שיר יום הולדת.

  • הוסף לסימניות
  • #2
יוֹם הֻלֶּדֶת.
זְמַן לִבְכּוֹת
עַל אֵין - חַיִּים.
שֶׁעָבְרוּ.
לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי שֶׁהָיְתָה
שֶׁנִּהְיֵית.
שֶׁתִּהְיֶה.
וְלִבְכּוֹת.

יוֹם הֻלֶּדֶת.
זְמַן לִסְפֹּר שָׁנִים.
תֵּשַׁע
וְעוֹד תֵּשַׁע.
מַבָּט קָצָר עַל -
עֶשֶׂר וְעוֹד שְׁמוֹנֶה
וְלִבְכּוֹת.

יוֹם הֻלֶּדֶת.
זְמַן לְהַבְלָגָה.
לַשְּׁתִיקָה עֲצוּרָה שֶׁל
מַזָּלטוֹב.
זְמַן
זְמַן מַזָּל רַע.
שֶׁל מַזָּלטוֹב.

יוֹם הֻלֶּדֶת.
בָּלוֹן.
מַתָּנָה
וְעוּגָה חֲגִיגִית.
תְּלַקְּקוּ אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד
ואֲכַבֶּה אֶת
הַנֵּרוֹת.

מַזָּלטוֹב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מדהים.

נגע בי במיוחד, כי יום ההולדת שלי חל בשבוע הקרוב :)
ובאמת, זה שיר שגורם לחשוב הרבה על העבר והעתיד, כמעיין 'חשבון נפש' פרטי שכזה, ממש לנשוך שפתיים ולקרוא שוב ושוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה❤️
נגע בי במיוחד, כי יום ההולדת שלי חל בשבוע הקרוב :)
ובאמת, זה שיר שגורם לחשוב הרבה על העבר והעתיד, כמעיין 'חשבון נפש' פרטי שכזה, ממש לנשוך שפתיים ולקרוא שוב ושוב...
בעיקר לבכות.
על האין חיים שכבר עברו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כתיבה מדהימה.
מאד אוהבת את הסגנון!
(בפרט אם את אכן רק בת תשע ועוד תשע.... ממש מרשים!).


הדיסוננס בין היומולדת לבין התחושות קצת קשה לעיכול...
רק אם מתאים לך - אשמח להסבר למה הבכי, למה אין-חיים, למה מזל רע :(
זה היה לי כואב לקריאה.

ומזל טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
קודם כל, הכתיבה שלך מיוחדת.
חייבת לציין שהשיר ממש כאב לי, אז הייתי חייבת תיקון לעצמי, משתפת: (לא בסתירה למה שנכתב, רק להרגיע את עצמי - חובבת סופים טובים שכמוני...)

ואולי יום הולדת
זה לספור הישגים,
ניסיון ובגרות
שהוספנו לסל החיים,
וגם נפילות שהיו וישנן
הן דחיפה להמשך
מעכשיו ומכאן.
מזל-טוב מזל-טוב
כי אם נתנה עוד שנה,
הרי שיש לי הכוח לגדול ממנה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כתיבה מדהימה.
מאד אוהבת את הסגנון!
(בפרט אם את אכן רק בת תשע ועוד תשע.... ממש מרשים!).
קודם כל, הכתיבה שלך מיוחדת.
תודה רבה על הקריאה ועל המשוב. זה מרגש כל כך.
הדיסוננס בין היומולדת לבין התחושות קצת קשה לעיכול...
רק אם מתאים לך - אשמח להסבר למה הבכי, למה אין-חיים, למה מזל רע :(
זה היה לי כואב לקריאה.
אני מבינה. ממש מבינה, זה בהחלט יכול ליצור סתירה.
אני לגמרי יודעת שזה לא ממש נכון.
ואם ארצה אני יכולה למצוא יופי בשנים שעברו עלי. בטוחה שיש.
כרגע קשה לי לראות את זה
כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
כמובן שלא אוכל לשתף עוד...
תודה שהתעניינת, שחשבת, שרצית💕.
ואולי יום הולדת
זה לספור הישגים,
ניסיון ובגרות
שהוספנו לסל החיים,
וגם נפילות שהיו וישנן
הן דחיפה להמשך
מעכשיו ומכאן.
מזל-טוב מזל-טוב
כי אם נתנה עוד שנה,
הרי שיש לי הכוח לגדול ממנה!
וואו.
ריגשת.
יפה הכי בעולם.
זה מלא תקווה, תודה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
מקווה שעם השנים תצליחי להסתכל אחורה במבט מפויס, ותצליחי לראות את התכלית הטובה שיצאה מזה, שאלו היו כאבי גדילה...
וואו.
ריגשת.
יפה הכי בעולם.
זה מלא תקווה, תודה:)
שמחה שאהבת, והלואי וייתן לך כח
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני מבינה. ממש מבינה, זה בהחלט יכול ליצור סתירה.
אני לגמרי יודעת שזה לא ממש נכון.
ואם ארצה אני יכולה למצוא יופי בשנים שעברו עלי. בטוחה שיש.
כרגע קשה לי לראות את זה
כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
כמובן שלא אוכל לשתף עוד...
תודה שהתעניינת, שחשבת, שרצית💕.
וואו כואב :(
מדהים בעיניי איך שאת יודעת להיות ברגשות האלה ולהביע אותם באומנות, גם אם הם לא ממש נחמדים או פוטוגניים. זה מיוחד.
מקווה בשבילך להכי טוב (לא מצאתי אימוג'י לב, אז תדמייני :))
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
וואו כואב :(
מדהים בעיניי איך שאת יודעת להיות ברגשות האלה ולהביע אותם באומנות, גם אם הם לא ממש נחמדים או פוטוגניים. זה מיוחד.
מקווה בשבילך להכי טוב (לא מצאתי אימוג'י לב, אז תדמייני :))
תודה צביה. טוב לקרוא ממך מילים טובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.

קצת קשה לי לקרוא משפט כזה. ויותר מזה- קשה לי להסכים איתו.
נדמה לי שהאדם היחיד בעולם שיכול להעיד על עצמו (אם בכלל) שבמשך שנה שלמה הוא לא עשה כלום, הוא ל"ע- צמח.
שנה שלמה עברה, וזה אולי הזמן לבדוק במה כן התקדמנו, במה בכל אופן השתפרנו, אלו כישורים נוספים גילינו ובאלו תובנות התחדשנו.
שנה שלמה חלפה, ואולי זה הזמן לעשות חשבון נפש. אבל לא פחות מכך-להמשיך להודות על מה שבכל זאת יש, כמובן מבלי להפסיק להתפלל ולבקש.
אני יודעת שזה קצת כואב לחלוק על משפט כזה, בעיקר בפני מי שכתב אותו. אבל כדאי לזכור שלפעמים דווקא אלו שמכאיבים, נותנים אמון רב יותר מהשאר.

ו... סליחה שפתאום הוחלפו תפקידים : )
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
קצת קשה לי לקרוא משפט כזה. ויותר מזה- קשה לי להסכים איתו.
נדמה לי שהאדם היחיד בעולם שיכול להעיד על עצמו (אם בכלל) שבמשך שנה שלמה הוא לא עשה כלום, הוא ל"ע- צמח.
שנה שלמה עברה, וזה אולי הזמן לבדוק במה כן התקדמנו, במה בכל אופן השתפרנו, אלו כישורים נוספים גילינו ובאלו תובנות התחדשנו.
שנה שלמה חלפה, ואולי זה הזמן לעשות חשבון נפש. אבל לא פחות מכך-להמשיך להודות על מה שבכל זאת יש, כמובן מבלי להפסיק להתפלל ולבקש.
אני יודעת שזה קצת כואב לחלוק על משפט כזה, בעיקר בפני מי שכתב אותו. אבל כדאי לזכור שלפעמים דווקא אלו שמכאיבים, נותנים אמון רב יותר מהשאר.

ו... סליחה שפתאום הוחלפו תפקידים : )
לא הצלחתי להבין את ההקשר.
אם ההרגשה שלי היא שלא עשיתי כלום השנה, גם אם זה לא מדויק, אז זה לגמרי נכון.
זה עושה מצפון כשאומרים למישהו שרק צמח לא יכול לעשות כלום.
זה נראה לי יותר משתק ממעורר.
זה די מכאיב וד"ל.

איזה תפקידים הוחלפו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.

אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.

אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.

ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.

הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שיר מדהים מדהים מדהים
פשוט וואו.
כל מילה משרתת את המסר
אומנותי ברמה אחרת!
תְּלַקְּקוּ אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד
ואֲכַבֶּה אֶת
הַנֵּרוֹת.
צמרמורות.
אולי אפשר להתווכח אם זה נכון להרגיש ככה
אבל אי אפשר להתווכח עם תחושות קיימות
והעברת אותן בגאונות מטלטלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.

אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.

אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.

ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.

הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
תודה רבה לך. אמת.
המילים טובות ומרגיעות, תודה.
שיר אמנותי במיוחד.
תודה יקרה.
אז, טוב,
יש לי יומולדת,
והורדת לי את המצב רוח לגמרי...
אוחח, ממש לא רציתי את זה.
תשמחי נורא. זה יום טוב ומסוגל.
:)
מה שאומר שהשיר מעולה!
כי הוא הגיע אלי והשפיע עליי!
ריגשת.
שיר מדהים מדהים מדהים
פשוט וואו.
כל מילה משרתת את המסר
אומנותי ברמה אחרת!

צמרמורות.
אולי אפשר להתווכח אם זה נכון להרגיש ככה
אבל אי אפשר להתווכח עם תחושות קיימות
והעברת אותן בגאונות מטלטלת.
תודה. תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אויש,
בסה"כ רציתי לשווק קצת אמון.
כנראה שלא עשיתי את זה טוב : (
הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.

אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.

אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.

ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.

הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
תודה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
9 תגובות
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
יש בירוחם פוטנציאל גדול להתיישבות חרדית של בניה חדשה זולה
יש כמה יזמים חרדים (וגם אחרים) שזכו שם במאות יחידות,
ויש עוד שכונות בבניה
וכל זה מלבד ההסכם גג של כ 6000 יח"ד
ממה שאני מבין, זה המקום הכי זול בארץ ליחידת קרקע ואם כך מחירי הדירות שם יהיו הכי זולים בארץ
מבחינת קהילות, כיום יש קהילה ליטאית יחסית קטנה, אבל אם מדובר על מאות יחידות חדשות זה יכול ללכת גם לקהילות חסידיות שיבואו במרוכז.
מבחינת תעסוקה, ירוחם זה חצי שעה נסיעה מבאר שבע, שלכאורה בבאר שבע יש הכל, תחבורה, היטק, בתי חולים, קניות (לא יותר גרוע מרוב ערי הפריפריה שמרכזי התעסוקה שלהם במרחק של יותר מחצי שעה נסיעה)
מבחינת מוסדות חינוך, כיום בקהילה הליטאית יש מוסדות גנ"י, ת"ת, בית יעקב. שזה בסיס להתחלה. אבל ברגע שיגיעו 500 משפחות חדשות, מן הסתם יפתחו מוסדות נוספים. אבל בתור בסיס להתחלה זה מצוין.
אחד הטעויות של האנשים לגבי ירוחם, זה שבודקים את העתיד לפי הקהילה הקיימת, אבל אין שום קשר, אם תהיה קהילה צעירה וחדשה של 500 משפחות זה יבלע את הקהילה הקיימת, כלומר יפתחו מוסדות חדשים, חנויות ותחבורה.
מה דעתכם? ירוחם תעלה בסוף על המפה? אנשים יבואו לגור שם?
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
אני מעלה את האתגר של @שבשבה , באיחור ניכר עקב תקלות טכניות.
@מנהל ai מקווה שזה בסדר...

________________________________________________________________________

תודה רבה ל @משתמש חדש דנדש על האתגר היפה, לכל המדרגים, ול @מנהל ai על הניהול הבאמת מסור.

האתגר יהיה על תמונות מיציאת מצרים, עם דגש על תמונה איכותית מרשימה וריאליסטית, שיכולה להיות על כל סצנה, בין מהשיעבוד, מהמכות, מהיציאה, ואפילו מהמרדף של המצרים וקריעת ים סוף. וכמובן ניתן להוסיף תוכן הומוריסטי בתמונה.

📌 כללי האתגר:
🔹 בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
🔹 היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד.
🔹 יש להעלות תמונה בפורמט JPG או PNG בלבד (קבצי webp לא נתמכים).
🔹 לפני ההשתתפות באתגר, חובה לקרוא את חוקת האתגרים.
🔹 נא לוודא שהתמונה עומדת בכללי האתר.
🔹 לפי כללי פרוג, אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3.
🔹 פטפטת בנספח בלבד!
⏰זמני האתגר:
מעכשיו
ועד הערב בשעה 23:59.
שימו לב! יצירות שיעלו אחרי השעות המותרות ימחקו על ידי המנהל!
דוגמאות:
השיעבוד.
תמונה שנוצרה


מכת ברד
תמונה שנוצרה

יציאת מצרים
תמונה שנוצרה

מצרים רודפים אחרי בנ''י
תמונה שנוצרה

אז קדימה, בהצלחה!

אשכולות דומים

אני איש חזק, יציב, עוצמתי, לא מפחד מכלום.

אני זורק את הזבל בגבורה, כמו שאשתי ביקשה, למרות החתולים הנוראיים שתמיד מזנקים לעברי מהפח השכונתי בחיוך זדוני.

אני קונה באף סתום דגים רוטטים, כמו שאשתי רוצה, מתוך בריכה שמריחה כמו הפח השכונתי.

אני גומר את כל הדג הרוטט ששוחה לי בצלחת, כמו שאשתי מצפה, על אף שהייתי משתוקק להשליך אותו בתור נקמה לחתולים הזדוניים שבפח השכונתי.

אני באמת אדם חזק, אבל דבר אחד מצליח להוציא אותי משיווי משקלי:

יש לי פוביה מתאריכים.

בעיקר מתאריכים של ימי הולדת.

בעיקר של אשתי.

אני צעיר ורענן, ואיני סובל מבעיות בזיכרון. אבל תאריכים של יומולדת - הם כמו חתולים מרושעים. צצים משום מקום. נוחתים עליך בהפתעה. מזנקים ברגע הכי לא מוצלח, בדיוק כשאתה מחזיק אשפתון מלא בדגים מעופשים, במקום מתנה עטופה ונוצצת.

תמיד הבטחתי לעצמי שהשנה אני אזכור, אבל שוב ושוב התבדיתי. כאילו עבר חתול שחור בין הרצון הטוב שלי לבין המציאות.
כל שנה מחדש אני שומע את אשתי מייללת בשקט על מר גורלה, כמו חתול אשפתות נטוש.

לא לחינם אמר מי שאמר: "אל תאמין בעצמך עד יום הולדתך".

ניסיתי לאסוף רמזים, ללקט הוכחות נסיבתיות, למצוא פיסות מידע שיובילו אותי לאזור הזמן הנפיץ.
שמעתי פעם על אבא גאון שפיתח שיטה מהפכנית לזיהוי הגיל של ילדיו: הוא פשוט בדק בתוויות הבגדים שלהם, וקיבל מידע אמין: 3-6 חודשים, שנה, שלוש.

רצתי לארון הבגדים של אשתי, כמו חתול שמתנפל על קערת שמנת עסיסית, ומקבל מנת סיד לפרצוף.
הארון שתק כדג רוטט, ולא שיתף אותי במידע הגורלי.
תוויות הבגדים של אשתי הכילו כתב סתרים מוצפן. האות ר' הפוכה וכמה איקסים.

עמדתי שם מבואס, חתול מורעב מול פח טמון. מה הסודיות הזאת, למען ה'?! את לא יכולה לגלות מתי בערך נולדת??

כמעט יצאו לי קרניים מרוב תסכול.
ייאמר לשבחה, שבשלב מסוים, היא קלטה את הנכות הלא מאובחנת שלי, וניסתה לסייע בעניין ככל יכולתה.

היא מעולם לא אמרה לי במפורש, רק רמזה בעדינות ובאצילות, כמו גור חתולים תמים.
"אתה זוכר מה יש ביום שלישי..." בקריצה רבת משמעות.
"כמה אני מתרגשת לקראת שבת הבאה..."
"בטח לא שכחת מי חוגג יומולדת מחרתיים"...
"מעניין במה יפתיעו אותי מחר בערב..."
הייתה אומרת בהתחשבות וברגישות, ומניחה לצדי בדרך אגב מגזין פתוח בעמוד של התכשיטים, או מספרת סתם כך, בלי קשר, כמה היא אוהבת בושם מסוים.

הייתי דרוך לכל בדל רמז שיצא מפיה.
כל יומולדת שהיא הצליחה לשדר לתודעה שלי - גרם לי לפרץ הקלה ואושר.
בסך הכל, אני בעל מושלם, אם מתעלמים מאחוזי הנכות שלי.
לא קניתי לה חתול בשק, השקעתי באמת, כל יומולדת מחדש. הבנתי רמזים מצוין. קניתי בושם יוקרתי, תכשיטי זהב, תיק מעור תנין, טבעת יהלום... הענקתי חופשות חלומיות ושלל חפצים ממותגים שאיני יודע להגות את שמם ואיני חפץ להגות במחירם.

יום אחד, כעבור שנתיים מאושרות ושלוות, קלטתי שמשהו אינו כשורה.

זה היה כשהתקשרו מהבנק להתריע על מינוס אימתני ששבר שיא של כל הזמנים, בתזמון מושלם - דקה אחרי שאשתי ציינה בחיוך מתוק שהיא מתרגשת כל כך מהיום הגדול שיחול מחר, ושכבר כמה חודשים, מהלידה האחרונה, היא לא קיבלה טבעת יהלום.

ניגשתי הלום ללוח השנה, והתחלתי לספור. חודש אחרי חודש. יום הולדת אחרי יום הולדת.

מהר מאוד קלטתי שנפלתי בפח.

למחרת, אשתי קבלה ממני חבילה עטופה ופתק לבבי:

"מזל טוב ליום הולדתך ה-83".

מהעטיפה נשרו מקל הליכה ושיניים תותבות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה