הנושאים החמים
בעיקר להודות
משתמש צעיר
- הוסף לסימניות
- #1
פרשת מטות ומסכת אבות: ככל היוצא מפיו יעשה, בדרשה על הפרשה עם פרקי אבות: כל אב / מורה / מג"ש / איש צוות וכדו', צריכים מאוד להיזהר על פיהם ועל כל תוכחות המוסר שהם מעבירים, כי אם הם חלילה לא עומדים בזה - גם השומעים לא יעמדו בזה, ורק אם יקוים "כל היוצא מפיו יַעַשֶׂה" - אז גם "יֵעָשֶׂה" על ידי השומעים, וכן בפרקי אבות "חכמים היזהרו בדבריכם", שהרי התלמידים רוצים גם לילמוד את עצם קיום המעשה אצלכם בדוגמא אישית מצידכם, והוסיף הדרשן, שכאן גם מתאים "הקורא את שמע ולא השמיע לאוזנו לא יצא", שאם קרא בקול את מה שהוא רוצה להשמיע לאחרים אבל הוא עצמו לא כ"כ שומע מה יוצא מפיו, ממילא לא יצא בכך שגם האחרים לא שמעו היטב ולא יֶיַשְׂמוּ את דבריו כיאות.
ויסעו מחרדה ויחנו במקהלות, שרק מנהיג שאין לו חרדה מדעת הקהל - הוא יכול לחנות במקהלות ולהנהיג קהילה.
בדברי בני גד וראובן אל משה רבינו רואים שיש הבדל בתגובתו בתוך דבריו על דיבורם, שהם אמרו "נבנה, נֵחָלֵץ, הַבִיאוֹנֻם," ולא הזכירו עזרת ה', ואילו משה רבינו מדגיש כל פעם "לפני ה'", להזכירם שבכל דבר וכל שעה וכל מצב לדעת שזה רק עם סיעתא דשמיא. [במוצ"ש בזמירות השער החשוב הוא "שערי סיעתא דשמיא".]
בראש חודש אומרים הלל, ואז אפשר גם להשלים ולהודות על דברים שלא זכרנו להודות עליהם במשך החודש. באמצע ההלל אמרים אנא ה' הושיעה נא והצליחה נא, כי כשמודים אפשר גם לבקש.
חסידים היו אומרים משנכנס אב ממעטים את האבלות ע"י שמחה במעשים טובים
(*(בהלצה
כ"ט תמוז, היום השמח ביותר בשנה, כי מ-א' אב משנכנס אב ממעטים בשמחה. וכידוע בספרי חסידות: ממעטים את האבלות ע"י שמחה)
לעולם לא תידע עד כמה אתה יכול להיות חזק - עד שלהיות חזק תהיה הברירה היחידה שלך.
אושר הוא כאשר אתה מרגיש טוב עם עצמך, מבלי להרגיש צורך באישור של מישהו אחר צורך
יום אחד הוא לא הרבה יחסית אבל הוא מכיל בתוכו הרבה מאוד [24 שעות]
לכבוד נישמת רבי שלמה ירחי בן רבי יצחק זי"ע - רש"י הקדוש זי"ע - כ"ט תמוז
[- אביו רבי יצחק היה ראשון שלמד חומש עם רש"י.]
'לכבוד נישמת אהרון הכהן בן עמרם זי"ע - א' אב [- היא"צ היחיד המוזכר בתורה.]
'נעקד על קידוש ה' רבי שמשון בן רבי פסח מאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי הי"ד - ג' (ויש אומרים ד') אב. וטוב לומר/ללמוד ביום זה את האִיגרת שלו לערבי פסחים, נמצאת בהגדה של פסח [- וזהירות מחמץ].
ויסעו מחרדה ויחנו במקהלות, שרק מנהיג שאין לו חרדה מדעת הקהל - הוא יכול לחנות במקהלות ולהנהיג קהילה.
בדברי בני גד וראובן אל משה רבינו רואים שיש הבדל בתגובתו בתוך דבריו על דיבורם, שהם אמרו "נבנה, נֵחָלֵץ, הַבִיאוֹנֻם," ולא הזכירו עזרת ה', ואילו משה רבינו מדגיש כל פעם "לפני ה'", להזכירם שבכל דבר וכל שעה וכל מצב לדעת שזה רק עם סיעתא דשמיא. [במוצ"ש בזמירות השער החשוב הוא "שערי סיעתא דשמיא".]
בראש חודש אומרים הלל, ואז אפשר גם להשלים ולהודות על דברים שלא זכרנו להודות עליהם במשך החודש. באמצע ההלל אמרים אנא ה' הושיעה נא והצליחה נא, כי כשמודים אפשר גם לבקש.
חסידים היו אומרים משנכנס אב ממעטים את האבלות ע"י שמחה במעשים טובים
(*(בהלצה
כ"ט תמוז, היום השמח ביותר בשנה, כי מ-א' אב משנכנס אב ממעטים בשמחה. וכידוע בספרי חסידות: ממעטים את האבלות ע"י שמחה)לעולם לא תידע עד כמה אתה יכול להיות חזק - עד שלהיות חזק תהיה הברירה היחידה שלך.
אושר הוא כאשר אתה מרגיש טוב עם עצמך, מבלי להרגיש צורך באישור של מישהו אחר צורך
יום אחד הוא לא הרבה יחסית אבל הוא מכיל בתוכו הרבה מאוד [24 שעות]
לכבוד נישמת רבי שלמה ירחי בן רבי יצחק זי"ע - רש"י הקדוש זי"ע - כ"ט תמוז
[- אביו רבי יצחק היה ראשון שלמד חומש עם רש"י.]
'לכבוד נישמת אהרון הכהן בן עמרם זי"ע - א' אב [- היא"צ היחיד המוזכר בתורה.]
'נעקד על קידוש ה' רבי שמשון בן רבי פסח מאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי הי"ד - ג' (ויש אומרים ד') אב. וטוב לומר/ללמוד ביום זה את האִיגרת שלו לערבי פסחים, נמצאת בהגדה של פסח [- וזהירות מחמץ].
'לכבוד נישמת רבי יצחק בן רבי שלמה לוריא - האר"י הקדוש זי"ע - ה' אב
'לכבוד נישמת רבי שלום נח בן רבי משה אברהם זי"ע מסלונים - ז' אב
בפטירתו ציינו שמהיום כבר א"א לשבת סעודות - סיפרוֹ "נתיבות שלום" מלא בנושאי חינוך
'לכבוד נישמת רבי שלום נח בן רבי משה אברהם זי"ע מסלונים - ז' אב
בפטירתו ציינו שמהיום כבר א"א לשבת סעודות - סיפרוֹ "נתיבות שלום" מלא בנושאי חינוך
Reactions: אלמוג טלולקר, ערך רב, השקעות R הון ועוד 11 משתמשים14 //