איך מנקדים "שקדי מרק"?

[בטלן]

איך מנקדים שקדי מרק

 

[געוואלדיג]

שִׁקְדֵי מָרַק

 

[אברהם]

לענ"ד שְׁקֵדֵי מָרַק

 

[עפרה]

דומני שמקובל שְׁקֵדֵי מָרָק

 

[געוואלדיג]

אברהם - קח דוגמא אחרת ממשקל זה, למשל "עָקֵב" - עִקְבֵי.
עפרה ניקדה מרק בשני קמצי"ן אולם במקרא אינו כן, שופטים ו, יט.

 

[אברהם]

ייתכן ואתה צודק אולם הדוגמא לא טובה כיון שהיא עם אות גרונית בתחילה.
בכל אופן בדקתי עכשיו במילון אבן-שושן והוא סובר כמוני (או שמא אני כמות&#1493.

 

[געוואלדיג]

זָקֵן, זְקֵנִים, אולם "זִקְנֵי". ואותו דבר - "שָׁקֵד" "שְׁקֵדִים" - "שִׁקְדֵי". ואם איני טועה, שו"א וצר"י הוא כאשר יש יו"ד נסתרת כמו פָּלִיט - פְּלֵטֵי.

 

[עפרה]

איני יודעת מה בקשר לתנ"ך, היום מקובל מרק בשני קמצי"ן, ושקדי בצירה בק'.
(מרק במשקל ממשקלי שמות העצם, ולא כניקוד פוע&#1500.

 

[געוואלדיג]

בטלן יודע לבד מה מקובל, הוא שאל איך הניקוד הנכון.

 

[אברהם]

עפרה, לענ"ד גם בתנ"ך אם זה היה בהפסק זה היה בשני קמצין, אולם באמצע משפט זה כך.
בתנ"ך הפסוק הוא "ואת המרק שפוך". אם היה כתוב "שפוך את המרק"! לענ"ד זה היה בשני קמצין.

 

[עפרה]

גם במקרה שתארת, אברהם, הרי שהניקוד 'האמיתי' של המילה הוא הניקוד שלא בסוף הפסוק. בסוף פסוק הניקוד יכול להשתנות, אבל אין הוא הניקוד הבסיסי של המילה.
ולא כך נהוג כיום.

 

[געוואלדיג]

עפרה ציינה הבדל ידוע בין שמות ופעלים, כאשר פעלים מבנין הקל בעבר נסתר הוא עם קמ"ץ ופת"ח, אבל בשמות יש כמה סוגים, או חמש נקודות דהיינו צר"י וסגו"ל, (עג&#1500 או שש נקודות (מלך, עב&#1491 או חול"ם סגול (אה&#1500, או חול"ם פתח (מהַ&#1500, או שני פתחי"ן כאשר האמצעית מאותיות הגרון (רעש, תח&#1514, או סגו"ל ופת"ח כאשר האחרון מאותיות הגרון, או שני קמצי"ן (יר&#1511
אולם כנראה שיש לפעמים משקל מיוחד כאשר האמצעית רי"ש כמו מרק, קרחת, צרעת שהיה צריך להיות בשני פתחי"ן כמו גבחת, ספחת, ולצורך הרי"ש הורחב לקמ"ץ.

 

[אברהם]

געוואלדיג, עפרה צדקה. מרק בתנ"ך קורן מופיע בשני קמצין... (למי שיש תנ"ך סימנים מוזמן לבדוק כיצד מנוקד שם ולומר לנ&#1493
שוב פעם המאגר הממוחשב הטעה אותנו...

בכל מקרה, עכשיו חידה:
מה הקשר בין מרק לעפרה?

 

[אפכא מסתברא]

שופטים ו,יא: "תחת האלה אשר בעפרה"... שם בהמשך (פס' יט,&#1499 נמצא המרק פעמיים. ואם כבר עליתי - אולי יש למישהו מושג למה בעברית החדשה יש רשימה שלמה של שמות במשקל פעֵל (עה"פ בציר&#1492 הניטים על דרך אֲבֵלֵי, יְשֵנֵי, חֲפֵצֵי בשעה שאין מקורם דווקא בפועל, כגון: בצק, יען, רחל ועוד .

 

[געוואלדיג]

געוואלדיג, עפרה צדקה. מרק בתנ"ך קורן מופיע בשני קמצין... (למי שיש תנ"ך סימנים מוזמן לבדוק כיצד מנוקד שם ולומר לנו)
שוב פעם המאגר הממוחשב הטעה אותנו...

מנחת שי שופטים ו, יט: והמרק שם בפרור - ברוב הספרי' כולו קמוץ וכן ואת המרק שפוך דבסמך ורד"ק כתב ונמצא המרק חציו קמץ וחציו פתח במקצ' הספרי' המדוייקים והוא שלא כמשפט השמות בזה המשקל וראיתי במחברת בן אשר שזוכר אותו בכלל הקמוצים ע"כ לשונו.

 

[אברהם]

אשריך, געוואלדיג!
תמשיך להחכים אותנו!!!

 

[געוואלדיג]

שופטים ו,יא: "תחת האלה אשר בעפרה"... שם בהמשך (פס' יט,כ) נמצא המרק פעמיים. ואם כבר עליתי - אולי יש למישהו מושג למה בעברית החדשה יש רשימה שלמה של שמות במשקל פעֵל (עה"פ בצירה) הניטים על דרך אֲבֵלֵי, יְשֵנֵי, חֲפֵצֵי בשעה שאין מקורם דווקא בפועל, כגון: בצק, יען, רחל ועוד .

אתה כנראה רוצה לומר ש"שקדי" אינה אלמנה...

 

[אפכא מסתברא]

בעניין ה"שקדי" - איך אתה מנקד "טמאי", "צמאי", והלוא יש לנו "יראי"?
חן-חן על כל הערותיך המחכימות!

 

[געוואלדיג]

הדוגמאות שנתת הם פעלים נגזרים מן שמות ולא שמות סמוכות, ועל כן מופיעים בשו"א וצר"י. כן נ"ל.

 

[אפכא מסתברא]

אתה כנראה רוצה לומר ש"שקדי" אינה אלמנה...

סליחה, לא שמתי לב שלא עניתי, ובכן בהחלט התכוונתי לכך, אבל גם מסקרן אותי מאד מה הביא את "ועד הלשון" לקבוע את הרשימה ההיא (היא ארוכה למדי) - נראה לי שזה ועד הלשון ולא האקדמיה, כי "חידוש" זה מופיע בספר ישן נושן שבידי משנת תשכ"ז. אולי יש ל"מעוף" משהו בניירות בעניין? תודה!