הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
"שוב רחלי הורידה?" נאנחה האֵם המודאגת "מה יהיה הסוף איתה? אתה לא חושב שהיא מדי בררנית?" נשאה עיניים לבעלה.
"היא פשוט לא מוכנה להתפשר על פחות מהדֶבֶּסְט" השיב הבעל, "כמו אבא שלה..."
"נו באמת. היא כבר נפגשה עם השפיצים של עולם הישיבות. את כולם היא הורידה אחרי פגישה או שתיים. למי בדיוק היא מחכה? אני מתחילה להיות מודאגת. היא לא הולכת ונעשית צעירה".
"יהיה טוב, בעזרת ה'".
"מה אני מבקשת? רק לראות אותה כבר מתחת לחופה".
"יודעת מה? שבוע הבא אני אמור לפגוש את אחד מראשי הישיבות שאני תורם להן בקביעות סכומים גדולים. הוא חייב לי הרבה, בלי התרומות שלי יש מצב שהישיבה שלו הייתה קורסת. אני אבקש ממנו שיביא לי את הבחור המובחר ביותר בישיבה. אחד כזה תותח שאפילו רחלי לא תמצא על מה להוריד אותו..."
"ערב טוב" נכנסה לפתע רחלי לחדר, במבט חולמני אופייני.
"הו, חבל שלא דיברנו על המשיח", אמרה אמא. "בדיוק אני ואבא מדברים עלייך".
"מה דיברתם עלי?"
"שום דבר. קצת על השידוכים שלך".
"מצוין. בדיוק על זה רציתי לדבר איתכם. אתם שומעים? חשבתי על איזה רעיון מסוים..."
"נו?"
"רעיון לשידוך".
"את חשבת? בתור מה?"
"חשבתי על מישהו שאולי יוכל להתאים לי".
"מאיזו ישיבה הוא? את יודעת שיש לאבא קשרים טובים עם הרבה ראשי ישיבות. הוא בטח יכול לברר עליו".
"זהו.. הוא לא בדיוק לומד בישיבה. הוא לא בַּגיל".
"מה זאת אומרת? בן כמה הוא?"
"38".
"אוי רחלי, את והרעיונות שלך", אמרה אמא בחיוך עייף. "אמנם גם את כבר מזמן לא בת שמונה-עשרה, אבל אין סיבה שתקחי בחור בן 38".
"על גיל לא הייתי פוסל על הסף", אמר האב. "מה הוא עושה?" בירר, "לומד בכולל? שמעתי שיש בחורים מבוגרים שלומדים לרבנות ועושים הרבה שטייגען".
"לא ממש לומד. הוא עובד משק".
"עובד?!" התכרכמו פניה של האם. "לא נשמע לי בכלל. מי חשב להציע לך את זה?"
"בטח בחור יחסן, אה?" אמר האב. "אנשים חושבים שבגלל שאנחנו מיוחסים אנחנו מוכנים להסתפק רק בייחוס ולהתעלם מכל שאר הנתונים".
"לא, הוא לא מיוחס. אבא שלו גֵר נראה לי".
"בקיצור, תגידי למי שהציע לך את זה שזה לא על הפרק"
"כבר אמרתי לו תשובה חיובית".
"תגידי, נפלת על הראש?"
"אמרו לי שיש לו לב זהב".
"מה קשור לב זהב? את השפיצים של עולם הישיבות שאני מביא לך את מורידה, ופתאום את מדברת איתי על רווק מבוגר עם לב זהב".
"שבוע הבא אבא יפגוש איזה ראש ישיבה שיש לו בחורים ממש מצוינים", אמרה האם. "אולי תחכי לשמוע מה יש לו להציע?"
"אני רוצה שנבדוק קודם את האפשרות שאני הצעתי" התעקשה רחלי.
"לא יקום ולא יהיה" דפק האב על השולחן. "לא בא בחשבון. אין מצב בעולם שעובד מטבח מזדקן יהיה בכלל רשום באותו עמוד מאורסים בעיתון יחד עם הבת המיוחסת, העשירה, המוצלחת והמפורסמת שלי - רחלי שָׂבוּעַ"
"היא פשוט לא מוכנה להתפשר על פחות מהדֶבֶּסְט" השיב הבעל, "כמו אבא שלה..."
