מידע שימושי לימודים מחר...

אבל לצערי אני לא סומכת על אלו שאמורים להיות אחראיים על ילדיי שאכן ימתינו בממ"ד עד להודעת שחרור.......
מנסיון מר....
לא נעים לומר אבל יכול להיות במוסדות הלימודים עוד כל מיני נזקים, ולא דווקא שברי ירוט.
ואם את לא סומכת על הצוות החינוכי, תעביר את הילדים מוסד מ ה ר,
זכותך, של לסמוך עליהם, אין מצווה ללכת אחריהם בעניים עצומות, אבל צריך לדעת שאם אי אפשר לסמוך עליהם אז צריך להזהר מאוד.
רק נקודה למחשבה.
 
@אמהלה מורה (כתבה באשכול מקביל)
כנראה מניסיון אישי ומרצון לחופש
חופש???
לא אצלי בבית.
אני מורה, ואמא, וערב פסח ומלחמה
פחות הייתי קוראת לזה חופש.
הלוואי שהייתי יכולה לחזור ללמד בבית הספר רגיל.
המציאות בביתי בשבועות האחרונים הייתה לא פשוטה בעליל.
לימודים בטלפון, תלמידות שבאות לביתי כי מתגעגעות/כי הזמנתי לקבל פרס/להראות מחברת פסח/סתם לבקר
טלפונים לאמהות, לתלמידות
ונסיון כושל לנקות לפסח
בעז"ה אולי נתחיל היום....
אז חופש- לא היה.
 
לא נעים לומר אבל יכול להיות במוסדות הלימודים עוד כל מיני נזקים, ולא דווקא שברי ירוט.
ואם את לא סומכת על הצוות החינוכי, תעביר את הילדים מוסד מ ה ר,
זכותך, של לסמוך עליהם, אין מצווה ללכת אחריהם בעניים עצומות, אבל צריך לדעת שאם אי אפשר לסמוך עליהם אז צריך להזהר מאוד.
רק נקודה למחשבה.
צודקת מאד!
אנחנו עם עיניים פקוחות ויד על הדופק
את החינוך נותנים בבית....
אין לנו אפשרויות להעביר מוסד, כאמור גרה בישוב. לא רלוונטי לשלוח לעיר הסמוכה.
 
אם לא הייתי יודעת להרגיע הייתי רצה ללמוד.
זו מנימום אחיות של מורה.
יש איזה קטע עם תהליך כזה שקרה בשנים האחרונות שהתפקיד של מורים ומורות קצת התבלבל ואיבד את המשמעות שלו. התפקיד של מורה הוא להקנות ידע. זה מה שהיא לומדת ועל זה היא מקבלת משכורת.
לאט לאט פתאום התחילו להכניס תחת תחום אחריותה המון המון דברים שהם לא מתפקידה וגם אף אחד לא מלמד אותה, ואיכשהו ההכלה הרגשית של התלמידים, והתמיכה הרגשית וכו' וכו' הפך לתפקיד העל של המורה. אבל זה לא נכון, ולא רק שזה לא נכון היא גם לא אמורה לדעת לתפקד במצבים רגשיים מורכבים.
והיות שמורה היא בהחלט דמות משמעותית, לכל בית ספר יש יועצת ופסיכולוגית בית ספרית שאמורות לתדרך אותם איך להתנהג מול ילדים עם קשיים מסויימים וכו', לגמרי לא מעבר.
מעבר לזה את לא יכולה לצפות ממורה להצליח לתפקד במצב חירום מאה ממאה. זה לא המקצוע שלה.
ראית פעם התקף חרדה? ניסית להרגיע מישהו כזה? גם אנשי מקצוע לא תמיד יצליחו.
אם מורה הייתה אומרת לך שהיא לא יודעת להקנות חומר, זאת הייתה בושה.
מורה שלא יודעת להרגיע ילד בהתקף חרדה היא בסך הכל אישה סבירה וממוצעת שלא יודעת לעשות דברים שחורגים מתחום הכשרתה, ממש כמו אמהות שלא יודעות להרגיע ילד בהתקף חרדה.
אולי את חושבת שראוי להכשיר מורות לעזרה נפשית ראשונה במצבי חירום, זה לא הופך את המורה לבושה.
 
וגם
סופר פתוח חייב, בכל אופן אוכל טיטולים מטרנה
קופת חוילם חייב
קניונים חייב, לאנשים יש אירועים, יש עולם. מעבר לזה שממוגן הכל.

לימודים לא חייב. מה מצער לשמוע. ילד ישרוד גם בלי ללמוד חשבון חודש.
הוא כן חייב שיגרה. וזה תפקיד האמא שהביאה אותו לעולם, לדאוג לשיגרה הזאת כמה שאפשר.
[להתלבש בבוקר, תפילה, ארוחת בוקר, משחק, למידה עצמאית, חברים, שעת קריאה, פחות שוטטות בפרוג.]
אפשר לקחת את התקופה הזו לחיזוק הקשר.
לבניית היל. לחשוף אותו לאפיה. לבנייה.

תהיו יצירתיות.
תהיו מורות לילדים שלכן. בקיצור...
כאמור, טיטולים מטרנה וכו' חייב.
כדי לספק את כל אלה צריך כסף.
ובשביל כסף- האמא צריכה לעבוד. ולא ממש פנויה לנהל בית ספר בבית.

בתקופה כזו הילדים חייבים להיות בבית, שם הם מרגישים הכי מוגנים!!!!
ילדים לא מרגישים מוגנים יותר בבית - כשההורים בעבודה.

מי שמסכנות בסיפור פה, זה המזכירות שעובדות בצורה מזעזעת מהבית, בשעות לא שעות צורות לא צורות ומקבלות משכורת מצ'וקמקת לפי שעות העבודה בפועל (שרק ד' יודע איך בדיוק אפשר לחשבן אותם...)
נכון לגמרי. מסכימה. כמו כל עובדת משרד. (לא כולן מקבלות 50K לחודש. יש גם שכר מינימום)
 
תפקיד של מורה הוא לא רק להעביר ידע.
הוא הרבה מעבר... וזה נושא מאד מאד כאוב.
קחו לדוג', מורות בציבור הכללי שצריכות לצאת להשתלמויות לשמוע הרצאות ולהתעדכן (וכמובן מקבלות על זה שכר ותשופרים).
בחינוך החרדי אין את זה, אין. כי אף אחד לא מעודד לזה, ואף אחד לא חושב על זה, וזה מצבנו העצוב כרגע.
חלק מזה שחשוב להעלות את שכר המורים (כתבתי באשכול אחר) הוא בדיוק בשביל זה.
חלום חיי הוא להיות מורה\ גננת.
אני עובדת במקצוע קרוב, כ"כ אוהבת לעזור לילדים, לראות שטוב להם. וחושבת בהחלט שתפקיד המורה\ הגננת כולל דברים נוספים.
וגם חושבת שצריך להקנות לה את הידע הזה, לתת על הדרכה וסיוע וכמובן- משכורת על זה.
לצערי בנתונים הנוכחיים של השוק- לא יכולתי להרשות לעצמי לעבוד במקצוע ההוראה.
אבל יום אחד אני אעשה את זה, (ואולי אדאג שעו כמה..)
וזו נקודה שמאד כואבת לי.
 
תפקיד של מורה הוא לא רק להעביר ידע.
הוא הרבה מעבר... וזה נושא מאד מאד כאוב.
קחו לדוג', מורות בציבור הכללי שצריכות לצאת להשתלמויות לשמוע הרצאות ולהתעדכן (וכמובן מקבלות על זה שכר ותשופרים).
בחינוך החרדי אין את זה, אין. כי אף אחד לא מעודד לזה, ואף אחד לא חושב על זה, וזה מצבנו העצוב כרגע.
חלק מזה שחשוב להעלות את שכר המורים (כתבתי באשכול אחר) הוא בדיוק בשביל זה.
חלום חיי הוא להיות מורה\ גננת.
אני עובדת במקצוע קרוב, כ"כ אוהבת לעזור לילדים, לראות שטוב להם. וחושבת בהחלט שתפקיד המורה\ הגננת כולל דברים נוספים.
וגם חושבת שצריך להקנות לה את הידע הזה, לתת על הדרכה וסיוע וכמובן- משכורת על זה.
לצערי בנתונים הנוכחיים של השוק- לא יכולתי להרשות לעצמי לעבוד במקצוע ההוראה.
אבל יום אחד אני אעשה את זה, (ואולי אדאג שעו כמה..)
וזו נקודה שמאד כואבת לי.
ברור שתפקידו של המורה הוא הרבה מעבר לקניית ידע.
אבל בעיני, בתחום הרגשי מורה אמור לדעת לתת מענה במקרים הפשוטים יחסית.
במקרים מורכבים יותר המורה חייב לדעת מתי הוא כבר לא יכול לתת מענה בעצמו, ולהפנות לגורמים המתאימים.

לכן בהחלט יכול להיות מקרה של חרדה של תלמידה שהמורה לא מסוגלת לתת לה מענה, בלי שהמורה תהיה כזו שמועלת בתפקידה.
 
יש איזה קטע עם תהליך כזה שקרה בשנים האחרונות שהתפקיד של מורים ומורות קצת התבלבל ואיבד את המשמעות שלו. התפקיד של מורה הוא להקנות ידע. זה מה שהיא לומדת ועל זה היא מקבלת משכורת.
ממש לא
מורה, ודאי חרדית, היא מחנכת! יש לה השפעה ואחריות של דמות מבוגרת והשראה לילדים
הרבה לפני והרבה אחרי למידה
לימוד אפשר גם מרובוט, או מחשב
ילדים, ככל שהם יותר צעירים, אבל ממש לא רק, המורים שלהם הם יותר דמת הירואית ומרגשת בשבילם, בנים ובנות כאחד.
כותבת כאמא לילדים, אבל גם בעצמי עברתי מזמן את גיל בית ספר וגם סמינר, ולפגוש מורה זה חוויה שנוגעת עמוק גם כיום
 
ברור שתפקידו של המורה הוא הרבה מעבר לקניית ידע.
אבל בעיני, בתחום הרגשי מורה אמור לדעת לתת מענה במקרים הפשוטים יחסית.
במקרים מורכבים יותר המורה חייב לדעת מתי הוא כבר לא יכול לתת מענה בעצמו, ולהפנות לגורמים המתאימים.

לכן בהחלט יכול להיות מקרה של חרדה של תלמידה שהמורה לא מסוגלת לתת לה מענה, בלי שהמורה תהיה כזו שמועלת בתפקידה.
עזרה ראשונה היא אמורה לדעת
התמוודדות בסיסית, ראשונית עם התקף חרדה אמור להיות משהו כזה
 
יש הבדל אבל בין דמות השראתית חינוכית, ללדעת לטפל במצבים נפשיים.
חרדה של ילד זה דבר מורכב, וכשמורה צריכה לטפל בילד שחווה עכשיו חרדה, היא לא יכולה בו זמנית לטפל גם בעשרים ילדי הכיתה האחרים.
זה נכון, אבל אין לדבר סוף
וא"א על סמך מקרים כאלה להשבית מערכת לימודים שלמה
(אולי אפשר להוסיף צוות בימים האלה, למשל שבכל כיתה תהיה סייעת תלמידת סמינר, וזה יקנה לה שעות של עבודה מעשית בהוראה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בהערכה זהירה, אלפי ילדים הפסידו לימודים לשווא בימים האחרונים, בגלל סיבה טכנית ופשוטה, שהיא: הסתמכות מוגזמת על צינתוקים!

אין אפס. הדרך הקלה והמהירה לעדכן הרבה אנשים במשהו, אם הם מחזיקים בטלפון כשר - זה לשלוח להם צינתוק/הודעה קולית אוטומטית.

אבל!
צינתוק יכול להתספס מהרבה מאוד סיבות. יכול להיות שלנמען אין קליטה ברגע הרלוונטי. יכול להיות שהוא באמצע שיחה ולא שם לב לממתינה. יכול להיות שמרוב צנתוקי הטרדה הוא לא חוזר כלל לשום צינתוק. יכול להיות שאין לכם את מספר הטלפון המעודכן.

מידיעה ברורה, בימים האחרונים המוני תלמידים הפסידו הודעות חשובות מאוד כמו: חידוש הלימודים, מקום הלימודים, או פתיחת לימודים במרחב הקולי. ההפסד היה גדול מאוד וחבל.

תשאלו אז מה נעשה, נרים פיזית אלפי שיחות טלפון מאוישות? לא!

הפתרון הוא פשוט!
לבקש בהודעה לאשר את קבלת העדכון, ע"י הקשה של מקבל השיחה. (נא אשרו קבלת ההודעה ע"י הקשה על מקש 1).
בכל (לפחות ברוב) המערכות הטלפוניות יש כזו אופציה.
ואז מקבלים מיידית דו"ח של אותם מספרים בודדים שלא אישרו, ואליהם דואגים להתקשר אישית.

כמובן המדובר רק על הודעות בלתי צפויות. למשל, כאשר מישהו קיבל כבר עדכון שיהיו לימודים במרחב הקולי, אז לא צריכים לעשות כך כל בוקר, כי הוא כבר יודע לחכות לצינתוק, ואם לא להתקשר מעצמו.

זה כמובן רלוונטי לכל הודעה חשובה שאתם רוצים לעדכן. נתתי רק דוגמה אקטואלית, וחשובה מאין כמותה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה