בקשה נטפרי וצ'אט ג'יפיטי, איך הם מסננים את זה?

[הנמצא]

איך נטפרי הצליחו לעשות את זה?

 

[English Tech]

כתבתי התערבות בsystem prompt לא התערבות בטקסט

סליחה, אני הבנתי התערבות בטקסט.
אגב התערבות בסיסטם פרומפט זו לא ההגדרה המדויקת, אלא יש סיסטם פרומפט בסיסי של GPT, ובמידה ונכנסים דרך API מסוים יש שכבה נוספת, וגם המשתמש יכול להגדיר שכבה משלו

 

[0551]

משהו שם צריך עדכון...


צפה בקובץ המצורף 1948468

פשוט מאוד
חומש זה זכר ופרשה זה נקבה...

 

[הבזק של שפיות]

פשוט מאוד
חומש זה זכר ופרשה זה נקבה...

אם כך - אני מקווה שבנטפרי לא יעצרו כאן אלא ימשיכו לשדרג את הסינון ויעשו אותו יותר המ... אינטלגנט.

 

[אחד נחמד]

האפשרות של ה''קרא בקול רם'' לא עובדת אצלי, יכול ליהות שזה קשור לנטפרי? אצלכם זה עובד?
ואגב אחרי הסינון החדש שלהם לכאורה הם היו צריכים לפתוח את הצ'אט הקולי

 

[חרש עץ]

מי שרוצה לראות קטע שישאל אותו על הקרבת קרבנות ועל בניין בית המקדש, ראיתי צילומי מסך בפורום אחר שנטפרי חסמו אפילו את האפשרות לברר אלו מסכתות יש בסדר קדשים.
ה' ירחם.

 

[צחוק עשה]

מי שרוצה לראות קטע שישאל אותו על הקרבת קרבנות ועל בניין בית המקדש, ראיתי צילומי מסך בפורום אחר שנטפרי חסמו אפילו את האפשרות לברר אלו מסכתות יש בסדר קדשים.
ה' ירחם.

לי הוא נתן גם על הקרבת קורבנות וגם על איזה מסכתות יש בסדר קדשים

 

[;בינארית]

מי שרוצה לראות קטע שישאל אותו על הקרבת קרבנות ועל בניין בית המקדש, ראיתי צילומי מסך בפורום אחר שנטפרי חסמו אפילו את האפשרות לברר אלו מסכתות יש בסדר קדשים.
ה' ירחם.

נטפרי לא מרשה לי לדבר איתך על זה.

לי הוא נתן גם על הקרבת קורבנות וגם על איזה מסכתות יש בסדר קדשים

מה כתבת לו?

 

[מיכל MC]

 

[English Tech]

מי שרוצה לראות קטע שישאל אותו על הקרבת קרבנות ועל בניין בית המקדש, ראיתי צילומי מסך בפורום אחר שנטפרי חסמו אפילו את האפשרות לברר אלו מסכתות יש בסדר קדשים.
ה' ירחם.

ChatGPT - הקרבת קורבנות במקדש

Shared via ChatGPT

chatgpt.com

 

[צדיק תמים]

מי שרוצה לראות קטע שישאל אותו על הקרבת קרבנות ועל בניין בית המקדש, ראיתי צילומי מסך בפורום אחר שנטפרי חסמו אפילו את האפשרות לברר אלו מסכתות יש בסדר קדשים.
ה' ירחם.

פה זה כנראה לא מכוון אבל זה דווקא רעיון טוב לדעתי לחסום שיחות עם ai בנושאים תורניים. אין לו מספיק טקסט תורני באימון שלו, הוא הוזה הלכות ומקורות על ימין ועל שמאל ואנשים מאמינים לו כי "הai יודע הכל"
שמועה משובשת זה דבר חמור מאוד, אם היה אתר הלכה חילוני הייתם מצפים שהוא יהיה פתוח?

