תודהמדהים.
בעיקר לבכות.נגע בי במיוחד, כי יום ההולדת שלי חל בשבוע הקרוב
ובאמת, זה שיר שגורם לחשוב הרבה על העבר והעתיד, כמעיין 'חשבון נפש' פרטי שכזה, ממש לנשוך שפתיים ולקרוא שוב ושוב...
כתיבה מדהימה.
מאד אוהבת את הסגנון!
(בפרט אם את אכן רק בת תשע ועוד תשע.... ממש מרשים!).
תודה רבה על הקריאה ועל המשוב. זה מרגש כל כך.קודם כל, הכתיבה שלך מיוחדת.
אני מבינה. ממש מבינה, זה בהחלט יכול ליצור סתירה.הדיסוננס בין היומולדת לבין התחושות קצת קשה לעיכול...
רק אם מתאים לך - אשמח להסבר למה הבכי, למה אין-חיים, למה מזל רע
זה היה לי כואב לקריאה.
וואו.ואולי יום הולדת
זה לספור הישגים,
ניסיון ובגרות
שהוספנו לסל החיים,
וגם נפילות שהיו וישנן
הן דחיפה להמשך
מעכשיו ומכאן.
מזל-טוב מזל-טוב
כי אם נתנה עוד שנה,
הרי שיש לי הכוח לגדול ממנה!
מקווה שעם השנים תצליחי להסתכל אחורה במבט מפויס, ותצליחי לראות את התכלית הטובה שיצאה מזה, שאלו היו כאבי גדילה...כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
שמחה שאהבת, והלואי וייתן לך כחוואו.
ריגשת.
יפה הכי בעולם.
זה מלא תקווה, תודה![]()
וואו כואבאני מבינה. ממש מבינה, זה בהחלט יכול ליצור סתירה.
אני לגמרי יודעת שזה לא ממש נכון.
ואם ארצה אני יכולה למצוא יופי בשנים שעברו עלי. בטוחה שיש.
כרגע קשה לי לראות את זה
כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
כמובן שלא אוכל לשתף עוד...
תודה שהתעניינת, שחשבת, שרצית.
תודה צביה. טוב לקרוא ממך מילים טובות.וואו כואב
מדהים בעיניי איך שאת יודעת להיות ברגשות האלה ולהביע אותם באומנות, גם אם הם לא ממש נחמדים או פוטוגניים. זה מיוחד.
מקווה בשבילך להכי טוב (לא מצאתי אימוג'י לב, אז תדמייני)
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
לא הצלחתי להבין את ההקשר.קצת קשה לי לקרוא משפט כזה. ויותר מזה- קשה לי להסכים איתו.
נדמה לי שהאדם היחיד בעולם שיכול להעיד על עצמו (אם בכלל) שבמשך שנה שלמה הוא לא עשה כלום, הוא ל"ע- צמח.
שנה שלמה עברה, וזה אולי הזמן לבדוק במה כן התקדמנו, במה בכל אופן השתפרנו, אלו כישורים נוספים גילינו ובאלו תובנות התחדשנו.
שנה שלמה חלפה, ואולי זה הזמן לעשות חשבון נפש. אבל לא פחות מכך-להמשיך להודות על מה שבכל זאת יש, כמובן מבלי להפסיק להתפלל ולבקש.
אני יודעת שזה קצת כואב לחלוק על משפט כזה, בעיקר בפני מי שכתב אותו. אבל כדאי לזכור שלפעמים דווקא אלו שמכאיבים, נותנים אמון רב יותר מהשאר.
ו... סליחה שפתאום הוחלפו תפקידים : )
צמרמורות.תְּלַקְּקוּ אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד
ואֲכַבֶּה אֶת
הַנֵּרוֹת.
תודה רבה לך. אמת.הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.
אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.
אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.
ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.
הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
תודה יקרה.שיר אמנותי במיוחד.
אוחח, ממש לא רציתי את זה.אז, טוב,
יש לי יומולדת,
והורדת לי את המצב רוח לגמרי...
ריגשת.מה שאומר שהשיר מעולה!
כי הוא הגיע אלי והשפיע עליי!
תודה. תודה רבה.שיר מדהים מדהים מדהים
פשוט וואו.
כל מילה משרתת את המסר
אומנותי ברמה אחרת!
צמרמורות.
אולי אפשר להתווכח אם זה נכון להרגיש ככה
אבל אי אפשר להתווכח עם תחושות קיימות
והעברת אותן בגאונות מטלטלת.
תודה!הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.
אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.
אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.
ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.
הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כד
אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנושאים החמים

Reactions: טובבבבבבב1 //