינויים מבניים ותפקודיים באזורי מוח הקשורים לזיכרון וחשיבה ואלו הקשורים לסטרס.

מבחינה כימית, נשימה מאוזנת שומרת על יחס מדויק בין חמצן לפחמן דו־חמצני. יחס זה שולט על זרימת הדם למוח ולרקמות וגם על רמות הרוגע. נשימה לא אידיאלית, למשל מהירה מדי, מפחיתה את רמות הפחמן הדו־חמצני בדם, דבר שמוביל לתסמינים כמו סחרחורת, תחושת חנק ולעיתים התקפי חרדה. עם זאת, הרפואה פונה לטיפול תרופתי ולא לאבחון דפוסי נשימה. חזרה לנשימה איטית ומבוקרת משיבה את האיזון הכימי, מאזנת את מערכת העצבים, מרגיעה את הנפש ומורידה את לחץ הדם.

פיזיולוגית, הסרעפת היא השריר המרכזי בנשימה. היא אמורה להניע את תנועת הבטן בשאיפה ונשיפה. אך הרגלים מודרניים – ישיבה ממושכת, דיבור רב, מתח – מחלישים את הסרעפת וגורמים לנו להפעיל שרירים חלופיים: שכמות, צוואר וכתפיים. מאמץ יתר זה גורם לעייפות, כאבי צוואר וגב, קשיי שינה ופגיעה באיכות החיים.

לנשום עם פלסטר על הפה

איך, אם כן, נושמים נכון? נשימה בריאה היא נשימה אחידה, שקטה, בקצב ובעומק מותאם לרמת הפעילות, המערבת בעיקר את הסרעפת ומתקיימת דרך האף. גם בתחום הספורט יש שינוי תודעתי: בעבר, ההמלצה לנשימה במהלך פעילות ספורטיבית היתה להכניס אוויר דרך האף ולהוציא דרך הפה. כיום ההנחיה מתחילה להשתנות בזכות כמה ספורטאים סלבריטאים ומחקרים מדעיים.

איגה שביונטק, אחת הטניסאיות המובילות בעולם, נצפתה מתאמנת עם פלסטר על הפה כדי להבטיח נשימה אפית בלבד. ספורטאים, ביניהם רצים ולוחמי MMA, מדווחים כי לאחר תקופת הסתגלות, הנשימה דרך האף תורמת לריכוז, סיבולת ושיקום מהיר יותר. מעבר לנשימה אפית דורש תרגול וסבלנות, אך ייתכן שחזרה לדפוס נשימה טבעי ושקט – דווקא דרך האף – היא אחד הסודות הבריאותיים השמורים של עולם הספורט.

מחקרים נוספים על נשימה וספורט מגלים את חשיבות הסרעפת בנשימה במאמץ. מחקר שפורסם בחודש שעבר (יולי 2025) בכתב העת Nature Scientific Reports מצא כי דפוס נשימה יעיל ומאוזן, הכולל נשימה סרעפתית, נמצא במתאם עם ביצועים גופניים גבוהים, ואף עשוי להבחין בין ספורטאים ברמה עולמית לבין ספורטאים חובבנים. החוקרים טענו כי "דפוס נשימה סרעפתי קשור לתוצאות טובות יותר במבחני תפקודי ריאה". עם זאת, כמעט מחצית מהספורטאים במחקר זה הפגינו דפוס נשימה לקוי. החוקרים המליצו כי "יש לכלול הערכת דפוסי נשימה כחלק מבדיקות הסקר השגרתיות של ספורטאים, כדי לזהות ליקויים ולספק הנחיות ואימונים בעת הצורך".

לא כל נשימה היא תרפיה

הרשת מציעה מגוון רחב במיוחד של תרגולי נשימה. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, למשל, הראו שתרגול יומי של נשימה איטית – שלוש עד חמש דקות ביום – מביא לירידה במדדי חרדה, שיפור איכות השינה ואף הפחתה במדדי דלקת. גם סקירה נרחבת שהתפרסמה ב־Frontiers in Human Neuroscience ב-2021 מצאה כי נשימה בקצב איטי ומבוקר משפרת את טונוס עצב הוואגוס, מעלה את מדד HRV ומחזקת את הוויסות העצמי – הגופני והרגשי כאחד.

תרגולים אחרים נועדו דווקא להגביר ערנות, להעלות אנרגיה ולהפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית. תרגולים מסוג זה מגבירים את הפרשת הדופמין והאנדורפינים במוח, אך תרגול לא מבוקר שלהם עלול לגרום להיפרוונטילציה – נשימה מהירה או עמוקה מדי שמפחיתה את רמות הפחמן הדו־חמצני בדם בצורה חדה ולעיתים מזיקה. נשימות כאלו, כמו שיטת וים הוף או ריברסינג (Rebirthing), ללא השגחה והדרכה מתאימות, או באנשים רגישים, עלולות לגרום לסחרחורת, רעד ואף התקפי חרדה. דיווחים קליניים קושרים דפוס נשימה קבוע של היפרוונטילציה להחמרה בתסמונות כמו פיברומיאלגיה, מיגרנות ו־PTSD.

לאנשים הסובלים מבעיות רפואיות מומלץ להיעזר במטפלים המתמחים בנשימה בריאה. מחקר ישראלי חדש, בהובלת פרופ' נעם סובל, הראה שדפוס הנשימה של כל אדם הוא כמו טביעת אצבע אישית. חשוב שמטפל יידע לאבחן את דפוס הנשימה הייחודי של האדם ולהתאים לו תרגילים בהתאם.

נשימה מודעת: תרגול בסיסי להפחתת סטרס

הצעד הראשון לאיזון הוא היכרות עצמית. או כמו שאמר הבודהה: דעו את עצמכם. שאלו את עצמכם:
• האם אני נושם דרך האף או מהפה?
• האם הבטן נעה בשאיפה – או שהחזה והכתפיים עולים כשהאוויר נכנס?
• האם הנשימה שקטה ורכה – או קפיצית, רעשנית או מקוטעת?
• האם יש רגעים של עצירות נשימה או תחושת מחנק?

תרגול יומי פשוט

לעיתים עצם ההתבוננות מאפשרת לנשימה להאט ולזרום במחזוריות נעימה. תרגול כזה, במשך מספר דקות ביום, עשוי להפחית סטרס, לשפר את תפקודי המוח ולהגביר תחושת שלווה. אולי זה לא יקרה ברגע הראשון, אך כמו בכל אימון, ההתמדה מביאה לשיפור. ההמלצה: נשימה איטית וסרעפתית, פעמיים ביום למשך כ־10 דקות.

מה עושים?
· נקו את הסביבה ממסיחים
· שכבו על הגב, שמרו על גוף נינוח ופה סגור
· הניחו בעדינות את הידיים על הבטן
· אפשרו לנשימה לזרום בקצב שקט ואחיד
· אם אתם זקוקים ל"עשייה" – ספרו כ־4 שניות בשאיפה, האריכו את הנשיפה לכ־6 שניות, וחכו שנייה או שתיים לפני השאיפה הבאה
· הרפו את המאמץ – הנשימה תאט, תתרכך ותוביל לתחושת נינוחות

תרגול להפחתת מתח מיידי – האנחה הפיזיולוגית (Physiological Sigh)

תרגיל נשימה מבוסס מחקר של פרופ' אנדרו הוברמן מאוניברסיטת סטנפורד.
המוח מפעיל אותו באופן טבעי במצבי רגיעה, אך ניתן לשחזר אותו במודע. דפוס זה מפעיל את עצב הוואגוס ומסייע בהפחתת סטרס פיזיולוגי ונפשי.

מה עושים?
· שאפו בעדינות דרך האף
· הוסיפו מיד שאיפה קטנה נוספת
· נשפו באיטיות ובאורך דרך הפה או האף
· חזרו על התרגיל במשך 2–3 דקות

הנשימה שלנו היא שער לעולם פנימי מורכב שבו עוברות כל מערכות הגוף והנפש. נשימה מודעת היא דרך לפרוץ למערכת העצבים ולשנות תפקודים פיזיולוגיים ורגשיים. כשמפתחים מודעות לנשימה נכונה, מתחילים להחזיר את ההרגל לנשום מתוך איזון ובהירות מחשבתית – ובונים חוסן פנימי מחודש. נשימה נכונה אינה טכניקה או תרגול – היא דרך חיים. אימון יומיומי שקיבלנו מהטבע ככלי להחזיר שלווה ואיזון.

מקור
  • תודה
Reactions: הבזק של שפיות1 //
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה