שיר יום הולדת.

  • הוסף לסימניות
  • #2
יוֹם הֻלֶּדֶת.
זְמַן לִבְכּוֹת
עַל אֵין - חַיִּים.
שֶׁעָבְרוּ.
לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי שֶׁהָיְתָה
שֶׁנִּהְיֵית.
שֶׁתִּהְיֶה.
וְלִבְכּוֹת.

יוֹם הֻלֶּדֶת.
זְמַן לִסְפֹּר שָׁנִים.
תֵּשַׁע
וְעוֹד תֵּשַׁע.
מַבָּט קָצָר עַל -
עֶשֶׂר וְעוֹד שְׁמוֹנֶה
וְלִבְכּוֹת.

יוֹם הֻלֶּדֶת.
זְמַן לְהַבְלָגָה.
לַשְּׁתִיקָה עֲצוּרָה שֶׁל
מַזָּלטוֹב.
זְמַן
זְמַן מַזָּל רַע.
שֶׁל מַזָּלטוֹב.

יוֹם הֻלֶּדֶת.
בָּלוֹן.
מַתָּנָה
וְעוּגָה חֲגִיגִית.
תְּלַקְּקוּ אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד
ואֲכַבֶּה אֶת
הַנֵּרוֹת.

מַזָּלטוֹב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מדהים.

נגע בי במיוחד, כי יום ההולדת שלי חל בשבוע הקרוב :)
ובאמת, זה שיר שגורם לחשוב הרבה על העבר והעתיד, כמעיין 'חשבון נפש' פרטי שכזה, ממש לנשוך שפתיים ולקרוא שוב ושוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה❤️
נגע בי במיוחד, כי יום ההולדת שלי חל בשבוע הקרוב :)
ובאמת, זה שיר שגורם לחשוב הרבה על העבר והעתיד, כמעיין 'חשבון נפש' פרטי שכזה, ממש לנשוך שפתיים ולקרוא שוב ושוב...
בעיקר לבכות.
על האין חיים שכבר עברו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כתיבה מדהימה.
מאד אוהבת את הסגנון!
(בפרט אם את אכן רק בת תשע ועוד תשע.... ממש מרשים!).


הדיסוננס בין היומולדת לבין התחושות קצת קשה לעיכול...
רק אם מתאים לך - אשמח להסבר למה הבכי, למה אין-חיים, למה מזל רע :(
זה היה לי כואב לקריאה.

ומזל טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
קודם כל, הכתיבה שלך מיוחדת.
חייבת לציין שהשיר ממש כאב לי, אז הייתי חייבת תיקון לעצמי, משתפת: (לא בסתירה למה שנכתב, רק להרגיע את עצמי - חובבת סופים טובים שכמוני...)

ואולי יום הולדת
זה לספור הישגים,
ניסיון ובגרות
שהוספנו לסל החיים,
וגם נפילות שהיו וישנן
הן דחיפה להמשך
מעכשיו ומכאן.
מזל-טוב מזל-טוב
כי אם נתנה עוד שנה,
הרי שיש לי הכוח לגדול ממנה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כתיבה מדהימה.
מאד אוהבת את הסגנון!
(בפרט אם את אכן רק בת תשע ועוד תשע.... ממש מרשים!).
קודם כל, הכתיבה שלך מיוחדת.
תודה רבה על הקריאה ועל המשוב. זה מרגש כל כך.
הדיסוננס בין היומולדת לבין התחושות קצת קשה לעיכול...
רק אם מתאים לך - אשמח להסבר למה הבכי, למה אין-חיים, למה מזל רע :(
זה היה לי כואב לקריאה.
אני מבינה. ממש מבינה, זה בהחלט יכול ליצור סתירה.
אני לגמרי יודעת שזה לא ממש נכון.
ואם ארצה אני יכולה למצוא יופי בשנים שעברו עלי. בטוחה שיש.
כרגע קשה לי לראות את זה
כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
כמובן שלא אוכל לשתף עוד...
תודה שהתעניינת, שחשבת, שרצית💕.
ואולי יום הולדת
זה לספור הישגים,
ניסיון ובגרות
שהוספנו לסל החיים,
וגם נפילות שהיו וישנן
הן דחיפה להמשך
מעכשיו ומכאן.
מזל-טוב מזל-טוב
כי אם נתנה עוד שנה,
הרי שיש לי הכוח לגדול ממנה!
וואו.
ריגשת.
יפה הכי בעולם.
זה מלא תקווה, תודה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
מקווה שעם השנים תצליחי להסתכל אחורה במבט מפויס, ותצליחי לראות את התכלית הטובה שיצאה מזה, שאלו היו כאבי גדילה...
וואו.
ריגשת.
יפה הכי בעולם.
זה מלא תקווה, תודה:)
שמחה שאהבת, והלואי וייתן לך כח
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני מבינה. ממש מבינה, זה בהחלט יכול ליצור סתירה.
אני לגמרי יודעת שזה לא ממש נכון.
ואם ארצה אני יכולה למצוא יופי בשנים שעברו עלי. בטוחה שיש.
כרגע קשה לי לראות את זה
כאובה על האין חיים שיוצרים אותי בימים האלה.
זה פשוט פרץ.
החיים מתקדמים ואין מי שמחכה לי, אין.
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.
כמובן שלא אוכל לשתף עוד...
תודה שהתעניינת, שחשבת, שרצית💕.
וואו כואב :(
מדהים בעיניי איך שאת יודעת להיות ברגשות האלה ולהביע אותם באומנות, גם אם הם לא ממש נחמדים או פוטוגניים. זה מיוחד.
מקווה בשבילך להכי טוב (לא מצאתי אימוג'י לב, אז תדמייני :))
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
וואו כואב :(
מדהים בעיניי איך שאת יודעת להיות ברגשות האלה ולהביע אותם באומנות, גם אם הם לא ממש נחמדים או פוטוגניים. זה מיוחד.
מקווה בשבילך להכי טוב (לא מצאתי אימוג'י לב, אז תדמייני :))
תודה צביה. טוב לקרוא ממך מילים טובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מה עשיתי מאז יום ההולדת הקודם שלי? כלום. שנה ריקה.

קצת קשה לי לקרוא משפט כזה. ויותר מזה- קשה לי להסכים איתו.
נדמה לי שהאדם היחיד בעולם שיכול להעיד על עצמו (אם בכלל) שבמשך שנה שלמה הוא לא עשה כלום, הוא ל"ע- צמח.
שנה שלמה עברה, וזה אולי הזמן לבדוק במה כן התקדמנו, במה בכל אופן השתפרנו, אלו כישורים נוספים גילינו ובאלו תובנות התחדשנו.
שנה שלמה חלפה, ואולי זה הזמן לעשות חשבון נפש. אבל לא פחות מכך-להמשיך להודות על מה שבכל זאת יש, כמובן מבלי להפסיק להתפלל ולבקש.
אני יודעת שזה קצת כואב לחלוק על משפט כזה, בעיקר בפני מי שכתב אותו. אבל כדאי לזכור שלפעמים דווקא אלו שמכאיבים, נותנים אמון רב יותר מהשאר.

ו... סליחה שפתאום הוחלפו תפקידים : )
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
קצת קשה לי לקרוא משפט כזה. ויותר מזה- קשה לי להסכים איתו.
נדמה לי שהאדם היחיד בעולם שיכול להעיד על עצמו (אם בכלל) שבמשך שנה שלמה הוא לא עשה כלום, הוא ל"ע- צמח.
שנה שלמה עברה, וזה אולי הזמן לבדוק במה כן התקדמנו, במה בכל אופן השתפרנו, אלו כישורים נוספים גילינו ובאלו תובנות התחדשנו.
שנה שלמה חלפה, ואולי זה הזמן לעשות חשבון נפש. אבל לא פחות מכך-להמשיך להודות על מה שבכל זאת יש, כמובן מבלי להפסיק להתפלל ולבקש.
אני יודעת שזה קצת כואב לחלוק על משפט כזה, בעיקר בפני מי שכתב אותו. אבל כדאי לזכור שלפעמים דווקא אלו שמכאיבים, נותנים אמון רב יותר מהשאר.

ו... סליחה שפתאום הוחלפו תפקידים : )
לא הצלחתי להבין את ההקשר.
אם ההרגשה שלי היא שלא עשיתי כלום השנה, גם אם זה לא מדויק, אז זה לגמרי נכון.
זה עושה מצפון כשאומרים למישהו שרק צמח לא יכול לעשות כלום.
זה נראה לי יותר משתק ממעורר.
זה די מכאיב וד"ל.

איזה תפקידים הוחלפו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.

אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.

אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.

ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.

הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שיר מדהים מדהים מדהים
פשוט וואו.
כל מילה משרתת את המסר
אומנותי ברמה אחרת!
תְּלַקְּקוּ אֶת הַשּׁוֹקוֹלָד
ואֲכַבֶּה אֶת
הַנֵּרוֹת.
צמרמורות.
אולי אפשר להתווכח אם זה נכון להרגיש ככה
אבל אי אפשר להתווכח עם תחושות קיימות
והעברת אותן בגאונות מטלטלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.

אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.

אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.

ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.

הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
תודה רבה לך. אמת.
המילים טובות ומרגיעות, תודה.
שיר אמנותי במיוחד.
תודה יקרה.
אז, טוב,
יש לי יומולדת,
והורדת לי את המצב רוח לגמרי...
אוחח, ממש לא רציתי את זה.
תשמחי נורא. זה יום טוב ומסוגל.
:)
מה שאומר שהשיר מעולה!
כי הוא הגיע אלי והשפיע עליי!
ריגשת.
שיר מדהים מדהים מדהים
פשוט וואו.
כל מילה משרתת את המסר
אומנותי ברמה אחרת!

צמרמורות.
אולי אפשר להתווכח אם זה נכון להרגיש ככה
אבל אי אפשר להתווכח עם תחושות קיימות
והעברת אותן בגאונות מטלטלת.
תודה. תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אויש,
בסה"כ רציתי לשווק קצת אמון.
כנראה שלא עשיתי את זה טוב : (
הכאב שלך כל כך נכון, וכל כך צודק, אין לאף אחד את הזכות לומר עליו שהוא לא נכון או לא מוצדק.

אלא שיש כמה אמיתות שכדאי שתזכרי גם עכשיו:
אין דבר כזה לעבור שנה שלימה בלי לעשות בה משהו, ואני לא מדבר רק על המצוות שקיימנו במהלך הזמן שאנחנו חיים פה - והרי בכל יום אנו מקיימים כל כך הרבה מצוות קטנות וגדולות, שכל אחת ואחת מהם זה נצח.
עצם החיים, עצם זה שאת מרגישה כאב - מראה שאת בתהליך מתמשך של בנייה, עצם זה שאת רוצה לגדול ולצמוח (ולכן מפריע לך כשאת מרגישה שזה לא קורה) חוץ ממה שזה הישג לכשעצמו, זה גם אומר שאת באמת גדלת.

אמנם כשאת נמצאת בתוך התהליך הזה ולא יכולה לראות איך הוא נראה מבחוץ, את רק מרגישה את הכאב וחוסר האונים, אך אלו שעומדים מבחוץ עכשיו, אלו שחוו את זה בעצמם כשהם היו בגיל הזה, אלה שכבר ליוו אחרים בתהליך שכזה, יכולים לומר לך: ככה גדלים.
ויתכן מאוד שגם את, בהמשך החיים, תביני איך השנה הזו בנתה בך את מי שתהיי - בזכותה.

ושוב, עכשיו זה כואב, ובהחלט יש לך את הזכות לכאוב, לשתף את כולנו בכאב הזה ולקבל הזדהות.
אבל לומר שלא התקדמת, שהשנה הזו לא בנתה בך משהו שלא היה לך שנה שעברה, - את זה אין לך את הזכות לומר עכשיו, ברגעים האלו שכאבי הגדילה מטשטשים את היכולת לראות נכוחה.

הרבה כח! תחזיקי חזק חזק ותגיעי רחוק רחוק!
תודה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אני איש חזק, יציב, עוצמתי, לא מפחד מכלום.

אני זורק את הזבל בגבורה, כמו שאשתי ביקשה, למרות החתולים הנוראיים שתמיד מזנקים לעברי מהפח השכונתי בחיוך זדוני.

אני קונה באף סתום דגים רוטטים, כמו שאשתי רוצה, מתוך בריכה שמריחה כמו הפח השכונתי.

אני גומר את כל הדג הרוטט ששוחה לי בצלחת, כמו שאשתי מצפה, על אף שהייתי משתוקק להשליך אותו בתור נקמה לחתולים הזדוניים שבפח השכונתי.

אני באמת אדם חזק, אבל דבר אחד מצליח להוציא אותי משיווי משקלי:

יש לי פוביה מתאריכים.

בעיקר מתאריכים של ימי הולדת.

בעיקר של אשתי.

אני צעיר ורענן, ואיני סובל מבעיות בזיכרון. אבל תאריכים של יומולדת - הם כמו חתולים מרושעים. צצים משום מקום. נוחתים עליך בהפתעה. מזנקים ברגע הכי לא מוצלח, בדיוק כשאתה מחזיק אשפתון מלא בדגים מעופשים, במקום מתנה עטופה ונוצצת.

תמיד הבטחתי לעצמי שהשנה אני אזכור, אבל שוב ושוב התבדיתי. כאילו עבר חתול שחור בין הרצון הטוב שלי לבין המציאות.
כל שנה מחדש אני שומע את אשתי מייללת בשקט על מר גורלה, כמו חתול אשפתות נטוש.

לא לחינם אמר מי שאמר: "אל תאמין בעצמך עד יום הולדתך".

ניסיתי לאסוף רמזים, ללקט הוכחות נסיבתיות, למצוא פיסות מידע שיובילו אותי לאזור הזמן הנפיץ.
שמעתי פעם על אבא גאון שפיתח שיטה מהפכנית לזיהוי הגיל של ילדיו: הוא פשוט בדק בתוויות הבגדים שלהם, וקיבל מידע אמין: 3-6 חודשים, שנה, שלוש.

רצתי לארון הבגדים של אשתי, כמו חתול שמתנפל על קערת שמנת עסיסית, ומקבל מנת סיד לפרצוף.
הארון שתק כדג רוטט, ולא שיתף אותי במידע הגורלי.
תוויות הבגדים של אשתי הכילו כתב סתרים מוצפן. האות ר' הפוכה וכמה איקסים.

עמדתי שם מבואס, חתול מורעב מול פח טמון. מה הסודיות הזאת, למען ה'?! את לא יכולה לגלות מתי בערך נולדת??

כמעט יצאו לי קרניים מרוב תסכול.
ייאמר לשבחה, שבשלב מסוים, היא קלטה את הנכות הלא מאובחנת שלי, וניסתה לסייע בעניין ככל יכולתה.

היא מעולם לא אמרה לי במפורש, רק רמזה בעדינות ובאצילות, כמו גור חתולים תמים.
"אתה זוכר מה יש ביום שלישי..." בקריצה רבת משמעות.
"כמה אני מתרגשת לקראת שבת הבאה..."
"בטח לא שכחת מי חוגג יומולדת מחרתיים"...
"מעניין במה יפתיעו אותי מחר בערב..."
הייתה אומרת בהתחשבות וברגישות, ומניחה לצדי בדרך אגב מגזין פתוח בעמוד של התכשיטים, או מספרת סתם כך, בלי קשר, כמה היא אוהבת בושם מסוים.

הייתי דרוך לכל בדל רמז שיצא מפיה.
כל יומולדת שהיא הצליחה לשדר לתודעה שלי - גרם לי לפרץ הקלה ואושר.
בסך הכל, אני בעל מושלם, אם מתעלמים מאחוזי הנכות שלי.
לא קניתי לה חתול בשק, השקעתי באמת, כל יומולדת מחדש. הבנתי רמזים מצוין. קניתי בושם יוקרתי, תכשיטי זהב, תיק מעור תנין, טבעת יהלום... הענקתי חופשות חלומיות ושלל חפצים ממותגים שאיני יודע להגות את שמם ואיני חפץ להגות במחירם.

יום אחד, כעבור שנתיים מאושרות ושלוות, קלטתי שמשהו אינו כשורה.

זה היה כשהתקשרו מהבנק להתריע על מינוס אימתני ששבר שיא של כל הזמנים, בתזמון מושלם - דקה אחרי שאשתי ציינה בחיוך מתוק שהיא מתרגשת כל כך מהיום הגדול שיחול מחר, ושכבר כמה חודשים, מהלידה האחרונה, היא לא קיבלה טבעת יהלום.

ניגשתי הלום ללוח השנה, והתחלתי לספור. חודש אחרי חודש. יום הולדת אחרי יום הולדת.

מהר מאוד קלטתי שנפלתי בפח.

למחרת, אשתי קבלה ממני חבילה עטופה ופתק לבבי:

"מזל טוב ליום הולדתך ה-83".

מהעטיפה נשרו מקל הליכה ושיניים תותבות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה