יש חששות מאד ברורים בעניין הזה, ואחד המרכזיים שבהם היא שזה יהפוך פשוטו כמשמעו ל"רב" חדש, תחשוב על בחור בן 18 שמתיישב מול הכלי הזה שיש לו סבלנות יותר מר' פרידא ומשגע אותו תסביר לי מאפס את הסוגיה של תקפו כהן או מה זה כח הטענה וכן על זה הדרך, וברור שהדבר הזה נוגד את צורת ההשקפה שלימוד אינו מידע טכני אלא העברת מסורה מרב לתלמיד ועמל עצמי וכדו', זה הויכוח שהיה על שוטנשטין על סטוראידים, תמיד הגישה הייתה שלימוד צריך להיות דרך רב או מדברי רבותינו בספרים, אם זאת באמת לאדם מבוגר שמבוסס בלימוד ורוצה לדעת דברים מסוימים הבעיה היא פחות גדולה,אני עובר על האשכול בעיון,
ולא מצליח להתחיל להבין על מה יצא הקצף?
אחלק את הטענות שנשמעות כאן, לחמישה זרמים:
1. טענת "יודעי דעת עליון" (האמת שמתחילה לא ראיתי טעם להתייחס לתגובות אלו, אך מכיון שראיתי שממשיכים לדבר בסגנון זה, נדרשתי לדבר): "אוי לנו שכך עלתה בימינו!!!!!!!!! הגענו למצב שכבר א"א לרדת יותר!!!!" "איסור תורה להשתמש בכלים ״התורניים״ הארורים הללו!", "ס"ת שכתבו מין", "הכלים של הבינה יכבשו בסערה את עולם התורה עד שידיחו את הדור כולו, לא פחות !!! אוי לנו שכך עלתה בימינו !!" - (אולי ניתן ללמד על הכותבים זכות, שאינם מכירים בחומרתו של "איסור תורה" - או שמא בשעת כתיבת הדברים ה"לב חכם לימינו" שלהם, היה שרוי בתרדמת קלה..)
2. הגישה הרדיקלית: "יש היום מספיק ספרי לימוד.. ואם זכיתם ללמוד את כולם תעשו חזרה…" "כבודו מכיר את ספר קובץ מפרשים? אחריי שכבודו יסיים אותו בע״פ ואת כל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים- (כמובן שבע״פ) אז שישתמש בבינה המלאכותית לשימוש תורני…" - זה בערך כמו לומר, " למה הינך לובש גרביים, כבר מיצית עד תום את לבישת המכנסיים?" - כלי הבינה, במהותו - לא נועד להוסיף עוד חיבורים ופירושים, וככל הנראה זו גם לא הייתה כוונת המפתחים. הכלי נועד לשמש כעין חברותא, לרדת בעזרת שיח ומשא ומתן בין האדם למכונה, לעמקי ושרשי ההלכות. קובץ המפרשים, כלל אינו צועד על אותו נתיב - הוא בא לעולם על מנת להביא לך את דברי ענקינו ככתבם וכלשונם. וכך בדיוק כשם שחברותא אינה סותרת ללימוד דברי המפרשים, ולהיפך! - הבינה תוכל רק להוסיף בלימוד באורך, רוחב ועומק.
3. הגישה האקדמאית: "מודל שפה הוא בסך הכל מודל סטטיסטי שיכול לחזות את המילה הבאה על פי סטטיסטיקה בהתבסס על המילים הקודמות, אין לו שום סברא, הוא לא מבין ולא חושב, הכל זה מילים בעלמא. הוא בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק." - אכן מרשים מאד השימוש במילים כמו "מודל", "סטטיסטיקה", וכו' - אך הטענה איננה נכונה בעליל. אופן לימוד הבינה הוא אכן על סמך הסתברויות סטטיסטיות, אך גם מוח האדם פועל בצורה דומה. לדוג': כדי ללמד את הבינה מהי חתולה, מוצגות לה אלף תמונות של חתולים. המחשב משווה בין התמונות, ומוצא את ה"צד השווה" ביניהם, ואיפה יכולה להיות גם קולתו של זה - שלא כחומרתו של זה, והנה יש לנו מערכת לזיהוי חתולים. איך תינוק לומד מה זה חתול? אם יראה חתול רק פעם אחת, אזי יתכן שגם לפיל בגן החיות יקרא חתול. לאחר שהתינוק רואה מינים, צבעים וגדלים שונים של חתולים, וכן רואה פילים, נבנית במוחו מערכת דומה לזו שהופקה במחשב. זה נקרא סטטיסטיקה. זה ברובד הפשוט ביותר. אך גם ההבנה שלה פועלת כך, בדומה להבנת האדם (כל אחד יכול לנסות בעצמו לשאול חידות היגיון את הבינה, שיפתרו ב99.9 מהאחוזים בצורה מדוייקת. זאת, כמובן, מכיון שהבינה לא "בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק", אלא כלי שמבין. [ ברור ופשוט, עד כדי אצ"ל, שאין ולא תהיה לבינה תודעה. כי אין כלל קשר בין הדברים ואכמ"ל].
4. הסכנה בפסיקת הלכות: עם טענה זו אני מסכים, אם כי איני סבור שמפני זה כדאי להימנע מלהשתמש בכלי. אולי יש מקום לבקש מהמפתחים שידגישו יותר את אי היותו פוסק.
5. החרטטת: ידועה נטייתה של הבינה להמציא ולצטט מקורות שלא קיימים, מספרים שלא היו ולא נבראו. מה שמהווה כמובן בעיה חמורה לניסיון להיעזר בה בלימוד. אך כבר קדמני משתמש אחר כאן בשרשור (פנחס ציור עיפרון) בעקירת טענה זו ככל הנוגע למערכות מסוג זה: "לAI אין דעות אלא הכול זה עניין של חישוב מה היא המילה הבאה הכי מתאימה ואם הדאטה שלו מבוסס על חומר מספיק טוב ומזוקק (לדוגמא אוצר החכמה ) אז זה אין סיבה שהוא יגיד שטויות" - כנראה בחוש למי שניסה קצת להשתמש במערכת.
אך אף על פי האמור לעיל - יש מקום רב לשיפור במערכת, עד כדי כך שבמצבה הנוכחי יעילותה מוטלת בספק.
בעזרת השם המשך יבוא במאמר ביקורת , אך לא בתור ניגוח כי אם "מקלקל ע"מ לתקן
האמת שנושא הai מאד קרוב לליביכל מילה..
וכנ"ל שכך כתבתי.
רק פחות הייתי מזלזל בחוזקה בחוששים, אלא שפחות בקיאים ומשתמשים בAI, אפשר להבין את חששם מבחינתם זה מעשי ניסים.
ואיך יש לך סבלנות לכתוב פוסטים כאלה ארוכים?![]()
תודה על התגובה העניינית!יש חששות מאד ברורים בעניין הזה, ואחד המרכזיים שבהם היא שזה יהפוך פשוטו כמשמעו ל"רב" חדש, תחשוב על בחור בן 18 שמתיישב מול הכלי הזה שיש לו סבלנות יותר מר' פרידא ומשגע אותו תסביר לי מאפס את הסוגיה של תקפו כהן או מה זה כח הטענה וכן על זה הדרך, וברור שהדבר הזה נוגד את צורת ההשקפה שלימוד אינו מידע טכני אלא העברת מסורה מרב לתלמיד ועמל עצמי וכדו', זה הויכוח שהיה על שוטנשטין על סטוראידים, תמיד הגישה הייתה שלימוד צריך להיות דרך רב או מדברי רבותינו בספרים, אם זאת באמת לאדם מבוגר שמבוסס בלימוד ורוצה לדעת דברים מסוימים הבעיה היא פחות גדולה,
אבל למעשה ברור שהעולם הולך לשם ולא יעזור כמה ילחמו וכמו בכל תחום, וספיציפית מבדיקה של כמה פעמים בודדות בבינתא נראה שהוא זהיר יחסית ונצמד למקורות,
עוד חזון למועד להאריך, אבל בקצרה הסיבה ששוטנשטין לא תופס בהיכלי הישיבות היא כי זה סוג של פאדיחה כלשון העם ללמוד מזה כיון שזה מציע רק פירוש פשוט של המילים ו"מה אתה לא יכול להבין לבד מה כתוב בגמרא" אבל כלי בינה מלאכותית שמציעים יכולת ניתוח מעל כל יכולת אנושית ממש ממש לא יהיו דבר לא מכובד ואם כבר להפךתודה על התגובה העניינית!
אשמח שתפרט את החששות שאתה מדבר עליהם, לתועלת ה"עולם".
לגבי הטענה שהינך מעלה, הנה בדבריך הבאת "ראיה לסתור".
הרי כבר כו"כ שנים שיש שוטנשטיין, ובתפוצה נרחבית, ועדיין - ראה זה פלא - בהיכלי הישיבות לומדים מתוך גמרא כצורתה המקורית שנדפסה בש"ס וילנא! ( כמובן בהוצאה המחודשת והמפוארת של "עוז והדר"..)
הגמרא עם ביאור "שוטנשטיין", רק קירבה את ה"תלמוד בבלי" לעוד קהל עצום(!) של יהודים, שקודם לא ידעו מאיזה כיוון להסתכל על בליל המילים הללו. (אני מכיר כו"כ כאלה מהיכרות אישית, ומן הסתם גם הרבה מהגולשים כאן).
לכן לענ"ד גם כאן אין חשש, ואדרבה, זה יעשה מהפיכה גדולה עוד יותר ממהפיכת השוטנשטיין!
אין שום קשר בין צורת ה"הבנה" והניתוח, של ה AI, לבין חשיבה אנושית.3. הגישה האקדמאית: "מודל שפה הוא בסך הכל מודל סטטיסטי שיכול לחזות את המילה הבאה על פי סטטיסטיקה בהתבסס על המילים הקודמות, אין לו שום סברא, הוא לא מבין ולא חושב, הכל זה מילים בעלמא. הוא בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק." - אכן מרשים מאד השימוש במילים כמו "מודל", "סטטיסטיקה", וכו' - אך הטענה איננה נכונה בעליל. אופן לימוד הבינה הוא אכן על סמך הסתברויות סטטיסטיות, אך גם מוח האדם פועל בצורה דומה. לדוג': כדי ללמד את הבינה מהי חתולה, מוצגות לה אלף תמונות של חתולים. המחשב משווה בין התמונות, ומוצא את ה"צד השווה" ביניהם, ואיפה יכולה להיות גם קולתו של זה - שלא כחומרתו של זה, והנה יש לנו מערכת לזיהוי חתולים. איך תינוק לומד מה זה חתול? אם יראה חתול רק פעם אחת, אזי יתכן שגם לפיל בגן החיות יקרא חתול. לאחר שהתינוק רואה מינים, צבעים וגדלים שונים של חתולים, וכן רואה פילים, נבנית במוחו מערכת דומה לזו שהופקה במחשב. זה נקרא סטטיסטיקה. זה ברובד הפשוט ביותר. אך גם ההבנה שלה פועלת כך, בדומה להבנת האדם (כל אחד יכול לנסות בעצמו לשאול חידות היגיון את הבינה, שיפתרו ב99.9 מהאחוזים בצורה מדוייקת. זאת, כמובן, מכיון שהבינה לא "בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק", אלא כלי שמבין. [ ברור ופשוט, עד כדי אצ"ל, שאין ולא תהיה לבינה תודעה. כי אין כלל קשר בין הדברים ואכמ"ל].
אתה צודק בהחלט.אין שום קשר בין צורת ה"הבנה" והניתוח, של ה AI, לבין חשיבה אנושית.
זה שבני אדם משתמשים גם בסטטיסטיקה, לא אומר שזה כל יכולת החשיבה שלהם.
ההבדל בין סטטיסטיקה להבנה מהותית, הוא היכולת להבין משמעות, סיבתיות ומטרה.
סטטיסטיקה מוגבלת לחישוב הסתברויות - בני אדם משתמשים בחישוב הסתברויות.
לפי הידוע לי, כל מומחי ה-AI מודים, שכרגע אין שום קשר, בין היכולת וצורת ה"חשיבה" של AI לבין המוח האנושי.
הדיון הוא מה יהיה, האם בעתיד תהיה ל-AI יכולת להגיע לצורת חשיבה והבנה אנושית.
והדיון הזה הוא פילוסופי לחלוטין -
האם מוח האדם הוא בסה"כ מכונה משוכללת מאד, שבעזרת מודלים מתקדמים ומעבדים קוונטים, אפשר ליצור מכונה מקבילה מעשה ידי אדם. כך חושב בד"כ מי שבוחר להאמין שהאדם אינו אלא קוף מפותח במיוחד...
או שהאדם הוא נזר הבריאה, שנברא בצלם אלוקים, ויכולת החשיבה שלו לא מבוססת על מעבד משוכלל מאד. אלא על חכמה בינה ודעת שנתן בו הבורא. וממילא, אין אפשרות, ולא תהיה אפשרות, ליצור מכונה שתהיה בעלת "הבנה" אמיתית.
אני לא חושב שזה סותראין שום קשר בין צורת ה"הבנה" והניתוח, של ה AI, לבין חשיבה אנושית.
זה שבני אדם משתמשים גם בסטטיסטיקה, לא אומר שזה כל יכולת החשיבה שלהם.
ההבדל בין סטטיסטיקה להבנה מהותית, הוא היכולת להבין משמעות, סיבתיות ומטרה.
סטטיסטיקה מוגבלת לחישוב הסתברויות - בני אדם משתמשים בחישוב הסתברויות.
לפי הידוע לי, כל מומחי ה-AI מודים, שכרגע אין שום קשר, בין היכולת וצורת ה"חשיבה" של AI לבין המוח האנושי.
הדיון הוא מה יהיה, האם בעתיד תהיה ל-AI יכולת להגיע לצורת חשיבה והבנה אנושית.
והדיון הזה הוא פילוסופי לחלוטין -
האם מוח האדם הוא בסה"כ מכונה משוכללת מאד, שבעזרת מודלים מתקדמים ומעבדים קוונטים, אפשר ליצור מכונה מקבילה מעשה ידי אדם. כך חושב בד"כ מי שבוחר להאמין שהאדם אינו אלא קוף מפותח במיוחד...
או שהאדם הוא נזר הבריאה, שנברא בצלם אלוקים, ויכולת החשיבה שלו לא מבוססת על מעבד משוכלל מאד. אלא על חכמה בינה ודעת שנתן בו הבורא. וממילא, אין אפשרות, ולא תהיה אפשרות, ליצור מכונה שתהיה בעלת "הבנה" אמיתית.
ואגב,האם מוח האדם הוא בסה"כ מכונה משוכללת מאד, שבעזרת מודלים מתקדמים ומעבדים קוונטים, אפשר ליצור מכונה מקבילה מעשה ידי אדם. כך חושב בד"כ מי שבוחר להאמין שהאדם אינו אלא קוף מפותח במיוחד...
או שהאדם הוא נזר הבריאה, שנברא בצלם אלוקים, ויכולת החשיבה שלו לא מבוססת על מעבד משוכלל מאד. אלא על חכמה בינה ודעת שנתן בו הבורא. וממילא, אין אפשרות, ולא תהיה אפשרות, ליצור מכונה שתהיה בעלת "הבנה" אמיתית.
אין קשר בין יכולת פיזית ליכולת רוחנית.ואגב,
האם מופרך לך באותה מידה שהמדע יצליח לפתח חיקוי של יד, או רגל?
כי לדעתי, עגורן בנמל יכול לשאת מה ש20,000 ידיים לא,
גלגלים של משאית ישאו גם הם באין ערוך יותר מרגל,
וכנפיים של מטוס עושות מה ש50 נשרים לא יעשו.
לדעתי, כוח הבינה (בשונה מכוחות החכמה והדעת) הוא כח טכני למדי, שלא אמורה להיות בו עדיפות לאדם על פני שאר הבריאה.
אם מפריע השם "בינה " כי זה מושג נשגב, תבחר לקרא לה "עוזר לוגי" השם בסה"כ מתורגם מאנגלית ששם כוונתו לחכמה הסתברותית ולא לבינה העליונה, זה לא מהותי!אין קשר בין יכולת פיזית ליכולת רוחנית.
גם קוף מטפס גבוה יותר, וסוס רץ מהר יותר, וכו' וכו'
טרם זכיתי לדעת, מהו כוח הבינה.
מה שכן ידוע לי, שהיא אחת מג' ספירות העליונות.
וזה מספיק לי בשביל להבין, שיש פה עומק שאני לא מבין....
ולכן לדעתי עדיף להשתמש במושג AI ולא "בינה" מלאכותית. כדי שלא לבוא לידי טעות.
בקצרה ממש: כח החכמה מתואר בקבלה: "ברק המבריק".אין קשר בין יכולת פיזית ליכולת רוחנית.
טרם זכיתי לדעת, מהו כוח הבינה.
מה שכן ידוע לי, שהיא אחת מג' ספירות העליונות.
וזה מספיק לי בשביל להבין, שיש פה עומק שאני לא מבין....
ולכן לדעתי עדיף להשתמש במושג AI ולא "בינה" מלאכותית. כדי שלא לבוא לידי טעות.
זהו, שאתה קצת ממעיט בחומרת העניין, לנושא הזה לא יעזור הבנה בנבכי הבינה המלאכותית... לזה צריך טיפה הבנה בנפש, והמציאות מוכיחה שלא משנה כמה ידגישו לא להסתמך על כלי הבינה המלאכותית, אנשים נוטים לסמוך עליהם בעינים עצומות, מעורכי דין ועד רופאים, וכמובן האדם הנורמלי.4. הסכנה בפסיקת הלכות: עם טענה זו אני מסכים, אם כי איני סבור שמפני זה כדאי להימנע מלהשתמש בכלי. אולי יש מקום לבקש מהמפתחים שידגישו יותר את אי היותו פוסק.
נראה שלא הבנת את דבריי. כמובן שאין להסתמך על הבינה בפסיקה הלכתית, כפי שנימקת היטב.זהו, שאתה קצת ממעיט בחומרת העניין, לנושא הזה לא יעזור הבנה בנבכי הבינה המלאכותית... לזה צריך טיפה הבנה בנפש, והמציאות מוכיחה שלא משנה כמה ידגישו לא להסתמך על כלי הבינה המלאכותית, אנשים נוטים לסמוך עליהם בעינים עצומות, מעורכי דין ועד רופאים, וכמובן האדם הנורמלי.
אין ספור סיפורים על עורכי דין ושופטים שבדיונים בבית משפט! מצטטים פסקי דין של היו ולא נבראו על סמך הבינה... אין ספור פעולות והחלטות רפואיות שגויות שמתרחשות חדשות לבקרים, ורק לא מזמן פורסם על נערה שהוכשה מנחש ארסי והמסוכן ביותר בארץ אחרי שהבינה התעקשה שהנחש איננו ארסי.
ההלכה והתורה היא נושא עדין פי אלף מהמשפט והרפואה, כל נושא בו תלוי בסברות דקות ובחילוקים שניתן כוח לחכמי התורה לשאת ולתת בהם, (וזהו גם כוח סגולי, כמבואר בספרים), וכל שותפות בהחדרת הבינה לעולם התורה וההלכה נושאת בחובה סכנה גדולה, למצפון של המפתחים אולי יעזור כשידגישו שהAI אינו פוסק, אבל האמת היא שקשה לחשוב על מכשול גדול ורחב יותר מזה.
ומעשים שבכל יום על מכשולים (לפעמים גם בעניני כרת...) שיש לאנשים שסמכו על גוגל, וק"ו בן בנו של ק"ו המכשולים שיצאו מכלי כזה!
תקרא שוב את דבריי, אני חושב שפשוט לא יעזור שידגישו את העניין, אנשים סומכים על הבינה בענייני חיים ומות על אף ששוב ושוב מתפרסמים סיפורים על הסכנה שבזה.נראה שלא הבנת את דבריי. כמובן שאין להסתמך על הבינה בפסיקה הלכתית, כפי שנימקת היטב.
אני כתבתי, שכדאי שיוצרי המערכת ידגישו יותר נקודה זו. שלא ייגרם מכשול.
שכוייח.בקצרה ממש: כח החכמה (באדם) הוא כח ההמצאה. הוא מתואר בקבלה: ברק המבריק. כח זה לא שייך כמובן שיהיה במכונה. אמיתית עניינה של המצאה, הוא משהו שמגיע ממקום אחר, שלא היה קיים בגדרי הממציא. המצאה שנוצרה רק מחיבור עובדות ידועות, ראויה אליבא דאמת להיקרא בשם בירור.
כח הבינה לעומ"ז רק לוקח את נקודת החכמה, ומפתח ומעבד אותה. ע"ד משל: אתה לומד עם החברותא, ומתקשים בהבנת דברי אחד הראשונים. אתה מתרכז כל כולך בעניין, מתייגע להגיע לתירוץ, ולפתע זועק: הבנתי!. החברותא מיד שואל: מה הבנת?. אתה תענה: רגע אחד! אני צריך לעבד את זה. זה המחשה לאופן הפעולה של חכמה ובינה. חכמה - נקודת ההברקה, בינה - עיבוד הנקודה לכדי הבנה. כמו"כ גם השוואת מקורות וסתירה ביניהם תהווה בינה, וכהנה וכהנה. בינה- מה שבתחום הסקת המסקנות והעיבוד האנושי. חכמה - הכוח העל טבעי.
אפשר גם להתייחס בכבוד, ולנהל דיון בצורה עניינית ומכבדת.שכוייח.
שיעורים על ספירת הבינה, אחפש לי במקום אחר.
אפשר גם להבין שיש דברים שלא מבינים.
מחילה על הניסוח.אפשר גם להתייחס בכבוד, ולנהל דיון בצורה עניינית ומכבדת.
אתה העלית "הצעת תיקון" לשם "בינה מלאכותית" - על כך הערתי, שאין הכרח לשנות.
אתה יכול להסכים, וגם יכול שלא.
אך ניסוח כזה לא מכבד.
נכתבה בתגובה לזה -טרם זכיתי לדעת, מהו כוח הבינה.
מה שכן ידוע לי, שהיא אחת מג' ספירות העליונות.
וזה מספיק לי בשביל להבין, שיש פה עומק שאני לא מבין....
לדעתי, כוח הבינה (בשונה מכוחות החכמה והדעת ואכמ"ל) הוא כח טכני למדי, שלא אמורה להיות בו עדיפות לאדם על פני שאר הבריאה.
המושג אומר שמי שאוסר יכול להיות שזה נובע מזה שהוא לא דקדק ובירר ולא כי ככה צריך להיותנו באמת, המושג כוח דהתירא עדיף, מהווה את הראיה הגדולה נגד הטיעון שלך, הוא בא לומר שבשביל להתיר נדרש כח גדול יותר מלאסור.
אני עובר על האשכול בעיון,
ולא מצליח להתחיל להבין על מה יצא הקצף?
אחלק את הטענות שנשמעות כאן, לחמישה זרמים:
1. טענת "יודעי דעת עליון" (האמת שמתחילה לא ראיתי טעם להתייחס לתגובות אלו, אך מכיון שראיתי שממשיכים לדבר בסגנון זה, נדרשתי לדבר): "אוי לנו שכך עלתה בימינו!!!!!!!!! הגענו למצב שכבר א"א לרדת יותר!!!!" "איסור תורה להשתמש בכלים ״התורניים״ הארורים הללו!", "ס"ת שכתבו מין", "הכלים של הבינה יכבשו בסערה את עולם התורה עד שידיחו את הדור כולו, לא פחות !!! אוי לנו שכך עלתה בימינו !!" - (אולי ניתן ללמד על הכותבים זכות, שאינם מכירים בחומרתו של "איסור תורה" - או שמא בשעת כתיבת הדברים ה"לב חכם לימינו" שלהם, היה שרוי בתרדמת קלה..)
2. הגישה הרדיקלית: "יש היום מספיק ספרי לימוד.. ואם זכיתם ללמוד את כולם תעשו חזרה…" "כבודו מכיר את ספר קובץ מפרשים? אחריי שכבודו יסיים אותו בע״פ ואת כל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים- (כמובן שבע״פ) אז שישתמש בבינה המלאכותית לשימוש תורני…" - זה בערך כמו לומר, " למה הינך לובש גרביים, כבר מיצית עד תום את לבישת המכנסיים?" - כלי הבינה, במהותו - לא נועד להוסיף עוד חיבורים ופירושים, וככל הנראה זו גם לא הייתה כוונת המפתחים. הכלי נועד לשמש כעין חברותא, לרדת בעזרת שיח ומשא ומתן בין האדם למכונה, לעמקי ושרשי ההלכות. קובץ המפרשים, כלל אינו צועד על אותו נתיב - הוא בא לעולם על מנת להביא לך את דברי ענקינו ככתבם וכלשונם. וכך בדיוק כשם שחברותא אינה סותרת ללימוד דברי המפרשים, ולהיפך! - הבינה תוכל רק להוסיף בלימוד באורך, רוחב ועומק.
3. הגישה האקדמאית: "מודל שפה הוא בסך הכל מודל סטטיסטי שיכול לחזות את המילה הבאה על פי סטטיסטיקה בהתבסס על המילים הקודמות, אין לו שום סברא, הוא לא מבין ולא חושב, הכל זה מילים בעלמא. הוא בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק." - אכן מרשים מאד השימוש במילים כמו "מודל", "סטטיסטיקה", וכו' - אך הטענה איננה נכונה בעליל. אופן לימוד הבינה הוא אכן על סמך הסתברויות סטטיסטיות, אך גם מוח האדם פועל בצורה דומה. לדוג': כדי ללמד את הבינה מהי חתולה, מוצגות לה אלף תמונות של חתולים. המחשב משווה בין התמונות, ומוצא את ה"צד השווה" ביניהם, ואיפה יכולה להיות גם קולתו של זה - שלא כחומרתו של זה, והנה יש לנו מערכת לזיהוי חתולים. איך תינוק לומד מה זה חתול? אם יראה חתול רק פעם אחת, אזי יתכן שגם לפיל בגן החיות יקרא חתול. לאחר שהתינוק רואה מינים, צבעים וגדלים שונים של חתולים, וכן רואה פילים, נבנית במוחו מערכת דומה לזו שהופקה במחשב. זה נקרא סטטיסטיקה. זה ברובד הפשוט ביותר. אך גם ההבנה שלה פועלת כך, בדומה להבנת האדם (כל אחד יכול לנסות בעצמו לשאול חידות היגיון את הבינה, שיפתרו ב99.9 מהאחוזים בצורה מדוייקת. זאת, כמובן, מכיון שהבינה לא "בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק", אלא כלי שמבין. [ ברור ופשוט, עד כדי אצ"ל, שאין ולא תהיה לבינה תודעה. כי אין כלל קשר בין הדברים ואכמ"ל].
4. הסכנה בפסיקת הלכות: עם טענה זו אני מסכים, אם כי איני סבור שמפני זה כדאי להימנע מלהשתמש בכלי. אולי יש מקום לבקש מהמפתחים שידגישו יותר את אי היותו פוסק.
5. החרטטת: ידועה נטייתה של הבינה להמציא ולצטט מקורות שלא קיימים, מספרים שלא היו ולא נבראו. מה שמהווה כמובן בעיה חמורה לניסיון להיעזר בה בלימוד. אך כבר קדמני משתמש אחר כאן בשרשור (פנחס ציור עיפרון) בעקירת טענה זו ככל הנוגע למערכות מסוג זה: "לAI אין דעות אלא הכול זה עניין של חישוב מה היא המילה הבאה הכי מתאימה ואם הדאטה שלו מבוסס על חומר מספיק טוב ומזוקק (לדוגמא אוצר החכמה ) אז זה אין סיבה שהוא יגיד שטויות" - כנראה בחוש למי שניסה קצת להשתמש במערכת.
ממתינים...אך אף על פי האמור לעיל - יש מקום רב לשיפור במערכת, עד כדי כך שבמצבה הנוכחי יעילותה מוטלת בספק.
בעזרת השם המשך יבוא במאמר ביקורת , אך לא בתור ניגוח כי אם "מקלקל ע"מ לתקן".
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים

Reactions: שמואלזון ו-שמור לי2 //