"נו באמת. היא כבר נפגשה עם השפיצים של עולם הישיבות. את כולם היא הורידה אחרי פגישה או שתיים. למי בדיוק היא מחכה? אני מתחילה להיות מודאגת. היא לא הולכת ונעשית צעירה".
"יהיה טוב, בעזרת ה'".
"מה אני מבקשת? רק לראות אותה כבר מתחת לחופה".
"יודעת מה? שבוע הבא אני אמור לפגוש את אחד מראשי הישיבות שאני תורם להן בקביעות סכומים גדולים. הוא חייב לי הרבה, בלי התרומות שלי יש מצב שהישיבה שלו הייתה קורסת. אני אבקש ממנו שיביא לי את הבחור המובחר ביותר בישיבה. אחד כזה תותח שאפילו רחלי לא תמצא על מה להוריד אותו..."
"ערב טוב" נכנסה לפתע רחלי לחדר, במבט חולמני אופייני.
"הו, חבל שלא דיברנו על המשיח", אמרה אמא. "בדיוק אני ואבא מדברים עלייך".
"מה דיברתם עלי?"
"שום דבר. קצת על השידוכים שלך".
"מצוין. בדיוק על זה רציתי לדבר איתכם. אתם שומעים? חשבתי על איזה רעיון מסוים..."
"נו?"
"רעיון לשידוך".
"את חשבת? בתור מה?"
"חשבתי על מישהו שאולי יוכל להתאים לי".
"מאיזו ישיבה הוא? את יודעת שיש לאבא קשרים טובים עם הרבה ראשי ישיבות. הוא בטח יכול לברר עליו".
"זהו.. הוא לא בדיוק לומד בישיבה. הוא לא בַּגיל".
"מה זאת אומרת? בן כמה הוא?"
"38".
"אוי רחלי, את והרעיונות שלך", אמרה אמא בחיוך עייף. "אמנם גם את כבר מזמן לא בת שמונה-עשרה, אבל אין סיבה שתקחי בחור בן 38".
"על גיל לא הייתי פוסל על הסף", אמר האב. "מה הוא עושה?" בירר, "לומד בכולל? שמעתי שיש בחורים מבוגרים שלומדים לרבנות ועושים הרבה שטייגען".
"לא ממש לומד. הוא עובד משק".
"עובד?!" התכרכמו פניה של האם. "לא נשמע לי בכלל. מי חשב להציע לך את זה?"
"בטח בחור יחסן, אה?" אמר האב. "אנשים חושבים שבגלל שאנחנו מיוחסים אנחנו מוכנים להסתפק רק בייחוס ולהתעלם מכל שאר הנתונים".
"לא, הוא לא מיוחס. אבא שלו גֵר נראה לי".
"בקיצור, תגידי למי שהציע לך את זה שזה לא על הפרק"
"כבר אמרתי לו תשובה חיובית".
"תגידי, נפלת על הראש?"
"אמרו לי שיש לו לב זהב".
"מה קשור לב זהב? את השפיצים של עולם הישיבות שאני מביא לך את מורידה, ופתאום את מדברת איתי על רווק מבוגר עם לב זהב".
"שבוע הבא אבא יפגוש איזה ראש ישיבה שיש לו בחורים ממש מצוינים", אמרה האם. "אולי תחכי לשמוע מה יש לו להציע?"
"אני רוצה שנבדוק קודם את האפשרות שאני הצעתי" התעקשה רחלי.
"לא יקום ולא יהיה" דפק האב על השולחן. "לא בא בחשבון. אין מצב בעולם שעובד מטבח מזדקן יהיה בכלל רשום באותו עמוד מאורסים בעיתון יחד עם הבת המיוחסת, העשירה, המוצלחת והמפורסמת שלי - רחלי שָׂבוּעַ"
נערך לאחרונה ב:
