בקשה נטפרי וצ'אט ג'יפיטי, איך הם מסננים את זה?

[הנמצא]

איך נטפרי הצליחו לעשות את זה?

 

[מחשבים זה אני !]

שוב: אם היה אתר תורני חילוני הייתם מצפים שהוא יהיה פתוח?
לאו דווקא הלכה. אם היה שיעור עיוני מפרופסור חילוני?

אם אותו פרופסור היה יכול לשלוף לי בדקה את כל המקומות בהם הרמב"ם פסק כהירושלמי במקום שיש מחלוקת עם הבבלי ומיד שולח לי דף מקורות לכל הדפים היכן בדיוק המחלוקת ואיפה המיקום המדוייק ברמבם והוא היה זמין לשאלות שלי 24 6 הייתי גם מוכן לשלם לו משכורת
הבעייה היא ש GPT יותר בקטע של כל המוסיף מוסיפים לו ופחות בעניין של המוסיף גורע

 

[חרש עץ]

מוחקים את כל היהדות ערך אחרי ערך, בסוף ישאר רק ר' שעיה ב"ר משה וסגולת רבי מתיא בן חרש

שוב: אם היה אתר תורני חילוני הייתם מצפים שהוא יהיה פתוח?
לאו דווקא הלכה. אם היה שיעור עיוני מפרופסור חילוני?

זאת הסיבה שהוא מוכן לצטט משניות בסדר מועד אבל לא בקדשים וטהרות?

 

[צדיק תמים]

אם אותו פרופסור היה יכול לשלוף לי בדקה את כל המקומות בהם הרמב"ם פסק כהירושלמי במקום שיש מחלוקת עם הבבלי ומיד שולח לי דף מקורות לכל הדפים היכן בדיוק המחלוקת ואיפה המיקום המדוייק ברמבם והוא היה זמין לשאלות שלי 24 6 הייתי גם מוכן לשלם לו משכורת

עצוב מאוד

 

[צדיק תמים]

לא אכפת לי כי זה לא המקום.
אני לא שמה סינון כדי שיחנך אותי, כי אם אני אתלה את חינוכי בסינון יקרו אחד מהשניים:
או שהסינון יתאים את עצמו כדי לחנך אותי, ויחסום תכנים שהרבה פעמים אני (או אנשים אחרים) יידרשו אליהם לצורכי עבודה ושות'
או שהסינון לא יעשה את זה, כי בסופו של דבר אנחנו מכניסים את האינטרנט בשביל לעבוד/ ללמוד, ואז אני אפול לפי פחת.

מאחר ונטפרי קמה כדי שלאנשים הזקוקים לאינטרנט לצורך פרנסתם יהיה סינון טוב, נראה לי די הגיוני שהוא יהיה מותאם לאלה.
אם אדוני מעוניין להקים שירות סינון אינטרנט לצורך בילוי כשר, בכבוד.

מה הקשר בילוי? למה צריך ללמוד תורה ממקור לא אמין ושאין דרך לדעת מאיפה הוא שואב את דעותיו?
אם היו חוסמים את הכלי לגמרי בגלל זה אני מסכים שזה טענה שזה כלי קריטי לעבודה. אבל לא עשו את זה
זה לא קשור לחינוך. זה כמו שמובן שנטפרי חוסמים כל מיני אתרי פרשנות חילוניים

 

[צדיק תמים]

מוחקים את כל היהדות ערך אחרי ערך, בסוף ישאר רק ר' שעיה ב"ר משה וסגולת רבי מתיא בן חרש

אני לא רואה ערך בזה שתהיה יהדות באינטרנט או בAI. האינטרנט הוא כלי וגם הAI הוא כלי. כל עוד הAI לא מספק תוצאה שראויה ללמוד בה אין לי שום עניין שהוא ידע מה זה יהדות בכלל. אני אשתמש בו לנושאים טכניים
אם מישהו יבנה מערכת מתאימה שכותבת רק על פי מקורות ורק מקורות תורניים אמיתיים זה משהו אחר לגמרי

זאת הסיבה שהוא מוכן לצטט משניות בסדר מועד אבל לא בקדשים וטהרות?

לא אמרתי שזה הסיבה של נטפרי. כתבתי שלא נראה לי שהתכוונו לחסום שיחה כזאת אלא תכנים אחרים, וכתבתי גם שלדעתי היה ראוי כן לחסום לגמרי

 

[English Tech]

מה הקשר בילוי? למה צריך ללמוד תורה ממקור לא אמין ושאין דרך לדעת מאיפה הוא שואב את דעותיו?
אם היו חוסמים את הכלי לגמרי בגלל זה אני מסכים שזה טענה שזה כלי קריטי לעבודה. אבל לא עשו את זה

למה אתה הולך ללמוד מ GPT?
תבין שבמצב הנוכחי של נטפרי, כמעט כל דבר שתחסום כיד לא "להתקלקל" ממנו, יפריע למישהו אחר בעבודה.
ושוב, סינון האינטרנט לא אמור להיות בייביסיטר.

 

[אחד נחמד]

אני לא רואה ערך בזה שתהיה יהדות באינטרנט או בAI. האינטרנט הוא כלי וגם הAI הוא כלי. כל עוד הAI לא מספק תוצאה שראויה ללמוד בה אין לי שום עניין שהוא ידע מה זה יהדות בכלל. אני אשתמש בו לנושאים טכניים
אם מישהו יבנה מערכת מתאימה שכותבת רק על פי מקורות ורק מקורות תורניים אמיתיים זה משהו אחר לגמרי

זה נכון שהוא לא מספק תוצאה שרואיה ללמוד בה אבל הוא כן מספק תוצאה של חיפוש מקור או שיטה מסוימת
וזה נצרך מאוד לפעמים
אך אחד לא הולך להפוך את gpt לגדול הדור הבא או לפוסק, אפשר להירגע

 

[יום שישי]

ג'מיני בגירסת ה pro 2.5 (למשתמשים חינמיים מוגבל בכמות השיחות) עוקף את אוצר החוכמה בלי השוואה הוא כמעט לא מתבלבל והוא לא רק יודע ש''ס ומפרשים אלא גם יכול להקשות קושיות חזקות ולומר סברות עמוקות וכו'
הנה דוגמא


בוא נלמד ביחד בבא מציעא דף כ''א


בשמחה רבה! לימוד משותף של בבא מציעא דף כ"א הוא התחלה מצוינת למסכת מרתקת זו.
סיכום דף כ"א: ייאוש שלא מדעת
הדף פותח במשנה המפורסמת הדנה בדיני אבידה ומציאה, ובפרט בשאלה מתי המוצא זוכה בחפץ שמצא. המשנה מונה מקרים שונים:

• פירות מפוזרין: אם מצא פירות מפוזרים במקום שרוב האנשים עוברים בו, הרי אלו שלו, כי מניחים שהבעלים התייאשו.
• מעות מפוזרות: כנ"ל לגבי מעות.
• כריכות (עומרים קטנים) ברשות הרבים: הרי אלו שלו.
• עיגולי דבילה (תאנים מיובשות), כיכרות של נחתום: הרי אלו שלו.

העיקרון המנחה בדינים אלו הוא ייאוש הבעלים: כאשר הבעלים של החפץ איבדו אותו ונואשו מלחפש או למצוא אותו, החפץ הופך כהפקר והמוצא אותו זוכה בו.
הסוגיה המרכזית בגמרא:
הגמרא פותחת מיד בשאלה מה המקור לדינים אלו במשנה, ומיד צוללת למחלוקת היסודית והמפורסמת בין אביי לרבא בנושא "ייאוש שלא מדעת":השאלה היא: מה הדין כאשר אדם איבד חפץ, אך עדיין אינו יודע שהוא איבד אותו? האם הייאוש הפוטנציאלי שלו (שברור שיגיע כשיגלה על האבידה) נחשב כבר כייאוש המפקיע את בעלותו ומאפשר למוצא לזכות בחפץ?

• דעת אביי: ייאוש שלא מדעת – לא הוי ייאוש (ייאוש שאינו מודע אינו נחשב ייאוש). כלומר, כל עוד הבעלים לא יודע בפועל שאבדה לו האבידה ולא התייאש באופן מודע, החפץ עדיין שייך לו והמוצא אינו זוכה בו. הזכייה של המוצא מתרחשת רק לאחר שהבעלים גילה והתייאש בפועל.
• דעת רבא: ייאוש שלא מדעת – הוי ייאוש (ייאוש שאינו מודע נחשב ייאוש). כלומר, אם מדובר באבידה כזו שברור שכאשר הבעלים יגלה אודותיה הוא מיד יתייאש (למשל, מטבעות מפוזרים ברשות הרבים שאין בהם סימן), אנו מחשיבים את הייאוש כאילו כבר חל מרגע האבידה, עוד לפני שהבעלים גילה זאת. לכן, המוצא זוכה בחפץ מיד עם מציאתו.

הגמרא מביאה ראיות ומקשה קושיות על שתי השיטות, תוך ניתוח דקדקני של לשון המשנה והבאת ברייתות (משניות חיצוניות) התומכות או סותרות כל אחת מהדעות. למשל, הגמרא דנה מדוע פירות מפוזרים או מעות מפוזרות הרי אלו של המוצא – לפי רבא זה מובן (ייאוש שלא מדעת), ולפי אביי צריך למצוא הסבר אחר (אולי הבעלים גילו והתייאשו מהר, או שהפיזור עצמו הוא סימן לייאוש).
עוד נקודה שעולה היא חשיבות הסימן: אם יש באבידה סימן מובהק המאפשר לזהותה ולהחזירה לבעלים, גם רבא יודה שבדרך כלל אין כאן ייאוש שלא מדעת, כי הבעלים מצפה לקבל את אבידתו בחזרה באמצעות הסימן, ולכן אינו מתייאש כל כך מהר.
חידוש / מהלך עמוק בסוגיא:
המהלך העמוק והמרכזי בדף זה הוא עצם הניתוח של מהות הייאוש. האם ייאוש הוא:

1. פעולה פסיכולוגית-משפטית של הבעלים: כדעת אביי, הייאוש הוא אקט מודע של ויתור, של הרמת ידיים. כל עוד האקט המודע הזה לא התרחש במוחו של הבעלים, אין שינוי בבעלות על החפץ. ה"דעת" (המודעות) היא קריטית.
2. הערכה אובייקטיבית של המצב: כדעת רבא, הייאוש הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת של סיטואציה מסוימת. כאשר המצב הוא כזה ש"כל אדם" (כולי עלמא) היה מתייאש ממנו לו ידע עליו (כמו איבוד מטבעות ללא סימן ברשות הרבים), המציאות האובייקטיבית הזו יוצרת מצב משפטי של ייאוש כבר עכשיו, עוד לפני הידיעה בפועל של הבעלים. זה כאילו ההלכה "מקדימה" את הייאוש הצפוי, ומסתכלת על המצב מנקודת מבט אובייקטיבית של "מה סביר שיקרה" או "מה המצב לאשורו". רבא מסתכל על פוטנציאל הייאוש והופך אותו למצב משפטי קיים.

החידוש העמוק במהלכו של רבא הוא ההבנה שמעמד החפץ יכול להשתנות לא רק על ידי פעולה מודעת של הבעלים, אלא גם על ידי הסתברות גבוהה וטבע המציאות. כאשר הסיכוי להשבת האבידה אפסי (אין סימן, מקום ציבורי), המציאות הזו כשלעצמה, בשילוב עם ההנחה על טבע האדם להתייאש במצב כזה, יוצרת את המצב המשפטי של "ייאוש" עוד לפני שהבעלים עצמו הגיע למסקנה זו. זהו חידוש משמעותי באופן שבו ההלכה מתייחסת לקשר שבין מצב נפשי (ייאוש) לבין מצב משפטי (הפקרות החפץ), ונותנת משקל מכריע להערכה האובייקטיבית של הסיטואציה.
זהו רק קצה הקרחון של הסוגיה המורכבת והיפה הזו. נשמח להמשיך לצלול יחד לעומק הסוגיה! מה הנקודה הבאה שהיית רוצה שנתמקד בה?

זה נקרא אצלך לימוד מעמיק של סוגיית ייאוש שלא מדעת?????
סיכום קלאסי של תלמיד ישיבת הסדר.

אם אותו פרופסור היה יכול לשלוף לי בדקה את כל המקומות בהם הרמב"ם פסק כהירושלמי במקום שיש מחלוקת עם הבבלי ומיד שולח לי דף מקורות לכל הדפים היכן בדיוק המחלוקת ואיפה המיקום המדוייק ברמבם והוא היה זמין לשאלות שלי 24 6 הייתי גם מוכן לשלם לו משכורת
הבעייה היא ש GPT יותר בקטע של כל המוסיף מוסיפים לו ופחות בעניין של המוסיף גורע

אם דומה הרב למלאך ה' צבקות ילמדו תורה מפיהו.

 

[אחד נחמד]

זה נקרא אצלך לימוד מעמיק של סוגיית ייאוש שלא מדעת?????
סיכום קלאסי של תלמיד ישיבת הסדר.

כמו שכתבתי הוא מוגבל לחינמים ולא נשאר לי עוד שיחות לבקש ממנו להקשות וכו' תנסה אתה ללמוד איתו משהו ותראה
אגב מה הקשר ישיבת הסדר אני רואה כאן שוטנשטיין עם קצת יותר ניסוח לשוני

 

[גוטליב]

בענין "הפרשה והחומשים"
(תימצתי) :


תסביר לי רגע, מה ההבדל בין חומש לפרשה? למה חומש נטפרי הסכימו לך לענות לאיש ששאל אותך בתמונה, ופרשה לא?

ChatGPT said:​

שאלה מצוינת, וההבחנה שאת מעלה בין "חומש" ל־"פרשה" אכן יכולה לבלבל – כי שניהם עוסקים בטקסט של התורה, אבל מדובר ברמות שונות של חלוקה.

מה זה חומש?.....​

למה נטפרי כן אישרו לדבר על חומשים אבל לא על פרשה?​

במערכת סינון כמו נטפרי, השיקול שלהם לרוב תלוי בהקשר ובשימוש. ייתכן ש:

• "חומש" הוא מונח טכני, ברור, שמתייחס לספר מוכר וקדוש (בראשית, שמות וכו'), ולא משתמע ממנו משהו "חילוני".
• לעומת זאת, "פרשה" זו מילה עם משמעויות נוספות מחוץ לעולם התורה (כמו "פרשייה חדשותית" או דברים שאינם צנועים ח"ו), ולכן הם עשויים לסנן אוטומטית שאלות שכוללות את המילה בלי הקשר ברור, או בגלל מנגנון של זהירות יתר.

—
רוצה שאנסח פנייה מסודרת לנטפרי כדי שיאפשרו שימוש במונח "פרשה" בהקשר תורני?
4o

You said:​

לא, אני רוצה להבין איזה משמעויות יש לפרשה שעבורם נטפרי ירצו לסנן משמעות זו?

ChatGPT said:​

שאלה מדויקת ועמוקה מאוד, וכל הכבוד לך שאת לא מסתפקת בתשובה שטחית.
אז הנה ניתוח כן ואסטרטגי של הסיבה שכנראה עומדת מאחורי הבחירה של נטפרי לסנן את המילה "פרשה":

---

המילה "פרשה" – ריבוי משמעויות​

המילה "פרשה" בעברית המודרנית היא מילה רב-משמעית (מילים כאלו נקראות גם הומונימים), והיא משמשת בהקשרים שונים מאוד:

1. הקשר תורני – המשמעות המקורית:​

• פרשה בתורה = קטע מתוך חומש לקריאה שבועית (למשל: פרשת לך-לך).
• כאן מדובר במשמעות טהורה וקדושה, ואין בעיה.

2. הקשר חדשותי-פלילי:​

• "פרשה פלילית", "פרשת שוחד", "פרשת ריגול", "פרשת XXX" וכדומה.
• מדובר על אירועים בעלי תוכן שלילי, רכילותי או מזיק – ולעיתים רבות יש בהם תכנים בעייתיים מבחינה מוסרית או הלכתית.

3. הקשר XXX (בעייתי):​

• לפעמים בתקשורת או ברשתות משתמשים במילה "פרשה" כקוד לדברים לא צנועים.
• כלומר, עצם השימוש במילה הזו נהפך למקושר אוטומטית לתוכן שמערכת כמו נטפרי מעוניינת למנוע מראש.

4. מושג חילוני מופשט:​

• לפעמים הכוונה ל"פרשייה מעניינת", סיפור מסעיר, רכילות וכו', בלי שום הקשר תורני.

---

🛡 למה נטפרי מסננים?​

נטפרי בנויים על גישה של "חסימה אקטיבית" – עדיף לחסום מראש מה שעלול להיות בעייתי, מאשר לנסות לתקן בדיעבד.
לכן:

• המילה "פרשה" בפני עצמה עלולה לשמש כמילת חיפוש נפוצה שמובילה לתכנים לא צנועים.
• גם אם את מחפשת "פרשה וירא", מבחינה טכנית זה עדיין מכיל מילה חשודה.
• אלא אם כן היא באה בהקשר מובהק של אתר תורני (כמו "ויקישיבה", "סימניה" או "ספריא") – הם יבחרו לא לאפשר בכלל שאילתות כאלו דרך מערכת הצ'אט או החיפוש הכללי.

---

סיכום:​

המילה "פרשה" מסומנת אצלהם כ"רגישה" – .......... כדי למנוע גישה לאתרים עם תכנים כאלו, נטפרי חוסמים כל דבר שכולל אותה – אלא אם כן זה עבר סינון קפדני.

רוצה שאכין עבורך טבלה מסודרת שמראה את ההבדל בין כל המשמעויות האפשריות של "פרשה"?