 

[English Tech]

פה זה כנראה לא מכוון אבל זה דווקא רעיון טוב לדעתי לחסום שיחות עם ai בנושאים תורניים. אין לו מספיק טקסט תורני באימון שלו, הוא הוזה הלכות ומקורות על ימין ועל שמאל ואנשים מאמינים לו כי "הai יודע הכל"
שמועה משובשת זה דבר חמור מאוד, אם היה אתר הלכה חילוני הייתם מצפים שהוא יהיה פתוח?

לא בגלל שהוא לא אומן מספיק טוב, אלא כי הלכה שואלים רב ולא רובוט.
לא חושבת שאמורים לשאול כזה דבר את הרובוט (או לחפש ברשת) גם אם זה פתוח בנטפרי.
סינון האינטרנט לא אמור להיות המחנך שלנו. לא כל מה שפתוח הוא טוב, לא כל מה שחסום הוא רע.

 

[הבזק של שפיות]

לא בגלל שהוא לא אומן מספיק טוב, אלא כי הלכה שואלים רב ולא רובוט.

נכון מאוד, הלכה צריך לראות בספר או לשאול רב, אבל למה לא לתת לו לחפש מקורות?

אם רק היו מאמנים אותו על מספיק מידע אני מאמין שהחיפוש שלו היה משוכלל יותר מאוצר החוכמה ומבר אילן גם יחד.

 

[English Tech]

נכון מאוד, הלכה צריך לראות בספר או לשאול רב, אבל למה לא לתת לו לחפש מקורות?

אם רק היו מאמנים אותו על מספיק מידע אני מאמין שהחיפוש שלו היה משוכלל יותר מאוצר החוכמה ומבר אילן גם יחד.

לחפש טקסט? אין שום בעיה (מבחינתי)
להשערתי זה לא משהו שהוא יחסום, אם תשכנע אותו שאתה רוצה תשובה עם מקור בלבד בלי דיון (עשיתי את זה בנושא אחר שהוא לא רצה לענות לי על שאלה מסוימת)
מעבר לזה בעיני זה לא המקור

 

[יום שישי]

לא בגלל שהוא לא אומן מספיק טוב, אלא כי הלכה שואלים רב ולא רובוט.
לא חושבת שאמורים לשאול כזה דבר את הרובוט (או לחפש ברשת) גם אם זה פתוח בנטפרי.
סינון האינטרנט לא אמור להיות המחנך שלנו. לא כל מה שפתוח הוא טוב, לא כל מה שחסום הוא רע.

לא מדובר פה על שאלות הלכתיות.
כשגבר מדבר על שאלה, כוונתו בד"כ לשאלה בלימוד.
אשה מפרשת את זה כשאלה הלכתית כיצד לנהוג.

 

[יום שישי]

לחפש טקסט? אין שום בעיה (מבחינתי)
להשערתי זה לא משהו שהוא יחסום, אם תשכנע אותו שאתה רוצה תשובה עם מקור בלבד בלי דיון (עשיתי את זה בנושא אחר שהוא לא רצה לענות לי על שאלה מסוימת)
מעבר לזה בעיני זה לא המקור

לא רק לחפש טקסט.
אלא לחפש מקורות שונים שדנים בנושא מסויים.
לא פסיקת הלכה!

 

[הבזק של שפיות]

הבנתי.

על כל פנים, כרגע הדיון הוא תיאורטי מאחר והוא לא אומן על מספיק מידע, מה גם שהוא ממציא מקורות לא קיימים,

בקיצור, החיפוש בבר אילן או באוצר החוכמה הרבה יותר רלוונטי, בלי שום השוואה.

 

[English Tech]

לא מדובר פה על שאלות הלכתיות.
כשגבר מדבר על שאלה, כוונתו בד"כ לשאלה בלימוד.
אשה מפרשת את זה כשאלה הלכתית כיצד לנהוג.

אותו רעיון.
כשמחפשים מידע בנושא מסוים, פותחים את הספרים הרלוונטיים.
בעיני זה לא עניין של אפשר/ אי אפשר אלא עניין של עיקרון
אבל אפשר להישאר חלוקים

 

[אחד נחמד]

ג'מיני בגירסת ה pro 2.5 (למשתמשים חינמיים מוגבל בכמות השיחות) עוקף את אוצר החוכמה בלי השוואה הוא כמעט לא מתבלבל והוא לא רק יודע ש''ס ומפרשים אלא גם יכול להקשות קושיות חזקות ולומר סברות עמוקות וכו'
הנה דוגמא


בוא נלמד ביחד בבא מציעא דף כ''א


בשמחה רבה! לימוד משותף של בבא מציעא דף כ"א הוא התחלה מצוינת למסכת מרתקת זו.
סיכום דף כ"א: ייאוש שלא מדעת
הדף פותח במשנה המפורסמת הדנה בדיני אבידה ומציאה, ובפרט בשאלה מתי המוצא זוכה בחפץ שמצא. המשנה מונה מקרים שונים:

• פירות מפוזרין: אם מצא פירות מפוזרים במקום שרוב האנשים עוברים בו, הרי אלו שלו, כי מניחים שהבעלים התייאשו.
• מעות מפוזרות: כנ"ל לגבי מעות.
• כריכות (עומרים קטנים) ברשות הרבים: הרי אלו שלו.
• עיגולי דבילה (תאנים מיובשות), כיכרות של נחתום: הרי אלו שלו.

העיקרון המנחה בדינים אלו הוא ייאוש הבעלים: כאשר הבעלים של החפץ איבדו אותו ונואשו מלחפש או למצוא אותו, החפץ הופך כהפקר והמוצא אותו זוכה בו.
הסוגיה המרכזית בגמרא:
הגמרא פותחת מיד בשאלה מה המקור לדינים אלו במשנה, ומיד צוללת למחלוקת היסודית והמפורסמת בין אביי לרבא בנושא "ייאוש שלא מדעת":השאלה היא: מה הדין כאשר אדם איבד חפץ, אך עדיין אינו יודע שהוא איבד אותו? האם הייאוש הפוטנציאלי שלו (שברור שיגיע כשיגלה על האבידה) נחשב כבר כייאוש המפקיע את בעלותו ומאפשר למוצא לזכות בחפץ?

• דעת אביי: ייאוש שלא מדעת – לא הוי ייאוש (ייאוש שאינו מודע אינו נחשב ייאוש). כלומר, כל עוד הבעלים לא יודע בפועל שאבדה לו האבידה ולא התייאש באופן מודע, החפץ עדיין שייך לו והמוצא אינו זוכה בו. הזכייה של המוצא מתרחשת רק לאחר שהבעלים גילה והתייאש בפועל.
• דעת רבא: ייאוש שלא מדעת – הוי ייאוש (ייאוש שאינו מודע נחשב ייאוש). כלומר, אם מדובר באבידה כזו שברור שכאשר הבעלים יגלה אודותיה הוא מיד יתייאש (למשל, מטבעות מפוזרים ברשות הרבים שאין בהם סימן), אנו מחשיבים את הייאוש כאילו כבר חל מרגע האבידה, עוד לפני שהבעלים גילה זאת. לכן, המוצא זוכה בחפץ מיד עם מציאתו.

הגמרא מביאה ראיות ומקשה קושיות על שתי השיטות, תוך ניתוח דקדקני של לשון המשנה והבאת ברייתות (משניות חיצוניות) התומכות או סותרות כל אחת מהדעות. למשל, הגמרא דנה מדוע פירות מפוזרים או מעות מפוזרות הרי אלו של המוצא – לפי רבא זה מובן (ייאוש שלא מדעת), ולפי אביי צריך למצוא הסבר אחר (אולי הבעלים גילו והתייאשו מהר, או שהפיזור עצמו הוא סימן לייאוש).
עוד נקודה שעולה היא חשיבות הסימן: אם יש באבידה סימן מובהק המאפשר לזהותה ולהחזירה לבעלים, גם רבא יודה שבדרך כלל אין כאן ייאוש שלא מדעת, כי הבעלים מצפה לקבל את אבידתו בחזרה באמצעות הסימן, ולכן אינו מתייאש כל כך מהר.
חידוש / מהלך עמוק בסוגיא:
המהלך העמוק והמרכזי בדף זה הוא עצם הניתוח של מהות הייאוש. האם ייאוש הוא:

1. פעולה פסיכולוגית-משפטית של הבעלים: כדעת אביי, הייאוש הוא אקט מודע של ויתור, של הרמת ידיים. כל עוד האקט המודע הזה לא התרחש במוחו של הבעלים, אין שינוי בבעלות על החפץ. ה"דעת" (המודעות) היא קריטית.
2. הערכה אובייקטיבית של המצב: כדעת רבא, הייאוש הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת של סיטואציה מסוימת. כאשר המצב הוא כזה ש"כל אדם" (כולי עלמא) היה מתייאש ממנו לו ידע עליו (כמו איבוד מטבעות ללא סימן ברשות הרבים), המציאות האובייקטיבית הזו יוצרת מצב משפטי של ייאוש כבר עכשיו, עוד לפני הידיעה בפועל של הבעלים. זה כאילו ההלכה "מקדימה" את הייאוש הצפוי, ומסתכלת על המצב מנקודת מבט אובייקטיבית של "מה סביר שיקרה" או "מה המצב לאשורו". רבא מסתכל על פוטנציאל הייאוש והופך אותו למצב משפטי קיים.

החידוש העמוק במהלכו של רבא הוא ההבנה שמעמד החפץ יכול להשתנות לא רק על ידי פעולה מודעת של הבעלים, אלא גם על ידי הסתברות גבוהה וטבע המציאות. כאשר הסיכוי להשבת האבידה אפסי (אין סימן, מקום ציבורי), המציאות הזו כשלעצמה, בשילוב עם ההנחה על טבע האדם להתייאש במצב כזה, יוצרת את המצב המשפטי של "ייאוש" עוד לפני שהבעלים עצמו הגיע למסקנה זו. זהו חידוש משמעותי באופן שבו ההלכה מתייחסת לקשר שבין מצב נפשי (ייאוש) לבין מצב משפטי (הפקרות החפץ), ונותנת משקל מכריע להערכה האובייקטיבית של הסיטואציה.
זהו רק קצה הקרחון של הסוגיה המורכבת והיפה הזו. נשמח להמשיך לצלול יחד לעומק הסוגיה! מה הנקודה הבאה שהיית רוצה שנתמקד בה?

 

[צדיק תמים]

לא בגלל שהוא לא אומן מספיק טוב, אלא כי הלכה שואלים רב ולא רובוט.
לא חושבת שאמורים לשאול כזה דבר את הרובוט (או לחפש ברשת) גם אם זה פתוח בנטפרי.
סינון האינטרנט לא אמור להיות המחנך שלנו. לא כל מה שפתוח הוא טוב, לא כל מה שחסום הוא רע.

שוב: אם היה אתר תורני חילוני הייתם מצפים שהוא יהיה פתוח?
לאו דווקא הלכה. אם היה שיעור עיוני מפרופסור חילוני?

 

[English Tech]

שוב: אם היה אתר תורני חילוני הייתם מצפים שהוא יהיה פתוח?
לאו דווקא הלכה. אם היה שיעור עיוני מפרופסור חילוני?

לא אכפת לי כי זה לא המקום.
אני לא שמה סינון כדי שיחנך אותי, כי אם אני אתלה את חינוכי בסינון יקרו אחד מהשניים:
או שהסינון יתאים את עצמו כדי לחנך אותי, ויחסום תכנים שהרבה פעמים אני (או אנשים אחרים) יידרשו אליהם לצורכי עבודה ושות'
או שהסינון לא יעשה את זה, כי בסופו של דבר אנחנו מכניסים את האינטרנט בשביל לעבוד/ ללמוד, ואז אני אפול לפי פחת.

מאחר ונטפרי קמה כדי שלאנשים הזקוקים לאינטרנט לצורך פרנסתם יהיה סינון טוב, נראה לי די הגיוני שהוא יהיה מותאם לאלה.
אם אדוני מעוניין להקים שירות סינון אינטרנט לצורך בילוי כשר, בכבוד.