שיר הראני

  • הוסף לסימניות
  • #1
וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְהַבְּרָקִים
אִם לֹא תָּמִיד
אָז לִפְרָקִים
וְאִישׁוֹנָם רָחָב כַּיָּם
כְּרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל יָם

וְרַק אֲנִי חוֹפֵשׂ דַּרְכִּי בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל
אֵשׁוּת סוּמָא
בֵּיתִי אָפֵל
עוֹמֵץ לְבָבָתִי חִנָּם
לִמְקוֹם שָׁרוּ בּוֹנַנְתִּי וְאֵינָם


כֻּלָּם שׁוֹמְעִים דִּבְּרוֹת מִתּוֹךְ הָאֵשׁ
וְלִבָּם
הוֹמֶה גּוֹעֵשׁ
טַל תְּחִיָּה לַשְּׁחוּחִים
הֶמְיַת שִׁירַת הַמַּלְאָכִים

וּבְאָזְנַי דְּמָמָה דַּקָּה זוּלָתִי קוֹל קוֹרֵא
אַל תַּעֲלֶה בָּהָר
כִּי יָרָה תִּיָּרֶה
הַס דּוּמָם אַף מִלְּחִישָׁה
לֹא עֲנוֹת גְּבוּרָה אוֹ חֲלוּשָׁה


אַחִים הָיוּ לִי אֶבְיוֹנִים בַּעֲלֵי מוּמִים
חוֹבְשֵׁי כְּתָרִים עַתָּה
גּוּפָם תָּמִים
אֲשֶׁר הָיוּ דַּלֵּי דַּלִּים
בִּלְבוּשׁ לָבָן מְחוֹלְלִים

עוֹדִי נוֹקֵשׁ עַל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן
מַמְתִּין לִמְחִילָה
וְהָיָה לִי עֵדֶן
עוֹד נוֹפֶפֶתּ לָהּ תִּקְוַת שָּׁנִי
אוּלַי יָחוּס עַם... אָנִי
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מדהים.
כל כך כנה ובגובה העיניים.
אהבתי את המתכונת של הם - אני - הם - אני, מבנה יפהפה.
ובעיקר אהבתי את חוסר ההתיימרות, האמיתיות שבשיר. מילים גבוהות אבל מובנות ואמיתיות, גורמות להתחבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וואו, עבר כ"כ הרבה זמן מאז שהעליתי פה שיר עם פירושיר.
Enjoy! dyon



לפעמים אדם נמצא במוחין דקטנות, ימים בהם הוא לא חווה חוויות רוחניות.
ובלבו בוערת כמיהה להרגיש מעט, לחוות, כמו פעם.
בית ראשון - מתאר מזוית של 'ראיה' את חוויתו של נשוא השיר לעומת כל מי שסביבו.
בית שני - כנ"ל, אך מזוית של שמיעה. כשבסוף הבית נוספת לו גם תחושת דחייה בבחינת 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה'' (שמואל א כו יט).
בית שלישי - מתאר את אלו שהיו באותו מצב כמוהו, אך כבר התקדמו הלאה ורק הוא נשאר נטול חיות. ומאידך, זה עצמו נוטע תקווה שהמצב עוד ישתנה.
אמן.

חריזה: א-ג, ד-ה.
שדה סמנטי: מתן תורה.




וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְהַבְּרָקִים - ע"פ שמות כ יד.
אִם לֹא תָּמִיד
אָז לִפְרָקִים
- גם אם לא כל הזמן - לפחות בחלקו הם חווים את החוויה הרוחנית הזו.
וְאִישׁוֹנָם רָחָב כַּיָּם
כְּרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל יָם
- ע"פ 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי', שזכו אפילו השפחות לגילוי שכינה במדרגה מאד גבוהה.

וְרַק אֲנִי חוֹפֵשׂ דַּרְכִּי בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל - השאלה מ'ומשה ניגש אל הערפל' (שמות כ יז)
אֵשׁוּת סוּמָא - 'אשות' הוא חולד עיוור (מועד קטן ו: ) שלא רואה לעולם את אורה של השמש. כך מרגיש נשוא השיר לעומת כולם שעיניהם פקוחות ונהנים מאור החמה.
בֵּיתִי אָפֵל - 'והאי דניידי עינייהו משום דדיירו בבית אפל' [-והסיבה שעיניהם נדות ונעות משום שגרים בבית נטול חלונות] (ברכות נט: ).
עוֹמֵץ לְבָבָתִי חִנָּם - 'עומץ' במשמעות של צמצום העינים על מנת לראות טוב יותר. 'לבבתי' - את בבת העין. כלומר - מצמצם את עיני בנסיון לראות טוב יותר, אך לחינם.
לִמְקוֹם שָׁרוּ בּוֹנַנְתִּי וְאֵינָם - 'שרו' במשמעות של ראיה כמו 'מגבעות אשורנו' (במדבר כג ט). 'בוננתי' כמו התבוננתי. כלומר, התבוננתי גם אני למקום אליו כולם הסתכלו, אך 'ואינם' - לא ראיתי דבר. השאלה מ'והתבוננת על מקומו ואיננו' (תהלים לז י)


כֻּלָּם שׁוֹמְעִים דִּבְּרוֹת מִתּוֹךְ הָאֵשׁ - ע"פ 'ודבריו שמעת מתוך האש' (דברים ד לו)
וְלִבָּם
הוֹמֶה גּוֹעֵשׁ
טַל תְּחִיָּה לַשְּׁחוּחִים
- הדיבורים הנשמעים באזניהם מחיים אותם.
הֶמְיַת שִׁירַת הַמַּלְאָכִים

וּבְאָזְנַי דְּמָמָה דַּקָּה זוּלָתִי קוֹל קוֹרֵא
- השאלה ממלכים (א יט יב) ודברים (ד יב)
אַל תַּעֲלֶה בָּהָר
כִּי יָרָה תִּיָּרֶה
- ע"פ 'השמרו לכם עלות בהר וגו' או ירה יירה' (שמות יט יב-יג)
הַס דּוּמָם אַף מִלְּחִישָׁה
לֹא עֲנוֹת גְּבוּרָה אוֹ חֲלוּשָׁה
- השאלה מ'אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושה' (שמות לב יח)


גם מי שבעבר היו כמוני ולא חשו בדבר, כיום הם כבר זכו לכך ורק אני נותרתי בודד באפלה.
אַחִים הָיוּ לִי אֶבְיוֹנִים בַּעֲלֵי מוּמִים - השאלה מהירפאות החולים במתן תורה.
חוֹבְשֵׁי כְּתָרִים עַתָּה - כהמשך למשל, שאחרי מתן תורה זכו ישראל לכתרים.
גּוּפָם תָּמִים - גופם שלם ונטול מום.
אֲשֶׁר הָיוּ דַּלֵּי דַּלִּים - אלו שהיו עניים בדעת בדרגה הכי נמוכה המכונה 'דלי דלות' (כריתות י: ).
בִּלְבוּשׁ לָבָן מְחוֹלְלִים - זכו עתה לבגדי לבן המסמלים את השלמות והזכות הרוחנית. השאלה מ'ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים' (תענית כו: )

ואילו אני -
עוֹדִי נוֹקֵשׁ עַל שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן - עודני ממתין מחוץ לשערי גן העדן.
תרגום של Knockin' on Heaven's Door, (שיר של ב.ד.)
מַמְתִּין לִמְחִילָה - דו משמעי - א. סליחה, כלומר ממתין לסליחת הקב"ה ושיבה אליו. ב. חתירה באדמה, כלומר דרך לעקוף את השערים הנעולים בפני.
השאלה מבקשת המחילה של היינריך הרביעי מול שעריה הסגורים של טירת קנוסה.
וְהָיָה לִי עֵדֶן
עוֹד נוֹפֶפֶתּ לָהּ תִּקְוַת שָּׁנִי
- התקוה קיימת. השאלה מ'את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון' (יהושע ב יח).
אוּלַי יָחוּס עַם... אָנִי - השאלה מ'אולי יחוס עם עני ואביון' (מתוך פיוט 'מלאכי רחמים')
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
@דיונון תוכל רק להסביר לי את המבנה בבקשה?!
שורה א' ארוכה, ב' וג' קצרות, וא' מתחרז עם ג'.
מה בעצם מונע ממני לאחד את שורות ב' וג', שאיני רואה סיבה תחבירית לחלקם (בניגוד לשאר החיתוכים)?
והאם זה לא נכון יותר בשביל המקצב של החרוז.

האמת היא, שבמצב הנוכחי לא מפריעה לי אריכות השורה הראשונה, משום מה. בעוד שבאיחוד השורות, יהיו שתי הראשונות למעמסה.

החכימני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה בעצם מונע ממני לאחד את שורות ב' וג', שאיני רואה סיבה תחבירית לחלקם (בניגוד לשאר החיתוכים)?
א. אה"נ. ב. לא בכולם זה נכון תחבירית כמו למשל כאן -
וְרַק אֲנִי חוֹפֵשׂ דַּרְכִּי בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל
אֵשׁוּת סוּמָא
בֵּיתִי אָפֵל

עוֹמֵץ לְבָבָתִי חִנָּם
לִמְקוֹם שָׁרוּ בּוֹנַנְתִּי וְאֵינָם

והאם זה לא נכון יותר בשביל המקצב של החרוז.
כאן נגעת בנקודה.
נסה לקרוא ולהטעים את המילים עם ובלי חלוקה לשתי שורות.
כמו כן לגבי אריכות השורה הראשונה, לטעמי האורך הזה עושה טוב לצליל של השיר.
אם אנסה להצביע על המבנה ופרשנותו אנסח זאת כך:
התחלה ארוכה שדוחפת הרבה מלל, ואחריה שתי אתנחתות קצרות.
ואז באה השורה הרביעית וכביכול נותנת משפט סיכום, ומיד אחריה 'נדחפת' השורה החמישית ומביעה גם היא את דעתה (חוץ משני הבתים האחרונים ששתי השורות האחרונות קשורות זו בזו).

לא תכננתי את המבנה הזה כך, אלא כך בערך יצאו הבתים הראשונים, אז המשכתי באותו קו.
(למה בערך? - כי תמיד יש 'שיפוצים' ושיופים ;)).

אני מאמין שאין 'מבנה טוב' - יש מבנה ש'טוב לו'.
כלומר, שלכל רעיון ומסר יש המנגינה והקצב שמתאימים לו.
טועמים, מוספים מלח, מדללים, זורקים חצי לפח, וכו'. אין מתכון מדויק.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
א. אה"נ. ב. לא בכולם זה נכון תחבירית כמו למשל כאן -



כאן נגעת בנקודה.
נסה לקרוא ולהטעים את המילים עם ובלי חלוקה לשתי שורות.
כמו כן לגבי אריכות השורה הראשונה, לטעמי האורך הזה עושה טוב לצליל של השיר.
אם אנסה להצביע על המבנה ופרשנותו אנסח זאת כך:
התחלה ארוכה שדוחפת הרבה מלל, ואחריה שתי אתנחתות קצרות.
ואז באה השורה הרביעית וכביכול נותנת משפט סיכום, ומיד אחריה 'נדחפת' השורה החמישית ומביעה גם היא את דעתה (חוץ משני הבתים האחרונים ששתי השורות האחרונות קשורות זו בזו).

לא תכננתי את המבנה הזה כך, אלא כך בערך יצאו הבתים הראשונים, אז המשכתי באותו קו.
(למה בערך? - כי תמיד יש 'שיפוצים' ושיופים ;)).

אני מאמין שאין 'מבנה טוב' - יש מבנה ש'טוב לו'.
כלומר, שלכל רעיון ומסר יש המנגינה והקצב שמתאימים לו.
טועמים, מוספים מלח, מדללים, זורקים חצי לפח, וכו'. אין מתכון מדויק.
בהצלחה.
אתיישב בדבר.
נהניתי מאד, כתמיד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

שלום לכולם,

אחרי שהסתכלתי בכמה אשכולות פה בפרוג, ובמקומות אחרים,

שמתי לב , שיש מאוד חסר בתחום של הפרעות קשב למבוגרים .

משום מה אצל הילדים כל התחום הרבה יותר נפוץ ומוכר, ויש הרבה יותר מענה.

התחום של הפרעת קשב למבוגרים אמנם בשנים האחרונות הרבה יותר מדובר , אבל עדיין יש הרבה מאוד חסר במידע , בניסיון, ובהכרות עם הענין( גם בציבור הכללי , אבל הרבה יותר בציבור החרדי)

לכן ראיתי לנכון לפתוח אשכול בנושא.
אשמח מכל מי שקשור לתחום במישרין או בעקיפין שירשום פה:

* תרופות חדשות שנכנסו לסל התרופות בתחום הפרעת הקשב.
*חידושים בתחום התרופות, השפעתם, תופעות לוואי שאלות בנושא וכד'.
* טיפול על ידי אימון אישי למבוגרים עם קשב-
אשמח מאוד לשמוע ממי שמכיר , התנסה ויודע.
סוגי טיפול, מטפלים מומלצים,( שימו לב רק לתחום הספציפי הזה , לא מטפלים לילדים)
ובכלל חוות דעתכם על התחום של הטיפול הלא תרופתי והטיפולי בתחום הזה.

ובעזרת השם, שיהיה האשכול הזה לסיוע ותועלת לכל הצריכים לכך!!!
כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
7 תגובות
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה