- הוסף לסימניות
- #1
הסבא שמגיע לזמר ומודיע לו להנמיך כאילו מנמיכים במיקרופון שלו (או שהוא חושב שזה בקול מידי כי הזמר צועק חזק לתוך המיקרופון? צריך עיון)
הילד שמקפיד לעבור את כל המעגלים ולהרוס את הקצב למען הסר ספק שיהיה איזשהו מעגל שישרוד.
השמן שאחרי סיבוב אחד צונח באפיסת כוחות על כיסא כשמזיעתו הניגרת היה אפשר למלאות את הכינרת (לא באמת, פוי!)
הרזה שמתזז מתחילת החתונה ועד סופה בלי מאמץ והשמן הנ"ל מסתכל עליו בעיניים כלות.
הבחור שכל רגע ניגש לתמורת ומסמן להם עם ידיו תנועות הקפצה שהרי בלעדיו שום דבר לא יזוז.
הבחור שבכל פעם שנכנס אדם מעל גיל ארבעים ושמונה/בעל זקן מלבין רץ בהיסטריה לתזמורת לעבור ל'ימים' בדחיפות.
הבחור שכל רגע מושיב את החתן על כיסא למרות התנגדותו הנחרצת של הנ"ל.
המסכן שכל רגע נתקע ברגליים של ההוא שרוקד לידו.
הדוד שעומד בצד ומוחה כפיים בחיוך רחב.
השמן מלמעלה שמסיים סיבוב נוסף בקריסה טוטאלית אבל טורח לסמן בידיו לרוקדים להמשיך לרקוד (הרי אם לא, ברור שכולם יבואו איתו לשבת בצד...)
הבחור שלא משאיר דקה שבה הציבור ישכח חס וחלילה שהוא יודע לרקוד קדאצ'ק'ה.
הבחור שאת הריקוד במעגל חייב לקפץ בתנועות הכי עדכניות לאומללותם של העומדים לצדדיו.
התימני שמדגים בצד לאיזה מישהו איך נראה ריקוד תימני אמיתי.
הנמוך שבריקוד רכבות נתקע מאחורי האדם הכי גבוה באולם.
ההוא שלא מצליח לעמוד בקצב ריצת הרכבות ובגללו כל האולם מתמלא בשברי רכבות מה שגורם לו מראה של סוריה פוסט מלחמת האזרחים.
הדוד הרציני שעושה מעגל של אנשים שרוקדים כמו פעם.
ההוא בתוך המעגל של הדוד הרציני שבכל פעם מעיף את הרגל גבוה יותר מהפעם הקודמת.
הדוד הנ"ל שדורש לעומדים סביבו על הריקודים הזוועתיים והשירים הגרועים שנכנסו לתוך מחננו משל היה מוטקה בלוי בשיאו.
פרקי התהילים של אם החתן שמסתכלת מעזרת הנשים על ההוא שמקפץ עם בנה על כתפיו לקול עידודם של חבריו.
ה'מזמור לתודה' של ההוא שהרים את החתן על הכתפיים ברגע שבו הציבור סוף סוף אישר לו להוריד אותו מעל כתפיו הדואבות.
הילד שמקפיד לעבור את כל המעגלים ולהרוס את הקצב למען הסר ספק שיהיה איזשהו מעגל שישרוד.
השמן שאחרי סיבוב אחד צונח באפיסת כוחות על כיסא כשמזיעתו הניגרת היה אפשר למלאות את הכינרת (לא באמת, פוי!)
הרזה שמתזז מתחילת החתונה ועד סופה בלי מאמץ והשמן הנ"ל מסתכל עליו בעיניים כלות.
הבחור שכל רגע ניגש לתמורת ומסמן להם עם ידיו תנועות הקפצה שהרי בלעדיו שום דבר לא יזוז.
הבחור שבכל פעם שנכנס אדם מעל גיל ארבעים ושמונה/בעל זקן מלבין רץ בהיסטריה לתזמורת לעבור ל'ימים' בדחיפות.
הבחור שכל רגע מושיב את החתן על כיסא למרות התנגדותו הנחרצת של הנ"ל.
המסכן שכל רגע נתקע ברגליים של ההוא שרוקד לידו.
הדוד שעומד בצד ומוחה כפיים בחיוך רחב.
השמן מלמעלה שמסיים סיבוב נוסף בקריסה טוטאלית אבל טורח לסמן בידיו לרוקדים להמשיך לרקוד (הרי אם לא, ברור שכולם יבואו איתו לשבת בצד...)
הבחור שלא משאיר דקה שבה הציבור ישכח חס וחלילה שהוא יודע לרקוד קדאצ'ק'ה.
הבחור שאת הריקוד במעגל חייב לקפץ בתנועות הכי עדכניות לאומללותם של העומדים לצדדיו.
התימני שמדגים בצד לאיזה מישהו איך נראה ריקוד תימני אמיתי.
הנמוך שבריקוד רכבות נתקע מאחורי האדם הכי גבוה באולם.
ההוא שלא מצליח לעמוד בקצב ריצת הרכבות ובגללו כל האולם מתמלא בשברי רכבות מה שגורם לו מראה של סוריה פוסט מלחמת האזרחים.
הדוד הרציני שעושה מעגל של אנשים שרוקדים כמו פעם.
ההוא בתוך המעגל של הדוד הרציני שבכל פעם מעיף את הרגל גבוה יותר מהפעם הקודמת.
הדוד הנ"ל שדורש לעומדים סביבו על הריקודים הזוועתיים והשירים הגרועים שנכנסו לתוך מחננו משל היה מוטקה בלוי בשיאו.
פרקי התהילים של אם החתן שמסתכלת מעזרת הנשים על ההוא שמקפץ עם בנה על כתפיו לקול עידודם של חבריו.
ה'מזמור לתודה' של ההוא שהרים את החתן על הכתפיים ברגע שבו הציבור סוף סוף אישר לו להוריד אותו מעל כתפיו הדואבות.
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים


Reactions: איש ישראלי, שמח-לעזור, רעננה ועוד 8 משתמשים11 //